בין הקטבים

Latest Episodes:

לראות את הנולד: שילוב יכולות בינה מלאכותית לשיפור העוצמה האווירית של צה”ל #ביןהדרכים 206 - - סא”ל נורית כהן-אינגר וסרן ליאור זכרון Aug 31, 2022

Show notes

במהלכה של מלחמת ששת הימים שותקו הכוחות האוויריים של צבאות ערב במסגרת מבצע מוקד. מבצע זה השפיע באופן דרמטי על המשך המלחמה והוא אף סייע במידה רבה להשגת ההכרעה. התקפה מקדימה כזו רלוונטית גם לימינו, אך היא אינה מספקת אל מול משרעת האיומים שעמם אנו נדרשים להתמודד האויב לומד את שיטות הלחימה של צה"ל ומתאים את עצמו בזריזות – אל מול החימושים המתקדמים של צה"ל הוא מציג אמצעים זולים המקדמים את מטרתו. במאמר זה נסקור מספר טכנולוגיות מתחום הבינה המלאכותית שהתפתחו משמעותית בתעשייה ובאקדמיה בשנים האחרונות לכדי יכולת מוכחת – מכונות היודעות לבצע החלטות מושכלות כבני האדם. נראה כיצד שילוב הדרגתי של מערכות קוגניטיביות המאפשרות למידה יכול לייעל ולהועיל. משימות המבוצעות על ידי אנשים יכולות להתבצע על ידי מכונות המביאות לשיפור הספקים, לקיצור מעגלי התקיפה ולהימנעות מטעויות אנוש בהחלטות המתבצעות תחת תנאי לחץ הלחימה והיעדר שינה. היישום של הטכנולוגיות הללו אינו מתאים לכל תחום והוא אינו מתאים לכל החלטה – אך בוודאי קיים בו פוטנציאל רב לשיפור עליונות עוצמתו האווירית של צה״ל.

המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

לא בדיונים ולא בשיח – מהפכה נקנית בוויכוחים נוקבים - #ביןהדרכים 205 - מר שאול ברונפלד Aug 28, 2022

Show notes

סיפורו של צבא היבשה האמריקאי – מהכישלון בג'ונגלים של וייטנאם אל ההצלחה במדבריות עיראק – מתאר מורכבות של מהפכה. המהפכה התבצעה בשני שלבים.

שלב דוקטרינת ה"הגנה הפעילה" שאותה הוביל גנרל וויליאם דהפיו זכתה לביקורות מוחצות מבית ומחוץ. מאידך, לשלב השני שגיבש גנרל דון סטארי, דוקטרינת "קרב אוויר – יבשה" (ALB),נזקפת הזכות למהפכה כולה. לטענת הכותב, יש לראות את "הגנה פעילה" כשלב ראשון בתהליך אבולוציוני שעבר הצבא. בראייה הוליסטית, סטארי הצליח לעצב את דוקטרינת קרב אוויר – יבשה המשוכללת רק בזכות עמידתו על כתפי דהפיו הענק. הביקורות והוויכוחים הנוקבים שסבבו את הדוקטרינה היוו חלק בלתי נפרד מהמהפכה, ונתנו את התמריץ ההכרחי לקידומה ושיפורה, ולהולדת דוקטרינת ALB.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" בגליון 16-17 – ביולי 2018

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי.

”ראשון למחשבה אחרון למעשה” – ארכיטקטורה ותקינה כמכפיל כוח לתהליכי בניין הכוח - #ביןהדרכים 204 - ד”ר מוטי אלבו Aug 24, 2022

Show notes

תהליכי פיתוח במרחב בניין הכוח מתאפיינים בקיומו של פער בין הכוונה ובין המימוש. בתהליך ההוצאה אל הפועל, שלב העיצוב והתכנון הארכיטקטוני מפנה את מקומו לשלב התכנון הטקטי. מאמר זה מבקש להאיר את נושא הארכיטקטורה והתקינה ככלי מפתח לפיתוח טכנולוגי רב־זרועי, תוך הצגת היתרונות והיישומים שלו בעולם האזרחי. ארכיטקטורה מערכתית היא מנוע לחדשנות ולהתמודדות עם בעיות מורכבות. על רקע זה מציע המאמר להקים גוף ארכיטקטורה מטכ"לי, שישכיל להפריד בין פיתוח תשתיתי ומשותף ובין הכוונת הזרועות לעשייה שמייחדת אותן. גוף כזה ייצור שפה כלל־צה"לית לפיתוח ותכנון, שתשרת את צה"ל שנים רבות. בהנחה שהוא יכיל כוח אדם מתאים, יעניק גוף זה ערך מוסף לתהליכי הפעלת הכוח ולאפקטיביות, למהירות ולרלוונטיות של תהליכי הפיתוח הצבאי ואימוץ טכנולוגיות חדשות.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון 20-21 - טרנספורמציה צבאית, יולי 2019

