אפרכסת

Latest Episodes:

מירי נהרי על אירגון בריחתם של שורדי השואה מאירופה, על פעילות ״נתיב״ בגוש המזרחי ועל הפסיכולוגיה של סגל העובדים בחשאי במוסד Nov 01, 2024

ד״ר מירי נהרי, שגוייסה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כפסיכולוגית, לא היתה מאטה הארי או ״סינדי״ מסיפור ואנונו, אך נותרה בה דאגה, שמא סכר הסודות השמורים איתה ייפרץ והמבול יציף את הארץ. לא נעלם מעיניה שמאד יתכן שתודעת החשאיות טבועה בה גם משום היותה נצר למשפחה בטחונית ותיקה.
נצר, פשוטו כמשמעו, כי אביה, צבי נצר, היה פעיל מרכזי באירגון מילוטם של יהודי פולין ושכנותיה, ילדים כמבוגרים, בעת מלחמת העולם השנייה ולאחריה. תחילה כמאויימים, בהמשך כשורדי שואה, באירופה ואף באסיה. זאת, כפי שמנציחים מירי נהרי וחבריה בעמותה המטפחת את זכר ״הבריחה״, יציאת אירופה - אקסודוס - 1944-48.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משחזרת נהרי את עלילותיהם רצופות התלאות והסכנות של נצר ושותפיו, בהנהגת שאול אביגור, לקראת הקמת המדינה ולאחריה, בבריחה ובנתיב. במחלוקת הידועה על שאלת סגנון הפעולה מול שלטונות מוסקווה וסירובם להתיר יציאת יהודים, בכלל ולישראל בפרט - בפעולה חרישית או בצעקה גדולה - היתה לנצר עמדה מובהקת בעד התועלת שבמהלכים תכליתיים, לא קולניים וראוותנים המקשיחים את הסובייטים.
כפסיכולוגית במוסד היה על נהרי לאבחן מועמדים למסלולים ולתפקידים שונים. היא חיפשה את האיזון הנכון בין יושרה פנימית, בדיווח לממונים, ליכולת התחזות והכחשה כדי להיטמע בארצות יעד ובסיס. כטיפוסי עובדים מבצעיים ההולמים את דרישות המוסד, חביב עליה בין חיות היער הפיל, השוקל בכבדות את צעדיו, על הנמר המסתער בפראות.
הפיק : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

שלמה מופז על לבנון ועזה, אמ״ן וחיזבאללה, הממשלה ונסראללה ותדהמת ההתקפה והקריסה ב-7 באוקטובר Oct 30, 2024

בינואר 2002 השתלט צה״ל בים האדום על אניית הנשק ״קארין איי״, שנועדה לחמש את הרשות הפלסטינית, בסיוע איראני, נגד ישראל. הרמטכ״ל שניצח על פעולות חילות הים והאוויר היה שאול מופז. התיעוד, שהסיר כל ספק שיאסר ערפאת אחראי למשחק הכפול של מגע מדיני במסגרת תהליך אוסלו והסכמה לפיגועים בעורף ישראל, נשלח לשגרירות בוושינגטון. שם, למסירה ליועצת לבטחון לאומי של הנשיא בוש, קיבל אותו נספח אמ״ן, אלוף-משנה שלמה מופז.
המודיעין המובהק על מעורבות ערפאת ב״קארין איי״ שיכנע את בוש להתנער מיו״ר הרש״פ ועודד את ממשלת שרון - בדירבון הרמטכ״ל - לצאת לאחר הטבח במלון ״פארק״ לצאת למבצע ״חומת מגן״, שהסתיים בהישג צבאי ובכשלון מדיני, הכרה פומבית ראשונה של נשיא אמריקאי במטרת הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, אך לגוף העניין המשפחתי, ג׳ורג׳ וו. בוש היה בנו של הנשיא שהפסיד לקודמו של הבן, קלינטון; ושלמה מופז היה, ועודנו, אחיו הצעיר של רב-אלוף מופז. כך גזר עליו סדר הלידות במשפחת מופז, שהיגרה מאיראן לאילת ושכל הבנים הזכרים בה שירתו בקבע, כקצינים בכירים.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שלמה מופז - צנחן, קמ״ן 890, קצין מחקר שהתמחה בטרור, קמ״ן סיירת מטכ״ל (יחידה חביבה במיוחד על משפחת מופז), קצין מודיעין בגבולות סוריה ולבנון, סגן ראש חטיבת המחקר באמ״ן - על מימצאיו ותובנותיו מתהליך צמיחת חיזבאללה לממדיו העכשוויים, מבעד לעדשת קהילת המודיעין הישראלית, לזרועותיה שלא תמיד היטיבו לשתף פעולה זו עם זו, במיוחד בזירה הלבנונית, כשאמ״ן במרכז ובאגפיו השב״כ והמוסד.
מופז משחזר אירועים כהתנקשות בעבאס מוסאווי, שהעלתה להנהגת חיזבאללה את הצעיר המוכשר חסן נסראלחה; מבצעי ״דין וחשבון״ וחיקויו לאחר שלוש שנים - כי לא נמצא רעיון אחר - ״ענבי זעם״; ופינוי דרום לבנון ב-2000. שאול מופז היה הרמטכ״ל שאיפסן את הסתייגותו מהמהלך וביצע את הוראת ראש הממשלה ושר הבטחון אהוד ברק, לפנים ראש אמ״ן שהצעתו לצאת כליל מלבנון נדחתה ב-1985. שלמה מופז השתתף בדיונים לקראת הפינוי כנציג אמ״ן, מומחה לטרור. כעת, כאזרח ששנותיו בצה״ל הרחק מאחוריו, הוא מנהל במרכז למורשת המודיעין בגלילות את מרכז המידע למודיעין ולטרור על-שם אלוף מאיר עמית, היחיד שעמד בראשות אמ״ן והמוסד גם יחד.
לשלמה מופז דעות מוצקות וחריפות על מה שאירע לממשלת ישראל, לצה״ל ולמודיעין (באמ״ן, בשב״כ ובפיקוד הדרום/אוגדת עזה) ב-7 באוקטובר ועל חובת כל ממלאי התפקידים הבכירים להתפטר; ויש לו, כמובן, מה לומר על חיזבאללה בכלל ונסראללה - בין איראן ללבנון - בפרט, במלחמה ובמערכה הנוכחית בה, מאז אמצע ספטמבר.
הפיק : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

נדב קפלן על מחקרו הבלשי - שהשב״כ מסכל את השלמת מימצאיו - המבסס השערת קנוניה ביסוד ההתנקשות בקסטנר ב-1957 Oct 22, 2024

ד״ר נדב קפלן, אלוף-מישנה ונווט קרב בחיל האוויר בשנותיו בקבע ובמילואים, נכבש לחקור הבטים בתולדות יחסן של מדינות לאישים שפעלו בתקופתה של שואת יהדות אירופה. תחילה התעמק בראול ולנברג, שוודיה והונגריה, ומתוך הסיפור ההונגרי הגיע לפרשת רצח קסטנר, ההתנקשות הפוליטית המסעירה ביותר בתולדות ישראל - מטרים מעטים מהרחוב המנציח קורבן קודם, ארלוזורוב - עד לרצח רבין.
כאיש-צבא היה קפלן בין השאר ראש לשכת מפקדו הסוער של חיל האוויר באמצע שנות ה-70׳, אלוף בני פלד, כולל במבצע אנטבה; וראש מחלקת ארגון ותכנון במטה החיל. בתום שירותו היה מעורב במאמץ לשכנע חברים בממשלת שמיר-פרס שהמשך תוכנית ה״לביא״ יפגע בכושרו הכללי של חיל האוויר (כוחות היבשה סבלו עוד יותר).
דומה שמערכת המיון והאיבחון של חיל האוויר השכילה לנתב אותו, ממושב הנווט ועד לתפקידו כאל״מ, כך שייטיב לנצל את יכולתו השיטתית והיסודית. לראייה, כשאסף את החומר לחקירה הבלשית שהניבה את ספרו ״מדוע חוסל קסטנר״, ניהל עבודת-מטה, שתי וערב, בעזרת מומחים וצוותים.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מגולל קפלן את היריעה המשפטית, הפוליטית והבטחונית של פרשת רצח קסטנר. זאת מסכת של מערכות רבות, מבודפשט 1944 לנירנברג 1945 לירושלים ותל אביב של שנות ה-50׳, עם דמויות ראשיות ומישניות, בן גוריון ואיסר הראל, שרת והיועץ המשפטי לממשלה חיים כהן, ראשי מחתרת הימין יעקב חרותי ויוסף מנקס, הקורבן קסטנר והמתנקש אקשטיין.
בתפקיד ניצב ג׳, נשיא המדינה החותם ביומו הראשון בתפקיד על חנינת המורשעים ברצח - זלמן שז״ר. זה קרה שבועות מעטים לאחר שהממליץ הראשי על החנינה, הממונה (על ראש השב״כ עמוס מנור) הראל, התפטר בעקבות סכסוך עם בן גוריון על רקע מדיניותו כלפי גרמניה, ושבועות מעטים לפני התפטרות בן גוריון מראשות הממשלה.
קפלן הספיק לדובב, באחרית ימיהם, את חרותי - גם על ידידותו המופלאה עם רודפו, איסר האוסר והמשחרר - ואת אקשטיין, שהודה בייצור גירסה כוזבת, מאוחרת, שסתרה את העובדות המוכחות.
זאת היתה רק היסטוריה רחוקה, נבירה בעתיקות, אילו מוסדות המדינה איפשרו סוף-סוף לכל סקרן להתוודע למלוא החומר המתועד; והרי מלכתחילה יש בפרשיות כאלה חוליות גורליות בעל-פה בלבד, ואחרות שרישומיהן מושמדים. אבל השב״כ, באטימות המעודדת חובבי השערות מזימתיות להאמין שהנסתר במזיד מוסתר, שיכנע את בית המשפט העליון, כמו בשנות ה-50׳, לקבור את הסודות ולכסות את הכיתוב שעל המצבה.
ואחרי כל הדברים הללו, לעומת ההווה שקפלן - גם נדב, לא רק רחוב המחאה - מתקומם כנגדו, המדינה הצעירה ההיא, על כל פגמיה וצרותיה, עם מפא״י ומחתרות, שילומים ושערוריות, ב״ג וש״ב וכאבן של משפחות קרבנות כקסטנר, היתה טובה יותר, מגלמת הבטחה שאינה מיוחדת לנווטים במטוסיהם, לאופק מתבהר.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

גיא פורן על מחאת הטייסים נגד ההפיכה המשטרית, שחיתות נתניהו וסירובו להתפטר בעקבות 7 באוקטובר: סרבלים, ההיפך מסרבנים Oct 10, 2024

כשנערים ונערות בישראל חולמים על קורס-טיס, משננים באזניהם ותיקים מה ששמעו בתורם: ״זה לא קלוב תעופה״. טייסים ונווטים מוכשרים כלוחמים אוויריים ומסתכנים באימונים, במבצעים וביתר שאת במלחמות.
צוותי אוויר צבאיים השורדים שנות פעילות הם לרוב מפעילים מיומנים, איכותיים מסוגם, של מכונות מעופפות, בתמהיל של תעוזה וצייתנות. עד לשנים האחרונות שמרו על דממת אלחוט כאילו עודם טסים לתקוף את בסיסי חיל האוויר המצרי במבצע ״מוקד״. חריג בולט מרתיעתם מפעילות ציבורית היה עזר ויצמן; רק מעטים באו בעקבותיו לפוליטיקה, לא חשוב באיזו מפלגה.
כתב האישום נגד נתניהו פרץ את הסכר. מאות, כעת כבר יותר מ-1700, התחילו לשאת עם הכנפיים גם את ציפייתם למימוש ערכיה של מדינה צודקת יותר, נקייה ודמוקרטית. זה התחיל בבלפור, גאה בהפיכה המשטרית ונשמר גם במחאה נגד השתמטות הממשלה מעיסקת הפסקת האש שתשחרר את חטופי עזה.
המנוע של חוג צוותי האוויר ״555״, גיא פורן, הוא בנו של תת-אלוף אפרים (פרויק׳ה) פורן, מזכירם הצבאי של רבין ובגין בשנים 1974-81. הייחוס המשפחתי זימן לגיא חוויות עם שני ראשי הממשלה. הוא הוכשר כטייס מסוקים בבית-הספר לטיסה בחצרים ובבסיס זרוע היבשה האמריקאית (כבשת הרש של המסוקים נותרה ברשותה כשזרוע האוויר יצאה מתוכה לעצמאות) באלבמה - אז פורט ראקר, עכשיו - כי ראקר לחם בצבא הדרום נגד הצפון - תחת שם אחר.
פורן מגן בלהט על תום-ליבם ושיקול דעתם של הטייסים-המוחים, כ״אליטה משרתת״. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מספר על העצומות, ההפגנות והאזהרות כי התמדה בתוכנית ההפיכה המשטרית תיענה בהפסקת ההתנדבות למילואים. הוא מוקיע את קהותם של נתניהו, לוין ורוטמן ומשבח את תגובתו - המאוזנת, לדעתו - של מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר. לכל גנאי ראויה בעיניו התגוללותם של חברי-כנסת מהימין על הטייסים, שהתריעו מפני המפולת שאכן באה ושהתייצבו ולחמו ״ב-150 אחוזים״ ב-7 באוקטובר ומאז; והרי אותה טייסת 69 שמילואיה סימלו את המחאה היא גם זאת שצוותי ה״רעם״ שלה קטלו את נסראללה. נקלה במיוחד המאמץ לסכסך בין צוותי האוויר והקרקע, ללא רקע עובדתי ועם נימה עדתית של אדונים ומשרתים.
האתגר של 555 ושל מי שאינם חברי המועדון אך שותפים להשקפותיו הוא שימור הנחישות להשמיע ולהשפיע, גם בערוצים פוליטיים, לקראת הבחירות הבאות. מותר להניח שמתוך כתריסר יוצאי חיל האוויר שהתראיינו ב״אפרכסת״ בשנתיים וחצי האחרונות, וכמובן גם מקרב מי שעדיין לא, יימצא שם האלוף במילואים נמרוד שפר; לא רק הוא, מקווה פורן.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

איתן דנגוט על התותחנים בלבנון, הנספחות בהולנד, המעבר מהשדה למטכ״ל, פיקוד העורף, המזכירות הצבאית של שר הבטחון ותיאום הפעולות בשטחים Oct 07, 2024

איתן דנגוט על התותחנים בלבנון, הנספחות בהולנד, המעבר מהשדה למטכ״ל, פיקוד העורף, המזכירות הצבאית של שר הבטחון ותיאום הפעולות בשטחים.
כשאיתן דנגוט התגייס לצה״ל, הוא רצה להיות טייס, אך לחיל האוויר היתה דעה אחרת. בבקו״ם, על סף שיגור לגולני, היפנה אותו חבר לתותחנים, עם המלצה. ואכן, דנגוט ראה ברכה וחתם בחת״ם.
כשנתיים לפני מלחמת לבנון נשלח עם תותחיו לחצות את הגבול ולהפגיז מטרות של אש״ף. במלחמה התלווה לחטיבת הצנחנים הסדירה בנחיתה בשפך האוואלי ובהתקדמות צפונה בציר החוף, וגם בביירות ובסביבתה הופעל ולחם.
כסגן-אלוף נבחר מתוך קצונת היבשה להישלח להולנד, כנספח צבאי. השליחות, לדבריו, ״פתחה לי את הראש״. בשובו, כבר אל״מ, במעבר חד מהאג (ובריסל, מטה נאט״ו) לצאלים, המיר את משרדי אירופה במטווחי - ומטבחי - השדה.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר דנגוט על המסלול שמיקם אותו בסוללת שבעת קציני התותחנים שהגיעו בצה״ל לדרגת אלוף (מאיר אילן, אריה לוי, נתי שרוני, דן הראל, יואב הר-אבן, הדי זילברמן). לאכזבתו, לא התמנה לקצין תותחנים ראשי, אך קודם לתא״ל כראש מטה פיקוד העורף, ומשם למזכיר צבאי של שר הבטחון, שני תפקידי תא״ל.
מזכ״צ - גם של ראש הממשלה, אך במיוחד של שר הבטחון, המאשרר (או לא) את החלטות הרמטכ״ל לקידום לאלוף - תימרן דנגוט בשני שדות מוקשים סמוכים: יחסי השר עם הרמטכ״ל (יעלון, חלוץ, אשכנזי) והמעבר מהשר הראשון (מופז) לשני (פרץ) ולשלישי, יריבו של השני (ברק).
כך ראה מקומת שר הבטחון ומחדרי הקבינט, לעתים בשש עיניים או בארבע אוזניים, את הדיונים וההחלטות על מניעת שנה רביעית מיעלון, פינוי עזה, חיפוש גלעד שליט, המערכה בלבנון, מינוי אשכנזי, תקיפת הכור הסורי (״אהוד ברק ביקש לעדכן בהצלחה את אמנון שחק״), עופרת יצוקה והמחלוקת על תקיפת איראן.
דנגוט, שהיה עד לחיכוכים בין ברק ואשכנזי, הפך ממשקיף למעורב כאשר ללשכת שר הבטחון הוקצה תפקיד אחד של אלוף לשני מתמודדים בדרגת תא״ל. השני, ראש המטה מייק הרצוג, כיום השגריר בוושינגטון, היה מקושר יותר, אבל גם דנגוט הכיר היטב את מסדרונות השררה, והוא שזכה בדרגה, כמתאם הפעולות בשטחים. מתוקף נסיונו המצטבר, יש לו מה לומר על צה״ל, חמאס, עזה ולבנון.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פסבנר, אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

חיים גופן: ״למעט המלחמות, האתגר שעמד בפני תומר בר בהפיכה המשטרית הוא הקשה ביותר שנתקל בו מח״א כלשהו אי-פעם״ Sep 23, 2024

תא״ל במילואים חיים גופן, בן קיבוץ אפיקים, היה טייס קרב במלחמות יום הכיפורים ולבנון, מפקד טייסת 201, ראש ענף קרב במטה חיל האוויר, ראש מחלקת מודיעין-למבצעים ומפקד בסיסי רמון ותל נוף. גופן אינו מתיימר להכיר היום מקרוב את החיל שבהתפתחותו השתתף, אך ממצפה המשקיף המנוסה הוא משוכנע שעודנו שמורה נדירה של איכות ומצויינות.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר גופן על מסלולו כטייס, מפקד וקצין מטה, שהעדיף להשתחרר מצה״ל לאחר הפיקוד על תל נוף ולוותר על תפקידי תא״ל נוספים - ראש להק כוח אדם, ראש חטיבת התכנון באג״ת, מזכיר צבאי של ראש הממשלה נתניהו.
בקשה במלחמות חיל האוויר, ב-1973, שמשתיים מגיחותיו הקרביות בה כמעט ולא חזר בשלום, לחם גופן בטייסת סקייהוק בבסיס כנף 1, רמת דוד, והמריא לתקיפות מסוכנות בסוריה ובמצרים. הוא מתאר את כוננות הספיגה של הטייסים לטילי פרוג, את ליל פגיעתו הקטלנית של אחד מהם במגורי המשפחות ואת התעקשות מפקד הכנף, אל״מ זוריק לב, להמריא לגיחה שהעלימה אותו עם מטוסו במצולות הים. גופן רואה צד חיובי בהשתתפות מפקד בכיר במשימות פקודיו, אך רק בהכרת מקומו הנכון, הצנוע, לעומת הצעירים החדים ממנו.
לדעת גופן, חיל האוויר וצה״ל כולו התברכו בכך שמח״א ב-73׳, בני פלד, שהתמנה לתפקידו חמישה חודשים לפני המלחמה, שרד אותה ואף התמיד ארבע שנים נוספות. פלד, אומר גופן, שיקם, בנה ואירגן את החיל מחדש והניח את היסודות להצטיינותו מול חיל האוויר וההגנה האווירית של צבא סוריה ב-82׳.
בחיל האוויר שאליו הצטרף כפרח-טיס במלחמת ההתשה התקבלה כשיגרה טבעית רמה קטלנית של בטיחות באימונים: ״פעם בחודש - הלוויה״. עם השנים, ההתבגרות וההקפדה, התברר שזאת אינה גזירת גורל. אפשר גם אחרת. אשר לשאלת האחריות למתרחש בגיחה מיבצעית, מרגע שגלגלי המטוסים ניתקים ממסלול בסיס-הבית, לאחר שצוותי האוויר הוסמכו ושמרו על כשירותם, תם חלקם של מפקדי הטייסות והכנף והקולר עובר לצווארם של קציני מוצב השליטה במפקדת החיל.
הוא מרוצה מביצועיהם של מפקדי חיל האוויר בעשור האחרון - אמיר אשל, עמיקם נורקין ותומר בר - וסבור שלמרות מישגים מסויימים בטיפולו של בר בתסיסת מתנדבי המילואים בתחילת ההפיכה המשטרית, המאזן הכולל של תיפקודו חיובי. להגנת בר הוא אומר, כמי שהתגייס לקורס טיס עוד בתקופת השכן לשעבר מדגניה מוטי הוד, ששום מח״א עד בר לא נתקל באתגר לא-מלחמתי כה מסובך, כשמעליו רמטכ״ל חדש כהלוי ודרג פוליטי - שר הבטחון גלנט וראש הממשלה נתניהו - מסוכסך.
על נתניהו אין באוצר המלים של גופן אף לא אחת המתקרבת לחיוב. הוא רואה בו את תמצית אסונה של ישראל עד ה-7 באוקטובר, בו ביום ומאז. הסירוב לעשות הכל להחזרת החטופים מעזה מפיק מגופן אמירות קשות בהתאם. למדינת ישראל, לחברה ולצבא תהיה תקומה רק כאשר הצמרת הפוליטית והבטחונית (לא כולל בחיל האוויר) תפעיל את כסאות המפלט ותאפשר הרכבת הנהגה חדשה. עד אז, הוא אומר בכאב, אינו חש שהוא כבעבר חלק מהחברה הישראלית, שאותה עמל נתניהו לפצל - ״רק חלק מחלק״.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

תמיר פרדו (ב׳): ״מי שולט כיום בישראל? הקו-קלקס-קלאן״ Sep 20, 2024

כשהגיע בתחילת 2011 לראשות המוסד, לאחר שנה וחצי כגימלאי שלו, נקלע תמיר פרדו - שבעשור הקודם היה למעלה מחמש שנים כאחד מסגניו של מאיר דגן - לשיאה של המחלוקת בצמרת הממשלתית והבטחונית בסוגיית ההתייחסות הישראלית לגרעין האיראני.
בנימין נתניהו ניכס לעצמו - עד ל-7 באוקטובר - את בכורת המאבק בחתירתה של איראן לנשק גרעיני, אבל פרדו היה שם בתחילת הדרך ומעמיד את הדברים על דיוקם: חלוץ ההחלטות היה רבין והפעולות הראשונות לסיכול הסכנה בוצעו כשראש המוסד היה שבתי שביט. גם בהמשך היו ראשי ממשלה ומוסד שלא המתינו לשובו של נתניהו.
לדעת פרדו, לא היה כורח בתקיפת התשתית הגרעינית באיראן ותקיפה כזו לא היתה תכליתית, אילו התבצעה. היא גם לא היתה אפשרית בלי הסכמה אמריקאית למעבר במרחב האווירי של עירק. אילו, למרות השיקולים השוללים, היתה ממשלת נתניהו מחליטה לתקוף, איראן היתה משקמת את מה שנהרס ומצטיידת בהכשר להתחמש בגרעין כדי להרתיע מפני תקיפה חוזרת.
בשיחתו השנייה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מדגיש פרדו כי אילו התקבלה, באורח חוקי למהדרין, החלטה כזו למרות הסתייגותו, היה נרתם לביצועה במלוא כושרו של המוסד; ואולם אינו מאמין שנתניהו אכן היה מורה - בהשיגו רוב בקבינט - לצאת למבצע. תכונתו הבולטת של נתניהו כמחליט היא שאינו מחליט. איפיון נדיב של תכונה זו הוא זהירות. בוטה ומציאותי יותר - פחדנות. לעולם ישהה וידחה את ההחלטה, עד שלא יהיה מנוס ממנה, או שתתמסמס מאליה.
לכן גם נסער פרדו כל כך בביקורתו על נתניהו, שלא התפטר ב-7 באוקטובר ולא הביא בו-בשבוע, בו-בחודש, לשחרור כל החטופים; והמשיך בכך עוד כשנה. שלטון נתניהו הוא בעיניו רצף החלטות רעות ובריחה מהכרעות יסודיות, המצטבר לכדי אסון חברתי, מדיני ובטחוני. מי ששולט כיום בנתניהו ובאמצעותו בישראל הוא הגילגול המקומי של ״הקו-קלקס-קלאן״ הגזעני והאלים, שפעולתו מתאפשרת רק לנוכח חולשת המימשל.
פרדו הוא בנה של ניצולת שואה. מוראות עזה, עינויי החטופים, הם בעיניו כשואת יהודי הנגב, יהודי ישראל. מי שנחשף פומבית רק במשורה כשהתמנה לרמס״ד הולך ומגביר את קולו מאז שהוסר מכתפיו נטל האחריות הממלכתית והומר בעול האחריות האזרחית. ״הייתי בן 14 במלחמת ששת הימים״, הוא מציין. ״היום נכדתי בת 14, ואין תזוזה לכיוון הפתרון המתבקש ליחסינו עם הפלסטינים, להיפרדות מדינית״. הוא מוכן לסייע ככל יכולתו לפוליטיקאים שיפעלו בכיוון זה, אך לא להיות לאחד מהם - לפחות נכון לאמצע ספטמבר 2024.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

תמיר פרדו (א׳): ״סגנון הפיקוד של יוני נתניהו בסיירת מטכ״ל היה שונה לחלוטין מזה של גיורא זורע הקפדן והריכוזי; ורבץ עליו גם צל כשלון במבצע שהוביל״ Sep 17, 2024

חמש שנים, 2011-2016, כיהן תמיר פרדו באחד התפקידים הנחשקים והמאתגרים ביותר במערכת הממלכתית - ראשות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. הרמס״ד, שאירגונו פועל אך ורק מחוץ לגבולות המדינה (ואז, למעט כשהמארחים מהנהנים, כל פעולותיו במדינות הבסיס וכמובן היעד עוברות על חוקי המקום), תלוי במאות אנשים באלפי מבצעים העלולים להסתבך, להתקלקל ולהמיט על ישראל צרה בטחונית או דיפלומטית.
זה מסחרר ושברירי עד כדי כך שפרדו ויתר על שנה ששית, שהיה יכול לקבל אילו רצה בה. בחכמה עשה: הוא לא רדף תהילה ולא הימר על תוספת מועדת לתקלות.
אף שלא יאמר זאת כאן במפורש, כי החליט שלא לדבר סרה בראשי מוסד בשרשרת לפניו ואחריו, התאכזב ממינוי יוסי כהן - ולא נעם ארז - ליורשו. האכזבה נובעת משתיים: התנהגותו של כהן ודרך קבלת ההחלטות של בנימין נתניהו.
בראשונה בשתי שיחות עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר פרדו על מסלולו טרם איתורו כמועמד ראוי למוסד. יליד 1953, גיוס לצה״ל, טירונות צנחנים/סיירת מטכ״ל, פציעה שגרעה אותו ממצבת הלוחמים והסיטה אותו עד לתפקיד קצין הקשר של סיירת מטכ״ל, אחרי שירות עם צנחני מילואים במלחמת יום הכיפורים.
פרדו מאבחן את סגנון הפיקוד השונה של שלושת מפקדי סיירת מטכ״ל שראה מקרוב - גיורא זורע, יוני נתניהו ועמירם לוין. עם נתניהו רץ בין הכדורים באנטבה ועל פציעתו והעברת הפיקוד היה עליו לבשר לסגנו וממלא מקומו במבצע, מוקי בצר. כשגדוד המילואים של היחידה, בפיקוד בצר, הלך והפך לקומנדו של חיל האוויר, השתתף פרדו בתהליך המעבר, אך חזר לסיירת מטכ״ל כשקצין הקשר החדש נפצע.
על התקופה שלקראת אנטבה הוא ממעט בדיבור. ליווה אותה צל כשלון נדיר של היחידה, בפיקוד נתניהו. בעת ההכנות החפוזות לאנטבה, מול מפת אפריקה וללא יכולת ממשית למילוט אם תשובש תוכנית ההמראה המטוסי חיל האוויר, התקשה פרדו להאמין שרעיון המבצע אכן יתממש. כשיוני נפצע וחבורת הפיקוד התפצלה, רץ פרדו להצטרף כלוחם לאחת מחוליות הפריצה למסוף הנוסעים.
הרמס״ד הראשון, הרביעי והששי בשנותיו של פרדו במוסד היו אלופים שהגיעו מצה״ל - חופי, יתום ודגן. השני, השלישי והחמישי צמחו משורות המוסד - אדמוני, שביט והלוי. בין שתי החלופות הוא מעדיף את השנייה, אך אינו פוסל אלוף שהושאל למוסד במרוצת שירותו הצבאי ולמד אותו, או את מיקצתו, מבפנים, דוגמת מי שנועד לרשת את חופי אך נהרג בלבנון, קותי אדם.
על הרקע הבטחוני של פרדו והתוודעותו לאורחותיו של ראש הממשלה שהפתיעו ומינה אותו לרמס״ד יושתת החלק השני של השיחה, המתמקד בביקורתו החריפה של פרדו על יומרות תקיפת איראן בתחילת העשור שעבר, על דבקות נתניהו בכסאו כנאשם בשחיתות, על ההפיכה המשטרית ועל תיפקוד הממשלה לקראת 7 באוקטובר ומאז, בדגש על ההתמהמהות הקטלנית בהשגת שחרורם של החטופים לעזה.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

דוד בן עוזיאל (טרזן): ״הנאמנויות העליונות הן למערכת ולפקודיך ואם יש ביניהן סתירה - הנאמנות לפקודים גוברת״. Sep 15, 2024

בצה״ל של העשורים הקודמים היו קצינים, מהצנחנים ומיחידות העלית, שבחלו במסלול הקידום הרגיל של מפקדי חטיבות, אוגדונרים ואלופים. הם העדיפו להישאר ולהתמקצע בקומנדו, מבצעי מודיעין, פעולות איגוף בעומק האויב. הצבא הגדול, המרובע, שיעמם אותם. לא אחת נטשו את שירות הקבע והעדיפו לחזור במילואים ולגוון בזרועות בטחוניות אחרות.
לקבוצה בלתי מקובצת זו - דני וולף, דודיק רוטנברג, מוקי בצר ועוד - השתייך, אף שהעניין כולו הוא הסירוב להשתייך, דוד בן עוזיאל, הידוע יותר בכינויו ״טרזן״. מיחידה 101 דרך גדוד 890 ועד למוסד נותר שלם עם תקנון פנימי של השקעה מירבית ודוגמה אישית.
כשהוא נושק ל-90, בן עוזיאל גאה בכושרו הגופני, שהביא אותו לטיפוס על הרים ברחבי תבל (באוורסט הגיע ל-5,500 מטר) ולמסעות מפרכים בארצות רחוקות. הוא עיקש, תקיף, נדיב ומסתפק במועט. כך גם הסתפק בדרגת סגן-אלוף וסירב לשלם את המס הנדרש של מעבר לתפקידים משעממים.
בן עוזיאל לוחם - ואם לא מאפשרים לו, לפחות תומך לחימה ומפתח לוחמים - מאז היה בן 12, בשנתו האחרונה של המנדט הבריטי. מעולם לא קרא את ספרי טרזן, המקוריים שתורגמו או המאולתרים מתוצרת הארץ. הכינוי הודבק לו בעקבות מעלל חילוץ טובע בנוסח ג׳וני וייסמילר, השחיין-שחקן.
אף שאינו רגשן, בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתרפק בן עוזיאל על שנות 101 והצנחנים תחת פיקודו התובעני, השאפתני וחסר הפשרות של אריק שרון. שלושת הקצינים שהניחו את המסד לרמת הביצוע ולהשראה לצבא כולו, הוא אומר, היו שרון, סגנו אהרן דוידי (״כשאני מתכופף אינני יכול לחשוב״) ומאיר הר ציון. כל האחרים, דוגמת מוטה ורפול, טובים וחשובים ככל שהיו כמפקדי פלוגות ובהמשך גדודים, עמדו על מסד זה.
פרק מרתק בקורות טרזן התרחש, איך אפשר לא, באפריקה. הטירונות היתה אזרחית, בשליחות תנועתית לדרום אפריקה הנגועה באפרטהייד. לאחר שנים, כשהתגייס למוסד, שוגר לדרום סודן, לאמן את המחתרת המקומית כדי להפריע לשלטון העויין לישראל בצפון לסייע לאויבת העיקרית, השכנה המשותפת מצרים. הוא לא רק הכשיר צבא - במידה רבה, בנה אומה. במבצע הטסת יהודי אתיופיה דרך סודן היה לחיצת הדק נרגזת אחת של קצין מקומי וחייליו ממוות. עלילותיו יאות לספר והוא אכן חיבר אותו.
בן עוזיאל הוא מאחרוני העדים לחוליות חיוניות בסיפור הישראלי, החברתי - וגם הפוליטי - לצד הבטחוני. כמי שראה שמעשי ידיו טובעים בים ואין טרזן שיזנק להושיע, אכזבתו מתיפקוד המערכת כולה ב-7 באוקטובר מרה ועמוקה במיוחד.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פסבנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

דובי שילוח ונעם טפר על המוסד, היחסים בין ראשוני בכיריו ופיענוח סוד ההצבעה באו״ם שהניחה תשתית להקמת מדינת ישראל Sep 01, 2024

לולא צה״ל היו אויביה של ישראל מצליחים לסכל את הקמת המדינה בסמוך להכרזה עליה, במאי 1948. גם לאספקת הנשק - לכאורה צ׳כי, למעשה באישור סובייטי, בנוסף לרכש וייצור עצמיים - היתה תרומה מכרעת לנצחון במלחמת תש״ח.
אלא שמחצית השנה לפני מגילת העצמאות שקרא בן גוריון הושגה ההסכמה העולמית לייסוד מדינה יהודית בחלק משטח המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בלי הסכמה זו, החלטה 181 של עצרת האו״ם מ-29 בנובמבר 1947, היתה ההיסטוריה מתפתחת בנתיב אחר.
כדי להשיג רוב להצעת ההחלטה נדרשה הצבעה של שני שלישים ומעלה. אילו מתוך 45 משלחות תמכו בחלוקה 30 והתנגדו 15, היתה זו הצלחה מספרית ותבוסה מהותית. על נציגי המדינה שעדיין לא נולדה הוטל, באותם ימים גורליים, לעשות מאמץ עילאי להוסיף ל-30 ולגרוע מה-15.
הסוף ידוע: 33-13 (ו-10 נמנעות, שאינן מובאות בחשבון), החלטה, מדינה. מאז ל׳ בנובמבר שלמחרת כ״ט פרחו הנחות שונות למקורו של ההישג. מחליטים בבירות ושליחיהם בניו יורק היו למושאי חשדות שצרכיהם וחולשותיהם היו כר פורה להנאות או לסחיטות.
עכשיו באים דובי (בן ראובן) שילוח והמחבר-המו״ל נעם טפר ובידיהם סיפור מסעיר, מושתת על עובדות ומגשר ביניהן בהשערות מסקרנות ואף מרתקות.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר דובי שילוח את דמותו של אביו, ראש וראשון למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, איש מגעים חשאיים עם גורמים עולמיים ואזוריים לפני הקמת המדינה ולאחריה, בכיר במשרד החוץ כמקורב לבן גוריון ולשרת, בשלהי שירותו הממלכתי ציר מדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. לימים, כמעט ללא קשר לזכות אבות, גוייס דובי למוסד ועבר בו מסלול מספק בין אגפים ויחידות.
העלילה שטווה טפר, בעקבות מחקר מעמיק ועזרת שילוח, מחפשת את ההסבר להצבעתם של נציגי מדינות מאמריקה הלטינית לטובת מדינת היהודים, כאשר אמל״ט היתה שוות-ערך דיפלומטית לאמל״ח.
בסוף שנות ה-40׳, טרום עצמאותן של רבות ממדינות אפריקה ואסיה, היה משקל חשוב לאמריקה הלטינית, והיא התחשבה מאד בעמדת אמריקה הצפונית, ובתוכה בעמדת אישי כספים וכלכלה שהשפיעו על המשק - הכללי והפרטי - באותן רפובליקות שהודבק להן שם המשפחה ״בננות״.
טפר ושילוח הולכים אחר קליפות הבננות לנלסון רוקפלר, בנקאי-פוליטיקאי עתיר הון, קשרים וסודות שחשש מחשיפת כתם קשה-ניקוי על חליפתו. ראובן שילוח יצא ללחוץ על רוקפלר. התוצאה, לפי בנו ושותפו לכתיבה: משלחות מרכז אמריקה ודרומה, למעט קובה, התיישרו לפי הקו הציוני.
אמיתי לחלוטין, או רק רובו מוכח ומיעוטו בדיוני? לא ממש משנה. באין הסבר משכנע יותר ונסמך על ראיות מוצקות מאלה שמביאים שילוח וטפר, די בסיפור המאלף ובהפחת חיים באישים ובמאורעות נשכחים, שבלעדיהם לא היתה מדינת ישראל.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

אורי סלונים: ״אי-הוודאות האופפת את מצבו של נעדר, שבוי או חטוף היא התחושה הנוראה מכולן, אף יותר מזאת שבעקבות מותו של בן משפחה ואהוב״. Aug 23, 2024

