Stay Connectedד”ר יובל דרור, מרצה, סופר וחוקר את הסוציולוגיה של הטכנולוגיה, לוקח אותך למסע שמפענח איך טכנולוגיה משפיעה על החברה, התרבות, והחיים עצמם.
בכל פרק הוא צולל לעומק תופעה אחרת ומשלב מחקר, היסטוריה וסיפורים אנושיים כדי להסביר איך הטכנולוגיה משפיעה עלינו כחברה וכפרטים.
לפודקאסטים נוספים בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ 🚀
יש כמה דברים שהעיתוי בהם הוא קריטי וכל דקה חשובה, המקרה של שבץ מוחי הוא אחד מהם. אבל למרות שכולם יודעים שלפניהם אירוע שהוא ההגדרה הרפואית האולטמטיבית למירוץ נגד הזמן, לא תמיד מצליחים לנצח במירוץ הזה. לעיתים הסיבה לכך היא בכלל לא רפואית, היא לוגיסיטית. את החלל הזה מנסה למלא חברת הסטראט אפ הישראלית VIZ.ai.
כדי להבין בדיוק איך היא עושה את זה ומה היא עושה אירחנו את דוד גולן, אחד משני המייסדים של החברה ו ה- CTO שלה.
הפרק בשיתוף חברת AWS ישראל
בשנים האחרונות מסבירים לנו באינסוף טקסטים, הצהרות וראיונות שמהירות היא צו השעה. קלאוס שוואב, מי שייסד ב-1971 את הפורום הכלכלי העולמי, אמר "בעולם החדש אלו לא הדגים הגדולים שאוכלים את הדגים הקטנים. אלו הדגים המהירים שאוכלים את הדגים האיטיים". המשפט הזה מציג את אחת האקסיומות הגדולות של החיים במאה ה-21: מהר עדיף מאיטי. אבל האם האקסיומה הזו באמת נכונה?
בחלק השני של מיני-סדרה שמוקדשת למהירות והאצה, נציג את סיפורן של שתי תעשיות שהיו בטוחות שהדרך להצלחה עוברת בהאצה בלתי פוסקת רק כדי לגלות שההאצה הזו מביאה איתה בעיות, חלקן צפויות וחלקן די מפתיעות.
קישורים:
עובדים נגד גורילס בברלין
https://www.nytimes.com/2022/02/11/nyregion/gorillas-rapid-delivery-berlin-nyc.html
פרק המהירות ב-Radio Lab
https://www.wnycstudios.org/podcasts/radiolab/articles/speed-2202
כתבת תחקיר על Shein
https://www.youtube.com/watch?v=U4km0Cslcpg
מגזין "וויירד" חוקר את ההצלחה של Shein
https://www.wired.com/story/fast-cheap-out-of-control-inside-rise-of-shein/
https://www.ads.ranlevi.com/2022/06/06/wesure-tech-fas-life/
בשנים האחרונות יש לנו הרגשה שהכל הופך מהיר יותר. תהליכים שבעבר לקחו שנה מתרחשים בתוך ימים, אירועים שבעבר נמתחו על פני שבועות מסתיימים בתוך שעות. כולם מצפים מאיתנו לעבוד מהר יותר, לעבד מידע במהירות גדולה יותר, לקבל החלטות מהר יותר. נדמה שהעולם מאיץ אבל למה? למה הכול מאיץ?
במיני סדרה בת שני חלקים נעסוק בשאלות שעוסקות באיטיות במהירות ובהאצה.
לפניכם החלק הראשון שבו ננסה להבין כיצד ולמה העולם מאיץ, כיצד בעשורים האחרונים הוא הפך מהיר יותר ומדוע למרות שטכנולוגיות רבות מבטיחות לחסוך לנו זמן ולפנות לנו זמן, אנחנו מרגישים בחוסר כרוני בזמן? מדוע אנחנו מרגישים שאין מספיק שעות ביממה? זה לא אמור היה להיות הפוך; לא אמור היה להיות לנו יותר פנאי?
קישורים:
הסרט Night Mail משנת 1936
https://www.dailymotion.com/video/x7utm3o
"עושים טכנולוגיה" פרק 91 – טלגרף: האינטרנט הוויקטוריאני
https://www.osimhistoria.com/osim-tech/ep91-telegraph
ספרה של ג'ודי וייסמן, Pressed for Time
https://www.amazon.com/Pressed-Time-Acceleration-Digital-Capitalism/dp/022638084X
ספרו של הרטמוט רוסה, Social Acceleration
https://www.amazon.com/Social-Acceleration-Modernity-Directions-Critical/dp/0231148356
https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/23/dent-tech-no-time/
השיח באינטרנט בכלל ובמדיה החברתית בפרט, הוא רעיל. הוא מלא בפילוג, בהסתה, בגזענות, יש בו עידוד למעשי אלימות ולטרור, מיזוגיניה, הומופוביה ועוד. גוגל, פייסבוק, טוויטר וחברות אחרות מפתחות אלגוריתמים שמנסים לאתר ביטויים שנכנסים לקטגוריות השנאה השונות ואז לחסום אותם בזמן אמת, אבל הגולשים מוצאים דרכים יצירתיות לעקוף אותם והיצירתיות הזו מייצרת השלכות בלתי צפויות. בכתבה שפורסמה באחרונה ב"וושינגטון פוסט" נטען שבאינטרנט מתפתחת שפה חדשה שכל מטרתה לאפשר לאנשים להתבטא כך שהאלגוריתמים לא יחסמו אותם. לשפה הזו קוראים "אלגו-ספיק".