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

יעילות ונקודת השיא של ההצלחה - האם דפוס הפעולה של מערכה אווירית בפתיחת מערכה עבר את נקודת השיא? - #ביןהדרכים 203 - תא”ל (מיל.) ד”ר מאיר פינקל Aug 21, 2022

Show notes

הטענה במאמר היא שלמרות העלייה בדיוק בהפעלת המערכות האוויריות בעזה ב"עופרת יצוקה" "עמוד ענן" "צוק איתן", ישנה עלייה בכמות המטרות המוכנות מראש והמבוססות מודיעין, וכלפי אויבים כמו חמאס וחזבאללה הפגיעה המערכתית, בלוחמים ומפקדים משמעותיים הולכת ומצטמצמת עם הזמן. המאמר טוען שלא רק ההצלחה האופרטיבית הולכת וקטנה אלא גם ברמה האסטרטגית דפוס המערכה באש שאותו צה"ל מיישם כבר עשור, יוצר בפועל נזק אסטרטגי כבר בתחילת העימות שקשה לתקנו בהמשך המערכה.

המאמר פורסם בגיליון "עוצמה אווירית - יובל למבצע מוקד", גיליון 11-12.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

בדרך לעליונות דיגיטלית עוצרים בדלפי - #ביןהדרכים 202 - תא”ל עומר דגן רס”ן (מיל’) ליאור בר־לב Aug 16, 2022

Show notes

היתוך מידע, מכל סוג ובכל זירה לחימה, בצורה מהירה, איכותית ובאופן אשר יונגש לכוחות הלוחמים ולמפקדים, הינו הבסיס ליכולתו של צה"ל לנצח. לטענת מחברי המאמר, עליונות דיגיטלית אינה באה לידי ביטוי נגד יריב כלשהו בנקודת זמן או במרחב ספציפיים, אלא מאפשרת בניין כוח שישמר עליונות צבאית בכלל ממדי הפעולה מול מגוון יריבים, גם כאשר אלו ימשיכו להשתנות. מאמר זה יגדיר עליונות דיגיטלית כ"עליונות ההיתוך" ואת תרומתה לעיקרון תפיסת הרב־ממדיות של תר"ש תנופה. המאמר מספק תיאור של האתגרים הארגוניים, התרבותיים והטכנולוגיים למימוש התפיסה, ואת דרכי ההתמודדות עימם.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28-30), אוקטובר 2020

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

הקרב הרב ממדי – מבעד לעדשה - #ביןהדרכים 201 - מר שמואל שמואל, מר לייזר ברמן, מייג’ור ג’וש ליונס ולוטננט קולונל ריאן לייבהאבר Aug 14, 2022

Show notes

בעתיד יתמודדו הכוחות האמריקנים נגד יריבים שווי עצמה ב"קרבות רב־ממדיים" שיאתגרו את חופש הפעולה האמריקני בכל ממדי הלחימה: האוויר, היבשה, הים, הסב"ר והחלל. התמרון בקרב כזה חוצה ממדים, ויכולות מממדים שונים מסייעות בו האחת לשנייה באמצעות כינוסן בזמן ובמרחב הרצויים למען ניצול נקודות התורפה של האויב. המאמר עוסק בשלוש גישות להתמודדות עם שאלת המהות הבסיסית של תפיסת הקרב הרב־ממדי: תמרון מסורתי אוגדתי מותאם, תמרון מבוזר של כוח רב־ממדי או תמרון קלאסי שמתווספים לו מאמצי מיסוך בגרסה חדשנית לפרשים. שיח זה הכרחי כדי שהצבא האמריקני יגיע לשדה הקרב העתידי עם תורת לחימה רלוונטית שתהפוך אותו לקטלני ויעיל יותר מיריביו.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

שמרנות מבחירה לעומת חדשנות בבניין הכוח – הצורך באיזון מחודש – #ביןהדרכים 200 - תא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל Aug 11, 2022