לעו״ד אורי סלונים חן לבבי ונועם הליכות, סגולה לשבירת הקרח גם במיפגש עם זרים חשדנים, נוצרי סודות או תאבי בצע. תכונות אלה, וחתירתו הסבלנית למציאת עמק השווה גם בין הרים המתנשאים לטרוף זה את זה, הפכו אותו לסניגור בולט ולשליחם של ראשי הממשלה, שרי הבטחון ובכיריה המוסד למגעי שו״ן, שבויים ונעדרים.
בשירות החובה שלו, בתחילת שנות ה-60׳, היה סלונים לוחם בגדוד הנח״ל המוצנח, בדרכו לקצונה, כשנלקח מבין השורות והתבקש להתנדב לתפקיד מד״צ - מדריך צניחה, שההדרכה בשלושת שבועות הקורס בתל-נוף, או בשעות הריענון למחדשי צניחות, היא רק הבסיסית במשימותיו. תכלית הצניחה הצבאית היא מיבצעית - האומץ שבהתגברות על החשש הוא רק בונוס - והחשוב בתפקידי המד״צ הוא המשלח. בעומדו בפתח הפעור של ההרקולס, או לפנים של הדקוטה, דרוך המשלח לצפות בשטח ההצנחה למטה, לאמוד את חוזק הרוח, לטפוח בזה אחר זה על כתפי הצונחים (והצונחות) ולשחרר מי שמיתריו הסתבכו בזיזי המטוס, כנפיו או מנועיו.
מאות צניחות - אוטומטיות וחופשיות - והצנחות מקזזות מהקפיצה אל השמיים, הבהירים או המעוננים ולרוב החשוכים, משהו, לא הכל, מהבלתי-נודע. במכפלה איומה, זוהי אי-הוודאות המכרסמת במשפחתו של נעדר, שנעלם בשעת קרב או נפל לידי אויב, כאיש צוות-אוויר שנטש מטוס פגוע או כבן ערובה, חייל או אזרח, ששוביו - או מי שמתיימרים להביאם לשידוך - מתנים את שחרורו בקבלת תמורה.
סלונים, שעליו סמכו רבין ואחרים בצמרת הישראלית, היה מעורב במאמצים להשגת מידע על מצבו המעודכן של נווט חיל האוויר, סרן רון ארד; על תעלומת נעדרי קרב השריון בסולטן יעקב; ואחרים. הוא ישב, לעתים לבדו, קיר חוצץ בינו לבין איש המוסד ישראל פרלוב (שיחה איתו - בפרק קודם בסידרה זו), עם רשעים, נבלים ואולי נוכלים. רק לעתים רחוקות פוגשים בעסקים אפלים אלה את חסידי אומות העולם.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר סלונים את מסלולו כמשפטן, שאליו נקלע כשהוריו סיכלו את תוכניתו להפליג בימים כחובל. לעולם יחתור לפשרה, להסדר, להסתפקות בחלק מתאוות לקוחו כי ההישג הגדול הוא חסכון בשנות המתח והמאבק שסופן מי ישורנו. זאת גישתו, אך לדבריו לעולם אינו מנתב את הלקוח אליה, אלא מציג לו את החלופות, סיכוייהן, סיכוניהן ומחיריהן. איכשהו, בלי המלצה, הם תכופות נוטים להתרשם כמוהו.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

נדב תמיר: ״למרות שהאמריקאים ניכוו שוב מהתבדות הכרזותיו של נתניהו, הם איחרו לקלוט שמוטב לא לקבל את דבריו כפשוטם״ Aug 21, 2024

הקלישאה השחוקה מאפיינת דיפלומט מקצועי כאדם ישר המיומן בשקרים למען שולחיו - המלך, המדינה, שר החוץ. כביכול, לא האיש הוא המסובב בכחש את מארחיו, בהעמידו פני צדיק, אלא הדיבוק הממלכתי הוא הדובר מפיו, והכל לתכלית ראויה.
המדינה המארחת מבינה שהדיפלומט מייצג עמדה רשמית, לא פרטית, וכי השקפתו-הוא אולי שונה קוטבית; וברור גם שחובתו לדווח הביתה נאמנה מה שנמסר לו ורשמים נוספים שליקט. כך לרוב, אך בישראל של שלטון נתניהו השתכללה הציפיה מהדיפלומט; עכשיו עליו לשקר גם לשולחיו ולעטוף את המציאות הרעה שאיבחן במתק שפתיים המהלל את גדולת הקברניט ומדיניותו. וכל זאת, כשהקברניט עצמו נודע באמינותו המפוקפקת.
במתח הזה, שבין השליט והשליח, הגיע נדב תמיר מוקדם מדי לסוף דרכו היעילה במשרד החוץ, לקצה המסדרון שמעליו מהבהב שלט היציאה. דיווח שלו מהקונסוליה הכללית בבוסטון בפרט ובניו אינגלנד בכלל פיקפק, במימצאיו, בתבונת הקו הממשלתי, שקשה לשווקו לזרים. נתניהו ראה בו ובשכמותו מוקשים שנותרו במשרד החוץ מתקופת שרון, אולמרט ולבני (וגם אוסלו, שנתניהו טען אי-פעם שברצונו לקדם, אם גם אחרת מרבין ופרס). לקראת פיזור הושאל תמיר ללשכת הנשיא פרס - שלצידו שירת בגילגול קודם, כבוגר טרי של קורס הצוערים שהוצב לסייע לשר החוץ בממשלת רבין - וראה ברכה בעמלו.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר תמיר על בית גידולו בקיבוץ הספר המאויים והמותקף מנרה, על שירותו הצבאי כלוחם ומפקד בשריון במלחמת לבנון, ועל החלטתו שלא להמשיך בשירות הקבע לאחר תפקיד מ״פ בגדוד 53, חטיבה 188, המח״ט (בעצמו בן קיבוץ להבות הבשן) עמירם לוין. הוא היה, ככל הידוע, קצין מוערך, גם בעיני עצמו. על מפקד פלוגה שכנה, שנשאר בצבא עד לדרגת אלוף, הוא אומר בחיוך, ״היה המ״פ השני הכי טוב בגדוד״.
מודעה על קורס צוערים בשירות החוץ גירתה את דמיונו והוא נרשם, התמיין, התקבל וצלח. אחרי לשכת שר החוץ הוצב במחלקה המדינית בשגרירות בוושינגטון, בתקופת שלושה שגרירים, שניים של נתניהו (בן אלישר ושובל) ואחד של ברק (עברי). שם התוודע לעבודת המימשל, כמו גם לנבכי פעולת השדולה למען ישראל. איפא״ק, שנפלה בשבי הליכוד והרפובליקאים.
שנים אחר כך, בעשור שעבר, פרש משירות המדינה, נותר קשור במרכז פרס והתמנה למנכ״ל בישראל של האירגון הטרי והממזרי, ג׳יי סטריט, שהוא כל מה שאיפא״ק לא. כשנתניהו בשלטון, זיהויו עם הרפובליקאים מוחלט והשגרירות בוושינגטון ידועה לכל כנטולת השפעה, חשיבותו של ערוץ ג׳יי סטריט לדמוקרטים רבה מתמיד.
לא דמיוני מדי לחזות מימשל בוושינגטון בראשות קמלה האריס וממשלה בירושלים בלי נתניהו ואגפו המשיחי. ראש ממשלה ושר חוץ, במצב כזה, עשויים לפנות לנדב תמיר ולבקש ממנו ללבוש שוב את החליפה שפשט, לתפקיד בכיר בארץ או בשגרירות מובילה.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

אבי עורי על הפקרת אוקטובר במעוזי התעלה, קרב ההישרדות בתופת של ״חזיון״, השבי במצרים, הקליטה האטומה של החוזרים ושוב הפקרת אוקטובר (ב׳) Aug 09, 2024

הרופא ד״ר אבי עורי עבר שתי חוויות של גיהנום עלי אדמות, או מתחתיהן, בבונקר ובתא כלא, באוקטובר-נובמבר 1973. תחילה, יממות נוראות של הפגזות וירי ונפץ ולהביור ועשן וחנק ורעב וצמא - הכי קשה, הצמא - וטיפול בפצועים, המייחלים חליפות לחייהם ולמותם; ואז, כחודש וחצי של שבי וסכנות הוצאה להורג וחקירות מטלטלות וניתוק ממידע על גורל מדינת ישראל במלחמה.
אלה היו מיפגשים עם שחצנות ושאננות לפני יום הכיפורים, הפקרה והקרבה של לוחמי הקו - ביניהם חיילי מינהלה דלי אימון ומיותרים - באותה שבת ובימים שלאחריה, אומץ וייאוש, חיים ומוות ביד חיילים מצריים תאבי קטל וקצינים ורופאים שהצילו את השבויים ביחס חומל.
ואחרי שתי התנסויות קשות אלה באה נחיתת הריסוק בשיבה מן השבי, בקבלת פנים נוקשה וחשדנית בידי אנשי צבא, בטחון ורפואה שעדיין לא השכילו להבין את משמעותה ארוכת-השנים של הצלקת הנפשית, גלויה או סמויה, שנחרתה בשבויים.
הדוקטור היה לפרופסור עורי, מהבולטים במומחי השיקום ומי שידע למצוא מסילות לפדויי שבי, בני דורו ומאוחרים יותר. הוא גם הירבה להרצות לחיילי יחידות מיוחדות בסדרות השבי שלהן, ולקחיו עימו.
ב-7 באוקטובר 2023 חזר הסיוט, שלא נמוג אלא רק הודחק. שוב, הקו הדק של הניצבים בחזית, הפעם גם אזרחים, כשהמערכות היהירות שזילזלו באויב כשלו. שוב, שבי - הפעם אף קשה יותר, בידי אירגון טרור שחטף גם נשים וילדים והחזיקם במנהרות - וקליטת הפדויים; והמנגנונים, שהתדפקו על דלתו של אבי עורי, סיכמו שיחזרו להצטייד בתיעוד שצבר (ושעותקיו נמחקו מהזכרון האירגוני של צה״ל וחיל הרפואה), ושכחו לחזור. אין חדש.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: אורי אנוליק, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

אבי עורי על הפקרת אוקטובר במעוזי התעלה, קרב ההישרדות בתופת של ״חזיון״, השבי במצרים, הקליטה האטומה של החוזרים ושוב הפקרת אוקטובר (א׳) Aug 06, 2024

רפאל בוכניק-חן: ״סאדאת ניסה לשדר בערוץ מרואן, אבל זמיר וגולדה לא קלטו את המסר״ Jul 29, 2024

יותר מיובל שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, כשלושה עשורים מאז שזהותו נרמזה ולבסוף נחשפה ו-17 שנה לאחר מותו ממחלת הנפילה ממרפסת לונדונית, הרקע האמיתי לפעולת אשרף מרואן כסוכן ישראלי עדיין מפלג מחנות. מול המשוכנעים שהיה סוכן כשר למהדרין ניצבים המפקפקים בכנותו והחושדים שהופעל בידי הנשיא סאדאת כבורג מרכזי בתוכנית הרדמה, הטעייה והונאה, ששיאה ערב מלחמת יום הכיפורים.
אלוף-מישנה בדימוס ד״ר רפאל בוכניק-חן היה ב-1973 קצין זוטר באמ״ן/מחקר. לימים הגיע לעמדות תצפית משכילות במערכת המודיעינית - בלשכת ראש אמ״ן, במערך ההונאה ולוחמת המודיעין, בקישור עם שירותים זרים ובראשות מחלקת הבקרה (״איפכא מסתברא״), שנועדה לאתגר את החכמה המקובלת של הערכת אמ״ן/מחקר. הוא אינו דובר הצד של אמ״ן בסכסוך הנושן עם המוסד. להיפך; הוא מודע היטב לפגמי המודיעין הצבאי לאורך השנים, ובודאי ב-1973.
אך לא פחות מכך, בוכניק-חן אינו חבר בכת המוסדיסטית-זמיריסטית, המקדשת את מהלכי האלוף במילואים צבי זמיר, ראש המוסד בין 1968 ל-1974. כהני כת זו מתאמצים לייחס את כל הכשלונות לאמ״ן ובראשו האלוף אלי זעירא ומציגים את המוסד וזמיר כקרובים לכליל השלמות, בזכות גיוס (נכון יותר, אישור התנדבות) מרואן וההתרעה הבהולה שהועברה ממנו ארצה אור ל-6 באוקטובר, פחות מ-12 שעות לפני תחילת המלחמה.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מנתח בוכניק-חן, מחבר ״הכשל המודיעיני: הפתעת יום הכיפורים, הגניוס היהודי שהכזיב״, את פרטי הפעלת מרוואן, איכות החומרים שסיפק, מניעיו (או כוונת שולחיו) והליקויים הגורליים בתיפקוד המוסד, המפעיל דובי, ראש לשכת הרמס״ד פרדי עיני וזמיר בשתי היממות שלקראת 6 באוקטובר. איטיות, שאננות ומרובעות - סיבת הפגישה הבהולה, מלחמה (״כימיקלים״), נחשבה להודעה מיבצעית ללא ערך הערכתי המצדיק דיווח לאמ״ן - הצטברו להחמצה הרת אסון.
כל זאת, בהבט המודיעיני, אך בוכניק-כהן מבכה את שתי ההחמצות הגדולות עוד יותר והכרוכות זו בזו. ראשית, שסאדאת השתמש במקורבו מרוואן כערוץ לראש המוסד וממנו במישרין לראש ממשלת ישראל ואף לבית הלבן, כמעקף חסין הדלפות העלולות לעלות לשליט ערבי בחייו. לפי פרשנות זו, שיסודה עוד במגעי קודמו של זמיר, מאיר עמית, עם קצין בכיר ממקורבי נאצר, גולדה לא קלטה שסאדאת מדבר איתה בערוץ מרוואן-זמיר, אף שגולדה הבינה היטב את חשיבותו של ערוץ הצמרת ניקסון-קיסינג׳ר-השגריר רבין-מנכ״ל משרדה דיניץ-גולדה, באמצעות מברקי המוסד, להגבלת שותפי הסוד לקומץ ולמידור משרד החוץ.
ההחמצה השנייה, שנבעה מהראשונה, היתה של מסר יום הכיפורים. זמיר לא פתח את הפגישה בשאלת המלחמה; היה לו נושא מסקרן יותר. מרוואן החזיר אותו למסלול המלחמה. זמיר אסף ושלח פרטים רבים, כולם חשובים, אך טעה בתיעדוף. הוא לא השכיל לנסח את כותרת הידיעה, כדי שתצוד את עינה של גולדה, כך: ״סאדאת הכריע, מלחמה היום יחד עם אסד, אך מהלך מדיני ותקשורתי של ישראל יספק לו עילה לביטול המלחמה״.
התמצית האסטרטגית במסר של סאדאת הוצנעה לטובת הפרטים האופרטיביים. סאדאת, כמובן, לא גילה זאת לעוזריו ולזכרונותיו. על כן זאת רק גירסה משכנעת עם ראיות נסיבתיות, ללא הוכחה חד-משמעית, ואין זאת המילה האחרונה בתעלומת אמ״ן, אבל יש בכך להפיל לבנה נוספת בחומת הצדקנות של המוסד, במאמציו להיראות צחור מול השחור של אמ״ן במלחמת יום הכיפורים.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

ארז כ״ץ: ״ב-7 באוקטובר פיקוד הדרום היה מהשותפים העיקריים לכשלון צה״ל כולו, אבל מאז כוחותיו ומפקדיו פועלים היטב״ Jul 24, 2024

אלוף-משנה במילואים ארז כ״ץ, בן מושב דישון בגבול לבנון, שייך לדור הלוחמים והקצינים שהתחככו בגזרות הקשות של צה״ל בארבעת העשורים האחרונים, עד גיל 50 בשירות קבע ולאחרונה כמנהל לחימה במפקדת החזית במלחמת עזה - פיקוד הדרום.
כ״ץ, קצין חי״ר ותיק ומנוסה, מחבר ״לישון עם נעליים״ (בהוצאת ידיעות ספרים), צמח כמפקד בגדוד דוכיפת של חטיבת כפיר, בשלושה תפקידי מג״ד בגבעתי וכמפקדם של צוערים בבה״ד 1. במטכ״ל היה תפקידו ראש מחלקת תורת לחימה באגף המבצעים. לפני פרישתו שירת בברלין, כנספח ההגנה בגרמניה. בנושא זה הוא כמעט מתנצל: לא היה לו כל קשר לפרשת רכש כלי-השיט לחיל-הים ממספנות טיסנקרופ.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מפרט ומנמק את אהבתו לחיי הצבא, על חוויותיהם וקשייהם, על אתגרי המנהיגות וההנעה, שמחת ההצלחה וכאב אובדנם של חברים ופקודים. כ״ץ מתאר בהערכה את משימתם המורכבת של אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן וסגנו בחירום, ״זקן השבט״ ובוגר הלחימה בקיבוצו בארי, יוסי בכר. היה עליהם, הוא מדגיש, לפעול בתבונה ובמיומנות מול המטכ״ל שמעליהם ומפקדי האוגדות - בשיא התיגבור, שבעה, שניים בהגנה וחמישה בהתקפה - שמתחתיהם.
כ״ץ מרוצה מבניין הכוח וההכשרה של לוחמי דור חיילי החובה, הקצונה הצעירה ומפקדי היחידות, המסתכנים ותכופות נפגעים. הוא משבח את חטיבת כפיר, הצעירה בחטיבות החי״ר, וגאה במיוחד בגבעתי, על גדודיה ועל היחידות השייכות לחילות אחרים ומשובצות בצוות הקרב החטיבתי שלה. המח״ט, לירון בטיטו, מתאר כ״ץ בספרו, היה בן חסותו כחייל שנאבק לשרת בגבעתי, זוהה כאיכות פיקודית והגיע עד לתפקיד שעליו התמודד כ״ץ בשעתו - מח״ט גבעתי.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

חיים ארז: ״ב-5 באוקטובר 1973, כשאמ״ן אמר שמצרים וסוריה לא ייצאו למלחמה, הנעתי את תהליך הגיוס״ Jul 19, 2024

לחיים ארז בן ה-88 לחיצת יד איתנה של רפתן, מזכרת מימיו כנער בנהלל. ארז, חסון וצלול, פעיל במוזיאון הלוחם היהודי בלטרון, לצד אתר מורשת השריון, כאלוף בדימוס וכמי שילדותו טולטלה בתלאות יתמות ונתק במלחמת העולם השנייה, אך אינו רואה בעצמו ילד שואה.
בזכות נחת ידו התגלגל ארז לקצונה וממנה לקבע. הוא קיווה להתקבל לקורס-טיס, נמצא בלתי-כשיר בריאותית לשירות קרבי ונשלח לבסיס גדנ״ע בדרום. שם נקלע לתגרה והיכה קשות חייל אחר. כדי למלט אותו מעונש כבד, סידרו לו מכריו מנהלל - שכניו של הרמטכ״ל דיין - הצבה לבה״ד 1. סגן-משנה רוזנברג, לימים ארז, היה למפקד מחלקה בגולני ולחם במבצע קדש, בפעם הראשונה מארבע בחזית המצרית.
בשלוש הפעמים הבאות - בששת הימים, בהתשה וביום הכיפורים - כבר היה טנקיסט. סמג״ד שהתמנה למג״ד כשמפקדו נהרג, סגן-אלוף בגדוד ובחטיבה בתעלה, מפקד חטיבת המילואים 421 ב-1973. אז, בצהרי יום ששי, 5 באוקטובר, בהיותו גם מדריך בבית-הספר לפיקוד ומטה, שמע את עוזר ראש אמ״ן למחקר, תא״ל אריה שלו, מרגיע את חניכי פו״ם שהמערך המלחמתי של צבאות האויב אינו צפוי לעבור מן הכוח אל הפועל.
עם כל הכבוד למודיעין, אמר אל״מ ארז, האחריות לקדם כל תרחיש מוטלת על המפקדים - והורה לסגנו להעמיד את גורמי החטיבה בכוננות להקפצה. זהירותו וקפדנותו השתלמו: בערב השני של המלחמה כבר היו יחידות החוד של החטיבה במגע בחזית התעלה. בפיקודו השקול והיציב היה ל-421 חלק חשוב בקרבות הבלימה ובצליחת התעלה מערבה.
ארז משתייך לדור קציני השריון שקלטו את הצנטוריונים והפאטונים, לחמו כסגנים עד רבי-סרנים בששת הימים, התנסו כמפקדי גדודים בהתשה ופיקדו על החטיבות ביום הכיפורים ובשיקום הצבא אחר כך. האל״מים והסא״לים של 73׳ היו במהרה למפקדי אוגדות ובהמשך לאלופים. ארז קיבל מדן שומרון את פיקוד הדרום ולאחר כשנתיים - כשמצרים כבר לא חזית ועזה עדיין לא - המיר אותו באגף האפסנאות.
מפקדיו, ביניהם אריק שרון ורפול איתן, חיבבו והעריכו אותו; זה היה הדדי והוא משבח את שניהם, בגעגוע לצבא הישן, כולל בכוננות עם שחר שלא היתה בגבול עזה ב-7 באוקטובר. כשהשתחרר מצה״ל, ניסו למשוך אותו לפוליטיקה במפלגותיהם, והיו גם מי שהפצירו בו להתמודד על ראשות עירו, אז, רמת גן (כיום הוא מתגורר בקריית אונו). לכולם סירב.
היו לו הישגים קרביים רבים, אך מכל מבצעיו הוא גאה בפינוי מזרח סיני - שארם-א-שייך עד ימית, ב-1982, ללא נפגעים ובאווירת הבנה עם מובילי המחאה. כאזרח, תמך בפינוי עזה ב-2005 ועדיין סבור שהיה מוצדק וכי לאסון 7 באוקטובר גרם מה שנעשה ולא נעשה לאחר הפינוי.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ישראל פרלוב על חזית הגולן ב-73׳, המוסד, כישורי קצין-האיסוף ומבצעי איתורו של רון ארד Jul 16, 2024

באופיו של ישראל פרלוב יש ממד ממזרי, הגורם לו לפעול, או להתבטא, באופן שאחרים היו מרסנים, שמא הוא חורג מהמוסכמות. כשגולדה מאיר כיבדה בנוכחותה אירוע חגיגי של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, והזרקור סינוור את השורה האחרונה, שם ישבו צוערי המוסד, שאל פרלוב בקול, כאילו הוא מתבלבל בין ראש הממשלה לזמרת, ״מי זאת, אילנית?״
וכשסרן פרלוב ממילואי השריון נזעק עם חבריו לרמת הגולן ב-7 באוקטובר 1973 ונוכח במצוקת צה״ל מול המתקפה הסורית, ידע מה להשיב למפקד אוגדה 36, רפול, ששאל אותו היכן הכוח שלו. ״המפקד,״ ענה הקצין הצעיר לתא״ל, ״היכן האוגדה שלך?״
זה, כנראה, אחד הרכיבים באופיו של פרלוב שהכשירו אותו לפעול במוסד, במבצעים בחו״ל המצריכים קור-רוח וחשיבה מהיאה ולטפס שם עד לחברות בפורום רש״א, ראשי האגפים, אף שלא היה ראש אגף. כך בתקופת הרמס״ד שבתי שביט, שהועיד את פרלוב לקידום נוסף, אך בלכת שביט ובהגיע דני יתום השתנתה האווירה והוא העדיף לפרוש.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר פרלוב על המוסד המשפחתי שהכיר משנות ה-70 עד שלהי המאה ועל הדומה והשונה בין שני האירגונים הבטחוניים שחווה - צה״ל והמוסד (אף שבראשו עמדו בעשור הראשון של פרלוב בו שני אלופים במילואים, צבי זמיר ויצחק חופי).
באחד מתפקידיו האחרונים במוסד, וציבורית אולי החשוב מכולם, הוביל פרלוב את יחידת חיפוש השבויים והנעדרים, ״ליברטי״. פרלוב וצוותו התחקו גם אחר השריונאים שנהרגו בקרב סולטן יעקב, אך במוקד מבצעיהם עמדה חידת נווט חיל האוויר רון ארד, שאחרי נטישת הפנטום הפגוע באוקטובר 1986 נותר בחיים ובשבי עד מאי 1988; אז נעלמו עקבותיו.
פרלוב מתאר את המהלכים העיקביים והשיטתיים להשגת מידע מלבנונים (מוסטפה דיראני, שנחטף במבצע של סיירת מטכ״ל אך לא השכיל את חוקריו) ומאיראנים; את התקוות שהתעוררו ונגוזו; את ההתלבטויות כיצד לנהוג בתגרני מודיעין - רוכלים החשודים כנוכלים; ואת החלטתו להתנזר - עם חריג יחיד - מהמעורבות הריגשית הכרוכה במפגש עם משפחות נעדרים.
למוסד היה נסיון מסויים בחיפוש אנשים שרצו להסתתר, פושעי הרייך השלישי שנמלטו לאמריקה הלטינית. פרשת רון ארד לימדה עד כמה קשה למצוא אנשים שגורמים מוסלמים קנאיים נחושים להסתירם, חיים או מתים (וכך גם גלעד שליט וגופת אלי כהן).
לקח זה הולם בישראל עשרות ומאות מונים בסוגיית חטופי עזה, והוא אינו מצטמצם רק לפיגועי מיקוח ולבני ערובה, אלא מלמד שסוד עילאי המוחזק בידי מעטים, בתנאים נוקשים של מידור ובטחון מידע, מאתגר את יומרת המודיעין הישראלי לחדירה מירבית לנבכי האויב. אם זה נכון לרון ארד, זה עלול להיות נכון גם לגרעין האיראני.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

עוזי בלר: ״הייתי חבר ילדות של ביבי. גם אז, כשעדיין היו לו חברים, לא הקשיב לנו. הוא לא שוחח, רק נאם״ Jul 09, 2024

פרופ׳ עוזי בלר הוא מהבולטים ברופאים שהצמיחה ירושלים, העיר (הקטנה, לפני מלחמת ששת הימים) והאוניברסיטה. רופא בן רופא; אביו, פרופ׳ אהרן בלר, היה בשעתו נוירוכרורג נודע.
עוזי בלר הלך בדרכי מומחיותו של אביו רק לרגע מקצועי קצר. הוא העדיף לשנות כיוון, גם כדי לא להיות ״בנו של״. הוא - בהדסה, בניו יורק, בשערי צדק, במעייני הישועה - גינקולוג ואונקולוג. התמקדות זו ברפואת נשים ובממד הסרטני שלה חשובה מכדי שתידון ברדידות במסגרת זו; בלר הוא כאן, בעיקר, ביבילוג.
היחס לבנימין נתניהו הוליד שלושה ענפים: ביביסטים, אנטי-ביביסטים וביבילוגים. עוזי בלר מעולם לא השתייך לראשון, גם כשהיה הקרוב בחברי ילדותו ונעוריו של נתניהו; הוכתר כאחד ממובילי השלישי, בתוקף היכרותם, שהתמעטה במחצית השנייה של שנות נתניהו עד כה; ואף שאינו משתייך רשמית לשני, ברור עד כמה הוא מאוכזב, מזועזע ונואש מהגילגול הבוגר של נתניהו הצעיר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר בלר על ירושלים הישנה והמשפחתית טרום-67׳, על הבחירה ברפואה (ועל הפרידה מהנויורוכרורגיה, למען הסר גרגר אבק של משוא בנים), על ביבי של בית הספר היסודי וביקורי הקיץ מהתיכון האמריקאי, על היחסים במשפחת נתניהו הסמוכה בטלביה ועל התגייסותם המשותפת של ביבי ועוזי - כלשון שירבוטם על קיר המקלט בבניין המגורים של בלר - לצה״ל במוצאי מלחמת ששת הימים.
בלר התנדב לסיירת חטיבת השריון 7 - אז, על רקע קרבות פיתחת רפיח וסיני ביוני 1967, מהיחידות המבוקשות ביותר - ונתניהו לסיירת מטכ״ל, כתוספת עתידית חשובה לקורות החיים (בתנאי שנשארים בחיים, מה שכלל לא היה מובטח במלחמת ההתשה). בלר התרשם, אז ובשנים הבאות, למשל במילואים, שנתניהו יצא ידי חובתו ולא יותר, לא כמו חיילים וקצינים אחרים ביחידה שנשאו בנטל.
התואר, הכבוד, היה חשוב לנתניהו עוד בתחילת דרכו. לאחרונה שמע בלר ממכר ותיק, שהיה צוער לצידו בקורס הקצינים ונשאר בבה״ד 1 להדריך את המחזור הבא, שאחד החניכים בו היה נתניהו. המדריך זוכר היטב את התמרמרותו של נתניהו על שסגן-משנה אחר, לוחם ראוי בהחלט משייטת 13, הועדף על פניו כחניך מצטיין.
בלר לא שש לדבר על ״האישיות הפגומה״ של חברו-לשעבר. ״הלימון הזה כבר נסחט,״ הוא אומר, אך נעתר ומדבר בכאב על ישראל של עידן שלטון נתניהו, במדרון אל 7 באוקטובר ומאז. לאחר שנות התראות בתכיפות פוחתת והשתתפות הדדית באירועים משפחתיים חגיגיים נותקו קשריהם של חברי הילדות ערב תחילת משפט השחיתות של נתניהו. בשיחתם האחרונה שיכנע נתניהו את עצמו שהוא נרדף חינם. בלר לא הופתע; עוד בשיחותיהם הנעריות הבחין שנתניהו אינו קשוב לבני-שיחו ו״לא מדבר - נואם״.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, שביל המרץ 4, תל אביב

עמוס גיורא על ההקרבה של ארנון זמורה, השקרים של משפחת נתניהו, המורמונים של יוטה והמשת״פים המאפשרים פשע ורשע Jun 24, 2024

עמוס גיורא על ההקרבה של ארנון זמורה, השקרים של משפחת נתניהו, המורמונים של יוטה והמשת״פים המאפשרים פשע ורשע
מבטאו של עמוס גיורא מסגיר את המחצית האמריקאית שלו. כילד נעקר מישראל למישיגן, התבגר והשכיל במולדתו השנייה, היה משקיף-מעורב בפוליטיקה במשרדו הוושינגטוני של חבר קונגרס, שב והיגר ארצה, שיחזר את העברית שהתפוגגה באולפן ובראותו את המורה חגית ביינארט פרחה אהבה משיעור ראשון.
בשיחה עם אמיר אורן, ב״אפרכסת״, תוקע הפרופסור למשפטים וסגן-אלוף במילואים גיורא סיכה בבלון הנפוח של טענות הקיפוח שנוהגים להשמיע בני משפחת נתניהו. אבי המשפחה, בן ציון, התמודד עם חמיו של גיורא, חיים ביינארט, על מישרת היסטוריון באוניברסיטה העברית. שניהם התענו בחקר אותו נושא - האינקוויזיציה הספרדית. ביינארט, שבהשקפתו לא היה פחות ימני מנתניהו, נבחר משיקולים מקצועיים. המפסיד חזר לאמריקה, מקום מגוריו בשנות ה-40׳, כשהוא מפריח אגדת קורבן אפליה פוליטית.
לגיורא, תושב מבשרת ירושלים בתקופות שהותו בארץ, היכרות הדוקה עם משפחתו של רב-פקד הימ״מ ארנון זמורה, שנהרג במבצע שיחרורם מהשבי בנוסייראת של ארבעה מחטופי 7 באוקטובר. הפער התהומי בין המסירות, הצניעות וההקרבה של זמורה וחבריו לנשק לבין נתניהו וחבר מרעיו ממחיש בעיניו את עומק המשבר המרסק את ישראל.
בשירותו בפרקליטות הצבאית, בעזה כמו גם בגדה המערבית, התחכך גיורא במאמצים הצבאיים - לחימה בטרור - והמדיניים (אוסלו) גם יחד. הוא הוקיר את מפקדי האוגדות ואלופי הפיקודים, רובם אם לא כולם, שכיהנו באותו עשור בדרום ובמרכז. לאיציק מרדכי היתה בפיו בשורה מביכה: התצהיר לבג״ץ, שעליו חתם להדיפת עתירה נגד הריסת בית, לא הלם את העובדות בשטח, ששופט העליון אהרן ברק דרש לברר. כצפוי, לא היתה סיבה להתקנא בקצין ההנדסה שהחתים את מרדכי על התצהיר הפגום.
גיורא מתגורר בסולט לייק סיטי ומלמד באוניברסיטת יוטה, מהנחשבות באוניברסיטאות הציבוריות במערב האמריקאי. מעניין לשמוע מפיו תיאור תמציתי של מצב השליטה המורמונית - והמפלגה הרפובליקאית - ביוטה.
לאחר שנקלע בנסיבות משפחתיות לחקור הבטים בשואת יהודי אירופה החליט גיורא להתמקד ב״מאפשרים״, העומדים מהצד, סבילים ואדישים לזוועות המתחוללות בנוכחותם. זאת הערוגה המניחה לרוע לצמוח ולשגשג. היא קיימת בכל תקופה ובכל אומה. בישראל, בלעדיה, בלי השרים וחברי הכנסת והפקידים והקצינים משתפי הפעולה, מי בהשפלת עיניים ומי בהתלהבות סייענים, לא היה שלטון נתניהו שורד.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני פרוקאסט/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב.

נחמן שי: ״רבין מינה אותי לדוברו. ׳מהי מדיניות הפירסום שלך?׳ שאלתי. ׳אומרים אמת׳, ענה.״ Jun 20, 2024

בישראל כינו אותם רובוטריקים. במקור: טרנספורמרים, פושטי צורה ולובשי צורה. נחמן שי, עם טריקים או בלעדיהם אך בודאי לא רובוט, הוא טרנספורמר (וקצת גם פרפורמר). היו לו עד כה כמעט תריסר גילגולים: כתב, דובר דיפלומטי, יועץ תקשורת לשרי בטחון, מפקד תחנת שידור, דובר צה״ל, מקים הרשות השנייה, מנכ״ל משרד ממשלתי, נציג אירגון יהודי-אמריקאי, ח״כ (גילגול ראשון בקדימה, שני בעבודה), שר; והוא גם דוקטור.
שי הוא אדם ידוע במדינת ישראל ובתקשורתה. לכאורה, מה עוד ניתן לחדש בסיפורו. אלא שלאחרונה צץ איזה אנוך פישביצקי או בירדיצקי, ח״כ מהשלטון, והמציא לתא״ל בדימוס השר לשעבר דוקטור שי גילגול מארץ הגילגולים: רואה ואינו נראה. מתברר שחלמיצקי התכחש לקיומו המוכח של שי. הוא אף התגאה בהיותו משקל-נגד כבד מנשוא לאותו אלמוני שקוף. ״אני נבחר ציבור,״ הכריז, כמנצח מראש בכל מחלוקת, וההד ענה אחריו, ״ציבור, בור, בור, בור״.
ילד בירושלים של סוף המנדט היה שי, ואחר כך בבירה הקטנה של שני העשורים הראשונים למדינה, וחייל בנח״ל, ואז עיתונאי. הוא מספר, בחביבותו האופיינית, איך נקלע לתפקיד זה ואחר. תכונה זו הועילה לו מאד כשדילג מעל משוכת המימסד, הותיר מאחור את מישרת השדר הצבאי בערוץ היחיד וטס לדברר את הנציגות באו״ם. מניו יורק הדרים לוושינגטון, לשגרירות, ממנה ללשכת שר הבטחון, ובעבודתו עם אישים כארנס ורבין השכיל להתחבב בלי להתחנף.
אין לו מילה רעה על שניהם; ניכר בו שעודנו אסיר תודה על ההזדמנויות שהעניקו לו. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מספר בין השאר על תגובתם לחשיפת הפעלתו של ג׳ונתן פולארד כסוכן של הלשכה לקשרי מדע. הם אכן הופתעו, מעיד שי. מי כשגרירים ותיקים אלה בבירה האמריקאית, שרי בטחון שאחד מהם היה גם רמטכ״ל וראש ממשלה, בקיאים בתלות הישראלית ברצונם הטוב של המימשל והקונגרס ולא יעזו לסכן אותו.
כשהוקמה ממשלת פרס-שמיר ורבין הגיע למשרד הבטחון בעקבות ארנס הניח שי שהשר החדש ירצה בדובר טרי, איש-אמונו. לשמחתו, התבקש להישאר. ״מה תהיה מדיניות הפרסום שלך?״ התעניין. רבין הסתפק בשתי מלים: ״אומרים אמת״.
כמי שהגיע מהעיתונות והפנים את חשיבותה העילאית של האמינות קבע לעצמו שי כלל: לא לשקר, ואם יתברר בדיעבד שהוטעה ולכן היטעה - יתפטר. הוא היה קרוב לכך בפרשת מסכות המגן הפגומות במלחמת 1991. דעתו נחה רק כשהופרכה טיוטה שלילית מדי של דו״ח מבקרת המדינה.
לאחר אותה מלחמה, שהפכה אותו לשם דבר, שם דובר, בכל בית בישראל, למעט בית טיפשיצקי, פשט שי את המדים שהולבש כשהושב ליד שולחן המטכ״ל. גם בשלושת העשורים הבאים היו לו חוויות - למשל, במפלגותיהן של ציפי לבני ומרב מיכאלי - שיכולות לפרנס שני הסכתים, אלא שהיה זמן רק לאחד, ולא מהארוכים.
בזכות תמהיל הרקע, הכישורים והנסיבות נמצא שי בפיסגת דוברי צה״ל, מאז שתפקיד זה נוסד בחיל המודיעין (במשימות של בטחון שדה וגיוס כתבים זרים כמקורות המסיירים במדינות שכנות) ועודכן במלחמת יום הכיפורים לתצורת המימשק עם התקשורת והחברה הישראליות. ממיצפה זה הוא מתבונן בתא״ל דניאל הגרי ואינו חוסך בשבחיו המנומקים.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני פרוקאסט/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב.

