Stay Connectedד”ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, לוקח אותך למסע שמפענח איך טכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות, והחיים עצמם.
בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים כדי להסביר איך הטכנולוגיה משפיעה עלינו כחברה וכפרטים.
לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀
אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.
באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון.
הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.
זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?
קישורים:
OpenAI חושפת את Sora
תיאוריית השיגור לעולמות נרטיביים
מי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?
כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?
ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו
האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.
קישורים:
הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקו
כיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיה
הדיבידנד של השקרן
הפרסומת של פורד
החלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי
לפני יותר מ-50 שנה, נערכה ועידה בה השתתפו עשרות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מארה"ב ורוסיה. נושא הוועידה היה "תקשורת עם חייזרים". מדען אמריקאי צעיר, קרל סייגן, אמר אז "יש קשר בין לוויתנים לדיון שלנו. היונקים הימיים האלו הם ללא ספק יצורים אינטליגנטיים והם חיים בכוכב הלכת שלנו. לא פעם נטען שאם שאנחנו לא מסוגלים לתקשר איתם לא נוכל לתקשר עם ישויות אינטליגנטיות חוצניות".
על פני כדור הארץ יש כ-90 מינים שונים של לוויתנים ואין ספק שאחד המוזרים, הגדולים והמעניינים שבהם הוא הראשתן גדול-ראש או לוויתן זרע. מחקר חדש טוען שלא רק שהלווייתנים האלו מדברים, טכנולוגיה חדשה/ישנה עשויה לספק תשובה לשאלה "מה הם אומרים?", וכן, ברור שהיא נשענת על בינה מלאכותית, אלא מה.
קישורים:
מחקר: פריצת דרך בהבנת שפת לוויתני הזרע
פריצת דרך בהבנת שפת הלווייתנים
מחקר: האם הלווייתנים למדו להתגונן מציידים?
האם נוכל לדבר עם לוויתנים?
עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.
הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!
אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.
קישורים:
המחקר בכתב העת סיינס
אתר יוזמת טריליון עצים
האם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?
טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?
מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר?
הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!
המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.
רגע, מה?!
קישורים:
מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדולים
https://arxiv.org/abs/2307.11760
מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפה
https://arxiv.org/abs/2309.03409
שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרה
https://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190
אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.
בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.
קישורים:
הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזין
https://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-ai
הריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימס
https://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.html
הטעות של איליה סוצקבר
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072
סין משקיעה בוואווי
https://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductor
ג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטו
https://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY
מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.
קישורים:
מודל החיזוי של גוגל
https://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecast
בינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימר
https://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9
ספינת אוויר חדשה
https://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valley
כדורגל הייטק
https://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/
עכברושים נגד מוקשים
https://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearance
להחזיר את הממותה הצמרית לחיים
https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.html
ᐧ
מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!
האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.
סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.
קישורים:
מטא נתבעת על ידי 42 מדינות
https://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.html
תשע שאלות סביב התביעה נגד אמזון
https://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khan
אפיק נגד גוגל – על מה המהומה?
https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopoly
עלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פריד
https://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html
רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.
כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.
זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.
קישורים:
מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימיים
https://www.submarinecablemap.com
איך מתקנים כבלים תת-ימיים?
https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzo
מלחמת ארה"ב-סין מתחת למים
https://ig.ft.com/subsea-cables
התחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסין
https://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom
Our TOPPODCAST Picks 