Show notes

רבות נכתב על שמרנות מהסוג המנוון צבאות והמונע את התחדשותם. במאמר מוצג רעיון השמרנות מבחירה, שבמסגרתו מחליט ארגון צבאי באופן מודע שלא לשנות מרכיבים ביכולותיו, מתוך הבנה שיש בכך יתרון בשדה הקרב. לטענת הכותב, שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות בתחומים אחרים, ומקנה לו גמישות פעולה במידה והחדשנות אינה מצליחה. כמו כן, השמרנות מבחירה מצמצמת את הסיכון להטמעת חידוש על גבי חידוש, הפוגעת באפקטיביות הכוללת של המערכת. כדי למקסם את האפקטיביות המערכתית, על צה"ל לשלב את מרכיב השמרנות מבחירה בשיח על אודות בניין הכוח, ולשמר מרכיבים מסוימים שיהוו בסיס לחדשנות בארגון, ולגמישותו בזמן עימות.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון דיגיטל 2.0, צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס' 18, דצמבר 2018.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

דמות איש הקש”ח בצה”ל - #ביןהדרכים 199 – רס”ן אורית אלון Aug 09, 2022

Show notes

המאמר עוסק באנשים העוסקים בדיפלומטיה הצבאית בצה"ל, מהמש"ק הזוטר ועד לקצינים הבכירים המשובצים כנספחים צבאיים. נדרש כוח אדם מקצועי למימוש האינטרסים של מדינת ישראל, בעוד שכוח אדם שאיננו מוכשר דיו עשוי לגרום בתום לב למשברים ותקריות דיפלומטיות. המאמר מציע מספר דרכים לשדרוג ולחיזוק כוח האדם במערך קשרי החוץ.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, ינואר 2022.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

הפסיקו לתמרן והתחילו להילחם - #ביןהדרכים 198 - סא”ל צח משה Aug 03, 2022

Show notes

הגישה המסורתית בה צה"ל נוקט בשנים האחרונות מול אויביו היא גישת "התמרון"– שיטה לפיה פגיעה ב"מרכזי הכובד" של האויב בפעולה התקפית ממוקדת תוביל לקריסתו. עם זאת, האויב מולו אנו עומדים כיום השתנה. נקודות אלו חסרות את החשיבות שייחסנו להן בעבר, וגישה זו כבר אינה גורמת להפסקת הלחימה. לטענת הכותב, על צה"ל לחזור לראות את התמרון כדרך להשגת יתרון על האויב, תוך קידום מטרת-על חדשה – "שחיקה". לפי גישה זו, יש להיערך למלחמה של ממש, ולמקד את הלחימה בפגיעה קטלנית בחיילי האויב, ובהשמדתם בצורה יעילה. כך, צה"ל יוכל לעמוד בציפייה ממנו להכרעה מהירה ולהגנה על מדינת ישראל ותושביה מפני כלל האיומים.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה א'-70 שנה לצה"ל, מס' 16-17. יולי 2018.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

מונחים בתנועה - גלגולו של מושג הכיתור ברמה המערכתית - #ביןהדרכים 197 - ד”ר אוהד לסלוי Aug 01, 2022

Show notes

היעדר שפה משותפת בין הרמה הטקטית והרמה המערכתית-אסטרטגית עלול להביא לתקלות, מה שאכן קרה בקרב בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה. חלק מהבלבול נבע מגמישות וממופשטות המונחים של הרמה המערכתית-אסטרטגית, שמשמעותם נגזרת מהנסיבות ומההקשר הייחודיים. דוגמה לגמישות הזאת היא אבולוציית המונח "כיתור": מכיתור צבא רומי ע"י חניבעל, דרך כיתור במלחמות אירופיות מהמאות ה-17, ה-19 וה-20, כיתור הארמייה השלישית המצרית במלחמת יום הכיפורים וגם ניסיונות כיתור של כוחות בלתי-סדירים כמו הווייטקונג. היעדים המדיניים, האילוצים הגיאו-אסטרטגיים והיכולות האופרטיביות, דרשו פרשנויות שונות למונח "כיתור". לפרשנויות אלה יש הבדלים מבצעיים כבדי משקל לגבי פרמטרים כמו היקף הכוח הנדרש, מידת ההידוק של הכיתור, תזמונו ועוד.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון שינוי והשתנות (מס' 2), יולי 2014

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

Our TOPPODCAST Picks

Follow Us

Stay Connected

Related Podcasts

Links

Stay Connected