מנסור עבאס: ״ממשלת ׳ימין על מלא׳, שבכיריה הסיתו נגדנו אחרי שביקשו את תמיכתנו, היא שהעבירה לחמאס מזוודות מזומנים״ Jun 11, 2024

כשמנסור עבאס מתבקש לתאר את רוחב הפער שסיכל סיכום בינו לבין נתניהו על תמיכה בו ובממשלתו, הוא מתאר באצבעותיו מירווח של בערך שן עקורה, מהסוג שהיה בטיפולו בגילגולו הקצר כד״ר עבאס, לפני שהחליט להתמסר לפעילותו הציבורית. זה היה קרוב מאד. לעבאס לא היה כל קושי רעיוני לחבור לכל מרכיב ממשלה, ישתייך לאיזה צד של המפה הפוליטית שישתייך. הוא עיקבי, לדבריו: כמי שמתנגד להיות מוחרם בידי הזולת, גם אינו מחרים איש, והשחיתות המיוחסת לנתניהו אינה מפריעה לו.
עבאס, שנולד לפני יובל, בתפר שבין גולדה ורבין, הוא דמות ייחודית בפוליטיקה הישראלית. בחמש שנים בלבד בכנסת חצב לעצמו ולמפלגתו, הרשימה הערבית המאוחדת, נתיב מקורי. הוא מוכוון מטרה ומסרב להניח להפרעות מישניות להסיט אותו ממנה. מפלגות אחרות המייצגות מצביעים ערבים מסתפקות בשריקות בוז מהיציע, לעתים זו נגד זו. עבאס בא לשחק ומוכן לשלם את דמי ההעברה למועדון מוביל בליגת-העל. חבריו בכנסת, מתארים אותו בחיוך כמקביל המוסלמי של ש״ס, מפלגה שכידוע ראשי-תיבותיה מייצגים את הסיסמה ״שלם (ו)סע״.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, הפעם באולפני רדיו א-נאס שבמרומי מלון רמדה אוליביה בנוף הגליל, מתאר עבאס את כפר (עתה כבר עיר) הולדתו בגליל, מע׳אר, כדגם של ישראל בזעיר אנפין: קהילה רב-דתית, רב-עדתית, רב-תרבותית, המתקיימת בסובלנות הדדית.
זאת, הוא אומר, המציאות המזרח-תיכונית: רוב מקומי שהוא מיעוט ארצי, רוב ארצי שהוא מיעוט אזורי, והסיכוי היחיד לחיים בצוותא הוא במבנה של שתי מדינות שכנות, שואפות שלום.
נועם השיח שלו אינו מסתיר את כעסו על ממשלת נתניהו, שהשחיתה את זמנה על עניינים שוליים (ההפיכה המשטרית) עד שישראל הוכתה באסון ה-7 באוקטובר. הוא מביע צער על קורבנות הטבח והחטיפה - ביניהם, הוא מציין, 20 ערבים - כמו גם על אלפי האזרחים שנהרגו במלחמת עזה. תגובתו לתעמולה הקושרת את רע״ם בחמאס, כשתי תנועות השואבות ממעיין איסלמי משותף, מאזכרת את הכסף הקטארי שנתניהו הרעיף על סינוואר.
היצירתיות של עבאס מרשימה במיוחד משום שהוא פועל בתוך המסגרת השמרנית של אחד משני הפלגים בתנועה האיסלמית, אך מאגף במהפכנותו הפוליטית גורמים חילוניים ותיקים בפוליטיקה הפנים-ערבית. כדי להועיל לשולחיו הוא חותר להשפעה בחוג מקבלי ההחלטות. בממשלת בנט-לפיד לא רצה לקפוץ מהר מדי, גבוה מדי. בפעם הבאה, אם חצי תריסר הח״כים של רע״ם, לא סופי, יהיו חיוניים להקמת ממשלה, לא יסרב לתיק. המבחר העשוי לעניין אותו נע על כל קשת החברה והכלכלה - רק לא חוץ ובטחון (ולכן גם לא אחד מששת המשרדים המושיבים את דייריהם בקבינט) - ומעל כולם שר הפנים.
עבאס מדבר באומץ על הפשיעה האלימה בחברה הערבית ובתיסכול על קטיעת פעולתו של המשרד לבטחון הפנים בתקופת סגלוביץ׳-בר-לב להפחתתה. במקום שממנו בא ושאליו הוא חוזר איש אינו חסין מפגיעתן של הכנופיות. כנגד הסיכון הברור, הוא אומר, פיתח ״מנגנונים נפשיים״.
הוא הזדרז לסיים את השיחה; ממתינים לו באחד הישובים הערביים, חצי שעה מנצרת, לנצח על סולחה בין משפחות. ריפרוף קל בחדשות הפלילים מהשנה החולפת, שנת ממשלת נתניהו: רצח בפברואר 2023. רצח בספטמבר. רצח בפברואר 2024. לא אחת, לא רק קורבן אחד. הסולחה, מקווה עבאס, תקטע את שרשרת נקמת הדם, אמנם רק אחת מעשרות.
ובשעת ערב, בנצרת, פולח את השקט, שהופר בצהרים באזעקת חדירת כלי טיס עוין וכעת לווה בצלילי תזמורת באולם אירועים, טיקטוק קליעי חצי תריסר כדורים. לא בטחוני, ממהרת המשטרה לעדכן; רק פלילי. בבית החולים נקבע מותו של אחד הפצועים. עבאס אמנם אינו מאבד תקווה, אך לעת-עתה הגעתה מתמהמהת.
הפיק: איתמר אורן
אולפן: צוות רדיו א-נאס, מלון רמדה אוליביה, נוף הגליל
סדרת ההסכתים ״אפרכסת״ מצולמת ומוקלטת באולפני פרוקאסט/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב.

אמיר השכל: ״בישראל כמו באירופה בתקופת השואה, רבים מדי עומדים מהצד. קשה מאד להשתחרר מהגלותיות״ Jun 07, 2024

כשאמיר השכל נעצר לראשונה, הופתע רכז המודיעין בכלא הדרים לגלות שלפניו תת-אלוף, ומה עוד טייס בחיל-האוויר. הסוהר, חובב מטוסים, הגיב על הגילוי בשידרוג השכל לתא נוח יותר, אם גם לא פחות משעמם.
מאז נעצר השכל במחאות ובהפגנות שוב ושוב, עוד תשע פעמים, כך שאם כל 10 מעצרים מזכים את קורבנם במעצר נוסף חינם, התא״ל בדימוס כבר יכול לצפות לו בקרוב - ולא שהמעצרים כולם לא היו חינם, נטולי עילה מוצדקת.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתווה השכל את מסלולו משלושה עשורים במדים מכונפים לחקר שואת יהדות אירופה ומשם לפעילות עיקשת במחאות נגד נתניהו וממשלתו. הרקע: הסתייגות ממדיניות נתניהו, תיפקודו והשחיתות שמייחסות לו המשטרה והתביעה.
השכל היה טייס תובלה, מפקד טייסות ובסיסים (שדה דב ולוד) וראש להק כוח אדם. בתפקידו כרלכ״א, תחת פיקודו של דני חלוץ, השיק את תוכנית הפיכתו של קורס-הטיס לאקדמיה אווירית המעניקה לבוגרי שלוש שנותיה תואר ראשון, בנוסף לכנפיים ולדרגות סגן.
כפעיל מחאה נרתע השכל מיומרת מנהיגות; הוא אינו מאתר בעצמו יכולת לסחוף אחריו את המשתכנעים מדבריו. די לו בהתמדה בפעילותו רבת-השנים, בכל מזג אוויר, ביום ובלילה - בעצם, כמו בחיל האוויר. מדבריו הכנים נובע שלא כל מי שנושא שלט ״לך!״ הוא בן-דמותו הישראלי של לך ולנסה.
הוא מבחין בין המשטרות המחוזיות השונות שפיזרו את חבריו ואותו בהפגנות. קצת גם איבד מתמימותו. כשנעצר לראשונה, נאזק. לאחר יומיים, בדרך להארכת מעצר בבית המשפט, ויתר מפקד המשימה על האזיקים. השכל דימה לאבחן אצל השוטר זיק של אנושיות. כשהתעכבו בכביש לתיאום עם קצין אחר, התחוור להשכל שהמשטרה לא רצתה שצלמי העיתונות יתעדו את המוחים באזיקים.
מעל לכל מחשיב השכל את הדוגמה האישית. על כן אינו מוותר ואינו מרפה. ההישג שאליו חותרת המחאה, שמונה חודשים לאחר ה-7 באוקטובר: הקדמת הבחירות לכנסת, שבעקבותיהן תיכון ממשלה חדשה. אז, אולי, ינוח התא״ל המפגין בן ה-70.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

עודד סבוראי על עזה והאג, ההפיכה המשטרית ונתניהו, ארז וינר ואופק בוכריס, הבריחה מכלא גלבוע ועופר וינטר Jun 04, 2024

כחודש לפני 7 באוקטובר אשתקד התנדב האלוף במילואים רוני נומה לשמש דובר לכל חיילי צה״ל ומפקדיו. לבקשת עו״ד עודד סבוראי ושותפתו עו״ד סיוון האוזמן הזהיר נומה, בעתירה לבג״ץ, כי אישור החוק לביטול עילת הסבירות יחשוף את הלוחמים ושולחיהם לסכנת הפללה בפני שני בתי-הדין הבין-לאומיים בהאג. יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, רוטמן, זילזל באזהרות קודמות בכיוון זה, שהשמיעו חברי-כנסת, וכמוהו גם ממשלתם של נתניהו ושר משפטו לוין.
עד שבית-המשפט העליון, בהרכב 15 שופטים ובראשות הנשיאה שפרשה אסתר חיות, סיים את כתיבת הכרעתו בעתירות הרבות נגד ביטול הסבירות, כבר היה צה״ל שקוע בעומק השטח בעזה, הורג והורס במצוות הדרג המדיני העליון והפיקוד הבכיר במטכ״ל, בזרועותיו ובעוצבותיו. בג״ץ אישר, למעשה ובין שאר נימוקיו, שהיה יסוד מוצק לחשש שהשמיע עו״ד סבוראי; ואם לא היה די בכך, בא התובע בבית הדין הפלילי בהאג והתייחס לעניין זה על דרך השלילה, בהמליצו להגיש כתבי אישום נגד דרג קובעי המדיניות בממשלה אך לא נגד דרגי הביצוע של מדיניות זו.
״אמרתי לכם,״ יכול סבוראי לומר. כיוצא הפרקליטות הצבאית ואלוף-מישנה במילואים הוא בקי מקרוב בשתי ההוויות המשיקות, הצבאית והמשפטית, כולל במלחמת עזה, כשגוייס לשירות ממושך.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר סבוראי על אתגרי הטיפול בנחקרי צווארון החקי, בנושאי הדין הבין-לאומי וחוק השיפוט הצבאי (או העונשין) גם יחד.
בין לקוחותיו - ״שהיו גם לחברים״ - של סבוראי: אל״מ (לימים תא״ל) ארז וינר, עוזר הרמטכ״ל אשכנזי בפרשת הרפז; תא״ל (אח״כ אל״מ) אופק בוכריס, במשפט יחסיו עם חיילת ששירתה תחתיו; תא״ל עופר וינטר; גונדר-מישנה פרדי בן שיטרית, מפקד כלא גלבוע בפרשת בריחת האסירים.
עו״ד סבוראי לא התבקש מעולם וממילא לא הזדמן לו לסרב לייצג את נתניהו בתיקיו הפליליים בישראל - הוא מתנגד בחריפות להפיכה המשטרית. בהאג עמדתו שונה: הוא חולק על גישת התובע והיה שש להצטרף להגנה על מדינת ישראל ובכיריה, אילו רצו בכך. לא שיהיה בטל ממעש, אם תרומתו תידחה: מובטח שכשתקום ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, לפני ואחרי, יימצא קצין בכיר, בתפקיד מרכזי, שיסתייע בו.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ישראל בהרב (2): ״נכדתי התנדבה בעקבותי ובעקבות בני לקורס טיס. כשסיימה את ההשתתפות שם, התאכזבתי יותר ממנה״ May 29, 2024

בשיחה השנייה של אמיר אורן עם תא״ל במילואים ישראל בהרב ב״אפרכסת״ משחזר טייס-הקרב שהפיל 12 מיגים את הרגעים והימים סביב ההמראה שכמעט הרגה אותו ב-7 באוקטובר 1973.
בהרב היה אז, שלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-28, רב-סרן בטייסת היירוט 101 בבסיס חצור, סגנו הבכיר של מפקד הטייסת אבי לניר. חיל האוויר התגאה תמיד בסבב המהיר של גיחותיו - רק חוזר מטוס ונוחת, וצוותי הקרקע מזדרזים להכין אותו למשימה הבאה. בפעם הזאת, ביום הקשה ביותר במלחמה, היה החפזון רב מדי. צמיגי הגלגלים טרם התקררו ואחד מהם התלהט בריצה על המסלול ושיבש את ההמראה עד כדי סכנת תאונה קטלנית.
התיאור המפורט של החלטות הטייס על פעולות החירום בשברירי-השניות של בין חיים ומוות מצמרר גם כשהסוף ידוע, אחרי יובל שנים וכמסופר בזכרונות בהרב, ״בין רקיע לארץ״. למרות פציעתו מיהר בהרב לחזור לניהול הלחימה בטייסת, לפקד עליה לאחר שלניר נשבה (ונרצח) בסוריה ואף להפיל בשלהי המלחמה שלושה מיגים, בסוריה ובמצרים.
על חיל האוויר בפיקוד בני פלד במלחמת יום הכיפורים דעתו חיובית, אם גם מהולה בביקורת, אך עיקר זעמו, ״צרור בהרב״ בהשאלה משיטת היירוט שהגה בשנות ה-60׳, מכוון למשתלחים ללא ביסוס בביצועי החיל. הם לא הבינו, ואולי מסרבים להבין שאינם מבינים, את יחסי הגומלין בין המסתייעים הקרקעיים והמסייעים האוויריים התלויים בנתונים המסופקים להם. הוא בז לשוטים המתחזים למומחים, ואין הכוונה ל״בז״, F-15, שבהרב היה ראש צוות איפיונו וקליטתו.
לא היתה לו התנגדות עקרונית למטוסים מתוצרת התעשיה האווירית - הוא הטיס את ה״נשר״ ופיקד על טייסת ״כפיר״. אך כראש מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל התעמת עם תומכים נלהבים מדי של ה״לביא״ וגילה שהתנגשות של טייס-קרב בחסידים מסוכנת כמעט כמו בחסידות. מצדדי ה״לביא״ היגלו את האל״מ העיקש לאגף התכנון במטכ״ל, לראשות החטיבה האסטרטגית, שם היה ממניחי היסודות לשיתוף-הפעולה עם הפנטגון, שתוצריו ניראו לעין כל מאז 7 באוקטובר 2023 וביתר שאת ביירוט המתקפה הטילית האיראנית בליל 13-14 באפריל השנה.
בהרב חזר מגלות המטכ״ל לחיל האוויר יחד עם מפקדו באג״ת אביהו בן נון, שסייע לשר הבטחון רבין ולרמטכ״ל שומרון להפוך את מדיניותם הלוביסטית-לביאיסטית של קודמיהם; ולאחר ראשות להק המודיעין יצא לגלות אמיתית, באירופה, כנספח צה״ל. לטוס המשיך עד גיל 60, כמדריך פרחי-טיס, כשהוא גאה בצאצאיו שהלכו בדרכו.
הטיסה חסרה לו, אך לא אותה טיסה ששובשה ושכמעט עלתה לו בחייו: היא חזרה ופקדה אותו, כחושך מצרים, בנקודות קבועות, כשמטוסיו האיצו להמראות.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ישראל בהרב: ״האכזבה ביבשה מביצועי חיל האוויר, פעמיים באוקטובר, ב-1973 וב-2023, נובעת ברובה משיטחיות ואף משרלטנות״ May 28, 2024

לפני 120 שנה המריאו האחים רייט לטיסתם הראשונה, מחוללת המהפכה באנושות בכלל ובצבא בפרט. 60 שנה אחר כך התגייס לחיל האוויר הישראלי נער מקיבוץ שדות ים ומצא את עצמו משתתף בסיפור הגדול של הזרוע החשובה ביותר בצה״ל, בתקופת השיא של המטוס המאוייש, הנראית כיום מתקרבת לסיומה.
העשור הראשון לשירותו של תת-אלוף במילואים ישראל בהרב במערך הקרב של חיל האוויר היה הנדבך המרכזי בעיצוב המהות והמורשת של החיל. אלה שנות העברת הסטיק מעזר ויצמן למוטי הוד לבני פלד, שנות קרבות האוויר עם מטוסי אויב מ-1966 דרך ששת הימים וההתשה ליום הכיפורים, שנות המיראז׳ והפנטום. במחצית השנייה של עשור זה היה בהרב לאלוף כפול וחצי של הפלות - תריסר מיג 21.
בשיחה ראשונה משתיים עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר בהרב על ילדותו בקיבוץ שבסמוך לקיסריה, על משיכתו למטוסי הקרב, על ההתנסות המפרכת בפעילויות הימיות ועל ראשית התקדמותו באוויר כפרח-טיס (״הייתי די גבולי״) וכ״תרנגול צעיר״ עם כנפיים. תיאור מפורט, מלווה בהסברים מקצועיים מאירי עיניים לחידושים שהציע ושנתקלו בהתנגדות שמרנית עד שהוכחו כיעילים, מופיע בספרו ״בין רקיע לארץ״ (בהוצאת ספרי ניב).
בין שדות ים ומרחבי אוויר נחשף בהרב כקצין-לוחם יצירתי, נחוש ודעתן, המסרב לקבל בצייתנות עמדות של בכירים ממנו, גם במחיר פגיעה בקידומו. כך בהיותו סרן בטייסת 101 וכך - כפי שיתאר בשיחה השנייה - כאל״מ במטה חיל האוויר שהצביע על המשמעות ההרסנית של דבקות הפיקוד והפוליטיקאים בתוכנית המטוס ״לביא״.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

יעקב לפידות: ״אילו ב-7 באוקטובר הרמטכ״ל היה מפקד מהשריון, האסון היה נמנע״ May 01, 2024

כשגדל במושבה הדרומית, אז, רחובות, שצנחנים בריטים הוצבו בחוצותיה ופינקו את הילדים בעוגיות עם נגיעות ריבה, העריץ יעקב לפידות את דודנו, אהוד אלעד. בהגיעו לגיל הגיוס התעקש ללכת בעקבות אלעד לחיל השריון ובו להיות אך ורק לטנקיסט.
אלעד, מג״ד 79 ומהבולטים בקציני דורו בשריון, נהרג במלחמת ששת הימים. לפידות, אז כבר מפקד פלוגה, היה נחוש להתמיד ולהתמנות בבוא זמנו - ואף להמתין קצת לשם כך - למפקד אותו גדוד. ואם אמרו על אלעד שקורץ מחומר של אלופים, לפידות לא הצטנע ולחץ על חורצי הגורלות במטכ״ל למנותו למפקד חטיבה ואוגדה סדירות, בדרכו לדרגת האלוף.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר לפידות על ישראל (טליק) טל, אברהם (ברן) אדן, דוד (דדו) אלעזר, אברהם (אלברט) מנדלר; על חניכו בהסבה לשריון, אהוד ברק; על הקרב בחווה הסינית, מתצפיתו הסמוכה ומהאזנה לבקשות הסיוע של מח״ט הצנחנים עוזי יאירי; על משה (וחצי) לוי, שהתלווה אליו לתרגיל אוגדתי ובסופו בישר לו שהחליט לקדמו לאלוף. ״אשמח מאד,״ הסכים איתו לפידות.
במבצע ״רביב״ ב-1969, בעיצומה של תקופה קשה במיוחד במלחמת ההתשה, היה לפידות מפקד כוח נחיתה של טנקי ונגמ״שי שלל. כמפקד קורס קציני השריון הסמיך יותר מ-300 צוערים למפקדי מחלקות הטנקים שהיוו את שדרת הפיקוד הזוטר, המקריב מכולם, באוקטובר 1973.
השאננות איפיינה את הדרגים שמעליו. דדו, רמטכ״ל מפיקוד הצפון, בביקור נדיר בתעלה בשלוש שנות הפסקת האש, אמר למג״ד לפידות שכדי להדוף צליחה מצרית, אם סאדאת ישתטה להורות עליה, יהיה די באחת מפלוגותיו, ולא סתם פלוגה ו׳ או ח׳, אלא ״פלוגה ז׳״ בדיונית. אלברט, מפקד האוגדה הסדירה 252, טילפן לסא״ל לפידות ערב יום הכיפורים כדי להעמידו בכוננות, שמא יזדקק לו לצידו למחרת, אך גם הזדרז להרגיעו שלהערכתו לא תפרוץ מלחמה (שאלברט נהרג בה לאחר שבוע).
לדעת לפידות, צה״ל נפגע מכך שמאז התפטרות דדו לא התמנה לרמטכ״ל אלוף מהשריון, כגון טל או הרצל שפיר. הוא, אישית, גם חזה בהעדפת קבוצת מקורבי רפול איתן מהצפון, או מקורבי המקורבים (יאנוש בן גל, אורי אור, עמרם מצנע, כולם מהשריון, ואיתם קציני גולני), על מפקדי השריון מהדרום, כמותו. אם זה לא היה צפוני שנחשב ראוי יותר לקידום, נמצא חובש כומתה אדומה.
דן שומרון הבטיח לו תפקיד נוסף של אלוף, בהיותו מפקד המכללה לבטחון לאומי (וגם מפקד הגיס הצפוני, המיותר אז), אך ברק - פקודו לרגע בהסבה ועמיתו ביום הכיפורים - לא ראה עצמו מחוייב למילוי הבטחות קודמו. לפידות פרש כשהוא גאה בעבודתו כראש צוות התחקיר של בעיית התאונות בצה״ל, שאסף נתונים מצמררים על סך אלפי המפגעים בעשור והגיש המלצות, שלא כולן יושמו, כגון מינוי ראש מינהל בטיחות בדרגת אלוף. בתום שירותו הצבאי כיהן כמנכ״ל משרד המשטרה תחת רוני מילוא ומשה שחל, ראה איך עושים פוליטיקה והתנזר ממנה.
נותרו בו האופי והמנהגים של עשרות שנות קצונה בכלל ובשריון בפרט. הוא מעריך את מנכ״ל משרד הבטחון, האלוף במילואים איל זמיר, שהיה פקודו בשריון, וסבור שאילו זמיר ולא הרצי הלוי מהצנחנים וסיירת מטכ״ל כיהן כרמטכ״ל ב-7 באוקטובר, לו - לממשיך השושלת של טל ושפיר, אלעד ולפידות - זה לא היה קורה.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

אביגדור פלדמן: ״עריכת דין היא השפלה. היא מפלה. הכתיבה נותנת מפלט ממנה״ Apr 18, 2024

בין הרצוי והמצוי, אביגדור פלדמן חצוי. הוא מופיע בתיאטרון המשפט, שחקן אופי הנרתע מתפקידים ראשיים, ובה בעת ובו בעט ובועט הוא גם יושב מול הבמה כמבקר המנסח את טיוטת הטור שישלח לעיתון עם רדת המסך על ההצגה. הוא גם קד לקהל בעודו פושט את הגלימה וגם כותב על ההוא שמגלם.
שניות זו איפשרה לפלדמן לחיות עם עצמו בשלום מסויים ובטחון יחסי ביובל של סינגור על חפים וחוטאים. רק לכאורה הוא מתקיים בעולמם המוקפד של כבודו וגברתי. למעשה הוא משוטט ביבשת השחורה של הגלימות כסטנלי וליווינגסטון גם יחד, מגלה הן שבטים פראיים שבאנינותם מוותרים על בישולו בקדרה והן את חוקר-הארצות שנקלע לכפרי היערות והערבות וחזר לתאר את לב המאפליה.
עכשיו כינס פלדמן לספר את טורי הפלגותיו למחוזות הדמיון המשפר את המציאות, או מדרדר אותה לתחתיתה העלובה. ״בדלתיים פתוחות״ מזמין את הקוראים לפתוח את דלתות מוחו ונפשו של משפטן החורץ משפט ברצף מסקרן ומאלף של משפטים מחכימים.
לשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הגיע פלדמן ממלאכת יומו, ביקור אצל לקוח בבית-הסוהר. זה הצד האפור, המשמים, של מקצוע שפיסגתו בבית המשפט העליון. יש ופלדמן חולם - ואולי הוא רק חולם שהוא חולם - שדלתות הכלא אינן פתוחות בפניו. הליהוק העצמי שלו, בחלומו, שונה מהצפוי. אלא מה.
פלדמן הוזה וחוזה ומשתולל כתלמיד בהפסקה, בין צילצולים. הוא מצטט פרקליטה שהחמיאה לו ועקצה אותו, ״אתה מנצח אותנו בעיתונות ואנחנו מנצחים אותך בבתי המשפט״. ואכן, המחבר פלדמן אומר את המילה האחרונה ב-120 הטורים המתקבצים לכדי ספר המניח עובדות שהיו או היו יכולות להיות על תשתית של השקפת עולם, אבל השופטים המאמינים כמעט תמיד לפרקליטות אומרים את המילה הקובעת ומרשיעים את הנאשמים. אלא, כמובן, כשלפניהם ראש ממשלה מסויים, ואז הם מתכנסים בגידרם ובורחים מאחריותם.
לקראת סוף השיחה התמנה פלדמן למרכיב שתי נבחרות, של עורכי-דין שהפליאו בייצוג פלילי ושל שופטים שהרשימו אותו. כמו הדמויות המאיישות את ספרו, גם שחקני הנבחרות שלו מעניינים בתיאורו אותם.
״דלתיים פתוחות״, מאת עו״ד אביגדור פלדמן, בהוצאת פרדס, ספר שמתבקש לקחת לטיסה, לחופשה או לכלא.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

גור ליש על תפיסת הבטחון בשיגרה ובמלחמה, חיל האוויר, תקיפת הכור הסורי וצה״ל בעזה ומול לבנון Apr 12, 2024

חיל האוויר אוהב את מלך החיות. כפיר, אריה (כינוי לתוכנית אחד המטוסים, באחד השלבים), לביא - כולם שאגו, ברעם מנועיהם או לפחות על הנייר. ברשימה זו משתלב, טבעית, גם ליש, ומה עוד הדור הבא שלו, גור.
מתבקש, לפיכך, שאלוף-משנה במילואים גור ליש, בן קבוצת כנרת, יהיה טייס-קרב, מהבוגרים הצעירים ביותר של קורס-הטיס שהגיעו לטייסת היירוט המובילה והיוקרתית של החיל, 133 בתל נוף, ואחרי שהטיס בה F-15 היה גם מפקד טייסת F-16 ברמת דוד, 117. בין לבין הטיס גם דגמים אחרים והיה מפקד טייסת של כלי-טיס המאיימים לגזול מטייסי-הקרב את פרנסתם.
עד כאן הפרק המיבצעי במסלולו של טייס בחיל האוויר הישראלי, אך לליש היה גם תפקיד מרתק במטה - ראש מחלקת תכנון המערכה, יועצו האסטרטגי של מפקד חיל האוויר. מח״א, בזמנו, היה אלוף עדו נחושתן, ולפני כן - אלוף אליעזר שקדי. ליש, כראש ״צוות אדום״ שאיתגר את הנחות המוצא של התוכנית הגדולה לתקיפת הכור הסורי, ראה בסיפוק כיצד השגותיו משפיעות על כיווץ הפקודה לממדים המבטיחים הצלחה בביצוע וסיכוי למניעת מלחמה כאחת.
הפגם הקבוע בזיקה בין דרגי העיצוב והביצוע נעוץ בסירובן של הממשלות לנסח מסמך מחייב המתווה את מדיניותן, כדי לגזור ממנו תפיסת בטחון. ליש, שהתעמק בסוגיה גם במחקר באוניברסיטת חיפה ובמכללה לבטחון לאומי, קיווה לסייע לגיבוש גירסה - מעודכנת למאה הנוכחית - של התפיסה הבן גוריונית. הוא התמנה לראש חטיבת תפיסת הבטחון במטה לבטחון לאומי, האמור להכין את תשתית הדיונים בקבינט המדיני-בטחוני, ושם נתקל במציאות הפוליטית.
יוצאי חיל האוויר, למעט עזר ויצמן וחריגים מעטים נוספים, התנזרו מפעילות ציבורית עד לתקופת הטילטול האנוכי של המערכת, כולל בחירות סדרתיות, בידי הנאשם בנימין נתניהו. אז, ב-2020, חתמו ליש ועשרות מעמיתיו על קריאה פומבית לנשיא ריבלין, להימנע מהטלת הרכבת הממשלה על נתניהו. בכך הוכיחו אומץ ותבונה יותר מריבלין, היועץ המשפטי מנדלבליט ושופטי בג״ץ.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר ליש על שלוש הקומות של תצפיתו על המערכת הבטחונית - חיל האוויר, צה״ל רבתי והממשלה - ועל מסקנותיו מתיפקוד הרמות השונות ב-7 באוקטובר ובמחצית השנה של המלחמה בעזה. ליש, עוד מעט בן 60, ממשיך להיקרא לשירות מילואים פעיל בחיל-האוויר, כמדריך דור חדש של פרחי-טיס ובתפקידי מטה.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

מוטי גילת על הכתמים השחורים בצווארון הלבן והעיתונות החורקת שהיתה פעם חוקרת Apr 08, 2024

אם אחד המדדים להשפעה תקשורתית הוא יחס המערכת הממלכתית - משטרה, פרקליטות, בתי המשפט - לתחקירים הנדפסים או המשודרים לפני שמערכת החוק טיפלה בפרשיות הנחשפות בהם, אחד העיתונאים המשפיעים ביותר בישראל בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה הנוכחית היה מוטי גילת. מותר לומר, מוטי גילה. גילוייו הרעישו מוסדות ארץ ותורגמו בשפת התביעה לכתבי אישום ששלחו מורשעים לכלא.
היה, ואמנם עודנו פעיל אך פחות מטלטל, במאמריו ובהופעותיו, שלא באשמתו. גילת נותר רעב לחומר ולתיקון. שתיים, אחרות, הן שהשתנו: התקשורת, המעדיפה גירויים על גילויים, והחברה הישראלית, המפהקת במקומות שלפנים זיעזעו אותה.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר גילת, שהיה רגם בחיל-הרגלים בשירותו הצבאי, את מעוף הפגז העיתונאי שלו: מ״במחנה נח׳ל״ ל״על המשמר״ ל״ידיעות אחרונות״ ל״ישראל היום״ ל״כאן 11״, לא סופי.
לא רדיפת הצדק של עורכי ״ידיעות״ אחראית לשנות הזוהר והטוהר של התחקירים שהוביל גילת, אלא התחרות; ולא עובד הציבור המועל בתפקידו וראוי לבוא על עונשו עמד לנגד עיני צהרונו, כי אם היריב הנפוץ יותר. דב יודקובסקי, ששלף את גילת מהיומון הצנום והמשפחתי של מפלגת הפועלים המאוחדת, רצה תפוצה באמצעות פצצה; וגילת הפציץ.
אם דרעי היה האריה שרכב על הסוס העדתי, גילת רכב על דרעי, עד לניקוי - הארעי, כמסתבר - של האורווה. לקראת הכרעת הדין במשפטו של שר הפנים שנפל ממרום מעמדו בממשלות שמיר ורבין היה גילת מתוח כמעט כנאשם, כשבגבו מבטי עמיתים הנערכים לשמוח לאידו. אילו ידע שראש ההרכב, השופט צמח, ביקש מקצין המשטרה ברונו שטיין לאבטח היטב את הסביבה המועדת להפגנות, היה נרגע, בהסיקו מכך שדרעי וחסידיו אינם עתידים לחגוג זיכוי.
באותו בית-משפט מחוזי עומדים לדין עתה - זה ארבע שנים של ״עתה״ - רה״מ ומו״ל, נתניהו ומוזס, המעסיק שהיה לנוני נמסיס של גילת ושהקריב אותו כשתחקיריו נעשו יקרים מדי, לכאורה בשקלים ולמעשה בשיקולים. צורך הדדי חיבר את גילת למכשיר הפוליטי במסווה שקוף של עיתון, שנולד למען קורא אחד. זה לא היה השלב הכי מוצלח במסלולו של גילת, והוא גם כן דיו להודות בכך, אבל הוא איפשר לו לשמור על מגע עם מלאכת הדיבוב וסריקת החומרים והכתיבה.
בשנות ה-70׳ הרחוקות, כשגילת היה לעיתונאי, העיתונות המודפסת היתה מלכת התקשורת. יובל ויותר אחר כך היא ביציע, כבדה יותר ממכובדת, מתקשה להדביק את זריזותה-פזיזותה, של האלקטרוניקה לסוגיה, איטית, איטונות. השינוי לא היטיב עם החברה הישראלית; הוא שיטח אותה. קצב העבודה על תחקירים מעמיקים, חסיני דיבה, מזמיני המרה לחקירות פליליות, שוב אינו משתלם. אבל גילת אינו מוותר, או כפי שהיה כותב אילו חיבר את הפיסקה בסגנונו המתופף, ״אינו מוותר, אינו מרפה, אינו מניח את העט, אינו מוכן להיכנע לרע המאיים לנצח את הטוב״.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

שאול חורב: ״הסתייגתי מלהיטות נתניהו לתקוף באיראן. לא היינו מצליחים בהשמדת המערך הגרעיני שם.״ Apr 04, 2024

לוחמי חיל הים בדורות הקודמים מפליגים בזה אחר זה לעולמם. ותיק הבכירים ששרדו ועודם פעילים, בגיל 95, הוא תת-אלוף בדימוס הדר קמחי. אבל המתמיד והמסור שבכולם לעניין המרחב הימי של ישראל ולממד הבטחוני שלו הוא שאול חורב, תא״ל-אדמירל, דוקטור ופרופסור ומטיף מתון בדיבורו ונלהב בתוכנו.
ואם לא די במומחיותו הימית של חורב, קברניט מכון המוקדש לעניין ושהיה סגן מפקד חיל הים ומש״ט 3 - ספינות הטילים - ומש״ט 7, הצוללות, הוא גם בקי ויודע - אך נשמר מלחלוק את סודותיו עם מי שאינו שותף מוסמך - במסתרי הגרעין, כראש הוועדה לאנרגיה אטומית (2007-15). בשנים שלפני כן היה ראש אגף אמצעים מיוחדים (אמ״ם) במשרד הבטחון, קצין-הים הראשון והיחיד בממלכתו של חיל האוויר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר חורב על נערותו בבית-הספר לקציני-ים בעכו, על האכזבה מכשלונות חיל הים במלחמת ששת הימים והגאווה בעקבות הצלחותיו במלחמת יום הכיפורים, על אסון הפיצוץ בפריקת אמצעי-הלחימה מהנחתת ״בת שבע״ שבפיקודו באילת, על ההפלגה לחגיגות שנת ה-200 לעצמאות האמריקאית ועל בדידותו של מפקד צוללת.
חורב מתאר את תהפוכות ההצטיידות בצוללות מגרמניה ומסביר את השוני המהותי בין ה״דולפין״ של צה״ל לטיפוס 209 שנמכר למצרים. מדבריו עולה שהתהליך - סירוב נתניהו לגלות את מהלכיו לשר הבטחון, לרמטכ״ל, למפקד חיל הים ולראשי קהילת המודיעין - לא היה תקין, אך שהתוצאה לא בהכרח הזיקה לישראל, כי גם צוללות מתוצרת אחרת עלולות לשמש את הצי המצרי לפעילות עויינת, אם המישטר בקהיר ייפול לידי האיסלאם הקנאי.
כראש הוועדה לאנרגיה אטומית, בכפיפות ישירה לראשי הממשלה, אולמרט (שמינה אותו) ונתניהו (שהגיע לאחר שנה וחצי ושהעדיף לראות בחורב מינוי שלו), השתתף חורב בדיוני ועדת ראשי השירותים שעסקו באיראן. הוא הסתייג מלהיטותו של נתניהו לתקוף את מתקני הגרעין המבוזרים והמבוצרים, כי העריך שתועלתה תהיה נמוכה ממחירה. הסכם הגרעין, שנגדו חתר נתניהו, היה בעיני חורב ״לא טוב, אבל יותר טוב מהיעדר הסכם״, ולראייה התקרבות איראן לנשק גרעיני מאז שנתניהו וטראמפ השתטו לאפס את הישגו של אובמה.
בהזדמנויות אחרות דיבר חורב על האתגר שבניהול מדענים ומהנדסים המרוכזים בד׳ אמותיהם - או אטומיהם - ובתמרון מול פוליטיקאים המתחרים זה בזה על כוח ויוקרה, כשההישג הנדרש מראש המערכת נמדד במונחי תקציב. לעתים, לשם כך, היה עליו להניח לגלים לחלוף מעליו עד יעבור זעם.
ולאחר המסלול הארוך, מ״בת שבע״ לשייטת 7 ומהמים הצבאיים למים הכבדים, הוא עדיין נחרד מזחיחותו הרשלנית של הדרג הפוליטי, שפרחחיו שוברים בהבל-פה מוסכמות עתיקות ומטילים ״פצצת אטום על עזה״.
הפקה : איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

צבי פולג: ״בלי הפחתת החיכוך והסכמי שלום, כל הנצחונות הטקטיים שלנו הם הפסדים אסטרטגיים במלחמות מיותרות״. Mar 24, 2024

אחד מנכסיו של צבי פרקש-פולג, בצבא עד לדרגת תת-אלוף ובפוליטיקה כראש עיריית נתניה (הכנסת לא פיתתה אותו), היה - ועודנו, העידה מישהי שנתקלה בו בבואו לאולפן פרוקאסט - נועם הליכותיו, בלבביות היודעת להקסים. זה רק חצי מהסיפור, ממהרים להדגיש חבריו ופקודיו, הוא גם העניש בקשיחות, חיוך לחוד ואכיפה לחוד. בהקשר זה היה לו כינוי חיילי העלול קצת להעליב, אלא שפולג מצחקק כשהוא מצטט אותו במו פיו.
מי שהכיר את פולג בעיקר כגולנצ׳יק, מטירון עד מח״ט, ואולי גם כמפקד אוגדת עזה בתקופת הבראשית של האינתיפאדה, בסוף שנות ה-80׳, כישראלי שלכאורה אין שורשי ממנו, יופתע להיווכח עד כמה חדש בארץ היה כשהתגייס לצה״ל במחזור מאי 1966.
ארבע שנים בלבד לפני כן, יתום מאב, השאיר מאחור ילדות מאתגרת ברומניה הקרה והענייה והיגר אל תקופת נערות תובענית לא פחות, אך קולטת ומעכלת. השואה, שמשפחות הוריו וכנראה גם ילדיהם ניספו בה, נכחה בבית בדממה מעיקה. מעולם לא עלה בדעתו שיהיה לחייל מקצועי. בגולני מיהר להתבלט כקצין-לוחם נחוש, קר-רוח וקפדן. בפשיטות מעבר לקווים, בסיורים לאורכם תחת תצפית ואש ובקרבות מדממים, במלחמות ששת הימים, ההתשה ויום הכיפורים, הסתכן והצטיין.
אלוף פיקוד הצפון בין 1974 ל-1977, רפול איתן, צנחן שהיה לפטרון של רובאי גולני ושריונאי אוגדה 36, מינה את פולג לקצין המבצעים שלו. על חוויותיו עם רפול, בקרקע - יום האדמה ב-1976 - ובאוויר, הוא מספר לאמיר אורן ב״אפרכסת״.
שנותיו בלבנון, בגדה המערבית ובעזה נסכו בפולג תבונה ומתינות. בלי לשגות באשליות של סוף הסיכסוך לנצח-נצחים, הוא חותר להסדר מדיני עם הפלסטינים.
כמפקד עתיר נסיון נדהם מהשאננות בקו עזה ב-7 באוקטובר, אך לא היה זה המפגש הראשון שלו עם רשלנות באבטחה. ב-11 באוקטובר 1995, במכון וינגייט, אירח ראש העיר פולג, יחד עם מנהל המכון וד״ר גלעד ויינגרטן, את ראש הממשלה רבין. מפגינים אלימים שיסעו את דברי רבין, שרתח מזעם. האבטחה סביבו היתה דלה וסבילה. פולג, שספג אלימות בנתניה (ובצומת בית ליד, באירוע לזכר קרבנות הפיגוע הכפול שם), נמלא חשש. לאחר עשרות שנות בטחון, ידע היטב שהמיתוס של צה״ל, המוסד והשב״כ אינו תחליף למלאכה האפורה של הקפדה על מימוש התורה, התרגולת והתקנון.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ערן קמין: ״טענת ׳תופרים תיקים׳ היא שטות. לכל תיק יש במשטרה ובפרקליטות שותפים רבים מכדי לרקוח מזימה״ Mar 21, 2024

הצטיינות במשטרה מתגמלת בקידום - אם המצטיין מטפל בסדר ציבורי, בבטחון או בפשיעה רגילה; ולעניין זה, גם פשיעה חמורה או רגילה. אבל הצטיינות בחקירות שחיתות מקפדת את ראשו של המצטיין. כך מושגת הרתעה. לא של המושחתים, אלא של חוקריהם.

