בין הקטבים

Latest Episodes:

השמיים אינם עוד הגבול - הצורך בלוחמה רב ממדית ביבשה - אלוף ברק Mar 22, 2023

Show notes

שדה הקרב משתנה כל הזמן. במלחמת יום הכיפורים, למרות שהיה בתחילה לצבאות ערב יתרון הפתעה ויתרון כמותי, המלחמה הסתיימה כשכוחות ישראליים ניצבים בקווי סיום לחמה בסמוך לבירות הערביות. מאז, ובעקבות תמורות דרמטיות נוספות שהתחוללו במזרח התיכון בארבעה העשורים שחלפו, השתנו מאפייני שדה הקרב. השינוי היה עמוק כל כך שאילץ את צה"ל לבחון היטב את מעשיו ולשנות את אופן פעולתו המבצעית בכל הממדים. השינוי משפיע על המערכת המבצעית ואפילו יותר על המערכת המוסדית המופקדת על בניין הכוח. עיקר השינוי התרחש בתחום לוחמת היבשה וממשיך להתעצם. 2 האבחנות העולות מהמאמר: חשיבותו של המרחב האווירי הקרוב לקרקע ומשמש את האויב כממד לחימה חדש. והשנייה היא שלצד האיום עומדת בפנינו הזדמנות

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

מערכת ’גודל השעה’ 2016-2015, למידה והתפתחות המענה המבצעי – אלוף כרמלי Mar 22, 2023

Show notes

אירועי הטרור שהחלו בסוף 2015 והסתיימו במרץ 2016 ,כונו בצה"ל 'גודל השעה'. מאפייני הטרור בתקופה זו היו שונים מן המצופה ונדרש היה לזהות את השינוי ולהתארגן במהירות. הבעיה 'החדשה', היתה ההתמודדות עם טרור שאין לו יד מכוונת. האוגדה וחטיבותיה יצרו ארגז כלים חדש ליצירת מענה מיטבי לאתגר, באמצעות תהליכי למידה מואצים והשענות על לקחי עבר. האוגדה פיתחה תפיסה הכוללת פתרונות רב-מימדיים, בהתאם לניתוח ופילוח האוכלוסייה הפלסטינית. המענה שניתן הוביל לדעיכה משמעותית בפיגועים באזור ולייצוב המציאות הביטחונית באיו"ש.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 15, ביטחון שוטף חלק א, מרץ 2018.

לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

חיל האוויר בסביבה האסטרטגית השלישית - סא”ל (מיל’) רון טירה Mar 22, 2023

Show notes

מאז היווסדה, ישראל התמודדה בשלוש סביבות אסטרטגיות שונות שהשלישית ביניהן היא יחסית חדשה. מטרת מאמר זה היא לסקור את מאפייני הסביבה האסטרטגית השלישית ולנתח את מקומו הייחודי של חיל האוויר בסביבה אסטרטגית זו. התנהלות ישראל בששת המבצעים "דין וחשבון", "ענבי זעם", "מלחמת לבנון השנייה", "עופרת יצוקה" ו"צוק איתן", חושפת מכנה משותף רחב שראוי לכנותו "תפיסת הביטחון השנייה של ישראל.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 11-12, עוצמה אווירית - יובל למבצע "מוקד" במלחמת ששת הימים, יוני 2017.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

אבולוציית המערכה הצבאית - הזיקה בין הפעלת הכוח הצבאי למאפייני סביבת המלחמות חלק א’- סא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק Mar 20, 2023

Show notes

כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי תלהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשיווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.

לקריאת המאמר

קריין: אביב אילן

”מגדלור באופק” – הקמת המטה המבצעי בזרוע הים - אלוף שרביט, סא”ל רז וגברת צור” Mar 19, 2023

Show notes

מאז הקמתו, החזיק חיל הים החזיק בתפיסה של לחימה מול ציים סדירים, והמונח "עליונות ימית" היה מוגדר ביחס ליכולת חה"י להתמודד עם אויב הייחוס דאז, צי הצבא הסורי. אירועי משבר כמו היפגעות אח"י חנית, חוללו שינוי פרדיגמטי בתפיסת חה"י, כתוצאה מחשיפת פער הרלוונטיות בין תפיסת חה"י לבין המציאות החדשה. במציאות זו, השגת עליונות ימית דורשת הכרה באיומים תת־-מדינתיים, בעיקר מערך הטילים היבשתי של חיזבאללה שמקרין על הזירה הימית, כאיום הייחוס. התהליך שבו גובשה ויושמה התפיסה החדשה כונה "מגדלור באופק", ובמסגרתו הותאמו מאמצי המודיעין, האש, התכנון והשליטה למציאות החדשה, יחד עם הגדרת המטה המבצעי כמוביל תוכניות התקיפה והאחראי להשגת עליונות ימית. ומענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 14, המטה הכללי חלק ג', דצמבר 2017.