קישורים:
הפרויקט של GIFCT
https://slate.com/technology/2020/08/gifct-content-moderation-free-speech-online.html
בינה מלאכותית לא תוכל לנקות את האינטרנט
https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2053951720920686
מערכת הסינון של גוגל עדיין לא מבינה שנאה
https://qz.com/918640/alphabets-hate-fighting-ai-doesnt-understand-hate-yet/
"אלגו-ספיק" משנה את האופן שבו אנשים מתבטאים
https://www.washingtonpost.com/technology/2022/04/08/algospeak-tiktok-le-dollar-bean/
צנזורה אלגוריתמית: כוח והתנגדות מאת ג'ניפר קוב
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-020-00429-0
הדוח שהוגש לאיחוד האירופי
https://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/STUD/2020/657101/IPOL_STU(2020)657101_EN.pdf
https://www.ads.ranlevi.com/2022/05/08/shakim-tech-algospeak/
הומור נחשב לאחד מהגביעים הקדושים של הבינה המלאכותית וזאת מכיוון שהוא מכיל בתוכו יכולות אנושיות מובהקות: שליטה בשפה, הבנה של הקשר, תזמון וכמובן חוש-הומור. האם מכונות יוכלו לכתוב בדיחות מוצלחות? האם רובוטים יוכלו להגיש אותן? כתבה שפורסמה בראשית 2022 באתר האינטרנט של "טיים מגזין" סיפרה על רובוט בשם ג'ון, פרי פיתוחה של חוקרת בשם נעמי פיטר מאוניברסיטת אורגון, שעלה לפני כמה חודשים על הבמה של אחד ממועדוני הסטנדאפ במדינה ונתן הופעה ועל פי הביקורות, זו היתה הופעה לא רעה בכלל. אז זהו, כתיבה קומית ואומנות הסטנדאפ עומדים להיכבש על ידי רובוטים ומערכות בינה מלאכותית?
כדי לענות על השאלה הזו אירחתי את הקומיקאי, התסריטאי ואחד האנשים המצחיקים שפועלים בטוויטר הישראלי, רשף שי, ואת המומחה לבינה מלאכותית, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת DSG, ד"ר אילן ששון.
השיחה עם שניהם היתה... מצחיקה!
קישורים:
הסיפור על ג'ון הרובוט שמנסה להיות סטנדאפיסט
https://time.com/6132544/artificial-intelligence-humor
https://www.ads.ranlevi.com/2022/04/11/pointer-tech-standup/
בלוקצ'יין, NFT, ביטקוין וארגונים מבוזרים הם חלק בלתי נפרד מהחזון של הווב השלישי אבל החלק המעניין בחזון הזה הוא כלל לא טכנולוגי - הוא אידיאולוגי. האידיאולוגיה הזו מנסה להחזיר לחיים חלום קיברנטי ישן שמבקש לקדם אידיאולוגיה שחותרת לבצע מהפכה פוליטית, חברתית וכלכלית. החלום הזה קובע שניתן להשיג סדר ויציבות חברתית ללא צורך במוסדות פוליטיים או באמון בני אדם. כל שצריך הוא דבר אחד: קוד מחשב שיהפוך את כולנו לסוחרים ומשקיעים. ווב3 - החלק השני.
קישורים:
מיפוי מערכות האינטרסים בעולם ה-NFT
https://maxread.substack.com/p/mapping-the-celebrity-nft-complex
מפה שמחפשת טריטוריה - יבגני מורוזוב
https://the-crypto-syllabus.com/web3-a-map-in-search-of-territory/
הפודקאסט של פיטר קפקא
https://www.vox.com/recode-media-podcast
https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/14/nicoletti-tech-california/
בשני העשורים האחרונים התבססה דוקטרינה צבאית שקבעה שבמלחמה המודרנית מדינות ילחמו לא רק באוויר, בים וביבשה אלא גם, ואולי בעיקר, בזירת הסייבר. משום כך, על פי כל ההערכות והתחזיות, עוד לפני שטנקים כבשו את אדמת אוקראינה, רוסיה היתה אמורה להכניע אותה באמצעות מתקפת סייבר נרחבת, מתקפה שתנטרל ותשמיד תשתיות אזרחיות וצבאיות. אבל בניגוד לתחזיות זה לא קרה. למה? היכן מתקפת הסייבר שהבטיחו לנו ומדוע היא לא התממשה?
קישורים:
11 סיבות שלא ראינו מתקפת סייבר רוסית
https://www.washingtonpost.com/politics/2022/03/03/11-reasons-we-havent-seen-big-russian-cyberattacks-yet/
https://www.ads.ranlevi.com/2022/03/07/pointer-tech-russian-attack/
בחודשים האחרונים התקשורת בארץ ובעולם רוטטת מהתרגשות בשל חזון טכנולוגי חדש שאמור להוציא תחת ידיו את הגלגול השלישי של הווב. החזון הזה כולל בתוכו מושגים כמו בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפים, ארגונים אוטונומיים מבוזרים, אסימונים מסוגים שונים ועוד.
אבל מה הבעיה שהווב השלישי מנסה לפתור והאם הטכנולוגיות שאמורות לפתור את הבעיה הזו בכלל מסוגלות לעשות את זה? ווב3 - החלק הראשון.
קישורים:
עשירית האחוז ממחזיקי הביטקוין שולטים בשליש מהאספקה
https://fortune.com/2021/12/20/001-percent-bitcoin-holders-control-nearly-one-third-supply/
הווב השלישי - Tante
https://tante.cc/2021/12/17/the-third-web/
התרשמות ראשונה מווב3 - מוקסי מרלינספייק
https://moxie.org/2022/01/07/web3-first-impressions.html
הבעיה האינטלקטואלית עם נכסים קריפטוגרפיים
https://www.stephendiehl.com/blog/crypto-absurd.html
מיזם הליום
https://www.nytimes.com/2022/02/06/technology/helium-cryptocurrency-uses.html
https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/28/ferring-tech-web3a/
אם מכונות הזמן שאנחנו בונים יהפכו למצוינות ממש, נוכל לחזות את העתיד ברמת דיוק מרשימה מה שמעלה את השאלה איך ידיעת העתיד תשפיע על ההתנהגות שלנו? במלים אחרות, אם אנחנו יודעים איך נתנהג בעתיד, האם אנחנו עדיין חופשיים בהווה או שמא אנחנו לא יותר מאשר בובות על חוטים, חתיכות של דאטה, של נתונים, שעושות בדיוק מה שהן אמורות לעשות? בנוסף, אם אנחנו מאמינים שמכונות הזמן מסוגלות לחזות את העתיד בהצלחה, הרי שאנחנו עשויים להשתכנע שלא משנה מה נעשה, העתיד כבר נקבע. האם במצב שכזה תהיה לנו עדיין מוטיבציה לשנות אותו במידה והתחזית לא תמצא חן בעינינו? האם נחשוב על העתיד כמשהו בלתי ידוע או שמא נחשוב עליו כמו קרוב המשפחה שלו, העבר, זה שכבר קרה?
זה הפרק האחרון בסדרה בת שלושה חלקים, סדרה שעוסקת במכונות שחוזות את העתיד.
קישורים:
החברה שבישרה את בואה של פייסבוק וגוגל
https://www.nytimes.com/2020/09/15/books/review/if-then-jill-lepore.html
אין מוות – רק סדרה אינסופית של עכשיו
https://aeon.co/ideas/there-is-no-death-only-a-series-of-eternal-nows
רטרו-עתידנות
https://www.youtube.com/watch?v=0LGL_lx9XcA
וויליאם גיבסון והעייפות מהעתיד
https://theconversation.com/sci-fi-author-william-gibson-how-future-fatigue-is-putting-people-off-the-22nd-century-130335
ב-AI נבטח – ספרה של הלגה נוטוני
https://www.amazon.com/AI-We-Trust-Predictive-Algorithms/dp/1509548815
https://www.ads.ranlevi.com/2022/02/14/panda-8200-future/
אם היינו מנסים לנתח על מה נשען העידן הדיגיטלי היינו מהר מאוד מגיעים למסקנה שיש שתי יכולות כאלו - הראשונה היא יכולת חישוב שמבוססת על חומרה ועל תוכנה והשניה מבוססת על איחסון. אנחנו מאוד ערים למה שקורה בתחום החומרה והתוכנה אבל תחום האיחסון נותר קצת מאחור מבחינת העניין הציבורי. מדובר בתחום שמתקדם במהירות ומתמודד עם בעיות שרק הופכות יותר גדולות ויותר מסובכות .
כדי להסביר את הפער ולספר לנו על החידושים האחרונים בתחום הזה אירחנו את אלון חורב, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת VAST Data
הפרק בשיתוף VAST Data
Our TOPPODCAST Picks 