בנימין נתניהו נבלם במאמציו למנות את הסטטיסטיקאי הממשלתי, כך שלעת-עתה הטבלה עדיין משקפת נתוני אמת, ולפי מחקר אקדמי של ערן קמין, תת-ניצב בדימוס, השיפוע ברור ומשמעותי: ירידה תלולה בפתיחת תיקי שחיתות ציבורית. אין חשק לחקור, ולפיכך אין תיקים, ואם לא פותחים תיק מובטח שלא יהיו המלצות חוקרים, כתבי אישום, משפטים והרשעות.

״אהובתי שלי לבנת צוואר,״ התפייט יעקב שבתאי - היוצר, לא המפכ״ל. המשטרה אינה אוהבת את לבני הצווארון. נכון יותר, אינה אוהבת אותם אצלה. יישארו הם במקומם, חופשיים לעיסוקיהם, והיא תתמקד בצווארונים הכחולים והשחורים. רק לא בבכירים, בודאי לא בפוליטיקאים החותמים על מינוי תת-ניצבים, ניצבים ומעל כולם רבי-ניצבים.

בשלושה עשורים כקצין משטרה ראה קמין מעברו השני של שולחן החקירות - ביחידה הארצית לחקירות הונאה, בלשכת המפקד (לנוחות הנחקר הבכיר) או בבית ראש הממשלה - ראשי עיריות, שרים ומעלה. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מוכן לנדב לקחים ותובנות, אך לא סודות וזוטות. אף שהתמלילים הנחשפים לעתים מספרים את סיפוריהם, ביובש או עם לחלוחית - משעשעות ומאלפות במיוחד חקירות הזוג נתניהו - נצמד קמין, כחוקרים אחרים בדרגתו ומעלה, לתקנון התנהגות אבירי, כמעט כמו חסיון עו״ד-לקוח (ללא קשר לסיום הקרוב של התמחותו בעריכת דין): מה שקורה בחדר החקירות נשאר שם.

אין כמעט בכיר ישראלי במאה הנוכחית, ובסוף הקודמת, שקמין לא השתתף בחקירתו, כחבר צוות או ראשו. אחד הנחקרים שהרשימו אותו לחיוב היה אהוד ברק, שאהוד אולמרט התניע כנגדו תלונת-סרק. מאולמרט התפעל קמין פחות. הוא התנחם בכך שבחקירות הבאות, כשהמתין כנדרש להבעת רצון של חשוד להפליל בכיר ממנו תמורת מעמד של עד מדינה, היה ביכולתו לאזכר את המעשה בשולה זקן, והמבין יבין; ואכן הבינו.

קמין היה ממלא-מקום ראש יאח״ה, מהחשובות ביחידות להב 433, ראש חטיבת החקירות באגף החקירות והמודיעין ונציג המשטרה בצפון אמריקה, בדרגת ייצוג של ניצב. הוא התנסה גם בצד השני של השולחן, כשנחקר - לצד ראש יאח״ה מירי גולן ושתי פרקליטות - על פעולותיו בתיק חקירת חיים רמון. גירסתו לגילגולי תיק רמון מאלפת.

את הטענה הביביסטית - אף שזכויות היוצרים לה שייכות לקודמיו של נתניהו - שקציני משטרה, פרקליטי מדינה ויועצים משפטיים לממשלה ״תפרו תיקים״ לאישי שלטון, כדי לחולל תהליך שיביא להדחתם, פוטר קמין כהבלים: אין לכך היתכנות מעשית, כי רבים מדי במסגרות שונות ומתחרות, בדיונים הלוך ושוב לקראת אישורים ובעקבות דיווחים, מעורבים בתיקי בכירים. חפרפרות ומקורות בודאי ישמיעו קול, יסגירו את הסוד ויפרמו את המזימה.

ניכר בקמין שלמרות פרישתו וניתוקו מהוויית המשטרה יש בו עוד לפחות תפקיד אחד שעדיין לא מיצה באח״ם/להב. אילו גונב לאוזנו צליל המשרוקית היה חוזר, אבל לא לאותה משטרה שנהרסה עד היסוד בשנה ורבע של בן גביר ושרתיו הסתגלנים בקצונה, אחרי שכורסמה בשנות דור של שרי ליכוד וישראל ביתנו. כשהוא מייחל ל״דמות אחרת של שר, דמות אחרת של מפכ״ל״, ניתן לאבחן במבעו ובקולו דאגה כנה למשטרה ולאזרחים שהיא אמורה לשרת, גם במחיר חקירת הפרנסים שהציבור העמיד עליו לזמן-מה.

הפקה : איתמר אורן

אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר

נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

עמוס בן אברהם על סיירת מטכ״ל, הלחימה בלבנון, חומת מגן ואחריות מפקדים ופוליטיקאים בגזרות סמכויותיהם Mar 18, 2024

תת-אלוף במילואים עמוס בן אברהם, יליד קיבוץ עין שמר, רצה להיות טייס עד שלאוזנו גונב שמע יחידה סודית - סיירת מטכ״ל. ייעוד היחידה, מבצעי מודיעין ולחימה בטרור, הלם את כישוריו והשקפותיו, כנער שהסתייג משיטור בשטחים. ניסה, התקבל, התקדם ולאחר כ-18 שנות שירות, כולל לימודי רפואה, מבצעים חשובים (״עלם חמודות״ - חטיפת שייך עובייד, בתקווה להשגת מידע שיוביל לרון ארד) ופיקוד על גדוד בחטיבת הנחל, זכה באחד התפקידים הנכספים והמאתגרים ביותר בצה״ל - מפקד סיירת מטכ״ל.
מפיסגה זו הפיל את עצמו, לא נדחף, כאשר בצו מצפונו התפטר מהפיקוד בקיץ 1992 בעקבות אסון התייבשותם של החיילים ערן עופר וירון בר-דור. בשיחה ב״אפרכסת״ עם אמיר אורן חולק בן אברהם את מניעיו אז ואת עמדותיו היום על החלטה זו, שלא שמה קץ למסלולו הצבאי המוערך, אך מעשית חסמה אותו בטיפוס לתפקידים בדרגת אלוף.
בן אברהם, שהיה מהמקדימים להבחין ביכולותיו של ניצן אלון, לימים מפקד היחידה ואלוף, וסייע גם להבאת הרצי הלוי מהצנחנים ליחידה, מספר על סיירת מטכ״ל בתקופת פיקודו של יוני נתניהו, מכשלון צורב במצרים ועד למבצע אנטבה. הוא מתאר את אופיו של נתניהו ואת הספקות שהתעוררו, גם אצל נתניהו עצמו, באשר להתאמתו לצביונו הייחודי של הפיקוד על הסיירת.
הקידומת ״דוקטור״ נעדרת משמו של בן אברהם בגלל התעקשות פקידותית שלא להסמיך אותו לרופא בתום שנות לימודיו, שנקטעו שוב ושוב כשנקרא להכין מבצעים מיוחדים ולפקד עליהם. לאחר למעלה משלושה עשורים הוא מתקשה לומר בביטחה האמנם היה ממשיך במסלול רפואי, אך כשהוא מתבקש לחוות דעה על תיפקוד ההנהגה המדינית והצבאית ב-7 באוקטובר הוא בוחר במונח ״שבץ מוחי״.
כקצין אמיץ ומתוחכם גרף, בהיותו מח״ט 769 הערכה ממפקדים קמצני שבחים, ביניהם מפקדו השלישי בסיירת מטכ״ל, אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין, כשהוביל במו רגליו מבצעים נגד חיזבאללה בגיזרה המזרחית של גבול לבנון. לצערו, לא איבחן אז את דלות התוחלת שבשאיפה לגרוע בהיתקלויות יזומות - ובהכרח גם יקרות בנפגעים לצה״ל - עוד ועוד מתוך ״300 הלוחמים בלבד״ שייחס לוין לאויב. ההצלחות הטקטיות לא היו רק יקרות: הן לא היטו את הכף האסטרטגית.
בן אברהם, שהיה גם מפקד בה״ד 1 ואוגדה 720 (שב״חומת מגן״ לחמה במחצית הדרומית של הגדה המערבית), אינו מתיימר להכרות עמוקה עם מהלכי המלחמה בעזה. הוא מסתפק בהתפעלות מתעוזת הלוחמים ובביקורת חריפה על הדרגים הבכירים, ובמיוחד על מי שהוא מייחס לו את האחריות העיקרית למשבר העמוק של החברה הישראלית וצבאה - בנימין נתניהו. ולא, הוא ממהר להתנער, אין להתנהגותו של נתניהו ולהשתמטותו מאחריותו כל קשר לעובדה ששירת בשעתו בסיירת מטכ״ל.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר, בן קונסלוס
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

עומר צנעני על יוזמה חדשה (״הישראלית״) לתהליך מדיני מול הפלשתינים, האזור והעולם Mar 15, 2024

שלושה חיילים ששם משפחתם הלוי הותירו חותם בתולדות צה״ל והמדינה. האחרון, הנוכחי, הוא רב-אלוף הרצי הלוי, רמטכ״ל ה-7 באוקטובר ומלחמת עזה. הראשון, משנות ה-50׳ ואילך, היה אלוף-משנה במילואים בנימין הלוי, השופט (אז מחוזי, בהמשך בעליון, לבסוף פוליטיקאי תמהוני למדי בסיעת ״חירות״ בכנסת) שגוייס לשבת בראש ההרכב במשפט טבח כפר קאסם וטבע את המונח ״דגל שחור״.
בתווך, ב-1995, היה סמל במודיעין פיקוד המרכז, שלומי הלוי, שהימנעותו מאמירת אמת תרמה - בגלל המחדל שבעקבותיה - לרצח רבין. הלוי לא רצה להסגיר במו פיו את מכרו, יגאל עמיר, והסתפק במסירת רמז על מוצאו וקלסתרו, ארוג בסיפור בדוי על עדות שמיעה בשירותי התחנה המרכזית בירושלים. אילו נחקר הלוי ברצינות ובמקצועיות, היה מוביל אל עמיר; אבל השב״כ זילזל ומיחדל. די היה לו בשיגור קצין משטרה - ומה עוד, משום מה, במשמר הגבול - לדובב שיטחית את הלוי ולקבוע שהאגדה שבפיו אמינה ואין בה קצה חוט לפרימת הפקעת.
מפקדו של שלומי הלוי, האיש ששמע מפיו את הסיפור והזדרז כראוי לדווח עליו, היה עומר צנעני, קצין במודיעין פקמ״ז. הוא מתייסר על אזלת-ידן של החוליות הבאות בשרשרת, שהתרשלו במלאכתן.
המעשה בשלומי הלוי אינו עומד במרכז שיחתו של צנעני עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, המוקדשת למאמצים לחילוץ העגלה המדינית מהחול הטובעני של עזה, אך יש בו כדי להזכיר שהדברים אינם בהכרח כפי שהם ניראים, או כביכול נשמעים, כי החיים והמוות גם בידי מי שאינם מושכים בלשון. בכוחם של אנשים - רבין, עמיר, חוקרי השב״כ; ערפאת, נתניהו, שרון, אולמרט (וטלנסקי), שרי הממשלה הבאה בירושלים - להטות בהתהגותם תהליכים ומהלכים המשפיעים על אומות.
ד״ר צנעני סיים את שירותו הצבאי בנקודת היציאה הראשונה לגימלאות של קציני קבע, כסגן-אלוף, לאחר תפקידים שהתמקדו במדיניות ישראל בזירה הפלסטינית ובליווי המשא-והמתן מאוסלו ואילך, באגפי המודיעין והתכנון. כאזרח יעץ למוסד ולמשרד החוץ. לאחרונה, כראש היחידה המדינית-הבטחונית המשותפת של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים, ריכז צוות מומחים שהפיק מסמכי מודיעין ומדיניות ועיבד תוכנית מפורטת למוצאי - או למחרת - מלחמת עזה.
התוכנית, שהופצה בימים אלה וזמינה לכל מתעניין (עריכה: טל ויינטראוב; ייעוץ ועריכה נוספת: אביתר אורן), היא ״היוזמה הישראלית״, המתוארת בפי הוגיה כ״חלופת המחנה הדמוקרטי למדיניות הממשלה: מפת דרכים מדינית לבטחון ארוך טווח״. לאמור, כתמיד וכדאגתם המוצדקת של הישראלים, בטחון מעל לכל, אך הדרך אליו, שצה״ל חותר לאבטח, מחייבת מדינאות.
צנעני ושותפיו אינם פוליטיקאים; הם מומחים השואפים לסייע לדרג הנבחר ולמטה המקצועי שלצידו, שניים שסבלו בשנים האחרונות מפיחות עמוק. ״היוזמה הישראלית״ משקפת סיכוי לשינוי, המוטל מהיציע הציבורי למגרש הפוליטי, מקצה רע״ם והרשימה המשותפת דרך יאיר גולן והעבודה אל יש עתיד ואמצע המחנה הממלכתי. הרי בסוף, אחרי כל הסבל והקטל, ההרס ושבירת החרס, חוזרים ל״שטחים תמורת שלום״ של החלטה 242 מנובמבר 1967, חודש לפני שנולד הרמטכ״ל הלוי. מוקדם כבר לא יהיה, אך מוטב לא מאוחר מדי.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: עדי זקס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

שרון ניר: ״צדקה מי שאמרה שבגיהנום שמור מקום מיוחד לנשים שאינן מקדמות נשים״ Mar 12, 2024

לשרון ניר, תת-אלוף במילואים וחברת ועדת החוץ והבטחון בכנסת, יש שתי גיבורות, אף לא אחת מהן מטיפוס אמי הגנרלית, אך שתיהן אמהות של גנרלית וגנרל - גאולה ז״ל של שרון וחיה של בעלה, יריב ניר, גם הוא תא״ל במילואים, שותפה בהורות לבת ולשני בנים.
יריב ושרון נפגשו בחיל הקשר, שם היה הוא מפקד קורס הקצינים והיא מפקדת קורס הקצינות. לזמן קצר, ב-2016, הקדימה שרון את יריב בדרגת תת-אלוף, כיועצת הרמטכ״ל איזנקוט למיגדר, הגילגול העכשווי של התפקיד שנקרא אי-פעם, כשהיה חיל-נשים, קצינת ח״ן ראשית. לבסוף התאזנו ונמנעה בעיית כפיפות בבית. על רזי קפלינסקי, שהיה סא״ל וסמח״ט חברון כשאחיו הבוגר ממנו משה (״קפלן״) כיהן כאלוף פיקוד המרכז, סיפרו שבארוחות משפחתיות התקשה להיפטר מההרגל וביקש, ״האלוף, תעביר את המלח״. מזוג התא״לים ניר נחסך שעשוע זה; הם גם הקפידו שלא להתמודד על תפקידים בתחומם המשותף.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספרת ניר על התמורות ביחסו של צה״ל לחיילות וקצינות, לוחמות ומפקדות, ב-35 השנים שמאז גיוסה לשירות חובה ועד להשתתפותן המצויינת - וחשוב לא פחות, הטיבעית - במלחמת עזה. השינוי, היא אומרת, היה הדרגתי, צעד אחר צעד, אך השפעתו המצטברת מהפכנית לעומת האירגון הגברי שלתוכו נכנסה כנערה חיפנית דעתנית ופעלתנית ב-1989. מנקודת התצפית שלה, הצבא כיום פחות שוביניסטי ויותר שוויוניסטי.
נושאי צבא-חברה מסמיכים לעתים את יועצת הרמטכ״ל למיגדר גם לשולחנו של שר הבטחון. כך התוודעו זה לזו אביגדור ליברמן ותא״ל ניר. לקראת בחירות 2022 הוא ביקש ממנה להצטרף לרשימת מפלגתו, ישראל ביתנו. זאת היתה קליעה מדוייקת למטרה: הסתבר שהשקפת עולמה חופפת לחלוטין את מצע המפלגה ושבפיה רק שבחים לאישיותו של המנהיג. אם ביום מן הימים יתגלה שליברמן אינו כליל השלמות, לא משרון ניר תצא הבשורה.
ח״כ ניר חריפה בביקורתה על נתניהו ומייחסת לו חלק מרכזי באסון ה-7 באוקטובר. המלים הנרדפות אוזלות מהמילון לפני שהיא מסיימת למנות את סגולותיו השליליות ולהביע את תמיכתה הנמרצת בהקדמת הבחירות, או לכל הפחות בהרחקת נתניהו ובהצבה ארעית של ח״כ כלשהו מהליכוד בראשות הממשלה.
יש לה דעה ברורה, לא כולה חיובית, על המידה הדלה של אחוות נשים בפוליטיקה, כמו בכל מסלול תחרותי המתחדד לקראת פסגותיו. זה משלח-יד, המתעלה לכלל שליחות ברגעים נדירים; מתנהלת בו מלחמת הכל; ועדיין, למרות ההתקדמות הניכרת, באירגון הצבאי עדיף מיסטר על סיסטר. לכן היא מאמצת ומצטטת את שרת החוץ האמריקאית הראשונה, מפלסת דרכן של קונדוליסה רייס והילרי קלינטון. ״מדלן אולברייט אמרה שלנשים שאינן מקדמות נשים שמור מקום מיוחד בגיהנום,״ צולפת שרון ניר, ״והיא צדקה״.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

דוביק תמרי: ״כל מבצעי סיירת מטכ״ל מעבר לקווים (בשנים 1964-67) הצליחו, גם כי ניתחנו אותם כאילו נכשלו״ Feb 27, 2024

קרוב משפחה מדרגה ראשונה של דב (דוביק) תמרי חזר לאחרונה מעזה, מ-60 יום כרופא-לוחם באחת מיחידות חטיבת הקומנדו. תמרי לא אמר על כך מילה בשיחתו עם אמיר אורן ב״אפרכסת״. תת-אלוף במילואים ד״ר תמרי ממעט לנדב מידע אישי ומעדיף לחלוק עם מאזיניו עובדות ותובנות כלליות, מנסיונו ומלימודיו, שילוב נדיר של מבצעים, מודיעין ותורות בטחון, הפעלה ולחימה.
הדור שהתוודע לצה״ל בין שנות ה-50׳ ל-80׳ הכיר היטב את המותג ״דוביק״: הצטיינותו כקצין צעיר בצנחנים, כולל בשלושה קרבות - בשניים מהם נפצע - בתוך פחות מחודשיים; פיקודו על היחידה הנבחרת של צה״ל בתחילת שנות ה-60׳, סיירת הצנחנים; מנהיגותו ביחידה הסודית ביותר באמ״ן, סיירת מטכ״ל; הסבתו הממושכת לשריון, בלי לדלג על הכשרה כלשהי, לקראת הפיקוד על חטיבה ואוגדה; הסתכנותו ויעילותו כסגן מפקד אוגדת גייסות השריון 162 במלחמת יום הכיפורים ובמיוחד ביממות הקשות של צליחת התעלה מערבה. מרגש במיוחד תיאור ההסתערות חסרת התכלית של פלוגתו בקרב המיותר במיתלה.
הבכור בשלושת האחים-הגנרלים מקיבוץ עין חרוד - תא״ל שי תמרי רואיין כאן על מסלולו, כולל פיקוד הדרום ב-1973 ותכנון מבצע אנטבה; אלוף פיקוד המרכז נחמיה תמרי, שנהרג בהתרסקות מטוסו, היה, כמו דוביק, מפקד סיירת הצנחנים וסיירת מטכ״ל - נשא עליו, שלא בטובתו, את הנטל הכבד של הצטיינותו המסופרת והמעוטרת: הוא היה בולט מדי מוקדם מדי. מפקדיו שהתקנאו בו, או שנטרו לו טינה על מי שהינו או על מי שתחתיו שובץ, בלמו את קידומו, לבל יתממש בו מה שחזו לו רבים - מינוי לרמטכ״ל. לשם כך מנעו ממנו, מי במעשה ומי במחדל, את דרגת האלוף שהובטחה לו ואת המעבר המתבקש מהפיקוד על מכללת פו״ם לראשות מחלקת ההדרכה במטכ״ל.
תמרי, 87, מאס בשיחזור עוול זה. עניינו ברבדים השונים של הבטחון, הצבא, האסטרטגיה. בין הסוגיות שהעסיקו אותו, שנים לפני 7 באוקטובר: ״האומה החמושה״, על חיוניות המילואים לצה״ל; שבריריות הכוח הסדיר, האמור להיות מוכן להתקפת אויב; ודאותה של הפתעה.
יש בפיו מלים טובות על מאיר הר ציון, יצחק רבין, אהרן יריב, אלי זעירא, אהוד ברק. על תקופתו החלוצית במבצעי סיירת מטכ״ל, מוסקים ואחרים, מאחורי הקווים של השכנות הערביות, הוא אומר שאחד ממפתחות ההצלחה של עשרות הפעולות הסמויות היה היחס אליהן כשהסתיימו, כהיפוכה של הצלחה - לנתח אותן כאילו נכשלו ולתקן את נקודות התורפה לפעם הבאה.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

גבי סיבוני: ״הלוחמים בדור הנוכחי, בעזה, נפילים. לעומתם אנחנו, בלבנון, שיחקנו בקפצונים״ Feb 25, 2024

כשגבי סיבוני, אלוף-משנה במילואים, דוקטור להנדסה ופרופסור לסייבר, מתאר את עצמו בחיוך כ״כנעני״, לא לזרם הרעיוני הוא מתכוון, אלא לילדותו בשיכון כנען בצפת. שם גדל, עוד לפני שפיקוד הצפון קבע את מפקדתו בראש ההר; בתי ההבראה הסמוכים סיפקו לנוער המקומי עבודות קיץ.
כדרך הטבע בגליל התגייס לגולני - לא לסיירת, כי פגיעה ברגליו קטעה את השתתפותו בגיבושה. אחרי שירות כרובאי, מ״כ, סמל מחלקה ומ״מ בגדוד 51, תפקידים נוספים בחטיבה ותחילת לימודים הגיע לסיירת, כמפקד. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מספר על השוני בין הסיירת, הנבחרת ביחידות העלית בעיני אנשיה, איכותית בעליל אך גם חדגונית בהרכבה (״ועוד שמו מעליהם סיבוני״), לבין הגדודים, תבנית נוף המולדת.
בתקופתו כמפקד סיירת גולני התיידד עם מפקד יחידת ה״עורב״, גדי איזנקוט. ארבעה עשורים אחר כך, ברור שהידידות עמידה בפני הסכמות (על קווים לבניין כוחו של צה״ל והפעלתו) ומחלוקות (על ראיית הסכסוך ודרכי פתרונו; ״אם בכלל״, יוסיף כאן סיבוני).
ב-2020 נטל לעצמו האזרח סיבוני רשות לבלדר אל אמנון אברמוביץ בערוץ 12 את המסמך שנחזה אז כגלנט ונחשף במהרה כהרפז. אילו הבליג אז, אפשר שהיה משנה את תולדות ישראל, כולל את מסלולו הפוליטי של מי שנחשב זמן-מה לאיום ממשי על בכורת נתניהו - גבי אשכנזי. סיבוני, כדרכו, לא התאפק. הוא ציית לצו מצפונו, מנועים מלא קדימה. אתה איש ריב ומדון? ״יש מצב״.
לצד ביקורתו על דגשים שגויים במבנה צה״ל, בעדיפויות בין הזרועות ובגודל סדר-הכוחות, שבהסכמה לקיצוצו הוא תולה את האחריות בכל הרמטכ״לים האחרונים, ביניהם איזנקוט (אף שהוא רואה בו אחד החשובים והמשפיעים בראשי המטה הכללי של צה״ל בכל שנותיו), מתפעל סיבוני עמוקות מהרוח הנושבת מלוחמי החובה, הקבע והמילואים בעזה. זה דור אדיר, הוא מתמוגג, דור של נפילים. בשנות ה-80׳ וה-90׳, בלבנון, היו אש ומטענים ושחיקה, אבל בהשוואה לאתגרי המלחמה בחמאס, מעל לקרקע העזתית ומתחתיה, האיומים הקטלניים של אז היו כאקדחי צעצוע בפורים.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ערן אורטל: ״טעינו לייחס לחמאס ׳אחריות מדינתית׳, שכביכול תרמה להרתעתו״ Feb 18, 2024

עד לפני כשנה היה ערן אורטל תת-אלוף בקבע, מפקד מרכז החשיבה הצבאית על-שם דדו אלעזר באגף המבצעים במטכ״ל. הוא יצא לפרישה ולמילואים יחד עם הרמטכ״ל הקודם אביב כוכבי, שאורטל היה ממקורביו ושותפיו הרעיוניים המובהקים זה עשור ומעלה.
כמי שלא היה שם בחודשים הבעייתיים של ההפיכה המשטרית, שהרמטכ״ל הטרי הרצי הלוי הגיב עליה בקול ענות חלושה, ובמיוחד כמי שלא היה בצבא ב-7 באוקטובר, נחסכה מאורטל הבחירה המביכה בין טענה שאינה ניתנת להוכחה או להזמה - לשלטון הקודם במטכ״ל זה לא היה קורה - לבין הכאה מאוחרת, חשודה כמתחסדת, על חטאי אסכולת כוכבי. חלופות רעות, ששומר נפשו ירחק משתיהן.
מכך אין להסיק שלאורטל אין דעות נחרצות ומנומקות על תרחישי הייחוס שלקראתם היה על צה״ל להיבנות ברבע המאה שמאז סוף שהייתו בלבנון ועל הגיונם של המבצעים נגד חיזבאללה וחמאס. במאמריו בכתב העת ״בין הקטבים״ ובספרו ״המלחמה שלפני״ הסתייג בעיקביות, לבדו או לעתים עם אלופים שביקשו לאתגר את המוסכמה, מסבבי אשליית ההרתעה ומעדיפות-היתר שהוענקה, גם משום כך, לזרועות האוויר והמודיעין על פני כוחות היבשה.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ סוקר אורטל את השפעתם של קצינים בתפקידי מפתח (סמי תורג׳מן, גבי אשכנזי, גדי איזנקוט ולבסוף כוכבי) על צה״ל בשני העשורים האחרונים, מנתח את הרקע לשרשרת הכשלונות של 7 באוקטובר, מתנחם בהתאוששות הפיקוד הבכיר והקרבי בחודשי הלחימה בעזה ומסמן את כיווני ההתפתחות בחזיתות השונות.
אף שהוא מתנער מניבוי, מוכן תא״ל (מיל.) אורטל לספק תחזית מסויימת, שאין בה אף שמץ של התבהרות חלקית. מלחמה עם חיזבאללה, להערכתו, בוא תבוא, ואם כך - מוטב לישראל להיערך לקראתה ולבחור בעיתוי הנוח ביותר לניהולה, לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי, בעוד כשנתיים. היכונו, לפיכך, למלחמת 2026 (לא סופי).
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

קובי מרום: ״אני מאמין שהדור שלנו, של המפקדים שלחמו בלבנון, לא היה נכשל ב-7 באוקטובר במפקדות ובגבול עזה בשאננות״ Feb 11, 2024

אלוף-מישנה במילואים קובי מרום אוהב לקנטר את עמיתיו מהצנחנים, כאילו הוא פלא נדיר: ״גולנצ׳יק שיודע לחבר ארבעה משפטים״ (ההמשך המרומז הוא ״בזמן שאתם מתקשים לייצר אמירה רצופה״). מרום, חוקר אסטרטגיה ובטחון לאומי, הוא אכן פרשן רהוט, עמוק מקורות, של המצב הבטחוני; בכלל, ובמיוחד במשבר שנפל על ישראל מאז 7 באוקטובר.
והוא גם גולני, מפקד בחטיבה 1 ולצידה - בגדוד שיצא ממנה לבית-הספר למ״כים, בחטיבה 769 שבגיזרה המזרחית בלבנון, כמח״ט החרמון - כל שנותיו בצבא, 1978-2000, שהיו גם בראש ובראשונה שנות הלחימה המפרכת, המוגיעה, עתירת אחוות החיילים אך דלת התכלית המדינית.
בדור שלו, משוכנע מרום, זה - 7 באוקטובר 2023 - (כמעט) לא היה יכול לקרות. בדקו, נערכו, מיזערו סיכונים. ולא שחסרו אסונות: בשנה אחת, 1997, גם התנגשות היסעורים (בדרך לגיזרת אחריותו), השריפה בסלוקי (כנ״ל), ״שירת הציפצפה״ של שייטת 13. אבל הוא מעריך שלנוכח הרחשים העמומים לפנות אותו בוקר היו בני דורו מקפיצים את הגיזרה עם שחר, ליתר בטחון.
מדרג האוגדה ועד לרמטכ״ל, אומר מרום בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, מובן מאליו שהמפקדים (וקציני-מטה בכירים ורמי-אחריות) יתפטרו כשתוכרז הפוגה ממושכת בלחימה בעזה. הדרג הפוליטי ונתניהו בראשו מוכרח גם הוא להתפטר, הוא מוסיף; הממשלה, האחראית העליונה למחדלים, עוסקת זה ארבעה חודשים רק בהישרדותה.
למרום ביקורת מקצועית מנומקת על תוכנית המלחמה בעזה ועל קצב וסדר ההתקדמות בה - לא על איכות הלוחמים, דור הבנים של מפקדי לבנון, על תעוזתם, נחישותם והקרבתם. כאיש הצפון, תושב נווה אטי״ב, לקויה בעיניו גם התמהמהות הממשלה בהחלטה על תוכנית צבאית, תומכת מהלך מדיני, להרחקת חיזבאללה לגדה הצפונית של הליטני. יומרות להשמדת האירגון, אחת ולתמיד, פסולות בעיניו כשאפתניות וזרות למציאות.
מתחילת שירותו בגולני התיידד מרום עם איזנקוט ועודנו קרוב אליו. כשהוא קורא לו - ולבני גנץ - להקדים ולנתק מגע מנתניהו, הוא מהדהד רעיונות הממריצים גם את איזנקוט עצמו.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

רועי אלקבץ: ״כוכבי לא אהב קצינים דעתניים. אצלו לא היה לתא״ל כמוני סיכוי לקידום לאלוף״ Feb 06, 2024

ביום רביעי, 4 באוקטובר, חלפה ברועי אלקבץ, ראש מטה פיקוד הדרום בחירום, תחושה מטרידה: משהו עלול לקרות. הוא טילפן לקצין בכיר במפקדה בבאר שבע, להשיח את דאגתו ולברר מה יודעים. ״הכל בסדר, אחי,״ הרגיע אותו עמיתו שבקבע, ״שיגרה, ואחרי החג יהיו אישורי תוכניות מבצעיות לאוגדות״.
אוי לאותו חג, אוי לתוכניות האוגדות. לאלקבץ, תת-אלוף במילואים, עד לאחרונה בשירות פעיל, אין הסבר פשוט למפולת של 7 באוקטובר. יש חלקי-הסבר, השערות המחייבות חקירה, והוא משוכנע שאכן יימצאו התשובות לתהיות. בינתיים, לדעתו, במצב הקשה שנוצר ולנוכח זירה מורכבת בהרבה מזאת שאליה התכונן, צה״ל מבצע היטב את משימותיו בעזה.
אלקבץ, דוקטור למשפטים, צמח בשריון ולא צנח בחטיבה 35. מי שנכבש לטנקים בעקבות ״עוז 77״ של קהלני והיה כמוהו מח״ט 7 גם סיים שירותו בדרגת הקצה של קהלני. הצנחנים ניהלו את הצבא והעדיפו את האדום על השחור. אחרי שני תפקידי תא״ל - רמ״ט פד״ם ומפקד אוגדה 80, האחראית על הערבה והנגב בגבולות השלום עם ירדן ומצרים, מסלולו הטבעי היה לאוגדה משוריינת סדירה ומשם להתמודדות על דרגת אלוף - תלוי ברמטכ״ל. אלקבץ, בהערכת מצב קרה, הסיק שאביב כוכבי (1) יתמנה לרמטכ״ל אחרי גדי איזנקוט ו(2) לא ירצה בו בין אלופיו. הוא העדיף, לפיכך, לפרוש לדרכו האזרחית.
בלימודיו התעמק בנושא המצביאות, בישראל ובעולם, ובין השאר ביחסן של ועדות חקירה לאחר מלחמה לפיקוד בכיר - רמטכ״ל, אלוף פיקוד או חזית, אוגדונר. בעקבות ועדות אגרנט, כהן ואולי במיוחד וינוגרד הוא צופה אמות מידה מסויימות לשיפוט מקצועי של הקצונה הבכירה בוועדת החקירה הממשמשת ובאה. גם הדרג הפוליטי לא יינקה, משוכנע אלקבץ.
תא״ל (מיל.) ד״ר אלקבץ, המדריך בקורס מפקדי אוגדות תא״לים ואל״מים - כולל מפקדי חטיבות סדירות הלוחמות בעזה - המקווים להגיע לתפקידים הבכירים ביותר בצבא, אינו מנותק מההוויה הצבאית. כמח״ט במבצע עופרת יצוקה , ואחר כך כקצין האג״ם של פיקוד הדרום, רמ״ט הפיקוד ומאו״ג 80 ראה מקרוב את האלופים גלנט, רוסו ותורג׳מן; הוא בוחר במלים חיוביות לאיפיון כל אחד מהם. כך גם להרצי הלוי, מקבילו כמח״ט - תחת גלנט - לפני עשור וחצי ומפקדו במילואים בדרום.
כשאינו מגוייס, לאחרונה יחד עם שלושה בנים שלחמו בחטיבות שונות בעזה, הוא חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם יש עתיד ומוביל הסיעה שהמפלגה מקווה להכניס למועצה לצד התמודדות אורנה ברביבאי נגד רון חולדאי על ראשות העיריה. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אלקבץ על הכרותו עם ברביבאי משירותם הצבאי, על התרשמותו מתיפקוד חולדאי כחלוף רבע-מאה בתפקידו, על שאיפתו להיבחר בבוא היום לראשות העירייה ועל שיקוליו אם ומתי לנסות לעבור מהפוליטיקה המקומית לארצית.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

גונן בן יצחק: להגנת הדמוקרטיה, מהשב״כ עד למכת״ז Feb 04, 2024

הנה, חינם אין כסף, תמצית רעיון לסרט, או לסדרה, רק בישראל: ארבעה חברי ילדות, או מכרים מהשירות הצבאי, משרתים בזרועות השונות של המנגנון הממלכתי. אחד נשאר בקצונת הקבע, שני מצטרף למוסד, שלישי לשב״כ, רביעי מתגייס למשטרה. נסיבות החיים שלהם, מאוויי בת-זוג, אילוצים משפחתיים, אופי - כולם נמהלים במתכונת הדומה-שונה של האירגונים; מי שבודאי היה נחסם הרבה מתחת לרמטכ״ל, מסוגל להתמודד על ראשות השב״כ או תפקיד המפכ״ל. כחלוף עשר, עשרים, שלושים שנה הם אנשים אחרים.
גונן בן יצחק גדל בביתו של איש צבא, אך לא תיכנן לעצמו מסלול בטחוני. אביו, עוזי בן יצחק, לחם בסיירת מטכ״ל, בצנחנים ובשריון, היה מג״ד בקרבות מלחמת יום הכיפורים ולבסוף ראש מטה פיקוד המרכז ומפקד אוגדה, תת-אלוף. עוזי וגונן בן יצחק הם הצמד הראשון של אב ובן שהתראיינו כאן, בנפרד, ב״אפרכסת״.
״הייתי חייל מצ׳וקמק,״ מספר גונן על שירותו הסדיר בחיל-הים. התנדב לקורס חובלים, חבל ונחבל, המשיך קצת להפליג ולהדריך, השתחרר, למד פסיכולוגיה, חש שלא מיצה את החלק התורם באישיותו. רצח רבין, שהפך את 4 בנובמבר לתאריך הנורא ביותר בלוח השנה של השב״כ, עד שהצטרף אליו לאחרונה 7 באוקטובר, התדפק על דלת שירות הבטחון הכללי והתקבל.
במהרה היה לרכז מצטיין, מגייס מקורות פלשתינים ומפעילם, לאספקת מודיעין איכותי ולסיכול פיגועים. המצליח במרגלים שטיפח, ״הנסיך הירוק״, נחשף לימים כבנו של בכיר חמאס בגדה המערבית. זאת היתה מדרגה האמורה להוביל לפיסגה, אך בן יצחק נבלם בה והופל ממנה, בגלל רשלנות בתיעוד ובדיווח - הוא אינו משתמט מאחריות לה - וגם על רקע תככים משרדיים ותיפקוד מקומם של גורמי המשפט והמשמעת.
מודעות חברתית המריצה אותו, לצד ובאמצעות משלח-ידו החדש כעורך דין, לפעילות מחאה ולייצוג עצוריה, שהזדמן לו הכבוד, אם לא העונג, להיות מהבולטים ציבורית ביניהם. תמונתו - מאבטח שב״כ מסתער עליו למוטטו, מכונית-התזה מעל ידיו הפשוטות כרכבת שסופרמן משתרג להעיף - מפארות את אלבומי המחאה. ציוציו, מפורשים או מרומזים, הם קוצים במותני המימסד הביביסטי.
היו לו גם פרקים קצרצרים של מגעים פוליטיים, עם אלדד יניב ומשה יעלון. לא בחירות מיטביות לשותפים לדרך; לא נורא. גונן בן יצחק של 2024 קצת משתאה בהתבוננו בגירסתו מלפני רבע מאה, אבל בעצם רק פשט צורה ולבש צורה, כי ההגנה על המשטר הדמוקרטי היא אחת מהמשימות שהחוק מטיל על השב״כ, וזה מה שבן יצחק מנסה לעשות, בדרכו, גם במחאה נגד עוולות הממשלה והמתעקש לעמוד בראשה.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ניר מן על משה סנה, הבכיר הבטחוני שהורחק מהתודעה; שמעון גולן על הפיקוד העליון במלחמות Feb 01, 2024

״אפרכסת״, הפעם, עם שני היסטוריוניים בטחוניים מוסמכים וממוסמכים, פוריים ומעמיקים:
אלוף-מישנה במילואים ד״ר שמעון גולן מספר על לקחיו ממחקרי מלחמות ישראל ותיפקוד הממשלה, המטכ״ל, הזרועות והפיקודים בהן (בדגש על ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ״ל) ועל יחסם של דדו אלעזר ואריק שרון לחקר מלחמת יום הכיפורים.
ד״ר ניר מן מחזיר לתודעה הבטחונית את משה סנה, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, ממייסדי הפלמ״ח, הדמות המרכזית בהשקת ההעפלה ובהשגת הנשק החיוני מהגוש הסובייטי, שאכזבה מהתמורה הקיצונית בעמדותיו הפוליטיות וקנאה אישית ותנועתית שיכתבו ושינמכו את חלקו בביצור כוח המגן של היישוב העברי שהיה למדינת ישראל.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת/אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

נמרוד שפר: ״אם יוסכם על הקמת מדינה פלשתינית, צה״ל יוכל להתארגן בהתאם ולהגן על בטחון ישראל״ Jan 25, 2024

מבעו הנינוח והקשוב של נמרוד שפר אינו מסגיר את מקצועו רוב שנותיו - לוחם אווירי - ואת הגעתו לדרגת אלוף בצה״ל, כראש אגף התכנון במטכ״ל. שפר היה טייס קרב, מפקד טייסות ובסיס, ראש מחלקת המבצעים ולהק אוויר, ולבסוף בחיל האוויר ראש המטה, סגנו הבכיר של מח״א. בריקעו התעופתי-ניהולי גם תפקיד מנכ״ל התעשיה האווירית.
כראש אג״ת עסק בתוכניות בניין הכוח וברובד האסטרטגי, בכלל זה בתוכנית ״עצי זית״ לסידורי הבטחון היה ותוקם מדינה פלשתינית. מעבודתו עליה, עם שאר גורמי המערכת (שב״כ, מוסד, משטרה) ועם מימשל אובמה-ביידן, הסיק שפר שניתן לכונן לצד ישראל מדינה מעוקרת מאיומים. אם ישראל רוצה לחוש מאובטחת לצידה, כמו לצד מדינות השלום - והשותפות האסטרטגית מצרים וירדן - מוטב לה, לדעתו, לסייע לה לכונן מימשל חזק, תקיף כלפי פנים באופן שיאפשר לו לדכא טרור.
שפר מכה על חטא: בשעתו, בהיותו בעמדת המלצה אם גם לא הכרעה, לא עירער על חתירת ממשלת נתניהו לחיזוק חמאס ולהחלשת הרשות הפלשתינית. הוא נוקב בביקורתו על ההנהגה הפוליטית הכושלת ומציין, כמובן מאליו, שניהול כה כושל מחייב התפטרות.
מאז 7 באוקטובר, אירוע שאין לו הסבר לקריסתה המוחלטת של המערכת בו, בולטת נוכחותו המתונה והיודעת באולפני הטלוויזיה, שער הכניסה לפוליטיקה, צדיקים יבואו בו. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ אומר שפר שעדיין לא החליט אם יתמודד בבחירות הבאות, ואם כן - באיזו מסגרת. מותר לנחש שהקיבוצניק מאלונים, המסייע כיום לבארי, יתמקם במרחב שבין מפלגת העבודה הגוססת לבין יואב סגלוביץ ביש עתיד וגדי איזנקוט במחנה הממלכתי. באשר יהיה, ברור שהוא מהאנשים הטובים שהשירות הציבורי, בתפקידי בחירה או מינוי, זקוק להם ויכול להשתפר בזכותם.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רשת הסכת של אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

עמוס חורב: ״נכשלת - עליך לפנות את תפקידך. האסון הנורא של 7 באוקטובר מחייב את נתניהו, גלנט, הרמטכ״ל ואחרים להתפטר״ Jan 21, 2024

באחד הרגעים הגורליים במלחמת תש״ח, על גבעה בלטרון, סביבו גופות 19 לוחמים שפוצצו את עצמם במשוריין כדי שלא ליפול בשבי, עמד עמוס סוחצ׳בר - חצי שנה לפני ששמו שונה בהוראת יגאל אלון ל״חורב״ - ליד קצין בריטי שנקלע למקום, מלשון המקלעים שהפעיל לטובת כוח הפלמ״ח. ״מצבכם אבוד,״ פסק האנגלי ללא לחלוחית. ״לא אבוד,״ מחה עמוס, ״קשה״.
חורב, מראשוני הפלמ״ח ומאחרוני אלופיו - רק שייק׳ה גביש נותר איתו - היה אז מפקד צעיר, בן 24. עכשיו, בשנתו ה-100, הוא סוקר לאחור את המשוכות והמהמורות בדרך מהאיום הנאצי של תחילת שנות ה-40׳ ועד עתה. המצב עדיין - או שוב - קשה, לא אבוד ולא נואש, אך מעולם, אף לא בימים הקודרים של תש״ח, לא חווה מחדל אסוני כב-7 באוקטובר. ראוי היה שכל האחראים לו, איש-איש במקומו ונתניהו בראשם, יגישו את התפטרותם בו-ביום.
הנערץ במפקדיו, בפלמ״ח ובחזית הדרום, היה יגאל אלון. קצין המבצעים של אלון - גירסת 1948 לסגן וקצין אג״ם - היה יצחק רבין, ידידו של חורב מאז פגישתם במחלקת כפר גלעדי, המ״מ המסמיק רבין וסגנו חורב, ב-1942. חורב הודף את הביקורת על תיפקוד רבין כמפקד חטיבת הראל בקרבות על הדרך לירושלים.
חורב, עוזרו של רבין, התמנה במקומו בעת שיחות שביתת הנשק ברודוס, שסגן-אלוף רבין נשלח להשתתף בהן. כשאלון התבשר בעת שליחות לחו״ל על סיום תפקידו, על רקע פוליטי, זיהויו עם מפ״ם יריבת מפא״י, מינה בן גוריון לאלוף הדרום את משה דיין. חורב נשאר קצין המבצעים של דיין עד לנסיעתו ללימודים בבוסטון. אז התמנה במקומו צבי (צ׳רה) צור. יצא שחורב היה לגשר בין שני רמטכ״לים לעתיד, רבין וצור, אך כשלעצמו העדיף לעבור ממסלול שדה ומבצעים שבקצהו הקרוב אלוף פיקוד למסלול מקצועי של הנדסה, חימוש, פיתוח והצטיידות.
לאחר שהקים את מחלקת אמצעי-הלחימה במטכ״ל, התברר שכקצין חימוש ראשי, מפקדם של תומכי הלחימה שבלעדיהם הטנקים לא יזוזו, אין לו תחליף. בתום לימודים לתואר נוסף ב-M.I.T חזר לסבב שני כקחש״ר, בדרגה אישית של אלוף. כראש אגף האפסנאות, לאחר מלחמת ששת הימים ולפני מלחמת יום הכיפורים, היה לזמן-מה מפקדו של דודנו, אברשה טמיר, חברו למשחקי ילדות בשכונת הבוכרים בירושלים.
חורב עסק גם בנושאים כמוסים, כסגן המדען הראשי למערכת הבטחון וכחבר בוועדה לאנרגיה אטומית. כשתכפו פיגועים רבי-קטל בגבול לבנון עמד בראש ועדה שהיתוותה את גבולות הגיזרה בין צה״ל למשטרה. אחת מתוצאותיה של ועדת חורב היתה הקמת הימ״מ, היחידה המיוחדת ללחימה בטרור של משמר הגבול, ששיפרה את היכולת להתמודד עם פיגועי מיקוח וקלטה לוחמים וקצינים שהגיעו בהמשך לפיקוד הבכיר של המשטרה.
אף שגאוותו גם על תקופותיו כנשיא הטכניון ויו״ר חברת רפאל, הוא מתרפק בעיקר על שנותיו בפלמ״ח. בתום מלחמת תש״ח ופירוק מטה הפלמ״ח - שחורב, במיעוט בין חבריו, הסכים להגיונו - נראה לזמן-מה שהבכורה בצה״ל ניתנה ליוצאי ההגנה והצבא הבריטי; אבל לאחר פרישת בן גוריון והגעת אשכול לתפקידי ראש הממשלה ושר הבטחון, היתה לפלמ״ח עדנה.
המטה הכללי בראשות רבין ב-1967 נחשב למטכ״ל הטוב ביותר של צה״ל בכל שנותיו. הפלמ״ח נתן לו את הרמטכ״ל, סגנו בר-לב, שלושת אלופי הפיקודים (גביש, נרקיס ואלעזר), מפקד חיל האוויר הוד, עוזר ראש אג״ם זאבי, ראש אג״א מתי פלד, מפקד המכללה לבטחון לאומי ואוגדה 36 אלעד פלד, חורב, הנספח הצבאי במערב אירופה זמיר - 10 אלופים - וגם אלופי-משנה מרכזיים כרמ״ח מבצעים חופי ושלושת מפקדי החטיבות בירושלים (גור, אמיתי ובן ארי). היתה לכך השפעה על הלוחמנות ועל התמיכה בהתפשטות ובהתנחלות.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ שואב חורב ממעמקי זכרונו בן ה-99, מספר על השתתפותו במחאה נגד ההפיכה המשטרית ואינו חומל על הדור העכשווי של האלופים, שהליקויים בתיפקודם ב-7 באוקטובר הצדיקו לדעתו את העברתם המיידית מתפקידיהם - ״לכל מפקד יש סגן, למקרה של צורך במילוי מקום״ - אך מעל לכל הוא חריף בביקורתו על נתניהו.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני רשת הסכת, ProCast, אור אליעז, שביל המרץ, תל אביב

ישראל זיו: ״ההישגים הטקטיים בלחימה בעזה חשובים, אך אינם מצטברים להישג אסטרטגי. חיוני לקבוע מתכונת של פתרון מדיני וממנה לגזור לאחור את המבצעים״ Dec 29, 2023

https://i.imagesup.co/images2/6c16848ce3d14ec593cd5405b14bad92071102d9.jpg
האלוף במילואים ישראל זיו, 66, פורץ בצחוק כאשר מובילים אותו לכותל הגרפיטי של ״שלושת
הגיבורים״, בקריית המלאכה בדרום תל אביב. הנה הוא שם, בגודל על טבעי, מאגף את יאיר גולן בעוד נעם תיבון בכנף השנייה, מוכנים לסדרה הבאה של מארוול.
מה שלא עשו ארבעה עשורים של שירות מאתגר ומפרך בחובה ובקבע עשתה יממה גורלית אחת של יוזמה עצמית, במדים עם דרגה משונמכת ואקדח. כשהמערכת המדינית והצבאית שותקה והתקשתה לחזור לאיזון, זיו וחבריו, לחוד או ביחד, פעלו, חתרו למגע, לחמו, הצילו והפכו תחת עדשת הטלוויזיה לגיבורי-על, נכסים תקשורתיים ופוליטיים.
ההצלחה הציבורית הפתאומית, המאוחרת, פגשה את זיו במיטב שנותיו, סב לשבעה (״וחצי״), רב עסקים ועיסוקים. נותר בו משהו מהדיפלומט הביטחוני שהיה בנספחות צה״ל בוושינגטון ויש בו משהו מהפוליטיקאי העתידי: כשהוא מפליג ללא סייג לציטוט בשבחו של מישהו ונשאל האמנם זאת דעתו, הוא מחייך, ״70 אחוז״.
סיפורו על השבעה באוקטובר מרתק עד מדהים. חייו בצנחנים וכמפקד חטיבות, אוגדה וראש אגף המבצעים במטכ״ל מספקים תיאורים ותובנות לרוב. צר לו, ולדעתו חבל לא רק לו, שלאחר פינוי עזה נמנע הרמטכ״ל חלוץ מלמנותו לאלוף פיקוד הצפון; הוא משוכנע שהיה מיטיב לנהל את המערכה בלבנון בקיץ 2006. למפקד אוגדה 91 אז, גל הירש, שאותו - ואת מקביליו - ראה מקרוב, נגרם לדעתו עוול.
כ״ועדת חקירה של איש אחד״ הוא מתחבט בשיחה עם אמיר אורן באפרכסת כיצד נקלע צה״ל למדרון שהוביל ל-7 באוקטובר. מסקנותיו קשות: החברה הישראלית, ההנהגה הפוליטית והקצונה הבכירה תרמו כל אחת את חלקה - והוא מפרט, בלי לרכך.
לפנים לא עלה בדעתו להיכנס לזירה הפוליטית. עכשיו אינו שולל, אינו פוסל ואף שאינו פוזל, הוא שוקל. היכן? ישר לאמצע. שם, בדיוק באמצע, ייעצר המחוג שלו. בינתיים הוא האיש שבקיר, האיש שיותר ויותר כמעט כל ישראלי מכיר.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
תמיכה גרפית: רועי קינן
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב

יובל בזק: גולני, 7 באוקטובר וכיסופים לגיא Dec 26, 2023

״הקוד האתי של גולני,״ נוהג יובל בזק לומר, ״הוא ה-DNA המקודד בכל טירון המגיע לבסיס האימונים החטיבתי ויוצא מהבא״ח אחרי חצי שנה כשטבוע בו האתוס של גולני - דבקות במשימה, נחישות, התאוששות, אחוות צבא העם״.
תת-אלוף במילואים בזק טיפס בהררי גולני ובמשעוליה מטירון עד סמח״ט, היה מפקד חטיבת שומרון תחת שני מח״טים לשעבר מגולני - אלוף הפיקוד קפלינסקי והאוגדונר איזנקוט - ומשרת בחירום כראש מטה אוגדת הגליל (91) שמפקדה הנוכחי, קלפר, גם הוא מח״ט לשעבר של גולני. לקינוח, הגה - יחד עם עוד אקס-מח״ט 1, מפקד זרוע היבשה ידעי - תוכנית להכשרת קצונה יבשתית איכותית, ״ארז״, על שמו של תא״ל גרשטיין, ממפקדי גולני ומסמליה.
אם לא די בכך, הגיע ב-7 באוקטובר חיבור מצמרר לגולני: סמל גיא בזק, בן כרמית ויובל, לחם עד מוות להצלת קיבוץ כיסופים מטובחיו. בנופלו היה גיא מלוחמי גדוד 51, שאביו - ולפניו בין השאר גרשטיין - היה מפקדו בשנות ה-90׳, בלבנון.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חוזר יובל בזק לאותו יום איום ולארבעת העשורים שקדמו לו, למפקד הכיתה שפתח בפניו דלת לקצונה, לקשיים המוסריים והמבצעיים באינתיפאדה של סוף שנות ה-80׳, ללבנון בעשור וחצי של שירות מפרך ומסוכן.
יותר מכל מנסה בזק להשיב על השאלה שאינה נותנת לו מנוח: מה קרה לצה״ל לקראת אותה שבת ובה, ברובד הבכיר שמעל דרגי ההסתערות וההקרבה. עד כדי כך היה הפיקוד הצבאי משוכנע בעליונותו המודיעינית וביכולתו ליזום מערכה ולא לאפשר לאויב להפתיע בפתיחתה, הוא אומר, שלא נערך למצב שהתהווה פתאום באותו בוקר.
בזק, רהוט, שכלתני ובהקשר האישי-משפחתי גם מרגש, משוכנע שקרבות התנועה נגד חמאס והאש נגד חיזבאללה הם חוליות בשרשרת מפותלת של מערכה שמובילה איראן. לצערו, אינו רואה איך ההתמודדות עם חיזבאללה, שלאוגדת הקו המשתתפת בה חזר בתום ימי האבל על בנו, יכולה להסתיים בנסיגת האויב מאזור הגבול בלי שיספוג מהלומה. במשתמע, לפיכך, עמדתו קרובה יותר לרמטכ״ל הלוי - שכמפקד 91 לפני עשור ביקש מבזק לשרת במילואים כראש מטהו - ושר הבטחון גלנט מאשר לידידו ושותפו לשכול בעזה, איזנקוט.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב

מופיד מרעי: ״בביקור תנחומים בבית אחי, נביה, שנהרג בעזה בגלל מנהרת הכותל, לא היו לנתניהו תשובות. ‘אלמנה נמרה וראש ממשלה שפן׳, נכתב אז.״ Dec 22, 2023

מופיד מרעי מחורפיש נולד פחות מחודש לפני בני גנץ מכפר אחים ופגש בו לראשונה בבקו״ם, ביום גיוסם לצה״ל, בסתיו 1977. חלפו רק חודשיים והם מצאו עצמם משני עבריו של כביש נתב״ג-ירושלים, מאבטחים במארבים את מסעו של הנשיא סאדאת לבירה, מחשש להתנקשות גורמים עוייני שלום. גנץ ומרעי סיימו בצוותא את קורס קציני החי״ר, עם אמיר מיטל, ניצן נוריאל ואחרים שהתקדמו במעלות הפיקוד, ובסוף שנות ה-90׳, ביחידת הקישור ללבנון, היה האוגדונר גנץ מפקדו של המח״ט מרעי.
עד אז סלל לעצמו מופיד דרך צבאית, עצמאית אך מתוקף הביולוגיה המשפחתית בעקבות אחיו הבכור, נביה, שפרץ דרך ללוחמים וקצינים דרוזים וקדם לו בצמתים שונים, מהנח״ל ועד לפיקוד על גדוד המיעוטים חרב, 299.
נביה, שנועד לגדולות בצה״ל, נהרג ביומו הראשון כסגן מפקד אוגדת עזה, בספטמבר 1996. צה״ל, שנמצא בתהליך שיתוף הפעולה עם הרשות הפלסטינית, לא הובא בסוד החלטת בנימין נתניהו לפתוח את מנהרת הכותל. במהומות שפרצו התלקחו עימותים קטלניים. נביה מרעי היה בכיר החללים הישראלים. משפחתו לא סלחה לאחראים לפזיזות ולרשלנות.
גם מופיד, הצעיר מנביה בחמש שנים, התנסה בשירות מסוכן ותובעני בלבנון, בגדה המערבית ובעזה. אחרי פיקוד על שתי חטיבות ותפקיד שלישי באותה דרגת אלוף-משנה העדיף לפרוש ולא להמתין לקידום שהוצע לו לתא״ל. אף שאינו אומר זאת, דומה שלא רצה להיות בכיר בדרגתו מאחיו הנערץ.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר מופיד על הצטלבות האחים מרעי תחת אש, בלי להכביד בעידכון ההורים המודאגים, מה גם שבתקופה מסויימת בלבנון היו שם גם שני אחים נוספים.
לאורך השיחה עולה שוב ושוב, בהבטים שונים, הסוגיה הדרוזית - במדינת ישראל, בצה״ל, בלבנון ובסוריה. הדרוזים בהרי השוף, שהתעמתו עם הפלנגות, השתאו לחזות בקצינים דרוזיים - לעתים מג״ד וסמג״דו - מפקדים על יהודים. הרמטכ״ל, רפול, הביע הבנה למצוקת לוחמים דרוזים שסייעו בסתר לאחיהם בלבנון.
בפעילותו הציבורית היה מרעי ממובילי המחאה נגד חוק קמיניץ - המתאכזר לבונים ללא אישור בישובי ערבים ודרוזים - וחוק הלאום. הצעתו לתיקון העוול בחוק הלאום פשוטה ומתייחסת ליחידים ולא לציבורים: לשכתב את הנוסח כך שהחוק יחול גם על כל ״מי שקשר את גורלו במדינת ישראל״.
לאחר כהונתו כראש מועצת חורפיש וכיו״ר ראשי הרשויות הדרוזיות והצ׳רקסיות נבחר מרעי לכנסת ברשימת ידידו זה 46 שנה, גנץ; גם בוגי יעלון, שמופיד היה קצין האג״ם שלו באוגדת איו״ש, רצה בו לרשימתו, אך מרעי העניק עדיפות לגנץ. עם נתניהו לא דיבר מרע ועד הכי רע.
אחרי שנה וחצי ובחירות נוספות היה לח״כ לשעבר ולשעתיד. גם אם האוויר ייצא מבלון הסקרים, במצבם הנוכחי, סיכוייו טובים לחזור לכנסת הבאה ואף להשתדרג לממשלה, כדובר מובהק של המאבק בחוקי הלאום וקמיניץ. חבריהם של גנץ ומרעי טוענים שהתיאום הפוליטי ביניהם נולד עוד בהיותם צוערים בבה״ד 1, כשחלקו - לפחות עד למורד שוקיו של גנץ - אוהל סיירים במישור הרוחות.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב.

אילן בירן: ״תפקיד ראש לשכת הרמטכ״ל, אמר עוזי יאירי שהיה הרל״ש של בר-לב, הוא בית-ספר לחיים. כרל״ש של מוטה ורפול ראיתי שזה ממש כך״ Dec 19, 2023

מאז גיוסו לצה״ל באמצע שנות ה-60׳, כשהתנדב לסיירת שקד, טיפס אילן בירן במעלות העשייה הבטחונית. בגולני לחם ממפקד מחלקה ועד למח״ט. בגבול לבנון היה למפקד אוגדה 91. במטכ״ל שירת בתפקיד החשוב ביותר של תת-אלוף, ראש חטיבת המבצעים, וכראש אגף האפסנאות, כיום הטכנולוגיה והלוגיסטיקה.
למרות לשונו הבוטה, שלא נאלמה מול בכירים ותקיפים, וכנראה בגללה, מינה אותו הרמטכ״ל ה-10 מוטה גור לראש לשכתו. טרם הסכמתו למינוי, בשנתו הרביעית והאחרונה של גור, בדק בירן עם שלושת האלופים שהובאו בחשבון לתפקיד הרמטכ״ל הבא - האלופים קותי אדם, רפאל איתן והרצל שפיר - אם ירצו בהישארותו. משמע, בירן, המיועד למח״ט גולני, הכיר את החומר כבר במבדקי הכניסה לבית הספר של החיים, כדברי מפקד סיירת מטכ״ל שהיה לרל״ש הרמטכ״ל בדרכו לפיקוד על חטיבת הצנחנים.
וזה אכן היה בית ספר, במבצע ליטני ובחיכוכי גור ואיתן עם שר הבטחון רב-היצר וקצר-הפתיל עזר ויצמן, שהביך את הסא״ל בן ה-31 בהודעה סתומה שהוא ״עולה למנוח״ - לדיון אצל ראש הממשלה בגין.
רפול, הסגפן ממושב תל עדשים שנהג לעלות על ייצועו עם התרנגולים ולהתעורר איתם, אסר להפריע לו בשנתו והסמיך את בירן להחליט במקומו. כשהתגלעה מחלוקת בעניין אישור פעולה צבאית בהולה, התקצף ויצמן מדוע נמנע בירן מעידכון מזכירו הצבאי. כרגיל אצלו, שככה הסערה במהרה.
כדי ״לשמור על כשירות״ למילואים שיגיעו בתום שירות הקבע הטיס רפול, בן 50 ולא בשיא המיומנות, מטוס קל שהוחזק למענו בבסיסי שדה דב ורמת דוד. באחת הטיסות מול חוף הים מתל אביב צפונה, כשבירן לצידו, החמיץ הרמטכ״ל - שהתעקש להתכחש לטעויותיו - פעמיים את הפנייה מזרחה, לעמק יזרעאל, והגיע לשטח לבנון. רק שם הכיר בעובדות ופנה דרומה, בשתיקה שהרל״ש הקפיד שלא להפר.
כמפקד בה״ד 1 הדריכו את צועריו מפקדי-המחלקות גדי איזנקוט, שאול אריאלי, ניר ברקת ובני גנץ. קציני אותה תקופה התרשמו מגנץ פחות מאשר ממקביליו. בירן טיפח את איזנקוט, שידל אותו לחתום קבע, הביא אותו כאלוף המרכז לפקד על חטיבת אפרים ותידרך אותו, בהיותו מנכ״ל משרד הבטחון, לקראת מינויו למזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הבטחון אהוד ברק.
בירן נקלע לתהליך אוסלו לאחר תחילתו ובעקבות כורח המינוי במרכז, לאחר שאלוף הפיקוד נחמיה תמרי נהרג בהתרסקות מטוסו, אף שהעדיף את ראשות אמ״ן, אחרי ידידו אורי שגיא, או את פיקוד הצפון, אחרי איציק מרדכי. לקראת גיל 50 שקל את המשך דרכו. הוצעה לו ראשות אגף התכנון - תפקיד חשוב, אז - ואיתה אופק לסגנות הרמטכ״ל והתמודדות על תפקיד הרמטכ״ל, אך הוא בחר לפרוש ורווה נחת מניהול משרד הבטחון ומתפקידו כיו״ר רפאל.
בשיחה עם אמיר אורן, ב״אפרכסת״, אילן בירן הוא לפני ואחרי הכל גולני, מג״ד 13 כחוליה בשרשרת של מפקדיו יהודה גולן ואמיר דרורי, של שגיא ו״קפלן״ קפלינסקי ואיזנקוט, תמיר ידעי ותומר גרינברג; וכוותיק מלחמות
ששת הימים וההתשה, יום הכיפורים ולבנון, יש לו דעה נחרצת על מה שקרה לצבא היבשה, מול המודיעין וחיל האוויר, בדרך ל-7 באוקטובר.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: בן קונסולוס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב

ז׳ק נריה (ב׳): ״המודיעין חטא ביוהרת היודע-כל והמערכת המבצעית לקתה בפרטים הבסיסיים ביותר, אבל האחראי העליון לכשלון הוא נתניהו״ Dec 15, 2023

בחלק השני של השיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חוזר אל״מ במילואים ד״ר ז׳ק נריה אל מגעי אמ״ן והמוסד עם הפלנגות בלבנון ועם הגנרל הסורי, אדם אמיתי אך מקור בדיוני, ״אדום החזה״; אל תקופתו כעוזר-למודיעין של ראש אמ״ן ליפקין-שחק, שתחילתה ביירוט פזיז של מטוס שג׳ורג׳ חבש התעקש שלא לטוס בו; ואל חוויותיו כנספח צבאי בפאריז ובבריסל, שם השיג שיתוף-פעולה בטחוני שנראה לשולחיו קטני-האמונה בתל אביב טוב מכדי להיות אמיתי.
בתום שירותו בצה״ל התמנה נריה ליועצו המדיני של ראש הממשלה ושר הבטחון רבין. מתהליך אוסלו מודר, עד קרוב לפריצתו, וכאשר שותף במהלכים הבאים חש על בשרו את פגיעתם הרעה של תככנים, מדליפים ומתמרנים למיניהם, לא כולם פלסטינים.
באחד הדיונים בראשות רבין, שבתחילת כהונתו חתר להסדר עם חאפז אסד ולא עם יאסר ערפאת, משחזר נריה איך נשאלו המשתתפים איזה הסכם עדיף, עם סוריה או עם אש״ף. כל בכירי הצבא בחרו בדמשק. רבין הפתיע אותם והסביר מדוע מוטב תהליך מדורג עם ערפאת. איתו זה יהיה הפיך, אמר, אם התהליך ייתקע נישאר בשטח או נחזור אליו. הפרת הסכם עם סוריה, שתצדיק ביטול נסיגה מהגולן, משמעה מלחמה.
מסקנותיו מאסון ה-7 באוקטובר קודרות אך לא נטולות תקווה. נריה, הבקי היטב בעולם הערבי לגווניו וביחסו לדימויי עוצמה וחולשה, משוכנע בכורח ההפעלה המבוקרת של הכוח הישראלי, אך גם בסיכוי להשיג הסכמים המשקפים פשרה גדולה.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: בן קונסולוס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב

ז׳ק נריה (א׳): ״במאמץ להשתמט מהתחייבות ישראל לנסיגה מסיני ב-1982 דרשה ממני צמרת אמ״ן לסלף את עמדת מצרים״ Dec 12, 2023

ישראל כולה אבלה והמומה בעקבות הטבח והכשלון בגבול עזה ב-7 באוקטובר, אך גם בין אויביה יש המתוסכלים מהצלחת חמאס להפתיע את צה״ל.
חסן נסראללה הגה את רעיון פשיטת הקומנדו על המוצבים והישובים לכל אורך החזית. יחיא סינוואר תלש דף מהפנקס של חיזבאללה וכתב ״נוחבה, נגב״ במקום ״רדואן, גליל״. נסראללה התאפק; סינוואר העז. התלמיד עלה על רבו, לאסונה הנמשך של ישראל.
האם חיוני להיות מעורה בתולדות לבנון, בתרבותה, בדתותיה ועדותיה, כדי להבין את נסראללה ולחזות את מהלכיו? אין טוב מז׳ק נריה להשיב על שאלה זו.
ד״ר נריה, אלוף-משנה במילואי אמ״ן, נולד בלבנון והיגר ממנה בהיותו בן 17, לאחר מלחמת ששת הימים. קורות משפחתו נשמעים כסיפור בלשי עם המשך בלשני, שליטתו בחצי תריסר שפות על מבטאיהן ודקויותיהן. זה, בין השאר, בנוסף ליוזמה ולתעוזה, מה שהפך אותו למעריך מודיעיני, קצין קישור ודיפלומט בטחוני מצליח.
בשיחה ראשונה משתיים עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משרטט נריה את מסלולו מביירות לתל אביב, מהענף המצרי באמ״ן/מחקר לזירת סוריה ולבנון, מהמגעים עם הפלנגות למצור על בירת לבנון, מתפקיד העוזר למודיעין של ראש אמ״ן שחק לנספחות הצבאית בצרפת ובבלגיה.
״קן צרעות״, מתאר נריה את אמ״ן/מחקר בשנות ה-70׳ וה-80׳; תככים ומאבקי אגו, יוהרה והתיישרות לפי רצון הדרג הממונה - רמטכ״ל, שר בטחון, ראש ממשלה. בעקבות עשרות שנות הכרות, אין לו דעה טובה במיוחד על הומו מודיעיניוס, בגירסתו הישראלית.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: בן קונסולוס, קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, רחוב המרץ, תל אביב

דני ברן: ״אין ׳לוחמי סייבר׳ - הסיכון הכי גדול לסייבריסט הוא שמקלדת תיפול לו על הרגל. לוחמים, מקריבים, יש רק בחזית.״ Nov 19, 2023

תת-אלוף במילואים דני ברן יכול להיות, אם ירצה, חד, תקיף ובוטה; והוא בהחלט רצה, בשנותיו כראש הגנת הסייבר באגף התקשוב במטכ״ל. אלוף ישראל טל נהג לומר שהאויבים הגדולים ביותר של השריון הם המטות הכלליים. בהשאלה, גדול יריביו של אגף התקשוב, בזירת הסייבר, הוא אגף המודיעין, ששאף למונופול על הסייבר בצה״ל, הגנתי לצד איסופי והתקפי. ברן, באדישותו לעויינות האישית הצפויה כתגובה, הצליח להפוך את דעת המיעוט שהציג למדיניות הרמטכ״ל איזנקוט ושר הבטחון יעלון.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חוזר ברן לימיו כילד סקרן ותאב דעת, בנם של ניצולי שואה מרומניה שהיגרו לפרדס חנה ולקריות, ונער שקיים את מצוות אביו לרכוש מקצוע מפרנס - מהנדס חשמל. כעתודאי, הוצב תחילה ביחידה 8200, שלימים תעמוד בצד השני של מיתרס הסייבר, מול התקשוב. אנשים ורעיונות מעניינים שפגש במרכז הצופן והבטחון (מצו״ב) שיכנעו אותו לעבור לתחום כמוס זה בחיל הקשר והאלקטרוניקה, ששודרג ב-2003 לאגף התקשוב.
ברן אינו נלאה להסביר שהחשיבות העיקרית של הגנת הסייבר, עוד יותר משמירת סודות המודיעין, היא הבטחת הרציפות התיפקודית של הכוחות הלוחמים ומערכת הפיקוד והשליטה מושתתת-הרשת. לכן, לדעתו, טוב לתת לאמ״ן ובתוכו ל-8200 את אשר להם ולתת להגנת הסייבר שבתיקשוב את אשר לה.
ההישגים הרבים, סמויים כגלויים, של היחידות בפיקודו, מצוב, לוטם ועוד, אינם גורמים לתא״ל ברן לאבד את חוש המידה: הסייבריסטים בצה״ל, בין באמ״ן ובין בתקשוב או במערכים אחרים, אינם ״לוחמי סייבר״ מכונפי סמלים. עבודתם חשובה אך לא מסוכנת. לתואר ״לוחם״ זכאי רק מי שהוכשר ללחימה, נמצא בשדה, נחשף לסכנות החזית ועלול להקריב את חייו.
כשלון ה-7 באוקטובר נוסך גם בו צער עמוק, שמיומנות הכוחות בהתקפה בעזה אינה מפצה עליו. אמנם אירגון שאינו מפותח כצה״ל הערים על הצבא עתיר הטכנולוגיה, מסכים ברן, אך בתוקפו את נקודות התורפה של ההיערכות הישראלית השתמש גם חמאס בטכנולוגיה, דוגמת רחפנים.
המערכת הישראלית כולה, והצבאית בתוכה, חטאה לדעתו בזילזול באויב ובהזנחת עקרונות בסיסיים - עומק, עתודות - אך גדול החטאים הוא של הממשלה והעומד בראשה. כורח הדחתם והעלאת רובד רציני, ישר ומקצועי של משרתי ציבור גורם גם לדני ברן לחזור בו מהנדר לעצמו, כשהשתחרר מצה״ל, שלא לחזור באופן כזה או אחר למערכת. עדיין אינו להוט לפעילות מפלגתית, במסלול ח״כ או שר, אך דומה שלא יסרב אם במשרד שתחום פעילותו מוכר לו היטב יוצע לו לכהן כמנכ״ל.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast של אור אליעז, תל אביב

אורי שגיא (נובמבר 2023): ״נתניהו וממשלתו, האחראים הראשיים לאסון הנורא בתולדות ישראל, חייבים לפנות מקום להנהגה חדשה״ Nov 14, 2023