לקריאת המאמר

קריין: רועי ווינברג

פעולה במעגל שלישי – סרן (מיל’) גל פרל פינקל Mar 19, 2023

Show notes

מסקירת ספרים בנושא נראה שישראל פיתחה יכולת לפעול כנגד איומים במעגל השלישי. מנגד, העובדה שצה"ל נדרש להיערך בעיקר לאיומי המעגל הראשון, הפכה את יכולתו לפעול ביעדים מרוחקים למוגבלת ולנחלתן של זרועות המודיעין, האוויר והים כמו גם כוחות מיוחדים.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 35, שינוי והשתנות, ינואר 2022

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

אבולוציית המערכה הצבאית - הזיקה בין הפעלת הכוח הצבאי למאפייני סביבת המלחמות חלק ב’ - סא”ל (מיל’) ד”ר רפי רודניק Mar 19, 2023

Show notes

כדי לגבש תפיסת מלחמה עדכנית ורלוונטית, יש להפנים שני מושגים: אחד הוא הצורך לבסס את התפיסה על מאפייני העימות והסביבה (ולא רק על היכולות האופרטיביות והניסיון המוכר של המפקדים), והשני הוא שאופי המלחמה של ימינו הוא פרי לתהליך אבולוציוני ששורשיו במאה ה-־17. מאז "שלום ווסטפליה", אפשר לזהות 4-55-4 דורות של לוחמה מערבית (החמישי, במידה שהוא קיים, עדיין מופיע). עיון בתהליך זה מגלה שמכל דור נשמרו כמאפיינים אשל המלחמה העכשווית. המאמר מתייחס בפרט מתייחס המאמר להשפעה של הגלובליזציה על המערכה הצבאית ולמשקל המשתנה של הטכנולוגיה בתפיסת המלחמה. לבסוף דן הכותב בסדר העולמי החדש שמאתגר את התפיסות הביטחוניות הקיימות ומציע מענה של התשה אסטרטגית ושחיקה אופרטיבית

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 2, שינוי והשתנות, יולי 2014.

לקריאת המאמר

קריין: אביב אילן

מגדילים את העוגה ופועלים במשולב – על מבצעים משולבים של כוחות מאוישים ובלתי־מאוישים – אל”מ א’ וגל פרל Jan 31, 2023

Show notes

הכוחות המיוחדים תמיד היו קטר מושך וקטליזטור לגיבוש ופיתוח שיטות לחימה, והטמעת טכנולוגיות ואמצעי לחימה חדשים. בעת המודרנית הכוחות המיוחדים של צה"ל, ובהם שייטת 13, נדרשים להתגבר על מגוון אתגרים ואילוצים, בהם ההתמודדות עם תפיסת A2/AD, תחרות הלמידה עם האויב והגבהת חומותיו, הצורך לפעול מתחת לסף המלחמה, הצורך "לשחק על מגרש יותר גדול" גיאוגרפית ובקצב המבצעים, והצורך לצמצם סיכונים לכוח הלוחם. לכן, נדרשים הכוחות המיוחדים של צה"ל לחזק את יכולתם לפעול בציוות כוחות מאויש ובלתי־מאויש. ההתקדמות בדרך פעולה זו צריכה להיות בצעדים מדודים ועקביים בכדי לפתח ידע ולרכוש אמון ביכולות אלו, ואין בה בכדי להזדכות על אתוס הלוחם והצורך בלוחמים בשייטת.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 38, עוצמה ימית, פברואר 2022.

לקריאת המאמר

קריין: תומר כרמלי

מ-”Top Gun” ל-”עין בשמים”: אתגרי המרכיב האנושי בהפעלת כוח האווירי בעידן הנוכחי - רס”ן אופיר צ’רניאק Jan 31, 2023

Show notes

בסרט "אהבה בשחקים" ישנן שתי סצנות המתארות הפעלה של כוח אווירי בפתיחת הסרט ובסיומו. שתי הסצנות מספקות זווית ראייה לאופן הקלאסי שבו הופעל כוח אווירי באותה התקופה בהמשך לכך בסרט "עין בשמים"מתאר את אתגרי ההפעלה העכשווית של כוח אווירי, הסצנות המתארות את הפעלת הכוח הופכות להיות מורכבות אף יותר דוגמת הסרטים אינה מובאת כאן לשם האנקדוטה בלבד. קולנוע הוא כלי מרכזי בעת המודרנית לביטוי רוח הזמן, אוסף הרעיונות, המוסכמות, הדעות והשקפות העולם המאפיינים את התקופה. ובהתאם לכך כל אחד מהסרטים מבטא את אופן הפעלת הכוח האווירי, את האתגרים ואת הדילמות האופייניות להפעלה זו בהתאם לתקופה שבה הוא צולם והופק.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 6, בניין הכוח חלק א', יוני 2017.

לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל

מחשבות על ”עלות השחר” – סכנת ההצלחה סרן (מיל.) גל פרל פינקל Dec 06, 2022

Show notes

מבצע "עלות השחר" היה מבצע מוצלח שבו פגע צה"ל ביעילות בגא"פ, תוך בידול החמאס ומניעת הסלמת העימות לזירות נוספות. המבצע אמנם שיפר את ההרתעה במרחב, אך הרתעה היא מושג חמקמק, ובלתי מדיד. יש לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה ולכן, מחשש שהצלחת המבצע "תעוור" אותנו ל"פילים שבחדר", ראוי לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא ההבנה שה"לוקסוס" שבמערכות חד־זירתיות נגמר וצה"ל יידרש להתמודד מעתה עם מערכות רב־זירתיות. השני נוגע למוכנות כוחות היבשה ולנכונות להפעילם. על צה"ל להוסיף ולבנות את כוחו למערכות רב־זירתיות ולשוב לתפיסת התמרון ההכרעתי שישרת את אסטרטגית צה"ל, הן במערכה שכזו והן בכדי להרתיע מפתיחת זירה נוספת במהלך מערכה חד־זירתית..

פורסם באתר מרכז דדו, תחת מחקרים ותוכן מקוון – אוגוסט 2022.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן