Stay Connectedד”ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, לוקח אותך למסע שמפענח איך טכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות, והחיים עצמם.
בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים כדי להסביר איך הטכנולוגיה משפיעה עלינו כחברה וכפרטים.
לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀
בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.
אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.
לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.
קישורים:
רשימת השינויים בספרי דאל:
https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversy
הביקורת על השינויים:
https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-altered
ספר: The End of Ownership:
https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014
בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.
במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.
מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.
אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?
כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.
קישורים:
גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדל
https://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/
נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל
https://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.html
הספר Nudge – הגרסה האחרונה
https://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/
הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0
https://lessig.org/product/codev2
האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?
בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.
פרק מתוך "נקודה IL" הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי.
לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.
על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.
קישורים:
שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביה
https://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0ae
ספר: "כסף: סיפור על המצאה"
https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719X
ספר: "בידור עד מוות"
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA
פייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינג
https://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html
האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.
קישורים:
הפרק של מלקולם גלדוול
https://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-story
קווין רוס כותב על חברת אנת'רופיק
https://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html
בשבועות האחרונים הוליווד נעצרה לאחר שאל התסריטאים ששובתים הצטרפו גם השחקנים. חלפו 60 שנה מאז שהתרחשה בהוליווד שביתה משותפת שכזו. בהתחלה חשבתי, "מה אכפת לי, צרות של אמריקאים", אבל בהדרגה אני מבין שמה שקורה שם צריך לעניין אותנו, צריך לעניין את כולנו.
התסריטים והשחקנים נאבקים בשתי טכנולוגיות ובשינויים שהן הביאו לתעשייה שלהם. הראשונה היא טכנולוגיית הסטרימינג שהובילה לשינוי קיצוני במודל העסקי של התעשייה וכיום היא מעמידה בסכנה את היכולת של אלפי אנשים להתפרנס מעבודתם ככותבים. השניה היא הבינה המלאכותית, שלמרות שהיא נמצאת רק בחיתוליה, ברור שההשלכות שלה עשויות להיות רחבות, משמעותיות ודרמטיות אפילו יותר מהטכנולוגיה הראשונה.
בהוליווד טוענים שמה שקורה שם הוא רק הפרומו לסרט שמחכה לרבים מאיתנו: לעורכי דין ולרואי חשבון, למתכנתים ולאנשי השיווק, למעצבים גרפיים, למנהלים ולאנשי הפיננסים. גם אלו עשויים יום אחד לעלות על במה ולקרוא לחבריהם: "אנחנו חייבים לשבות עכשיו אחרת מכונות יחליפו אותנו!". האם הם צודקים?
קישורים:
הפרק הראשון בעונה השישית של "מראה שחורה"
https://www.dexerto.com/tv-movies/black-mirror-season-6-joan-is-awful-episode-1-explained-2177609
המודל של הסטרימינג שבור
https://www.vulture.com/2023/06/streaming-industry-netflix-max-disney-hulu-apple-tv-prime-video-peacock-paramount.html
Elevenlabs
https://elevenlabs.io
"מלחמת הזרמים", פרק ב"עושים היסטוריה"
https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_300
אחד היתרונות הגדולים של מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיביות הוא שהן מייצרות תוצרים במהירות, ביעילות וללא הפסקה אבל צריך להודות על האמת שלפחות בשלב הזה, חלק לא מבוטל מהתוצרים שלהן הוא בינוני.
חלק ניכר מהטקסטים שמייצרות מערכות כמו ChatGPT, Bard ודומיהן הם חיוורים, משעממים ומנוסחים בשפה תאגידית אפורה ומתישה – וזה עוד לפני שהזכרנו את ההזיות של המערכות האלו שגורמות לכך שחלק מהטקסטים שהן מייצרות הם פשוט שקרים מוחלטים.
אז מה קורה כאשר נותנים למיליארדי גולשים גישה לכלים שבאמצעותם הם יכולים לייצר תכנים שמצד אחד הם בינוניים ומצד שני, אתם יודעים, הם איכשהו עוברים?
התשובה לשאלה הזו ניתנת בימים אלו ממש: האינטרנט מתמלאת במהירות בפרופילים מזויפים, אתרי תוכן, טקסטים, כתבות, ספרים וביקורות ואפילו במוצרים שנמכרים באתרי מסחר אלקטרוני, כולם מיוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית. התוכן הזה, אם להיות עדין, הוא Junk, הוא זבל, זבל שבהתחלה ירעיל אותנו ואז ירעיל את המערכות שבהן אנחנו משתמשים.