האלוף במילואים אורי שגיא, שהיה ראש אמ״ן תחת שמיר וארנס, רבין וברק, מי כראש ממשלה, מי כשר בטחון ומי נכרמטכ״ל, והתוודע במרוצת שנותיו ותפקידיו, גם לעבודתם של בגין, פרס, שרון ואולמרט, אינו נוהג לשייף את קביעותיו. הן חדות ופוצעות את מי שעורו אינו עבה כפוליטיקאי.
שגיא, שהזהיר תכופות לפני 7 באוקטובר, בעצרות מחאה נגד ההפיכה המשטרית, שממשלת נתניהו ממיטה פורענות, מייחס לה ובמיוחד לעומד בראשה אחריות עיקרית לאסון שהביא להרג, חטיפה והרס כה המוניים. אילו התפטר נתניהו היום - ושגיא חושד בו שיפעל להיפך, במאמץ ממושך להימנע מהדחה - לא היה זה מוקדם מדי, לדעתו.
במסלולו הצבאי היה שגיא, בין השאר, מח״ט גולני במבצע אנטבה וראש אגף המודיעין - שלפיקודו נתונה סיירת מטכ״ל - באירוע נסיון החילוץ של נחשון וקסמן. בשניהם התרשם עמוקות מנכונותו של רבין לשאת באחריות לתוצאות החלטותיו. כך גם בפרשיות מדיניות ובטחוניות אחרות, והיפוכו, תשלילו, בנתניהו.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מדבר שגיא על רקמת היחסים בין דרגים מדיניים (ראש ממשלה, שר בטחון, קבינט) לצבאיים (רמטכ״ל, ראש אמ״ן, מפקדים בכירים) ועל עבודת גורמי המבצעים מול המודיעין והמטכ״ל מול הפיקוד המרחבי.
שגיא מבחין בין חיבתו והערכתו הכלליות להרצי הלוי, שהיה קצין מצטיין בסיירת מטכ״ל, לבין הציפיה ממנו לסיים את שירותו כרמטכ״ל בתום המלחמה. הוא משוכנע שדין דומה יחילו על עצמם גם ראשי אמ״ן ושב״כ ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, שאביו היה סמל מחלקה בפלוגת גולני בפיקוד סגן אורי אייזנברג, לימים שגיא.
הפער בקצונה הבכירה, משוכנע שגיא, ייסגר במהרה בבוא דור חדש, וכך גם בהנהגה המדינית - דור המחאה והמלחמה יצמיח מתוכו מנהיגים ראויים, שיתקנו מה שנתניהו ושותפיו קילקלו.
נוצר באולפני ProCast, תל אביב

אלי מיכלסון: ההיסטוריה בצה״ל, בין מפקדים, מדינאים ופוליטיקאים, לעתים זהות כפולה או משולשת באדם אחד Nov 06, 2023

אור ל-7 באוקטובר 2023 הבחין המודיעין הישראלי בתכונה חריגה בעזה - רחשים או התרחשות, לא היה ברור. בשיחת ועידה, עכשיו מהידועות והעגומות בתולדות ישראל, התלבטו הרמטכ״ל הרצי הלוי, ראש השב״כ רונן בר, ראש אמ״ן אהרון חליוה ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן אם יש בסימנים מעידים אלה כדי להצדיק מעבר משיגרה רגועה של אחרון חגי תשרי לכוננות חירום לקידום פני רעה עלומה.
החלטתם, להשהות את הדאגה ולהמתין לבוקר, צפויה לפרנס דורות של היסטוריונים, לצד עיתונאים, פוליטיקאים וחברי ועדות בדיקה וחקירה. ההקלטה קל ההחלטה תהיה למוצג רב-ערך ותושמע ברבים, תחילה מצונזרת ולימים במלואה. זה, בין השאר, החומר שממנו עשויה היסטוריה צבאית.
הרמטכ״ל הוא רב-אלוף שמתחתיו אלוף, ראש אגף המבצעים, שמתחתיו תת-אלוף, ראש חטיבת התורה וההדרכה, שמתחתיו ראש המחלקה להיסטוריה, אלוף-משנה בקבע או אזרח עובד צבא בדרגה מקבילה, כמו רמ״ח היסטוריה כיום, ד״ר אלי מיכלסון, לשעבר מפקד בשריון וסגן-אלוף במילואים.
המשמעות היא שבעוד ההיסטוריה, כברייה ערטילאית, מרחפת מעל לאנושות ושופטת גדולים כקטנים, בסולם הצבאי עומד מפקדם של ההיסטוריונים על שלב רביעי בגובהו בלבד. הממונים עליו ובראשם הרמטכ״ל מצפים ממנו, כדי להכין את הצבא למשימותיו העכשוויות והעתידיות, לספר להם מה באמת קרה, אך אינם מחוייבים לחלוק עם הציבור האזרחי את כל האמת, ולעתים מדגדגת אצלם אצבע ההונאה ולוחמות המודיעין והפסיכולוגיה.
במציאות הישראלית, בעייתה של המחלקה להיסטוריה מורכבת אף יותר: אין לה שוות-משקל מדינית, במשרד החוץ או בארכיון המדינה, ובכירי המטכ״ל, הרגישים למוניטין שלהם משירותם הצבאי, מגיעים לא אחת כאלופים או רבי-אלופים בדימוס לתפקידי שר הבטחון וראש הממשלה. עוד טיוטת ההיסטוריה הצבאית עוסקת במעורבותם באירועים שנויים במחלוקת והנה הם פוליטיקאים הרוצים בדרך הטבע בדימוי חיובי בלבד. רמ״ח היסטוריה יכול לשדר אדישות לגירסתם; הרמטכ״ל, או אלוף השואף להתקדם לרמטכ״ל, פחות.
לאחר שנות הקפאה והסתרה של חומרים רגישים, פוליטית יותר מבטחונית, באה תקופה חדשה של פתיחות גוברת לכותבי ההיסטוריה בצה״ל ולמפרסמיה. הסכר נפרץ. מגמה זו בולטת במיוחד ביובל ליום הכיפורים, למרות צרימות תעמולתיות המשווקות את המנה המרה של המלחמה המיותרת ברוטב צבאי ולאומי סמיך. ברור לחלוטין שאילו אותם חומרים עצמם נאספו, נחקרו, נכתבו ופורסמו ללא חותמת צה״ל, הנימה המלווה את המאזן היתה מסוייגת יותר, ובושות המטואטאות מתחת לשטיח היו מאווררות. איש - בפנים - בל יקעקע את המותג המתרפט של הצבא המוסרי ביותר בעולם.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, ערב מתקפת חמאס ובחלוף יובל מיום הכיפורים, השתבח ד״ר מיכלסון במרכולתו הטרייה, בלי להתכחש לקשיים הנובעים מעצם היותה של המחלקה מסגרת צבאית. מי כמוהו מבין שאין טעם בייפוי מציאות אפרורית, או לבושת חקי, כי בבוא היום עוד יימצא היסטוריון שיחקור את ההיסטוריה של המחלקה להיסטוריה.
הפקה: איתמר אורן
תפעול: גיא עייני
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast

יורם בן זאב: לבקשת המלך חוסיין סייעתי בתיאום פגישה סודית עם נתניהו בלונדון. שרה ניסתה להצטרף; הירדנים סירבו Oct 16, 2023

אביו של יורם בן זאב נהרג בגזרת ירושלים במלחמת 1948. במלחמת ששת הימים, כמפקד ביחידת סיור, נפצע בן זאב באותו מקום. השכול והצבא מוכרים לו היטב, אך דבר לו הכין אותו לזעזוע של המלחמה עם חמאס.
בן זאב יודע איך פועלים גלגלי השיניים של הפוליטיקה והדיפלומטיה. כאיש שירות החוץ הוצב ליד הנשיא חיים הרצוג. לבנימין נתניהו, דור חדש ועולה במנהיגות הציבורית, התוודע בראשית דרכו. נתניהו ניסה לדחוף אותו לדלת הסובבת של ראשי לשכתו. בן זאב, באדיבות, השתמט. זה לא אתה, אמר, זה אני. נכון יותר, זה לא אתם - גם היא השתתפה בראיון המיון והאיבחון.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ נד בן זאב לזוג נתניהו ומונה את סגולותיו: קמצנות, חמדנות, שכרון כוח (רשימה חלקית). מעשה בפגישה חשאית שהתבקש לתאם, בהיותו קונכ״ל לוס אנג׳לס, בין חוסיין מלך ירדן, בשלביה הסופיים של מחלתו, לבין ראש ממשלת ישראל. הפגישה המדינית בלונדון תואמה, אך הדרך אליה לא היתה חלקה: שרה חתרה לכפות את השתתפותה בה ונבלמה רק בסירוב תקיף של שר החצר. חוויה דומה עברה גם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
בן זאב כיהן כשגריר בברלין בשנות המגעים על רכש הצוללות האסטרטגיות. הוא היה ערוץ למגעים מסויימים ועד לאחרים, מילא - לא כליל - הוראת מידור ולא העלה בדעתו לאיזה עומק מגיע הסיאוב. בהיפתח תיק 3000, נדהם לשמע הודעת היועץ המשפטי מנדלבליט, יש מאין, שנתניהו אינו חשוד. לא שהיו ברשות בן זאב ראיות מפלילות, אבל הוא כאחרים הבין שבטיהור הפזיז לנתניהו סיכל מנדלבליט אפשרות של הפיכת חשודים לעדי מדינה מצילי עורם.
בשאלת ההינהון הישראלי לגרמניה, למכור צוללות מתקדמות למצרים, בן זאב דוחה את רמזיו של נתניהו בדבר ״סוד גדול״ שאין לחלוק אף עם ראשי המטכ״ל, חיל הים והמוסד. סוד פוליטי או כספי, קריצה בין פוליטיקאים? בן זאב מוחה. מרקל תמיד פעלה בהקפדה על הנוהל, לא קרצה ולא הבינה קריצות; ואספקת הצוללות לישראל לא היתה נפגעת גם אילו הוכח שבממשלת ישראל, ואף בראשה, מכהן אדם מושחת ושהעיסקה עם המספנה הגרמנית נגועה. הוא ניסה להסביר זאת למנדלבליט, שלא רצה לשמוע.
בוועדת גרוניס לחקירת פרשת הצוללות העיד בן זאב פעמיים. הוא התרשם מהתחקיר והתאכזב מהשתקנות. הוועדה אספה חומר רב אך ממלאת פיה מים. עד שתפרסם דו״ח, ישטפו אותו העניינים היגעים שהזמן גרמם.
עצוב ליורם בן זאב, משרת ציבור שרואה את נבחריו בהתנהגותם המקוממת והנפשעת. כל כך הרבה מחדלים, כל כך הרבה זוועות, וגם החלטות מיותרות המעשירות מקורבים. ערב אחד, בברלין, ביקש ממנו הרמטכ״ל המעשן אשכנזי לצאת לשאוף - ולנשוף - אוויר. היה יום חורפי, בבירת גרמניה, וכשעמדו מחוץ לביתו הדהים אשכנזי את השגריר שהתאמץ להשיג לחיל הים את הצוללת הששית. ״היא מיותרת,״ אמר. ״אין בה צורך״. כמעט מדוייק: אם מביטים הצידה ולמעלה, אפשר למצוא למי היה בה - ובעוד שלוש צוללות - צורך רב.
הפקה: איתמר אורן
אולפן: קמילה פאס פבסנר
נוצר באולפני ProCast, רמת גן

אביגדור פלדמן: ״הנאשם הוא עד התביעה מס׳ 1. כדאי לנתניהו להשיג עיסקת טיעון לפני שייקרא להעיד.״ Oct 15, 2023

*הוקלט ב20.9.23
לא איש בשורה הוא, עו״ד אביגדור פלדמן. עננים כבדים מכסים את שמי הארץ שאהבתו לה מוסתרת בציפוי מושחז של אכזבה. שום גורם, לא במערכת הפוליטית ולא ברשות השופטת, לא במשלח ידו ולא סביב לו, אינו חסין משבט לשונו.
גם לא איש געגוע הוא, העבר אינו נמרח אצלו בצבעי איפור, רק לעתים רחוקות יחמיא לשופט (בנימין כהן מהמחוזי בתל אביב) או לשר משפטים (ליבאי, ביילין). בבוקר השיחה ניסה שוב, נואש מראש, לשכנע הרכב נוח למדי בעליון - פוגלמן, עמית, כשר - לחדול מאישור הריסת בתיהן של משפחות מחבלים. זאת מורשת מלך בריטניה הגדולה ג׳ורג׳ הששי משנות ה-30׳, אמר להם בעייפות, חסר אונים מול הניירות שנציג השב״כ שלף ממזוודתו ושהוכיחו שהמחבל שלאחר הבא יורתע מהריסת בית המחבל הבא, שהורתע מהריסת בית לקוחו של פלדמן.
לא קרוב של השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש ההרכב בתיקי נתניהו, הוא אינו מצפה לגדולות במשפט המשתרך בעצלתיים בסלח-א-דין. אילו הוא סניגורו של נתניהו, היה ממליץ לו, בסטייה מהסתייגותו הקבועה מהסדרי טיעון, לחתור לעיסקה עכשיו, טרם יגיע תורו להתייצב מאחורי הדוכן ולהעיד להגנתו. הנאשם הוא להלכה עד ההגנה, אך למעשה מועיל בעיקר לתביעה, שתשלוף כנגדו ראיות ואמירות, שלו ושל אחרים; לא בלי גבול יוכל לטעון שאינו זוכר.
פלדמן מתפעל מעמידותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אף שהנזק שהמיטה אותה החלטת 11:0 בעד כשירות הנאשם נתניהו להרכיב ממשלה שוב אינו בר-תיקון. בג״ץ שמח אז להתיישר עם הקו התבוסני של היועמ״ש הקודם. עשר מיארות לא יוכלו לאחות מה ששבר מנדלבליט אחד.
ליבו העייף של מי שלפני שנות יובל היה כה גאה בהצלחתו להימנות עם המיסדר הנכבד של עורכי-הדין מתרחב רק למראה קשישי המחאה וצעיריה; ואז הוא שב ומתכווץ בהיזכרו בכיבוש ובהתנחלויות.
להערות ותגובות Afarkeset@hotmail.com
הפיק: איתמר אורן
נוצר באולפני ProCast, רמת גן

גדעון אביטל - אפשטיין עם אמיר אורן Oct 09, 2023

איתי ברון חוזר ל"אפרכסת": ״תקיפת איראן, לפני עשור, היתה יותר אפשרית מכדאית״. Oct 04, 2023

תת-אלוף במילואים איתי ברון, שהיה ראש חטיבת המחקר באמ״ן בשנים 2011-15, מתבונן בו-זמנית אחורה וקדימה, בלי להזניח את ההווה.
ברון חוזר לפצע הגדול של המודיעין הישראלי בכלל ושל אמ״ן בפרט - כשלון ההערכה, ולכן גם ההתרעה, ערב מלחמת יום הכיפורים. הוא מציין שאז כהיום נשען אמ״ן על המוחות הטובים ביותר וכי בלי להמעיט בחומרת השגיאה בגילוי החלטת סאדאת ואסד לצאת למלחמה ב-6 באוקטובר ובפיענוח הסימנים המעידים, חלקו היחסי של המודיעין במפולת של המערכת הישראלית אינו גדול מחלקם של דרגי ההכרעה המדינית והפיקוד הצבאי.
לעתיד (קרוב) לבוא בוחן ברון, עכשיו גם בגלימת המרצה האקדמי ובמשחקי הדמייה, את שותפותם - לא השתלטותם - של כלי בינה מלאכותית בהגשת מודיעין למקבלי החלטות.
בהווה המתמשך של העימות הישראלי עם איראן, חיזבאללה וחמאס הוא חולק עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ תובנות מעניינות. נסראללה, שהגיע לראשות חיזבאללה בגלל התנקשות נמהרת בקודמו מוסאווי, אמנם למד להכיר את ישראל בשנות שהייתה בלבנון, אך הסגת צה״ל דרומה שללה ממנו את החיכוך שסיפק לו תחושה מציאותית של העוצמה הישראלית.
ברון ליווה את המערכה בין המלחמות (מב״ם) מראשיתה ומייחס לה הצלחה רבה, אך גם תפוקה שולית פוחתת, בגלל מאזן ההרתעה המונע מצה״ל לתקוף מהאוויר בלבנון.
על המחלוקת בדרג המדיני-בטחוני הבכיר בסוגיית רצונם - לפחות המוצהר - של נתניהו וברק לתקוף באיראן, ב-2011-12, הוא משיב אך לא מפרט. ניתן להסיק מדבריו כי לדעתו צה״ל, ובמיוחד חיל האוויר (שבלהק המודיעין שלו צמח), היה מסוגל לבצע את משימתו המוגדרת, אך שהתכלית הרחבה של מניעת התגרענות איראנית לאורך שנים לא היתה מושגת.
הלקח העיקרי שלדעת ברון ראוי להילמד, מ-1973 (ואף לפני כן) עד ל-2023, הוא שלא נכון לחפש את שורש כשלונות ההערכה, של המודיעין והפיקוד והמדינאים, באנשים מסויימים. אפשר ורצוי להציג אפשרויות חלופיות, להטיל ספק, להתווכח, אך כבר הקדמונים ידעו שהשגיאה גלומה בטבע האנושי.
להערות ותגובות Afarkeset@hotmail.com

יום טוב סמיה (ב׳): ״תרמתי את גופתי לצבא והייתי מוכן לתרום אותה לפוליטיקה״ Oct 01, 2023

מלחמת יום הכיפורים פקחה את עיניו של לוחם הצנחנים יום טוב סמיה. הבילבול, התזזית, האילתורים, השמועות, התוהו ובוהו; וגם ההצלחות, כמו של גדודו, 202, יחד עם קצת שריון וכוחות נוספים, בגיזרה הדרומית של סיני, בקרב ואדי מבעוק.
בתום המלחמה בדרום, ובעוד ההתשה בחזית הגולן גוברת, נשלחו סמיה וחבריו מקורס מפקדי הכיתות להכשרת קצונה מזורזת. בעיצומה התבקשו צוערי החי״ר להתנדב לעבור לשריון, ששורות פיקוד השדה שלו הוכו קשות במלחמה. שני תריסרים מחבריו של סמיה בבה״ד 1 נעתרו. הוא נשאר בחיל-הרגלים והוסב לשריון רק לאחר עוד עשור וחצי, לקראת פיקוד על אוגדה.
הסג״מ הטרי סמיה יצא למסע הרפתקאות, עם סיכונים שהתממשו. טעות בשלישות הציבה אותו בנמל עזה, כקצין פיקוח וסיכול הברחות. הוא התמרמר, עירער והשיג הצרחה שהחזירה אותו לגדוד, הסדירה לו פיקוד על מוצב ופציעה מרסיס פגז שחדר אפוד מגן חיצוני ונבלם רק בפנימי.
לפגיעה נוספת, ריגשית, גרם לו אלוף פיקוד הצפון, רפול, שעשה את הקצין הצעיר, עדיין לא בן 20, למקל חובלים להכות בו מח״ט ומג״ד שלא אהב. העיניים הפקוחות של סמיה נפערו למראה אלילים כבני אדם.
שלושת האסונות הכבדים ביותר של חיל האוויר הישראלי, כולם בתוך 20 שנה וכשקורבנותיהם בעיקר מכוחות היבשה, נגעו בסמיה: התרסקות המסוק בבקעה (עם פלוגה מקבילה לשלו), הפצצת הפנטומים בלבנון, התנגשות היסעורים. סמיה מספר על האירועים, המשפחות, התקשורת והיחסים עם חיל האוויר.
השעון האכזר גזר על דחיית חלקים מסיפורו של סמיה - מח״ט גבעתי, שותף לתיאום הבטחוני עם הפלשתינים בתהליך אוסלו, מפקד אוגדת עזה, אלוף פיקוד הדרום לקראת החיכוך האלים ב-2000-01 ובחודשיו הראשונים - להזדמנות אחרת. לכן מסתיים החלק השני של שיחתו ב״אפרכסת״, עם אמיר אורן, בטבילתו הראשונה, ולא בהכרח האחרונה, במימיה הבוגדניים של הפוליטיקה.
להערות ותגובות - Afarkeset@hotmail.com
הפיק: איתמר אורן
נוצר באולפני ProCast, רמת גן

יום טוב סמיה (א׳): המעברה, השכונה, המלחמות והמטכ״ל Sep 27, 2023

בשנת 1972 הגיח לאפלת בתי הקולנוע הפרק הראשון בטרילוגיית ״הסנדק״, שאחד ממוביליו, מייקל קורליאונה (אל פצ׳ינו), הוא גיבור מלחמה, בן למשפחת מהגרים, המנסה להתרחק מאווירת הפשע שסביבו; וההמשך הקודר ידוע.

באותה שנה התגייס לצנחנים יום טוב סמיה, ראשון ילידי הארץ במשפחת יוצאי לוב, נער שגדל במעברת פרדסיה-בית ליד ובשכונה קשוחה בנתניה. סביבת ילדותו התאפיינה במצוקה אפרורית ובפיתויי עבריינות. להבקעת התקרה הנמוכה של הציפיות להצלחתו נדרש מינון נכון של ערכים מבית ההורים, אופי חזק של מורד במוסכמות ומסגרות שהכילו אותו.

וגם, מתבהר יותר ויותר בחלוף העשורים וכשהזיבורית העכשווית של הפוליטיקה תפסה את מקום העלית וקלעה את ישראל למשבר, המאמץ הכביר, הפגום, המואץ, המטפח, המקפח, המרומם, המקומם, המקדם של שתי מערכות משלימות אם גם רחוקות משלמות, מערכת החינוך והמערכת הצבאית בשנות ה-50׳ וה-60׳, לקחת את בני המהגרים, להרביץ בהם ישראליות ולהציב אותם, אם ישרדו, על כן-השיגור לניידות חברתית.

סמיה, אלוף ודוקטור, הוא נציג מובהק של פלא זה. באותו רקע, באותן תכונות, אך ללא אותם ערכים, היה בנקל מתפתח לא למנהיג קרבי נחוש ומיומן של פלוגות וגדודים, אלא למנהיג פלילי נחוש ומיומן של פושעים וכנופיות; הרי לעתים מפריד רק קו דק בין מפקד סיירת מובחרת לראש חבורת שודדי בנקים.

בפיקחותו, בחריצותו, בשאפתנותו נחלץ מהעתיד שאיים לסגור עליו ופילס לעצמו נתיב צבאי. כמי שמעולם לא התרחק מהדת, מוכר לו היטב הפסוק ״מקים מעפר דל, מאשפת ירים אביון, להושיב עם נדיבים״. אי אפשר לשמוע את סיפורו האישי, את רצף איזכוריהם של מוריו ומחנכיו, באזרחות ובצבא, בלי להתפעל ולא אחת גם להתרגש.

בחלק הראשון של שיחתו עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר יום טוב סמיה את טיפוסו העיקש במעלה הגבעה. תמיד ידע לשווק את מרכולתו, עם הרבה אמת בפרסום, וללא הצטנעות מתחסדת. סתם כך, בצבא עתיר קצונה תחרותית, אין אדם שהתגייס ללא בגרות מגיע בגיל 43 לדרגת אלוף ודוקטור לסוציולוגיה, לאחר פיקוד רצוף על גדודים, חטיבות ושלוש אוגדות וללא תפקיד-מטה אחד ויחיד מאז שהיה קצין אג״ם חטיבתי.

חוץ מגולני התנסה סמיה בפיקוד בכל חטיבות החי״ר של תקופתו - בצנחנים, בעיקר, אך גם בנח״ל, בגבעתי ובבה״ד 1. כמקובל בשנות ה-90׳, פיקוד על שתי אוגדות לחימה יומיומית, אצלו לבנון ועזה, זיכה אותו (כמו את גבי אופיר, שאול מופז ואיציק איתן) בדרגת האלוף. גבי אשכנזי הוא בן מחזורו, יואב גלנט (פקודו בדרום ולימים מפקדו במילואים), בני גנץ וגדי איזנקוט צעירים ממנו בכחמש שנים, ויש לו דעה על כולם.

אחרי קצת יותר משלוש שנים בפיקוד הדרום הביט סביב, עשה את חשבונו -כשבע שנים, שלושה תפקידי רוחב כולל סגן רמטכ״ל ואז סיכוי של אחד משלושה להתמנות לרמטכ״ל - והעדיף להשתחרר בעודו צעיר דיו בגיל 46. הוא מגדיר עצמו כאיש ימין, אך מוקיע את קוצר ראותם של ראשי הליכוד ב-1987, כאשר שמיר וארנס טירפדו את הסכם פרס-חוסיין ותיעלו את המציאות הבטחונית והמדינית בשטחים מהאפיק הירדני לפלשתיני.

על פציעה ואסונות, תככים ופוליטיקה - בחלק השני.

להערות ותגובות afarkeset@hotmail.com

הפיק: איתמר אורן

נוצר באולפני ProCast, רמת גן

עמרם מצנע (ב׳): ״הייתי מוכן להפר את הבטחת הבחירות שלי ב-2003 ולהצטרף לממשלת שרון בתפקיד שר הבטחון, אך שרון סירב לתעד הסכמה לפנות מעזה ישוב אחד, נצרים - ולבסוף פינה את הרצועה כולה״ Sep 17, 2023

הנה חידה שעמרם מצנע לא פתר, כי לא הוצגה לו - היכן יש יותר חזירי בר, בכרמל או בפוליטיקה.
האינתיפאדה, שפרצה בעזה בסוף 1987, מצאה את אלוף מצנע בפיקוד המרכז, בכפיפות לרמטכ״ל דן שומרון ולשר הבטחון רבין. התנפלות הימין הקיצוני - מתנחלים ופוליטיקאים - עליו היתה מהדורה מוקדמת של ההתקפות עכשיו על אלוף הפיקוד פוקס.
מצנע התעקש לומר לממונים עליו, כולל לראש הממשלה שמיר, דברים כהווייתם. אילו היה מצנע המצניע - את דעותיו - יתכן שאירועים ואישים בתולדות ישראל היו נגללים אחרת. אמירה מפוכחת שלו בזירת פיגוע קשה, בעיתוי אומלל מבחינת ראש מפלגת העבודה פרס ערב בחירות 1988, תרמה לנצחון הליכוד בראשות שמיר. פרס נשאר בממשלה אך איבד את מעמדו השוויוני. בהיכשל תרגילו ב-1990, איבד את ראשות העבודה לרבין, וההמשך ידוע.
כשנודע לראש אג״ת מצנע שלא יהיה סגנו השני של הרמטכ״ל אהוד ברק ולפיכך לא יתמודד עם אמנון ליפקין-שחק (ואורי שגיא, מאוכזב נוסף באותו הקשר) על תפקיד הרמטכ״ל ה-15, ויתר על סיכוי להתמנות לראש השב״כ או המוסד או למנכ״ל משרד הבטחון והעדיף לחתור, בהצלחה, לראשות עיריית חיפה.
אחרי שתי תקופות כהונה - חמש שנים פחות מדי, לדעתו כיום, אם כי לא אז - עבר לזירה הארצית וכבש את ראשות מפלגת העבודה, כן-שיגור להתמודדות עם שרון בבחירות 2003. מצנע השמיע במערכת הבחירות שתי התחייבויות שגילמו סתירה פנימית - להימנע מהצטרפות לממשלת שרון, מה שעשו פרס, פואד בן אליעזר ועמיתיהם לאחר בחירות 2001, ולפנות התנחלות פגיעה ומבודדת, אחת ויחידה, מרצועת עזה - נצרים.
שרון, למרות משקעי לבנון, רצה בו ובמפלגתו בממשלתו. סביר שמצנע, כנציג הבכיר של העבודה, היה מקבל את תיק הבטחון, ששרון הפקיד בידי הרמטכ״ל היוצא שאול מופז. בחלק השני של שיחתו עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מודה מצנע שלמען השותפות בממשלה היה מוכן לחזור בו מנדר הסירוב; אבל השיחות התרסקו במחסום סירובו של שרון להנציח בכתב את ההבנה ביניהם לקדם את קו מצנע לפינוי נצרים. שרון חשש תמיד ממסמכים מפלילים, משפטית או פוליטית. כפי שאמר ברק בראיון קודם, בגלל דרישת התיעוד נכשלו מגעיהם בסתיו 2000. מצנע למד על בשרו לקח זה - לסמוך על מה ששרון יעשה, בתוקף הנסיבות, לא על נייר שעליו הוא מסרב לחתום.
בחלק השני של שיחתו עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר מצנע את מסלולו באותה תקופה ולאחריה ודבק בעמדותיו המדיניות - הפרדה, גבולות, שטחים תמורת שלום.
כשלא הבשילה ממשלת שרון-מצנע נשאר קצת בכנסת, סייע שנים לירוחם, חזר קצת לכנסת עם ציפי לבני ופרש שוב. אמונותיו ודעותיו בהירות ורהוטות כתמיד. ״שמאלן״, כאיפיונו העצמי הגאה, אבל מהזן הבטחוני, ברצף שעליו היו לפנים רבין וברק וכיום מייצג, במהות אם לא בהגדרה ואולי מעט ימינה ממנו, גדי איזנקוט.
מצנע בודאי לא העלה בדעתו אי פעם שיתגעגע לאריק שרון. גם כיום אינו מתבטא כך ובניגוד לידידו ינוש בן גל מעולם לא שיכתב את יחסו למחולל הראשי של מלחמת לבנון. אבל לנוכח דאגתו ממצב המדינה בימי נתניהו ובהובלתו, מבצבץ הירהור מטריד: גם בשעת שפל שדומה שאין עמוק ממנו, עלולה בהמשך להתגלות תחתית נמוכה אף יותר.
עריכה: נעה עמיאל לביא
הפקה: איתמר אורן
תמיכה גרפית: רועי קינן
נוצר באולפני ProCast, רמת גן
להערות ותגובות: Afarkeset@hotmail.com

עמרם מצנע (א׳): ״במלחמת לבנון שרון עשה כרצונו, בגין לא הבין ורפול אמר, ׳תנו לאריק לעשות מה שהוא יודע - להרוג ערבים׳״ Sep 14, 2023

שנים מעטות וחינוך למקצועיות באסכולת טל (מעוותת בידי גורודיש) הפרידו בין הפרחחות של גניבת נ״נ - נושא נשים - למסיבה בפנימיה הצבאית לבין הגבורה של לחימת סגן צעיר בראש גדוד שמפקדו נהרג לידו. הקומנדקר של הבילוי התגלגל בטנק של הקרב.

עמרם מצנע, לימים ראש עיריית חיפה לעשור ומנהיג-לרגע של מפלגת העבודה, הוא מצד אחד יציר טיפוסי של פנמ״צ חיפה וגייסות השריון בשנות ה-60׳, בית הגידול של קצונת השדה שעמסה על שכם המדים והסרבל את עול הלחימה בששת הימים, בהתשה וביום כיפור; ומצד אחר מאד לא טיפוסי במצפוניותו המתריסה; ומצד שלישי, המתפצל מהשני, הכי לא טיפוסי בכך שלא נפגע מאותה התגרות בשררה, אלא קודם לדרגת אלוף ולשלושה תפקידים חשובים - באג״ם/מבצעים, בפיקוד המרכז ובאגף התכנון.

בחלק הראשון של שיחתו עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר מצנע על ילדותו המוקדמת בקיבוץ דברת והמאוחרת בקריית חיים ובחיפה, על שנות הפנימייה והריאלי, על השריון והמלחמות, הפיקוד וההתפכחות. הוא נזכר בחברותו ההדוקה ולעתים הסוערת עם מפקדו בגדוד 79, באוגדה 36/חטיבה 188 בגולן, בפיקוד הצפון/אוגדה 36 ובמפקדה המאולתרת בגיס בגיזרה המזרחית בלבנון, ב-1982.

סיפור הודעתו על אובדן האמון שלו, תת-אלוף, בדרג הפוליטי, שר הבטחון שרון, ידוע בכללו ועדיין מרתק בפרטיו - איך אמר מה שאמר ונסע הביתה, לא מתפטר אך משער שיפוטר; מה אירע בשיחתו עם שרון; כיצד התנהלו מגעיו עם בגין. לבסוף, שרון הודח ומצנע קודם.

לקחיו של מצנע מהגנת סיני בקו בר-לב, מההפעלה המפוררת של האוגדות בלבנון, מפריסת צה״ל על קו הירדן - כולם רקע נוסף למסקנתו הנחרצת מהכרותו עם הזירה הפלסטינית, שעל חלקה המזרחי פיקד בפרוץ האינתיפאדה: נחוצה הפרדה בין העמים ולאורך גבולות. לטובת ישראל, אומר מי שבחלק השני יתאר את מסלולו הפוליטי, די לכיבוש.

עריכה: נעה עמיאל לביא

הפקה: איתמר אורן

תמיכה גרפית: רועי קינן

נוצר באולפני ProCast, רמת גן
להערות ותגובות: Afarkeset@hotmail.com

זאב אלקין: ״נתניהו, שהערכתי ואף הערצתי, הוא אדם תועלתני, ללא הדדיות ביחסים, וכוחו ירד לשליש בלבד בהחלטות במועצת המשפחה״ Sep 10, 2023

אם יש סיפור אחד הממחיש יותר מכל את נפתולי בנימין נתניהו מזווית ראייתו של זאב אלקין, הרי זה המעשה בשאלה שלא תורגמה.
באחד ממסעות נתניהו אל ולדימיר פוטין, כשאלקין מתרגם מילולית ותרבותית בשיחה הסגורה ובתדרוך המשותף לעיתונות, הוצגה לפתע לראש הממשלה שאלה בעניין תיק המעונות של שרה נתניהו. בעלה של אשת ראש הממשלה, שלא איבד את קור-רוחו לשמע ההתגרות החצופה, הרעיף על שרה מחמאות פיוטיות.
מתורגמן אחר, בודאי פקיד ללא שיקול דעת, היה עושה את מלאכתו דרך שיגרה, ללא קשר לתוכן. לא אלקין, פוליטיקאי מנוסה ומבין תקשורת. הוא החליט להימנע מתרגום חילופי הדברים בין הכתב ונתניהו. כשפוטין הסתקרן, אמר אלקין שהסוגיה פנים-ישראלית ואין להטריח בה את המארחים.
זה, חריג כשלעצמו בדיפלומטיה בכלל וברוסיה הפוטינית בפרט, היה הרובד הגלוי של הסיפור, אבל במהרה התברר שקיים גם רובד סמוי: השאלה המתגרה לא הפתיעה את נתניהו - הוא שתל אותה אצל השואל כדי לספק לשרה מצג של הוקרה והגנה פומביות. נתניהו היה יכול לעשות זאת מול מצלמת אחד הערוצים במלונו, הרחק מפוטין; ולא, לפחות לתת התרעה לאלקין, שצרה כזאת מתקרבת. אלא שאילו נהג כך והתחשב בזולת, לא היה נתניהו.
ויש גם רובד שלישי, ברצף שבין הגלוי והסמוי. את חלקה הראשון והעיקרי של הזוטה מספר אלקין לאמיר אורן ב״אפרכסת״. את הרובד השני הוא מונע מהמאזינים; כדי לחשוף אותו, הכרח לחזור למקורות בפמליה, באותו מסע. משמע, גם בלהט הקרב יש לשמור על משמעת אש ולהשאיר עוד קליעים במחסנית, כי מחר אולי תהיה מערכה אחרת, והיריב של אתמול יהיה בעל ברית, ושוב תיכרת ברית עם הבעל.
לא שאלקין, יוצא קדימה ואז הליכוד, מעריץ מוצהר של נתניהו שהתפכח והתאכזב ממנו, צפוי להתחרט על פיצוץ הגשר ביניהם והחבירה לגדעון סער ואיתו לבני גנץ. היה לו טוב בליכוד ועכשיו טוב לו במחנה הממלכתי, שם הוא יו״ר הסיעה בכנסת ובולט בשורה הראשונה שמאחורי השורה הראשונה של גנץ, סער וגדי איזנקוט. איכשהו, בסוף, יוצא שתמיד טוב לאלקין, ח״כ מאז 2006, כשהיה בן 35, יו״ר שותף סוד מועדף בוועדת החוץ והבטחון, שר בחצי תריסר משרדים, מועמד בטוח למושב בקבינט שירכיב גנץ.
כיליד חרקוב שבאוקראינה משלב אלקין את הריגשי בשכלתני בדברו על פוטין, המלחמה והמדיניות הישראלית של נתניהו, בנט-לפיד ושוב נתניהו. אף שהוא מסתייג ממונחים כ״עלבון״ ו״נדיבות״ בפוליטיקה, ניכר בו, עם כל נסיונו בתמרונים ובתככים, תלוי בעין המתבונן, שנפגע מיחסו הנצלני והמתנכר של נתניהו. עכשיו הוא נד לו: חלש, סחיט, מנותק מיועצי אמת, מחזיק רק במניות מיעוט במועצת גדולי המשפחה; למדינת ישראל, שתנצח אותו, ייטב אם תקדים את הבחירות ותשלח אותו הביתה.
עריכה: נעה עמיאל לביא
הפקה: איתמר אורן
תמיכה גרפית: רועי קינן
נוצר באולפני ProCast, רמת גן
להערות ותגובות: Afarkeset@hotmail.com

כרמי גילון - חלק ב׳: ״שלא כפקידים בכירים, שרים פטורים מבדיקה בטחונית הכוללת פוליגרף. אין לשלול את האפשרות שבממשלות ישראל, ובנוכחית יותר מקודמותיה, נשתלו סוכנים של שירותים זרים״ Sep 04, 2023

ראש השב״כ לשעבר, כרמי גילון, חבר בהתארגנות של כ-170 יוצאי הצמרת הבטחונית - צה״ל, קהילת המודיעין והמשטרה - המתנגדים להסתערות נתניהו וממשלתו על מוסדות המשטר הדמוקרטי.

גילון חרד לרגע המתקרב של עימות בין הרשות המבצעת, שהשב״כ הוא מהחשובים במנגנוני אכיפת החוק בה ואמון על ציות לחוק ופעולה במסגרתו, לבין הרשות השופטת, אף שהוא בוטח בשיקול דעתו של ראש השב״כ, שלא יתפתה להעדיף הוראה של הממונה הישיר עליו, נתניהו, על צו של נשיאת העליון חיות; לא רק עולמו הערכי יקרוס - רבים מאנשי השב״כ יתפטרו והשירות יתפרק.

מקומם אותו הפער בין גישתם הממלכתית של ראשי הממשלה שראה מקרוב - בגין, שמיר, רבין ופרס - לבין התנהגותו של נתניהו. גילון גם לא שכח את הזילזול שהפגין נתניהו, ערב רצח רבין, בבואו להזהיר אותו שהאיומים על חיי ראש הממשלה אמיתיים וחמורים.

גילון לא הקל ראש באזהרתו-הוא, שאותה העביר לעיתונות, לציבור ולשב״כ כאירגון שאנשיו מתרשמים כפליים מהמסופר להם בפנים כשהדברים מהדהדים גם בחוץ, אך ככל החוליות המודיעיניות והמבצעיות בשרשרת נפל לתהום שבין המידע והמודעות. הוא גם לא הצליח לשכנע את רבין שהאיום מצדיק לבישת אפוד מגן. גילון גייס לעזרתו את הרעייה המשפיעה, לאה, אך הפצרותיה נתקלו בסירוב. קדילק משוריינת, כבדה ומחניקה, מילא, אמר רבין, אך שכפ״ץ - לא. שלושת קליעיו של יגאל עמיר פגשו את גופו החשוף.

השיחה עם גילון ב״אפרכסת״ גדושה בסיפורים ובתובנות על פעילות השב״כ מול טרור ערבי ויהודי, חלוקת הקשב של ראש השב״כ מול ראש הממשלה שמעליו ומול סגנו וראשי האגפים שמתחתיו, דעתו על קודמו - שהמליץ עליו כיורשו - יעקב פרי ומעמד ראש שב״כ בתקופת רבין כמעין שר המשתתף בקביעות בישיבות הממשלה ומשפיע על החלטותיה, אמנם ללא זכות הצבעה. אחת ממשימותיו של גילון, אמר לו פרי בחפיפה ביניהם, תהיה לקשר, לגשר ולפשר בוועדת ראשי השירותים בין הראשים הצוננים עד כדי עויינות של אמ״ן והמוסד, אורי שגיא ושבתי שביט.

גילון נזכר כיצד כפה על אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי המתחסד במשרד הבטחון, לעבור כאחד האדם בדיקת פוליגרף. לא כך נבחרי הציבור: בלי לנקוב בשמות, למעט גונן שגב שהורשע, הוא משוכנע שהפירצה קוראת למפעילי המרגלים של מדינות עויינות - וידידותיות. כקצין-איסוף מנוסה הוא מעמיד בראש טבלת המניעים המועילים לגיוס סוכן את ההזדהות הרעיונית. הגמול הכספי חשוב, אך אינו מבטיח יציבות, ואסור למודיעין לאיים על מקור בחשיפת הקשרים איתו אם יתחרט - בכך ייכרת הענף כולו.

חודשיים לאחר רצח רבין התנקש השב״כ, בסיוע צה״ל, במסוכן במומחי החבלה של חמאס, יחייה עייאש. בעקבות הריגת עייאש בוצעו הקשים שבפיגועי ההתאבדות, כביכול כנקמה. גילון משוכנע שההתנקשות היתה מוצדקת וטעמיו עימו.

בקטע הנוקב ביותר בשיחתו עם אמיר אורן חושף גילון את הסיוט שאינו מרפה ממנו: לולאה אין-סופית של שיחזור הערב ההוא בככר, מה ואיך אפשר וצריך היה לעשות אחרת. בחיוך נדיר בשולי הפצע העמוק הוא חוזר לראשית ימיו בשב״כ, לאימוניו כמאבטח שהצליח ״להוציא כדור בתוך 0.8 שנייה״ ושהצטיין בשליפה יותר מאשר בצליפה (הגזמה, החטאת מרכז המטרה לא היתה כה גדולה). אבל זאת רק סטייה קלה מהמוקד: איך לא ידענו, למה לא נערכנו, אולי לולא שהיתי באותן שעות בתל אביב ולא בפריז הייתי סוקר את המצב שם בככר ומציע שינוי.

כשעמיר לחץ שלוש פעמים על ההדק, בלי שחוליית האבטחה תסוכך בגופה על ראש הממשלה ושהקליע הראשון של עמיר ייענה בשבריר-שנייה בקליע נגדי, ניטלו מרבין החיים ומגילון שמחת החיים. אלה עובדות שאין לשנות וכרמי גילון אינו מנסה לברוח מהן ומאחריותו העליונה - בכפוף לרבין - לכל מעשי השב״כ ומחדליו; הוא מדבר עליהן בכנות ישירה, אמיצה וכאובה.

אולפן: חן כליפה

עריכה: נעה עמיאל לביא

להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com

כרמי גילון - חלק א׳: ״מתי התאוששתי מהלם הקרב של רצח רבין, במשמרת שלי כראש השב״כ? מעולם לא, עד עצם היום - והלילה - הזה״ Sep 03, 2023

במבט שיטחי, אין ככרמי גילון נציג מובהק של האליטה הישראלית הישנה, הירושלמית, או כלשונו הרחבייתית - תושבת שכונת רחביה. בן לזוג מרכזי במשרד המשפטים, הוא פרקליט המדינה והיא משנה ליועץ המשפטי לממשלה; אח לשופט שהיה רשם בית המשפט העליון ומזכיר ועדות חקירה בראשות נשיאי העליון לנדוי ושמגר, ולרעייתו של בכיר במוסד שאביו היה ראש המוסד ויועצם של בן גוריון ושרת.

בהתבוננות מעמיקה יותר, דרכו של גילון אל אחת מפסגות המערכת הישראלית, ראשות שירות הבטחון הכללי, לא היתה כה קלה ומובנת. סבו, גד פרומקין, בכיר השופטים היהודים בתקופת המנדט הבריטי, נחשב מועמד טבעי לאיוש מושב בהרכב הראשון של בית המשפט העליון עם הקמת המדינה, אך נפסל בידי שר המשפטים פנחס רוזן. העילה: ״מרננים אחריו״ שקיבל שוחד. הסיבה, לדעת נכדו: קנאה אישית וקהילתית של יוצאי מרכז אירופה בוותיקים מהם בארץ.

עגמת הנפש על העלבון הצורב שנגרם לאבי-אמו ומיתות מוקדמות במשפחה ליוו את שנות בית-הספר של גילון, הרבה יותר נער-פרא מילד-פלא. המוזיקה הושיעה אותו. זמן-מה, עד שהבין שלא יצטיין, השתעשע ברעיון הפיכת הקלרינט לייעודו. בשירות החובה (״הייתי חייל פשוט״) שובץ בשריון, בגדוד חיל-רגלים משוריין בתנאים הקשים של מלחמת ההתשה בתעלת סואץ, נפצע בהפגזה מצרית וכשהחלים הועבר עם פלוגתו, מגדוד החרמ״ש שהוסב לטנקים, ליחידת תותחנים.

די במקרה, כסטודנט שלא התיימר להשקיע בלימודיו, גוייס לאבטחה בשב״כ והוצב באירופה הנעימה ובאיראן המתהפכת. בשובו ארצה קודם לתפקידי מודיעין והתוודע לתחום שהיה עד אז סגור בפניו לחלוטין, סיכול הטרור והריגול היהודים. המחתרת היהודית וחקירת רצח אמיל גרינצוייג היו תחנות בולטות בטיפוסו המהיר מראשות ענף זעיר לחברות בהנהלת השב״כ כראש מרחב צפון - לבנון וערביי ישראל - ומשם להתמודדות על ראשות השירות בתקופת השיא של מגעים ופיגועים והשב״כ כקמ״ן אוסלו.

כל מה שגילון עשה בחייו הפרטיים והציבוריים ב-45 שנותיו הראשונות וברבע המאה שמאז פרישתו מהשירות מתגמד מול אותו ערב נורא בככר מלכי ישראל. לנצח, אם פעילותו תכווץ לכדי שורה אחת ויחידה, נגזר עליה לכלול שש מלים בלבד: היה ראש השב״כ בעת רצח רבין. על כך, לעתים בווידוי מרגש ואף מצמרר, מרחיב גילון בחלק הבא, השני, של שיחתו ב״אפרכסת״ עם אמיר אורן.

לשב״כ כבר היו ששה ראשים מאז פרישת גילון. הנוכחי, רונן בר (ברזובסקי), נכנס לשירות ערב צאתו של גילון לפרק הבא בחייו, שכלל פוליטיקה מקומית במבשרת ציון, ייצוג המדינה כשגריר בדנמרק וחיבור מותחני ריגול. הוא מעריץ את ג׳ון לה קארה ומאמץ בחדווה את הכינוי ״ג׳ון לה כרמי״.

איש עצוב הוא, כרמי גילון, סביבו הווה מלא במשפחה ועבודה ויצירה, אך ברקע תמיד שכול וכשלון ומדרון רבין-נתניהו, שבתחתיתו ישראל של היום.

אולפן: חן כליפה

עריכה: נעה עמיאל לביא

להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com

גברעם הגלילי: ״בשיגרה, באימונים, בטיחות מעל לכל. במבצעים - לא. אז המשימה מעל לכל״ Aug 29, 2023

הסיסמה התעשייתית האמריקאית ״Safety First״ הפכה במהרה לקלישאה שהונצחה בסרט האילם הקלאסי של הרולד לויד, הנאחז במחוג שעון רחוב, “Safety Last”.
בצה״ל, גוף המפעיל יום-יום רבבות אנשים ומכונות במאות אלפי תנועות המסכנות את החיילים ואת זולתם, השאיפה לבטיחות נחשבה לרוב למצווה שאין ציפיה לקיימה. תאונות התקבלו כגזירת גורל מצערת. רצף של אובדנים משפחתיים נפרדים, חלל פה וחלל שם, לא זיעזע; רק אסונות של חמישה ומעלה, כמו בסדרת צאלים, הוציאו את דעת הקהל מקפאונה, הבטיחות הושמה תחת זכוכית מגדלת, קשב פיקודי הופנה והתברר שאפשר גם אחרת.
תת-אלוף גברעם הגלילי הוא קצין האיכות והבטיחות הראשי בצה״ל - תפקיד שנתפר בתחילת העשור לפי מידותיו בידי הרמטכ״ל הקודם אביב כוכבי. הגלילי, נער תל-אביבי, בן למשפחה שמוצאה במרכז אסיה, אלוף מטקות מחוף מציצים, התלהב מאלבומי מלחמת ששת הימים, נקלע כמתנדב במשמר האזרחי לאירוע אוטבוס אגד בצומת גלילות, חלם לשרת בצנחנים וכשקורקע רפואית התגייס לגולני, למסלול שבתחילתו היה מעורב באימון שפצע - וכמעט הרג - את מפקדו, גדי איזנקוט.
כקצין בגולני היה למפקד פלוגת ההנדסה החטיבתית, בלבנון ובשטחים, נפצע - בתאונה שהיתה נמנעת אילו מולאו הוראות הבטיחות - ועבר לתפקיד מטה במפקדת חילות השדה. שם התמקצע בתחום הבטיחות והיה למוביל בו בזרוע היבשה. הוא פרש לגימלאות ופעל במסגרת ממלכתית אחרת עד שכוכבי ביקש ממנו ללבוש שוב מדים.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתווה תא״ל הגלילי את מקומה של הבטיחות בעשייה הצבאית לאורך שנים ופעילויות. הוא מדבר על מקומה של הבטיחות בשיגרה, בתכנון המבצעי ובלחימה; על כוחות היבשה וזרועות האוויר והים; על האופי הישראלי ועל תאונות עבודה במשק האזרחי, ועל אירועים קטלניים בצה״ל בשנים האחרונות, ביניהם הטביעה בצנחנים, הירי הדו-צדדי ב״אגוז״ ומכת-החום ביהל״ם.
ארבע המלים המצליחות להוציא את גברעם הגלילי משלוותו: ״כשחוטבים עצים ניתזים שבבים״. אוי למפקד שיתבטא בנוכחותו בשוויון-נפש כזה למחיר האנושי של הזילזול בתקנון הבטיחות.
אולפן: הילה ספקטור
עריכה: נעה עמיאל לביא
הפקה: איתמר אורן
להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com

עמיקם נורקין (ב׳): ״במשבר, עכשיו, חיוני לחשוב איך ייראה חיל האוויר ביום שאחרי״ Aug 21, 2023

אלוף עמיקם נורקין, משוחרר טרי משירות הקבע, גאה ושמח בתקופתו בחיל האוויר אך אינו מתרפק עליה ונזהר מלקנן כעורב על כתפו של יורשו כמח״א, תומר בר, שבהחלטת הרמטכ״ל הקודם כוכבי ושר הבטחון דאז גנץ להעדיפו על פני האלוף הנוסף, טל קלמן, נמנע ממעורבות ישירה והסתפק בהצגת יתרונותיהם וחסרונותיהם היחסיים.
נורקין, הבורר בזהירות את התבטאויתיו הפומביות ואת מילותיו בהן, ידע שהתחמקות מוחלטת מהתייחסות למחאה אינה קבילה, אך גם מנסה שלא להצטרף למקהלת הלשעברים המכריזים כיצד היו נוהגים אילו הם שוב בקוקפיט.
הנתיב שמצא: דיבור מדוד על התוצאה ולא על הסיבה, על הטווח הארוך ולא על המיידי. בסוף החלק השני של שיחתו ב״אפרכסת״ עם אמיר אורן הוא מדגיש בעיקר את כורח שימורו ושיקומו של חיל האוויר, כמשאב לאומי שאין בלתו. מי שיחפש בו שותף למחאת מפקדו כמח״א וכרמטכ״ל דני חלוץ או שכנת משפחתו בבית שערים שקמה ברסלר לא יבוא - עדיין - על סיפוקו. עד שיחליט ללכת צעד מתבקש נוסף, להיות קצת פחות מסורק וטייס-משנה ויותר פרוע וקברניט, עלול להיות מאוחר מדי.
יש מיתאם הפוך בין העוצמה האדירה הגלומה בכל מטוס-קרב עמוס פצצות ובעוד אמצעים אסטרטגיים חבויים לבין לשון ההמעטה הנקוטה בידי מי שהוסמכו לשלח ארמדות מעופפות להרבות חורבן וקורבן. האלוף גיורא רום, שהובא למנוחות בשבוע שעבר, נהג לצטט עמיתים אמריקאים הנוהגים לומר על ביצוע איום ונורא שהוא ״סאב-אופטימל״, תת-מיטבי. נורקין, מאותה אסכולה, נרתע ממהלומות מקבת; ביקורתו נוקבת בסיכות.
ובטרם ישכיח ההווה הסוער את העבר הקרוב מונה נורקין את הישגי חיל האוויר במבצעיו בסוריה ובזירות אחרות, בתנאים מאתגרים ולנוכח כאלף טילים שנורו אל המטוסים מהקרקע. הירידה התלולה בעקומת התאונות בחיל הוכיחה שאפשר גם אחרת וכי עידון השחץ אינו פוגע במחץ.
מעניינות מסקנותיו בנושאים מגוונים, מהכשרת נשים לטיסה קרבית ומאיכות הנוער המתנדב כיום לצוות אוויר (מוכשר יותר מהדור של פרח-הטיס נורקין, כפי שנהגו להעיד תמיד על עצמם ועל בניהם ונכדיהם מפקדי החיל מעזר ויצמן ואילך, אך מפונק ותלותי יותר משהיו הנערים שגדלו על טרקטור ובלי אייפון) ועד ליחסי חיל-האוויר עם המטכ״ל ולמבנה צה״ל המשווע לעידכון שמציעה אותה מהפכת המידע, ששינתה את המטוסים, החימוש ומיצוי היכולת במרכז העצבים של החיל, המטה המבצעי, שלנורקין, לצד קודמו אשל, היה תפקיד מרכזי בשכלולו ושתפקודו מאיים להיפגע בעקבות הקפאת התנדבותם של מילואי המחאה.
הרמטכ״ל איזנקוט חיבב והוקיר את נורקין ובחר בו למח״א. אחרי שנה וחצי של שותפות קרובה איתו הגיע כוכבי, שלעתים נראה כמתייחס לנורקין החריף, תקיף ודעתן כמתחרה על מוניטין לברק ולבולטות. בהגזמה קלילה מותר לתאר את מדעי היחסים איזנקוט-נורקין ככימיה וכוכבי-נורקין כפיסיקה. החיכוך לא נעדר הערכה הדדית, עוד מימי כוכבי כאוגדונר עזה ונורקין כרמ״ח מבצעים שנערך לפינוי גוש קטיף תחת אש חמאס. מסקרן לתהות אם בהטייה קלה של הנסיבות היה כוכבי למפקד מצטיין של חיל האוויר ונורקין לאלוף יבשתי שצמח בצנחנים או בסיירת מטכ״ל.
מח״א הוא תפקיד החלומות של טייסים קרביים בכירים בחיל האוויר הישראלי. בשורת המינוי מביאה אושר שאין כמותו; הפסיחה על המועמד שהגיע לגמר והעדפת עמיתו, לעתים ידידו - אכזבה שקשה להתאושש ממנה. לא כך רמטכ״ל, אמנם בכיר ממח״א אך רק בונוס נדיר וחיצוני. לא חלום בהקיץ, בקושי הזייה מנומנמת לשנות סדרי עולם.
אך כשהמפה עוברת תמורות של שלום ומלחמה ויחסי תמרון ואש וכשהמסלול כולל תפקיד במטכ״ל, בבניין כוח רב-זרועי ותיכנון וקשרים אסטרטגיים, לא איש כנורקין יגביל בהכנעה את שאיפותיו. אילו הוצעו לו מינוי לסגן הרמטכ״ל ווהתמודדות משם על כהונת הרמטכ״ל, לא היה מצטנע. הצנחנים גנץ וכוכבי לא רצו בכך. היה טבעי להם להעדיף את ממשיכם כמח״ט 35 הרצי הלוי, מועמד ראוי שעבר בתחנות חשובות כראש אמ״ן, אלוף פיקוד הדרום וסרמטכ״ל.
עכשיו, במשבר ההתנפלות על הרשות השופטת והמערכת הצבאית כאחת, וכשהלוי מאכזב בריחוקו מלהתעלות לגודל השעה, אין לדעת בביטחה כיצד היה נורקין מוביל את צה״ל במשבר, אך ודאי שאצורה בו מנהיגות; ואולי, בתום צינונו מפוליטיקה, עוד יבוא זמנו.
על נורקין, החברה הישראלית והאוויריה הצבאית שלה ועל תוכן הפתק שרעייתו אביבה, בת-זוגו מאז התיכון בנהלל, טמנה בכיס חולצתו בתחילת דרכו בחיל-האוויר, בחלק השני של השיחה איתו.
״אפרכסת״: ערכה נעה עמיאל לביא, הפיק איתמר אורן, הוקלט באולפני ProCast ברמת גן.
להערות ותגובות: Afarkeset@hotmail.com
אמיר אורן בטוויטר - Rimanero

עמיקם נורקין (א׳): ״׳טסתי׳ בהדמיית מבצע תקיפת הגרעין האיראני. היו לנו הישגים לצד אבדות. לא כל טייסינו חזרו מאיראן לבסיסם בשלום״ Aug 20, 2023

אלוף עמיקם נורקין, זה שנה וקצת במילואים, נוהג לומר, בעקבות ניוטון והסברו לראייתו למרחקים, שכמפקד ה-18 של חיל האוויר עמד על כתפי 17 ענקים. לכאורה, כמי שסומן לגדולות עוד לפני כמעט רבע מאה, בהיותו סגן-אלוף בין עשרות טייסי-חוד שאפתנים, נורקין היה תמיד ענק בהתהוות, אך כשצוללים לפרטי סיפורו מתגלה תמונה שונה, שהאקראיות הנסיבתית פוגשת בה את ליבת האישיות.

ראשיתו בעמק יזרעאל, במושב בית שערים ובלימודיו בנהלל וכשמטוסי בסיס רמת דוד משמשים לו חופה רועמת, היתה לנורקין תשתית. מהוריו, במשק המשפחתי ״המסודר כבית מרקחת״, ינק אחריות, רצינות ומוסר עבודה; הבא לפרנסך, השכם לפרנסו. בגיל המופלג שש, על סף פנסית גישור במושגי החקלאים, נשלח לגיחת סולו בטרקטור. והיה גם רקע המשפחה המורחבת, בטחון ושכול וצנחנים.

טייסת 133, מלכת הקרב של האפ-15 מאמצע שנות ה-70׳ ועד להגעת ה״אדיר״, היתה תבנית תל נוף בחרותו של נורקין, מסג״מ טרי ועד למפקד-סא״ל, עם גיוון-ביניים להכרת הפנטום והאפ-16. אבל בעיניו, אותן עיניים שצה״ל נכשל בבדיקתן הרפואית, הוא לא נועד להיות טייס-קרב. כשתי פסיעות היו בינו לבין החלטות לשירות כקצין-לוחם בסיירת מטכ״ל או כטייס מסוק. רק כשנותב למקומו הטבעי בייקום התבלט במהרה כאפרוח בן-יומו המעז לקרקר בין התרנגולים הגאים של 133, שמו טס לפניו והוא זכה גם בחוויית ההקמה של חלוצת טייסות ה״סופה״.

בחלק ראשון משניים בשיחה על חייו ואהבותיו - המשפחה, הטיסה, המדינה - עם אמיר אורן, בסדרה חדשה של ההסכת ״אפרכסת״, מגולל נורקין את השקפתו על תפקיד חיל האוויר, טייסיו והמערכת המאפשרת להם למצות את יכולותיהם. הוא מספר על דרכו למעלה, כראש מחלקת המבצעים בתקופות המערכה בלבנון ב-2006 ותקיפת הכור הגרעיני בסוריה לאחר שנה, כמפקד בסיס תל נוף, כראש להק אוויר לצד מח״א אמיר אשל בהשקת ״המערכה בין המלחמות״ (מב״ם) וכאלוף במטה הכללי, ראש אגף התכנון, עד לפסגת השאיפות, שם זמני - מח״א. ארבע שנים ושמונה חודשים כמצביא האווירי של ישראל. כל מה שיעשה מכאן ואילך לא יתקרב לעוצמת הריגוש והאחריות.

במסגרת בניית היכולות ותירגול התוכניות למבצע נגד הגרעין האיראני, אם תורה כך הממשלה וללא זיקה ישירה לשאלה אם הרמטכ״ל (איזנקוט ואחריו כוכבי) ומח״א ימליצו על כך, בוצעו הדמיות, סימולציות, של פקודות משימה. נורקין ״טס״ בגיחה קרבית מדומיינת כזאת. האמנם המשימה הושלמה בהצלחה? מאופק כדרכו, הוא מגיב במשוב מאוזן: היו הישגים, אך גם תקלות, לא כל המטוסים חמקו מהפלה בשמי איראן, ולא כל הטייסים שצנחו שם חולצו בשלום ושבו לבסיסיהם ולמשפחותיהם. מבצבץ מתמצית זו כפל הזהויות של קצין בכיר מאד, שני באחריותו בצבא רק לרמטכ״ל, המבדיל בין חובתו המוחלטת כמח״א להכין יכולת למבצע לבין חוות דעתו המסוייגת כאלוף במטה הכללי על הכוונה למימוש היכולת.

את הפיקוד על הזרוע האסטרטגית של ישראל העביר לשכנו מהעמק, תומר בר, חודשים מעטים לפני הסתערות נתניהו ושותפיו על מערכת החוק, שחוללה את תגובת מילואי חיל האוויר וקלעה אותו לאחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיו. על מח״א מול מחאה, ובמשתמע, האם ייתכן דו -קיום ישראלי בין בית שערים למאה שערים - בחלק השני.

״אפרכסת״ עם נורקין: ערכה נעה עמיאל לביא, הפיק איתמר אורן, הוקלט באולפני ProCast ברמת גן.
להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com

אמיר אורן בטוויטר - Rimanero

דן הראל - חלק ב׳: “עוד לפני שנתניהו חזר לשלטון, ב-2009, כבר היתה לצה״ל יכולת למבצע נגד הגרעין האיראני״ Aug 13, 2023

כשגבי אשכנזי היה אלוף פיקוד הצפון שירתו תחתיו שני האוגדונרים של הלחימה בלבנון, בני גנץ (יק״ל) ומשה קפלינסקי (91); ולאחר הנסיגה שילם את מחיר החטיפה בלבנון האוגדונר השלישי, צביקה גנדלמן (36). קצת נשכח שהיה גם רביעי, מפקד אוגדה 319, לפנים ובהמשך שוב 146, אוגדת מוסה פלד במלחמת יום הכיפורים - דן הראל, היחיד בין עמיתיו שהגיע מחיל התותחנים.
גנדלמן, שהיה בדרכו לפיקוד על גיס משוריין בדרגת אלוף, נותר תא״ל. ב-2001 קודמו לאלופים כל שלושת עמיתיו - הראל לראש אגף המבצעים, קפלינסקי למזכירו הצבאי של ראש הממשלה שרון, גנץ למפקד הגיס. במהרה היו גם לאלופי שלושת הפיקודים. כשחלוץ התמנה לרמטכ״ל סוכם שקפלינסקי יהיה סגנו הראשון וגנץ השני, כהכנה להתמודדות ביניהם ב-2008 או 2009. הראל, שסיים תפקיד מאתגר ומתיש בדרום כאחראי לפינוי עזה, קיווה להתרווח בוושינגטון כנספח צה״ל.
אלא שאז הגיחה שוב לבנון וטרפה את הקלפים. חלוץ, שהראל מתפעל מהחלטותיו לתחקר ללא רחם את שגיאותיו ואז להתפטר, פינה את מקומו לאשכנזי, שהזעיק את הנספח הביתה, לסייע לו כסגנו אחרי קפלינסקי, שהחליט לפרוש כשלא מונה לרמטכ״ל ונשאר עד לתום המבצע נגד הכור הגרעיני בסוריה והתפוגגות החשש שיסלים למלחמה. זאת היתה תקופתם השלישית כצמד מפקד-סגן: בחטיבת המבצעים, בפיקוד הצפון ועכשיו בקומה ה-14 של בניין המטכ״ל.
הראל, בתפקידו הרביעי כאלוף, כמו אהוד ברק (אג״ת, אמ״ן, פקמ״ז, סרמטכ״ל) ושני רק לגנץ (גיס, פצ״ן, מז״י, וושינגטון, סרמטכ״ל), הציב לאשכנזי תנאי נוקשה: שנתיים בלבד והלאה, בגיל 54, לאזרחות. התעקשותו חוללה את הסבב הראשון במשבר ברק-אשכנזי, על מינוי הסגן הבא. גדי איזנקוט או יואב גלנט? גנץ!
אך עוד לפני שגנץ היה לנספח השלישי ברציפות בארבע שנים שנשלף מהבירה האמריקאית לתפקיד בכיר במטכ״ל, לאחר עמוס ידלין לאמ״ן והראל, תירגם הראל את הגדרת תפקידו הכפול כסגנו של הדרג הפיקודי העליון וכראש מטה - מנכ״ל במדים - של הצבא למעורבות מובילה בבניין הכוח ובבניין הכוח גם יחד.
אף שאגף המטה, ואיתו גם תפקיד ראש אג״ם במקביל לסגנות הרמטכ״ל, בוטל בסוף שנות ה-90’, כשהוקם מחדש אגף המבצעים (אורגן מחדש בשנות ה-50׳), נמנע הראל מלהצטצמם לניהול משאבי הצבא, כמקובל אצל סגני רמטכ״ל באלף הנוכחי. לצד הפעילות הגלויה, שאחד משיאיה היה מבצע ״עופרת יצוקה״ ומתייחות תל אביב (אשכנזי)-באר שבע (גלנט), היה הראל למצביא קידומה של היערכות צה״ל לתקיפת התשתית הגרעינית באיראן - תיכנונים, הצטיידות, אימונים, הכנות. כשבנימין נתניהו חזר באפריל 2009 לראשות הממשלה, בתום עשור של היעדרות ממנה, הדהימו אותו אשכנזי והראל בחשיפת היכולת המיבצעית שנבנתה לפניו ובלעדיו.
לא שהראל המליץ על הפעלתה - להיפך, כמו אשכנזי ואיזנקוט הוא הסתייג ממנה, אך ראה כמשימתו את העמדתה לרשות הדרג המדיני, להחלטתו. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא נזכר גם בטיסתו במושב הנווט - זה שעליו ויתר כשהחליט, שלושה עשורים קודם לכן, שלא לחזור לחלק האחרון של קורס הטיס - באפ-16, סופה, שהטיס מפקד בסיס חצרים, תא״ל שלי גוטמן. בפינוי עזה היו פרחי-הטיס של גוטמן רכיב חשוב בכוחות שהפעיל הראל, לצד השוטרים בפיקוד אורי בר-לב וכשבסתר מושג תיאום עם רבנים ומנהיגי מתנחלים.
בחלק שני זה של השיחה, הארוך מכרגיל, מספר הראל גם על מקצת הגילגולים של פרשת כלי-השיט. ב-2009 הביע התנגדות מקצועית, כמוהו כאשכנזי וכפיקוד חיל-הים, לרכישת צוללת ששית; לכל המיתארים והאילוצים, די היה בחמש.
חלף חומש, הוא מנכ״ל משרד הבטחון החולש על מנהל הרכש והמשלחת בגרמניה והאגף המדיני-בטחוני, ושוב מגיחות מהמצולות כוונות תמוהות, עוקפות כל נוהל תקין, לספק פרנסה למספנה גרמנית מסויימת מאד, מקורבת לשלטון, שתזדרז לייצר את צוללות 7-8-9 וספינות נגד צוללות ואת הצוללות המצריות שנגדן יופעלו הספינות נגד הצוללות. ״דן הראל!״ הלם נתניהו באחד הדיונים, ברוב
תיסכולו לנוכח האלוף-המנכ״ל שסירב לאטום את אפו לדג המסריח.
להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com
אפרכסת: ערכה נעה עמיאל לביא, הפיק איתמר אורן

דן הראל - חלק א׳: ״פינוי עזה ו-8000 הישראלים בה היה המהלך הבטחוני הנכון, שעמד במבחן הזמן״ Aug 11, 2023

כמעט מרגע גיוסו לצה״ל, או לפחות מאז שהעדיף קצונה מהירה בתותחנים על הזדמנות שנייה בקורס טיס, רצה דן הראל בעיקר להשתחרר. שנה אחר שנה הודיע למפקדיו שאינו להוט להישאר בקבע, וכי אם ייאות לכך יעשה זאת רק בתפקידים מסויימים.
מאחר שהיתה זו כנראה עמדתו הכנה ולא תחבולה, השיטה הצליחה. הראל היה מג״ד בן 27, לחם בלבנון, נשלח ללמוד (או ללמד) בחיל התותחנים האמריקאי, פיקד על אגדים בגבול לבנון וברמת הגולן והוטל לבור התחתיות שמתוכו מנוהל צה״ל - אג״ם/מבצעים. שם, כסגנו של ראש החטיבה גבי אשכנזי, השתתף בין השאר בתרגום תהליך אוסלו למונחים צבאיים וכתב תוכנית סודית להיערכות צה״ל בגבול השלום החמקמק עם סוריה.
כקצין תותחנים ראשי יצא ערב חג לבקר את חייליו ונקלע לאש פלשתינית שהסבה לו פציעה בינונית באגן הירכיים. איציק מרדכי, הגבר שאינו מסכים לשמוע ״לא״, מינה אותו למזכירו הצבאי והוא נשאר בתפקיד עם משה ארנס וקצת גם עם אהוד ברק הבררן, שפסל חצי תריסר מועמדים עד שהתרצה וקלט מגולני את גדי איזנקוט.
אחרי פיקוד תקדימי על אוגדה משוריינת שידרג אותו שאול מופז - שנהנה מתוצרי צוות, בהשתתפות הראל ועוד חמישה תא״לים, שנועד להכין את כניסת מתן וילנאי ללשכת הרמטכ״ל - לראשות אגף המבצעים. זה היה לו הראשון בארבעה תפקידי אלוף, שהמאתגר בהם ציפה לו בפיקוד הדרום, שם הוביל את פינוי עזה, 22 ישוביה ו-8000 מתנחליה. הוא העריך שבהמשך הדרך תהיה עזה לחמאסטן, אך משוכנע שהתועלת הבטחונית בהפרדת ישראל מהרצועה עדיפה בהרבה על ההישארות בה. להמחשה, בשנתיים שלו בדרום נהרגו 54 חיילי צה״ל. בחלוף 18 שנה, המכפלה משקפת חסכון משוער בחיי כ-500 חיילים.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ ניכרת במזגו המדוד של הראל התרגשות גם פעם נוספת, בדברו על אותות השחיתות שביצבצו כנגדו בפרשת כלי-השיט, בהיותו מנכ״ל משרד הבטחון. אף שהוא מתאפק ואינו הופך את סימני-השאלה סביב מקורבי נתניהו לסימני-קריאה, הוא ממתין בדריכות לסיום עבודתה של ועדת החקירה בראשות השופט גרוניס.
אילו חתר ליעד שאליו שואפים אלופים וקצינים זוטרים יותר, היה הראל לרמטכ״ל, לאחר אשכנזי, הוא ולא בני גנץ, ומשנה בכך יותר מממד אחד בתולדות ישראל; אבל הוא רצה רק להשתחרר.
אפרכסת: ערכה נעה עמיאל לביא, הפיק איתמר אורן

אריה מזרחי: ״אילו השקיעו בתותחנים שבריר ממה שנתנו לחיל האוויר, מלחמת יום הכיפורים היתה שונה לחלוטין״ Aug 03, 2023

אביו של אריה מזרחי היה בשנות ה-30׳ וה-40׳ איש בטחון מובהק בשפלה ובשרון. אריה גדל אפוף שו-שו ואבק שריפה, לעתים מעשה ידיו ברובה ציד שהיה פחות נצור מהמתוכנן. הנער השאפתן והממזרי רצה להיות קצין, ומהר. לכן, כשהתגייס, העדיף את המסלול המזורז בתותחנים על יחידות הסכין והסיכון, שהקידום מתוכם לצמרת המטכ״ל - למי ששרד - מובהק יותר.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתווה מזרחי את מעוף הפגז שלו עד לפגיעה במטרתו, מינויו לקתמ״ר, קצין תותחנים ראשי, ומימוש חזונו למהפכה ארטילרית בצה״ל. קודמיו (אריה לוי, נתי שרוני, אברהם בר דוד) הניעו את השינוי. שילוב לקחי מלחמת יום הכיפורים וחידושי הטכנולוגיה איפשרו אותה. אבל נוכחותו של מזרחי, אישר לאחרונה קצין בכיר בתותחנים, סיפקה את ההבדל החיוני - במנהיגות, בתעוזה, בטיפוח קצונה (והדחות קשוחות) ובהשפעתו האישית על מפקדים שחיבבו והעריכו אותו מאז לחם לצידם ברמת הגולן נגד הצבא הסורי מראשית אוקטובר 1973 עד סוף מאי 1974, רפול איתן כאוגדונר, אלוף פיקוד הצפון ורמטכ״ל ויאנוש בן גל כמח״ט 7, מפקד אוגדה 36 ואלוף פצ״ן.
המאזן, לפי מזרחי, חד-משמעי: האש שהתותחנים ייצרו חסכה חיים רבים בכוחות הלוחמים, ובין יצרני האש קיבלו הטייסים יותר מדי והתותחנים פחות מדי, להוותו של צה״ל.
חת״ם סופר: לאחרונה פירסם נזרחי את זכרונותיו, ״מסך אש מתגלגל״. המסך מרמז הן למטח ארטילרי, באראג׳, והן למס״ח, מפקד סיוע חטיבתי - קצין הארטילריה הצמוד למח״ט ומרכז את גדודי התותחים, הרקטות והטילים לטובת יחידות השריון והחי״ר. בגיל 81, ארבעה עשורים לאחר שהעדיף לפרוש מצה״ל בתום תפקיד חייו ולא להתמנות כאלוף לראש אגף האפסנאות, ומה עוד כשהרמטכ״ל המיועד הוא משה ״וחצי״ לוי שאותו העריך רק כדי חצי, הוא מספר הרבה, כמעט הכל, גם על תקלות יקרות ופעולות ללא אישור ויוזמות מקומיות שתוצאותיהן המצונזרות בכבדות הופיעו בהמשך במודעות אבל.
מזרחי היה מהבולטים במפקדים שהעבירו את חיל התותחנים מהעידן הבריטי המסורבל של השתרכות אחר הדרג המסתער של אוויר-שריון-חי״ר לשותפות מלאה בקרב המשולב, אך עדיין, רק מי שניקב את הכרטסת בפיקוד על חטיבה ״מתמרנת״ ועל אוגדה סדירה - משוריינת או מרחבית - יכול להעז לשאוף להתמודדות על כהונת הרמטכ״ל, שם נחוצים כישורים מקיפים הרבה יותר מהצטיינות במבצעים חשאיים של סיירת עלית.
אמיר אורן בטוויטר: https://bit.ly/3iiiBpA

אהוד ברק חלק ב׳: ״השגיאה הגדולה שלי - אילו צירפתי את שרון לממשלתי בסתיו 2000, הבחירות ונצחונו היו נמנעים״ Jun 28, 2023