קישורים:
מתי ייגמר הטקסט לאימון מערכות הבינה המלאכותית? מחקר
https://arxiv.org/pdf/2211.04325.pdf
המחקר של אתר NewsGuard
https://www.newsguardtech.com/special-reports/ai-tracking-center/
ספרים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית משתלטים על אמזון
https://www.vice.com/en/article/v7b774/ai-generated-books-of-nonsense-are-all-over-amazons-bestseller-lists
זבל מבוסס בינה מלאכותית מציף את Etsy
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/06/ai-chatgpt-side-hustle/674415/
בנק ההשקעות JP Morgan תובע את מנכ"לית Frank
https://www.forbes.com/sites/alexandralevine/2023/01/11/jp-morgan-fake-customers-frank-charlie-javice/?sh=3b95363014d4
בינג דיווח שבארד סגור
https://www.theverge.com/2023/3/22/23651564/google-microsoft-bard-bing-chatbots-misinformation
ᐧ
לשני מייסדי חברת "זום", לא זו שכולנו מכירים, "זום פיצה", היה חזון: להקים חברה שבה רובוטים יכינו פיצות שהחלק האחרון של אפייתן יבוצע בדרכים, בתוך המכונית שמובילה את הפיצה כך שהיא תגיע אל הלקוח כשהיא חמה ולוהטת. הכל יש כאן: מייסדים כריזמטיים, טכנולוגיה חדשנית, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואפילו סכום עתק של קרוב לחצי מיליארד דולר שגויס, בין השאר, מהמשקיע האגדי, מאסיושי (מאסה) סון. רק דבר אחד חסר: פיצה.
קישורים:
פורבס: פגשו את הסטארט-אפ שעשוי להפוך לאמזון של המזון
https://www.forbes.com/sites/brittainladd/2018/08/11/the-amazon-of-food/?sh=3d1044c67d3f
מדוע המודל של זום פיצה גאוני
https://www.inc.com/wanda-thibodeaux/heres-why-pizza-company-zumes-cook-en-route-model-is-genius-but-might-not-be-the.html
זום פיצה – כתבת הווידאו של אתר Engadget
https://www.youtube.com/watch?v=TkhWonFm-Lw
ההשקעה של סופטבנק בזום פיצה השתבשה
https://www.bloomberg.com/news/articles/2020-02-13/inside-the-firings-at-softbank-s-robot-pizza-startup
מה השתבש בזום-פיצה?
https://www.businessinsider.com/inside-story-what-went-wrong-softbank-backed-zume-pizza-2020-1
ᐧ
כשאנחנו חושבים על שבבים אנחנו חושבים אלו שנמצאים במחשבים שלנו, בטלפון הנייד, בקונסולת המשחקים שלנו - ובצדק, אלו הם שבבים, שבבים חמודים. אבל יש שבבים אחרים, כאלו שנמצאים במערכות הגנה, שמפעילים טילים חכמים, כלי נשק מתקדמים. כדי לבנות צבאות מודרניים שמצוידים בכלי נשק מתוחכמים, כדי לאמן מערכות בינה מלאכותית מתקדמות – אתה זקוק לשבבים חזקים, מהירים ומתקדמים.
התובנה הזו מייצרת מתח אדיר בין ארצות הברית לסין בגלל שאם יש לך שאיפות להפוך למעצמה עולמית – ולסין יש כאלו שאיפות – אתה חייב לשים את היד שלך על שבבים, ואם יש לך שאיפות למנוע מסין מלהפוך למעצמה שכזו – ולארצות הברית יש שאיפה שכזו – אתה חייב למנוע ממנה מלהשיג שליטה על שבבים.
זו הסיבה שבשנים האחרונות ארה"ב וגם האיחוד האירופי נקלעו להתגוששות טכנולוגית ובינלאומית עם סין, התגוששות שגוררת את העולם למלחמה קרה שרק הולכת ומחריפה, מלחמה שעשויה לזלוג מהזירה האסטרטגית והצבאית לזירה שלנו, של האזרחים.
קישורים
All Better
https://www.allbetter.co.il/NewTechSm/OsimTechnologia
השליטה באנרגיה והאבולוציה האנושית
https://www.bbc.com/news/science-environment-56544239
מיהי ASML ומה היא עושה?
https://www.firstpost.com/world/asml-holdings-dutch-company-that-has-monopoly-over-global-semiconductor-industry-12030422.html
מה המשמעות של מהלכי ממשל ביידן?
https://carnegieendowment.org/2022/10/27/biden-s-unprecedented-semiconductor-bet-pub-88270
איך סין מעצבת מחדש את תעשיית השבבים שלה
https://www.nytimes.com/2023/05/11/technology/china-us-chip-controls.html
ראיתי את הפנים של אלוהים במפעל שבבים
https://www.wired.com/story/i-saw-the-face-of-god-in-a-tsmc-factory
עזרא קליין מראיין את כריס מילר
https://www.nytimes.com/2023/04/04/podcasts/transcript-ezra-klein-interviews-chris-miller.html
הספר Chip War
https://www.amazon.com/Chip-War-Worlds-Critical-Technology/dp/1982172002
מנכ"ל חברת OpenAI שעומדת מאחורי "דאלי2" ו-ChatGPT הגיע לישראל וענה על כמה שאלות. במקביל, חברת "אפל" השיקה לראשונה מזה שנים רבות מוצר חדש בקטגוריה חדשה, משקפי מציאות רבודה, Vision Pro. שני האירועים האלו מצדיקים פרק בונוס מיוחד, פרק פופאפ שבו אני מציג כמה מחשבות על שני האירועים המעניינים האלו. ספוליר: אירוע אחד היה קצת יותר מרשים מהשני.
קישורים:
השיחה עם סם אלטמן ואיליה סוקצבר באוניברסיטת תל-אביב
https://www.youtube.com/watch?v=VWUhASix9ws
אפל משיקה משקפי מציאות רבודה
https://www.youtube.com/watch?v=TX9qSaGXFyg
Our TOPPODCAST Picks 