בחלק השני של השיחה עם ברק מספר ראש הממשלה, שר הבטחון והרמטכ״ל לשעבר לאמיר אורן על גיבורי נעורו בקיבוץ, צנחני פעולות הגמול; על מאיר הר ציון, שהתלווה אליו כמשקיף שתקן באימוני סיירת מטכ״ל; על המיפגשים הראשונים עם רבין ואשכול.
בעקבות הפרק הראשון של השיחה חולק ברק בפרק שני זה חוויות ותובנות מתצפיותיו על אריק שרון, משה דיין, ישראל טל ודדו אלעזר; נזכר בכף ידה החמה והאמהית של גולדה מאיר; מספר על הקמת יחידת דובדבן בהיותו אלוף פיקוד המרכז ומדבר על היתרון הגלום בראש ממשלה - כרבין וכמוהו - המחזיק גם בתיק הבטחון.
לדברי ברק, ב-1998, שנתו האחרונה של ראש הממשלה נתניהו בכהונתו הראשונה, נשאו ונתנו השניים על הקמת ממשלת אחדות, אך נתניהו נרתע, בדיוק כפי שחזר בו במשא-ומתן עם נשיא סוריה, חאפז אסד, לאחר שעידכן את שרי הבטחון והחוץ מרדכי ושרון והפרטים דלפו. נתניהו היה מוכן להחזיר לסוריה את הגולן, רובו וכמעט כולו, קובע ברק, שהתוודע לתוכנם המלא של המגעים לאחר שניצח את נתניהו.
בשנה העיקרית שלו כראש הממשלה, 2000, נקלע למאבקים בחזית הפנימית, פגש את ערפאת בקמפ דייויד - ב״אין פרטנר״, הוא מבהיר, דיבר אישית ובלשון הווה, כשהכוונה אינה לפלסטינים ככלל, אלא ל״ערפאת, לעת הזאת״. לקראת סוף השנה, כשהליכוד רצה להצטרף לממשלתו, ובכך למנוע את הבחירות שהעלו את שרון לשלטון, סבור עכשיו ברק ששגה בדחותו את התנאי המדיני שהציב שרון, במקום להסכים לו ולתמרן בהמשך.
באחד החלקים המרתקים ביותר בשיחה מפרט ברק את המהלכים והשיקולים, בתוך הקבינט ומול מימשלי בוש (הבן) ואובמה, בסוגיית ההכנות לתקיפת התשתית הגרעינית של איראן בשנים 2008-12. במערכה זו משתתפים בוש ואולמרט, הרמטכ״ל גבי אשכנזי ויורשו בני גנץ, ראשי המוסד והשב״כ דגן ודיסקין, ראשי אמ״ן ידלין וכוכבי, הנשיא פרס, השרים יעלון ושטייניץ ומעל כולם נתניהו, שלדעת ברק לא היה נחרץ בפעולותיו לגיוס תמיכה במבצע.
ברק מצביע על הסכנות הגלומות בגרעין האיראני אך מסתייג בחריפות מהפרחת בלהות השמדה - גם אם מחר יופיע במדינות אויב נשק גרעיני שזלג ממערכת נמסה, למשל בפקיסטן - וקורא לסמוך על עוצמתה של ישראל.
כמנהגו בחודשים האחרונים, ברק חד ובוטה בתיאור מעללי ממשלת נתניהו נגד מערכת החוק. הוא משוכנע בנצחון המחאה ומגחך לשמע האיום לזמנו לחקירה פלילית, בחשד הסתה.
להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA

עמוס ערן: ״שבוע לפני רצח קנדי חיכינו לו בניו יורק והוא התעכב לשמוע אזהרה מפני האיבה שתקדם אותו בדאלאס״ Jun 14, 2023

בחלק השני של השיחה עם אמיר אורן מספר עמוס ערן, שהיה היועץ לענייני הקונגרס בתקופת רבין כשגריר בוושינגטון ומנכ״ל משרדו ויועצו המדיני באמצע שנות ה-70׳, על מעורבותו באירועים מדיניים, בטחוניים ופוליטיים חשובים, כגון אירגון התמיכה בקונגרס בהקלות ליהודי ברה״מ והתנגדות רוב המחוקקים ללחצי מימשל פורד על ממשלת רבין. הסוד המקצועי: למצוא מהלכים לסגל המסייע בידי הסנאטורים וחברי בית הנבחרים, כך שנוצרה רשת של תיאום, שיתוף פעולה וחיפוי הדדי בין דמוקרטים ורפובליקאים, חברי ועדות שונות בשני הבתים.
שלושת האישים המרכזיים בזכרונות ערן נרצחו בקליעי מתנקשים - קנדי, סאדאת, רבין.
ב-15 בנובמבר 1963, שבוע לפני רצח קנדי, הוזמן ערן, משתלם בן 27 בהרווארד במילגת משרד החוץ האמריקאי, לייצג את ההסתדרות בוועידת האיגודים המקצועיים במנהטן. ראש האיגודים, ג׳ורג׳ מיני, ביקש מערן ומקומץ נוסף של נציגי חוץ להתלוות אליו למערכת חדרי הנשיא, במרומי מלון הוועידה.
בעוד אלפי הצירים ממתינים למטה לנאומו המרכזי של הנשיא, הופתעו למעלה מיני, ערן ועמיתיהם לראות שקנדי מתעכב בפגישה מאולתרת. לבסוף יצא מהחדר שגרירו לאו״ם, עדליי סטיבנסון, לשעבר פעמיים המועמד הדמוקרטי לנשיאות נגד אייזנהואר.
התברר שסטיבנסון כפה עצמו על קנדי כדי להפציר בו שיבטל את מסעו המתוכנן לטקסס, בגלל העויינות המצפה לו בדאלאס. שלושה שבועות לפני כן הותקף סטיבנסון בדאלאס בידי מפגיני ימין קיצוני, שהשתוללו וגידפו את מדיניות החוץ הרכרוכית, כביכול, של מימשל קנדי. אחת המפגינות חבטה במצחו של סטיבנסון בשלט. הוא נפצע ונזקק לטיפול רפואי, אך ביקש מהמשטרה להימנע ממעצרה. תושבת אחרת של דאלאס נחרדה מקבלת הפנים האלימה לסטיבנסון ושלחה לדוברו של קנדי מכתב תחנונים: הנשיא בסכנת חיים, אל לו לבוא לדאלאס.
הרגע החטוף עם קנדי בניו יורק והלם ההתנקשות, בעת שערן שהה בבוסטון של משפחת קנדי, המריצו אותו להתעמק בחקירת הרצח. ככל שלמד ותהה, נטה ערן לאמץ השערה שהחוקרים שמעו אך זנחו (והמקובלת גם כיום רק על מיעוט זעיר): לי הרווי אוסוולד אכן צלף ברובהו, ממרומי מחסן הספרים, במכונית הפתוחה שקנדי ישב בה מאחור, אך קורבנו המיועד היה - במושב הקידמי - מושל טקסס ג׳ון קונלי, שנפצע קשה. אוסוולד נטר טינה לקונלי ופעל למטרות נקם ורווח בשליחות, או שכירות, שונא נוסף של המושל, ג׳ק רובי, שהצליח להשתיקו לנצח במסדרון משטרת דאלאס.
בנובמבר אחר, ב-1995, נרצח ידידו של ערן, יצחק רבין. יומיים לפני הרצח שוחחו. השבת, אמר רבין, ניאלץ לוותר על משחק הטניס הקבוע - ״יש לי משהו בעין, ובערב - העצרת. לא נורא, ניפגש בשבת הבאה״.

עמוס ערן: ״רבין היה שגריר מצויין, אבל קרה גם שגולדה כעסה עליו ושאלה אותי, ׳הוא מייצג אותנו או את האמריקאים?׳״ Jun 12, 2023

לעמוס ערן, שהיה בתקופות שונות, איש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, מנהל קרן ״מבטחים״ ונשיא אוניברסיטת חיפה, יש שני נושאי מחקר הבוערים בדמו, בעקבות התנסויותיו האישיות: תהליך המלחמה והשלום עם מצרים בשנות ה-70׳ ורצח הנשיא קנדי.
ערן נשלף מההסתדרות ונשלח לשגרירות ישראל בוושינגטון, במשכנה הנושן והצפוף ברחוב 22, בידי שרת החוץ (ולפני כן העבודה) גולדה מאיר. משימתו: טיפוח הקשרים עם האיגודים המקצועיים האמריקאים, כמנוף להשפעה על מימשל ג׳ונסון ועל הקונגרס. תפקידו התרחב והתפרש על קשרי השגרירות, במישרין ובעזרת השדולה (הצמוקה והעניינית, אז) איפא״ק, עם הסנאטורים, חברי בית הנבחרים, ועדותיהם ועוזריהם.
ב-1968 הגיע לעיר שגריר חדש, רמטכ״ל מלחמת ששת הימים יצחק רבין. הוא היה טירון בדיפלומטיה אך מהולל כגנרל. הנשיא החדש ניקסון כונן איתו, באמצעות יועצו קיסינג׳ר, ערוץ ישיר, שתכופות עקף את משרדי החוץ של רוג׳רס ואבן. ערן, שכמו רבין לא השתייך לסגל שירות החוץ, היה למקורבו של השגריר וסייע לו בהשגת הסכמת הקונגרס לאספקת מטוסי הפנטום. ערן גם היה עד לצרימות ביחסי רבין עם יהודים אמריקאים שחתרו לבעלות בית לבן ועם גולדה, שדגלה בקו נוקשה ופשטני יותר. הוא מחקה את הר׳ של גולדה, כשהתכעסה לרגע ושאלה אם השגריר אינו מפריז בהבנת עמדת המארחים - ״רבין מייצג אותנו או את האמריקאים?״
ערן נזהר מקביעה ודאית, אם ניתן היה למנוע את מלחמת יום הכיפורים, אך החומר שאסף וחקר על מה שהתרחש והוחמץ במשולש סאדאת-קיסינג׳ר-גולדה מוביל למסקנה שהמדיניות הישראלית באותה שנה גורלית, 1973, היתה הרת אסון.
לאחר התפטרות גולדה ובחירת רבין - במרכז מפלגתו ובאישור הכנסת - לראש הממשלה התמנה ערן למנכ״ל משרדו וליועצו המדיני, המעורב במגעי תהליך הסדרי הביניים עם וושינגטון וקהיר. על כך, בהרחבה, ועל רצח קנדי - בפרק השני של השיחה איתו.

איזנקוט: ״תוצאת הבחירות היתה מאכזבת מאד, רחוקה מהציפיה שלי, ויש לי חלק בכשלון״. Jun 07, 2023

בחלק השני של השיחה עם אמיר אורן מנמק הרמטכ״ל לשעבר ומספר 3 ברשימת גנץ-סער כיום את דעתו החיובית על תיפקודם של אולמרט, פרץ וחלוץ, למרות העדפתו למבצע של ארבעה ימים - ולא חודש + - בלבנון; מחווה את דעתו על סיכויי הסכם שלום וסוף הסיכסוך עם הפלשתינים; מסביר מדוע התנגד כאלוף פיקוד הצפון להשקעת משאבים מופרזים בסיכול הגרעין האיראני על חשבון המוכנות להתמודד עם משמרות המהפכה ושות׳ בחזית הקרובה; ומציין שהסמיך את נתניהו וברק בינואר 2011 להביא את מינויו לרמטכ״ל לאישור הממשלה, אם ימאנו לקבל את המלצתו למנות אקס-סרמטכ״ל -גנץ, קפלינסקי, או הראל. הוא היה אז בן 50, חמש שנים וחצי אלוף, לשעבר מזכ״צ רה״מ ומפקד אוגדת איו״ש, ולא אמר להם שאינו ״בשל״.
במרכז תקופתו כרמטכ״ל עמדה התוכנית הרב-שנתית ״גדעון״, שם האהוב עליו מאז היה מפקד גדוד 13 - חידוש כושרו של צה״ל וחיזוק מערכיו, בזכות הסכם הגרעין של המעצמות עם איראן. ברית טראמפ-נתניהו לפרישה אמריקאית מההסכם, למרות התנגדות איזנקוט, גרמה להתקדמות האיראנית ליכולת גרעינית. בין נקודות המפתח להכנת יכולות צבאיות משמעותיות (להבדיל מחשאיות וממדיניות) מונה איזנקוט את הגעת ברק לראשות הממשלה ואת החרפת האיומים הישירים מטהרן בסוף תקופת שרון.
החשוב במבצעיו, כרמטכ״ל, היה ״מגן צפוני״, לסיכול המפעל החבוי של מנהרות חיזבאללה, שנועדו בראיית קסאם סוליימני וחסן נסראללה לכיבוש פתע של צפון הגליל. ״6000 לוחמים הפורצים לרחובות מטולה ושלומי בחיפוי רקטות ואוויר היו עלולים לזעזע את המדינה״. החשיפה וההריסה הדהימו את נסראללה ושולחיו, אך אחד הלקחים הוא שבניגוד להתפארות שהיתה לשיגרה, לא הכל חדיר למודיעין הישראלי.
וגם: ״בצה״ל, קצין עם אישומים כמו של נתניהו, לא יכול להיות ראש מדור נ״ט בדרגת רב-סרן״; הפוליטיקה של גנץ ולפיד, דמותן הרצויה של החברה הישראלית ושל זיקת הגומלין בין האזרח והשלטון, והאם ח״כ איזנקוט, שלדבריו מעולם לא נתקל באפליה על רקע עדתי ולא היה הרמטכ״ל הראשון ממוצא מזרחי (קדמו לו לוי, מופז, חלוץ ואשכנזי) אך הראשון שהוריו ילידי מרוקו, יהיה ״ראש הממשלה המרוקאי״ הראשון.
דבר המפרסם 👇
לפרטים ורכישת כרטיסים לבינאלה של מוזיאון ארץ ישראל היכנסו ללינק הבא:
https://www.eretzmuseum.org.il/1824/
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA

גדי איזנקוט: ״כאלוף וכרמטכ״ל ראיתי לנגד עיני את חברי מגולני שהיו ראויים לכך אך נהרגו בלבנון, אמיר מיטל וארז גרשטיין״ Jun 06, 2023

הרמטכ״ל לשעבר איזנקוט חיכה קצת בין החקי והח״כ. תחילה הבטיח לעצמו שלא יילך כקודמיו לפוליטיקה. בחלוף השנים ומערכות הבחירות נדחף, בתחושת אחריות וידיעה היכן מתקבלות ההחלטות, למועמדות לכנסת, בתקווה להגיע לעמדות השפעה בקבינט. ציפייתו נכזבה, עד כה, אך הוא מבטיח להתמיד, כיאה ליוצא גולני, מטירון ועד מח״ט.
בחלק הראשון של שיחה עם אמיר אורן מספר איזנקוט על ילדותו באילת, על שנותיו הראשונות בצבא, על פציעתו הקשה בראשו מקליע שנורה בנגמ״ש, על לחימת פלוגתו בלבנון ועל ההחלטה המצטברת להישאר בקבע. בכנותו האופיינית הוא מודה בפערים שהיה עליו להשלים.
איזנקוט מגולל את פרקי מסלולו, בדרום לבנון ובמערב הגדה, כמג״ד 13 וכסמח״ט גולני וכמח״ט אפרים. הוא נזכר בהתוודעותו הראשונה לדרג הצבאי הבכיר, כקצין המבצעים של פיקוד הצפון, שהציג את תוכניות פצ״ן והצעותיו לרמטכ״ל ברק ואלופיו והתווכח איתם ללא מורא.
במבצעים ובמצבים רבים נמצא איזנקוט, גם כסגן-אלוף וכאלוף-משנה, בסכנת חיים. על שניים מהחברים הקרובים, לנשק ובכלל, שנהרגו בלבנון בתוך עשור, מי בסוף שנות ה-80׳ ומי בסוף שנות ה-90׳, הוא אומר: ״כאלוף פיקוד וכרמטכ״ל חשתי שאמיר מיטל וארז גרשטיין היו יכולים לעמוד כאן במקומי״.
על חוויותיו כמזכירם הצבאי של ראשי הממשלה אהוד ברק ואריק שרון, על רשמיו כראש אגף המבצעים בלבנון ב-2006, על תפקידיו הבאים בצה״ל ועל הפוליטיקה - בחלק ב׳.
להערות ותגובות
Afarkeset@hotmail.com
דבר המפרסם 👇
לפרטים ורכישת כרטיסים לבינאלה של מוזיאון ארץ ישראל היכנסו ללינק הבא:
https://www.eretzmuseum.org.il/1824/

יואב ירום: ״כל עוד יש כאן דמוקרטיה, אין סתירה בין מחאה אזרחית של קצין מילואים לבין שירותו הפעיל בתפקיד בכיר במפקדה קרבית״ May 28, 2023

אלוף-משנה במילואים יואב ירום, בן 50, מתייצב תכופות מהחיים האזרחיים, שאליהם פרש לפני שנים מעטות, לתיכנונים ותרגילים בתפקיד החירום שלו, כראש מטה חטיבת גולני. הוא התגייס לסיירת גולני, לאחר שלאכזבתו נפרד מאחיו התאום, הבוגר ממנו ב-10 דקות, שהתקבל לסיירת מטכ״ל; חזר לסיירת כסג״מ; נפצע קשה ממוקש צה״לי בגבול לבנון; התגבר על קטיעת רגלו השמאלית מתחת לברך וטיפס בנחישות על ענפי העץ של גולני - שלוש פעמים מפקד פלוגה, כולל ה״עורב״, סמג״ד אגוז, מפקד גדוד הסיור, סמח״ט.
סיפורי המבצעים והקרבות של ירום, המשוחזרים בנימה עניינית ובהנצחת כל נפגעיו, מפורטים, מרגשים ולעתים אף מצמררים. בלבנון, בשנות ה-90׳ וב-2006; בגדה המערבית, בין השאר בחומת מגן; בעזה. הוא זוכר, כצוער, את מפקדו יאיר גולן מדבר על חובת הקצין לנהוג באומץ לב אזרחי; ואת התופעה המסרבת להיעקר מהשורש, בפלוגה המסייעת בגדוד 51 ובגדס״ר גולני, של התעמרות ותיקים בצעירים.
ירום, רהוט ובוטה, התבטא בחודשים האחרונים בחריפות נגד מהלכי ממשלת נתניהו להשתלטות על מערכת המשפט. הוא מייחל לסיכול המגמה הרודנית, נמנע מהכרזות ״והיה אם״ ומשרת במילואים כעזר כנגדו של מח״ט גולני - כיום אל״מ יאיר פלאי, הצעיר ממנו בשבע שנים - בהעריכו כי במלחמה, בעיקר בלבנון, תידרש הפעלת כוחות יבשה ובמרכזם אוגדה 36 ולכן גם החי״ר הסדיר שלה, גולני.
לפני כעשור היה ירום מפקד החטיבה המרחבית שומרון. זה היה אחד התפקידים האהובים עליו ביותר, כחובב היסטוריה וגיאוגרפיה, כמי ש-15 שנות שירות לסירוגין מלוחם בן-יומו ועד אל״מ עברו עליו באותה גיזרה וכמאותגר בהגנה על הישראלים המתגוררים או הנוסעים באזור ועל המרחב שממערב לגדר ההפרדה. ניהול חיי היום-יום של 15 אלף ישראלים וכ-200 אלף פלסטינים בשכם ובנותיה היה סבוך דיו גם ללא התנכלותם של פורעים יהודים.
ירום אינו רק מגנה את יומרתה של קבוצת אזרחים להתחרות במונופול של הממלכה על הפעלת כוח - הוא גם מבקר את הגינוי הרפה, המעושה, של דוברי המתנחלים. עמדתו מוסרית, ערכית ומעשית: קו ״לשרוף את חווארה״ מכרסם בהזדהות החיילים הנשחקים עם מושא משימת ההגנה שלהם וגם גוזל ממנה משאבים. אין לכך קשר, לדבריו, להשקפת עולמו על ההסדר המדיני ועתיד השטח, שם מתגוררים גם קרובי משפחתו.
כקצין וכאזרח, כפצוע שלא ויתר וכמי שהתמיד לצעוד אך לא אהב ללכת בתלם, יואב ירום מוסיף קול חשוב לאיבחון מצבם של מדינת ישראל וצבאה ב-2023.
דבר המפרסם 👇
לפרטים ורכישת כרטיסים לבינאלה של מוזיאון ארץ ישראל היכנסו ללינק הבא:
https://www.eretzmuseum.org.il/1824/
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA

דליה דורנר: ״שיטת בחירת השופטים לעליון נכונה ואין הצדקה לשנותה״ May 17, 2023

לפני 30 שנה, בחרדת קודש ובהמלצת מפקדה בפרקליטות הצבאית מאיר שמגר. באה דליה דורנר בשערי בית המשפט העליון, אחת מארבע-חמש השופטות הראשונות בו. מאז הגעתה לגיל הפרישה, בשלהי נשיאותו של אהרן ברק, היא מתמידה בפעילות ציבורית נמרצת, למען זכויות האזרח והמיעוט בכלל וחופש הביטוי בפרט.
השופטת בדימוס, שעמדה בראש מועצת העיתונות ומכהנת כנשיאת המכון הישראלי לעיתונות, שהקימה ומממנת כדי לחנך את הציבור - ובמיוחד הנוער - לאוריינות תקשורתית בסביבה רוויית כזבים, מחייכת כאשר היא מתוייגת כ״פריווילגית״, ״אליטה״ ומוטבת שיטת ״חבר מביא חברה לעליון״.
דולי גרינברג, לימים דליה ועם נישואיה דורנר, נולדה בטורקיה וחוותה בארץ יתמות, מצוקה, בדידות וקשיי קליטה. התפנית באה עם גיוסה לשירות חובה באמ״ן ועם לימודי המשפטים. היא מעידה על עצמה שציוניה היו, ברובם, ״עלובים״, אך משום שאחד המרצים, שופט העליון אגרנט, שיבח עבודה שהגישה לו, ראו בה בטעות תלמידה מצטיינת. בחיפושי הפרנסה יזמה פנייה לפרקליטות הצבאית ולהפתעה, ללא קשרים, התקבלה ונשארה בצה״ל עד לתפקידי הסניגורית הצבאית הראשית ושופטת עירעורים, כאלופת-משנה מהראשונות מחוץ לחיל-הנשים.
שמגר סמך את ידיו על מינויה לשופטת מחוזית ולאחר שנים גם לעליון. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ היא מספרת על יחסיה עם השופטות הנוספות, על ההגזמה בדימוי כוחו של נשיא העליון (והעוול שנגרם לברק בהצגתו כשליט יחיד בשעתו ברשות השופטת), על חלקה בבג״ץ אליס מילר ועל אופן העבודה - ביחידות, בהתייעצות קבוצתית, בהרכב הדן בתיק - של השופטים. דורנר מצטטת מה שאמר לה הנשיא בדימוס לנדוי, כשנקלע לחדרה בעוד מוצרט מתנגן ברקע, ומה השיבה לו.
כמי שהטיפה כבר לפני שני עשורים להקמת ״פיגומים חוקתיים״, דורנר נחרדת למראה ההסתערות על מערכת החוק. למרות המזג השיפוטי הטבוע בה, אינה מהססת לחרוץ, ״הם מפרקים את המדינה״.

גלעד שר: ״כשהתברר כיוון הממשלה, עוד לפני הקמתה, התארגן גרעין מטה ההתנגדות להפיכה המשטרית״ May 09, 2023

ב-14 בדצמבר 2022, חודש וחצי לאחר הבחירות לכנסת ושבועיים לפני השבעת ממשלת נתניהו-דרעי-סמוטריץ׳-בן גביר-גולדקנופף, נפגשו ארבעה פעילים במשרדו של אורני פטרושקה, יזם, טייס קרב לשעבר וחותר מתמיד לשלום.
היו שם הרמטכ״ל ומפקד חיל האוויר בדימוס דני חלוץ, מנכ״ל משרד ראש הממשלה לשעבר יוסי קוצ׳יק ועו״ד גלעד שר - משפטן, לפנים גם חייל ועיתונאי, מנהל לשכת ראש הממשלה אהוד ברק ושותף ליוזמות שלום עם הפלסטינים וסוריה.
כשייכתבו דברי ימי התנועה האזרחית המצליחה ביותר בתולדות המדינה, התנגדותם של מאות אלפים למזימתו של שר המשפטים לוין, בברכת נתניהו, להסתער על מערכות החוק, ייוודע מקום של כבוד לאותו מפגש חלוצי של מטה המאבק. כך, שם, נוסד הגרעין. בהמשך הצטרפו אליו ד״ר שקמה שוורצמן-ברסלר, עו״ד - המשנה לשעבר ליועץ המשפטי לממשלה - דינה זילבר, אילן שילוח, יהודה אדר ומאוחר יותר גם האלוף בדימוס עמוס מלכא. ערן שוורץ, טייס במילואים שניהל את בית יגאל אלון כשקוצ׳יק היה שם יו״ר, מנהל את המטה.
שר, גילי בפי מודעיו, אינו חושף סודות מהחדר. הוא אמון על שמירת סוד. בנו של שליח משרד החוץ בפאריז, טנקיסט בשריון בסיני במלחמת יום הכיפורים, מפקד - עד אל״מ ומח״ט - בהמשך שירות החובה ובעשרות שנות מילואים, שופט צבאי (צאלים ב׳) וסניגור (ועדת וינוגרד, תיק 3000), עורך חדשות ב״קול ישראל״, חבר בצוותי המו״מ של רבין וברק, שותף למגעים חשאיים ולעיבוד מיתווים לשלום.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שר על ילדותו בקיבוץ מחניים, על לחימת הטנקים המתמעטים בגדוד הסדיר 46 (דוד שובל) מחטיבה 401 (דן שומרון) בכוחות הצבא המצרי, על שיבוצו כשופט בתיק אסון תרגיל ההתנקשות בסדאם חוסיין ועל ההישגים והאכזבות באותה שנה וחצי של ממשלת ברק. הוא מוחה בחריפות על מאמצי תומכיו של נתניהו לצייר את ברק ככוח שמאחורי המחאה ומדגיש שמטה המאבק אינו מנהיג את התריסרים הרבים של אירגונים ארציים ומקומיים הפועלים מאז תחילת ינואר - ביניהם שהתנסו עוד במחאות מנדלבליט ובלפור בעשור שעבר - אלא רק מתאם ומתעל את הרוח הגדולה שהתרוממה והתקוממה.

שמעון חפץ: ״יחסי האמון וההגינות בין שרי הבטחון שהתחלפו ביניהם פעמיים, ארנס ורבין, היו נדירים בפוליטיקה הישראלית״ May 08, 2023

ממלחמת יום הכיפורים - שבשבוע השלישי שלה נפצע - ואילך, שלושה עשורים וחצי, מסגן עד תת-אלוף, זכה קצין השריון שמעון חפץ למושבים בשורה הראשונה של המופעים הבטחוניים והמדיניים, בקירבת הקצונה הבכירה, שליחי המדינה לפנטגון, חברי הממשלה והנשיאים.
חפץ, שלמד חקלאות והצטיין כרפתן - ״נשוך נחש״ אינו איפיון שלו, אלא תיאור מצבו - הוא בן הדור של מלחמות ההתשה ויום הכיפורים, מהמחזורים שספגו בגופם את מחץ ההתקפות המצריות והסוריות. פציעתו, בעת שאוגדתו נערכה לצליחת התעלה מערבה, הסיטה אותו לתפקידים עורפיים בלשכות האלופים מוסה פלד בגייסות השריון וקותי אדם במטכ״ל ומשם, עם אלוף מנדי מרון, לנספחות הצבאית בוושינגטון.
בשיחה עם אמיר אורן מספר חפץ על החודשים הראשונים והמתוחים של מלחמת לבנון, כאשר השגריר ארנס וצוותו, כולל סגנו נתניהו, פעלו מול מימשל ידידותי אך קצר-רוח; ואיך, בעקבות הדחת שר הבטחון שרון, הוזעק ארנס ארצה להתמנות במקומו. ארנס צירף אליו מהשגרירות את מרון כמנכ״ל, את נחמן שי כדובר ואת חפץ כשליש צבאי. כך השיק חפץ עשור בלשכת שר הבטחון, עם ארנס-רבין-ארנס-רבין.
חפץ היה שם בעת שהתחוללו כל ההתלבטויות, המחלוקות והשערוריות: מינוי הרמטכ״ל (לוי כ״פשרה מייצבת״ בין שומרון לבן-גל ותומכיהם שרון ורפול; שומרון; ברק); הקמת מפקדת חילות השדה; קו 300; הנסיגה בלבנון לאזור הבטחון; הפעלת פולארד בידי הלק״ם בראשות רפי איתן; פיתוח ה״לביא״ וקירקועו; האינתיפאדה; מלחמת 1991; גירוש 415 פעילי חמאס ללבנון.
באירוע אחרון זה נאלץ רבין, ראש הממשלה ושר הבטחון, לדלג באמצעות חפץ על הרמטכ״ל ברק ועל אלוף פיקוד הצפון מרדכי ולדבר במישרין עם תא״ל גבי אשכנזי בגבול לבנון. מרדכי נטר לאשכנזי על מעורבותו הסבילה בעקיפה זו.
על תהליך אוסלו, רצח רבין, הנסיגות מלבנון, קשרי הנשיאים ויצמן, קצב ופרס עם בכירי צה״ל, המוסד ושב״כ ומעמדה של המזכירות הצבאית - בחלק השני.

נמרוד שפר: ״בתקופת אובמה-נתניהו השיב צוות בראשותי בחיוב לשאלה שנדרשנו לבחון, האם ניתן להגן על ישראל כשלצידה מדינה פלסטינית. אולי גם זה תרם להחלטה שלא למנות אותי למפקד חיל האוויר״ May 04, 2023

מאז אמצע שנות ה-80׳ קודמו בצה״ל 10 מקציני חיל האוויר לדרגת אלוף בלי להתמנות בהמשך למח״א. הם הוצבו בראשות אגפי התיכנון או כוח-אדם במטכ״ל, במכללה לבטחון לאומי ובאמ״ן וכנספח צבאי בוושינגטון, כראש מפא״ת וכמזכיר צבאי לנתניהו, ופורשים כשאחרים גוברים עליהם בהתמודדות.
נמרוד שפר, יליד קיבוץ אלונים ולאחר פרישתו מצה״ל מנכ״ל התעשיה האווירית, הוא מהבולטים באלופים אלה. טייס קרב, מפקד טייסות ובסיס, ראש ענף קרב ומחלקת מבצעים במטה החיל, ראש להק אוויר וראש המטה - סגנו של מח״א (עדו נחושתן) להפעלת הכוח ולבנייתו, בהתאמה - וראש אג״ת במטכ״ל. ארבע פעמים הלך בעקבות ידידו אמיר אשל, עד שבאחרונה התאכזב לשמוע מהרמטכ״ל שאלוף צעיר ממנו (ומצטיין אף הוא), עמיקם נורקין, יהיה מפקד חיל האוויר, תפקיד השיא של הטייסים, שדרגת אלוף בלעדיו היא רק הר נבו מול הירדן שממערבו.
בשיחה עם אמיר אורן מספר שפר על משפחתו ששרדה את השואה ומיפגשו כאלוף עם חיל האוויר הגרמני, הקיבוץ וקורס-הטיס, החתירה למצויינות עיוורת צבעים בהכשרת טייסי-קרב, משקלם של מילואימניקים ותיקים ומנוסים בטייסות, יחסי זרוע האוויר עם המטכ״ל וכוחות היבשה ותמהיל המטוסים, כלי-הטיס והטילים לסוגיהם. שפר מדבר גם על עמדתו במחלוקת על תקיפת יעדי גרעין באיראן, בתחילת העשור שעבר: הוא התנגד לה. ״לא היה צורך בכך,״ לדבריו.
כראש אג״ת, עוזרו הראשי של הרמטכ״ל (בני גנץ) לתיכנון האסטרטגיה ולא רק סדר-הכוחות, הוטל על שפר לרכז צוות בין-אגפי, בין-זרועי ובין-משרדי, ״עצי זית״, לבחינת המשמעויות הבטחוניות של הסדר דו-מדינתי, ישראלי-פלסטיני. אלוף שפר פעל מול צוות אמריקאי מקביל בראשות גנרל המארינס ג׳ון אלן. לא האם להקים מדינה פלסטינית, אלא מה אם, כהנחת עבודה.
מסקנות צוות ״עצי זית״ שללו את הטענה שפלסטין תהווה איום בטחוני בלתי-נסבל על ישראל. אפשר שגם ללא דו״ח זה, שלמקראו רטנו נתניהו ושר הבטחון יעלון, היה נורקין, מועדפו של הרמטכ״ל איזנקוט, זוכה בפיקוד על חיל האוויר, אך הרמטכ״ל אינו הפוסק האחרון במינוי המפקד החשוב ביותר בצה״ל, תחתיו, ואבק השמאלנות שדבק בשפר - כמו באלוף ניצן אלון, בפיקוד המרכז ובאגף המבצעים - הונח גם הוא על כפות המאזניים.
שפר, התומך ללא סייג במחאת טייסי המילואים, אינו פוסל גיחה לזירה הציבורית. יתכן שברקע שיחה זו ב״אפרכסת״ נשמע רעם ראשון של מנוע מטוסו, על מסלול ההמראה.

מוחמד מג׳אדלה: ״בן גביר לא מתעורר בבוקר ורוצה שערבים יירצחו, אבל הידיעה שערבים נרצחים גם לא מפריעה לו לישון״ May 02, 2023

מוחמד מג׳אדלה, פרשן ערוץ 12 ומנהל חטיבת החדשות ברדיו נאס בנצרת, חוזר ל״אפרכסת״ שנה לאחר השיחה הראשונה, בתקופת כהונתה של ממשלת בנט-לפיד. מג׳אדלה, שהצטיינותו זיכתה אותו בפרס המכון הישראלי לעיתונות, מספר על הפוליטיקה של הרשימות הערביות שתרמה - אם כי לא גרמה - לנפילת הממשלה הקודמת; על הדור החדש של פלסטינים-ישראלים ויחסם למוסדות המדינה; על כשלונם של נתניהו ובן גביר לנוכח מבול הרציחות בחברה הערבית, באופן מוחלט ובהשוואה למאמצי סגן השר יואב סגלוביץ והצוות הבין-משרדי אשתקד; על היחס למחאה ולבג״ץ; ועל האפשרות שבנסיבות מסיימות יחזור בו מרתיעתו מהליכה בדרכו של אביו, השר לשעבר ראלב מג׳אדלה.

משה קראדי חלק ב׳: ״רוב המידע המפליל על פוליטיקאים מגיע מפוליטיקאים אחרים - במפלגותיהם״ Apr 27, 2023

בחלק השני של השיחה מאפיין רב-ניצב בדימוס קראדי את דיוקנו של השוטר הישראלי ואת מניעיו להישאר בשירות מעניין אך לא מתגמל, מתאר את הגידול במשמר הגבול על חשבונה של המשטרה הכחולה (״הפלוגות מלאות, אבל הניידות ריקות״), סוקר את החלטותיו לאחד את אגפי החקירות והמודיעין ולהעביר את ניצב מזרחי לתפקיד אחר ומבחין בין שר בעל רקע אזרחי (הנגבי) לבין יוצאי השב״כ עזרא ודיכטר.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מדבר קראדי על המתח המובנה ביחסי שר-מפכ״ל, משחזר את ועדת זיילר לחקירת פרשת פריניאן מזוויתו, מנמק את התנגדותו לייבוא גל הירש ממילואי הפיקוד הצבאי הבכיר (״לא אישית, הוא קצין רב-זכויות, אבל תת-אלוף, חבל שלא הגיע למשטרה כמפקד מחוז״), מציין שקבוצת הניצבים ומעלה שהוא מרכז מתמקדת במאבק בהשתלטות בן גביר על המשטרה ומודה שאינו יכול למחוק מזכרונו מידע מודיעיני על פוליטיקאים. תיקיהם הפליליים של פוליטיקאים, מגלה קראדי, נפתחים בדרך כלל בחומר שמעבירים מתחריהם בתוך מפלגותיהם. אשר לו עצמו, הפוליטיקה מושכת ודוחה אותו בו זמנית. לשמע השיחות איתו, די ברור איזה קוטב ינצח.

האם שוטר זקוק למוח של עבריין? משה קראדי חושב שכן ונימוקיו עימו Apr 24, 2023

משה קראדי הוא צעיר המפקחים הכלליים של משטרת ישראל לדורותיה וראשון יוצאי צפון אפריקה בתפקיד. בחודשים האחרונים הוא הפך את מועדון גימלאי הפיקוד הבכיר של המשטרה לגורם פעיל ומהדהד בזירה הציבורית, נגד הסתערות נתניהו-לוין-רוטמן על הרשות השופטת ונגד הלשעבריין שהיה לשר הממונה על המשטרה, בן גביר.

שוטר בן שוטר, שדילג במהירות שיא במעלות המשטרה, בחמש שנים מסגן-ניצב לניצב ובארבע שנים נוספות למפכ״ל, קראדי הוא דובר מתוחכם ומלוטש, יודע תקשורת ופוליטיקה, שהצליח להרשים מפקדים ושרים שונים - חפץ, ברינקר, וילק ובן עמי; אהרונישקי, לנדאו והנגבי. בסוף המאה הקודמת ובתחילת הנוכחית היה חבר בקבוצה של חצי-תריסר כוחות עולים במשטרה, שנערכו לעקוף דור ותיק ובה בעת גם להתחרות ביניהם על הקידום הסופי.

בחלק הראשון של שיחה עם אמיר אורן מספר קראדי על ילדותו בבת ים ושירותו בצנחנים, על משמר הגבול ומרחב לכיש, על יחסיו כראש אגף משאבי אנוש עם העוזר הפוליטי משה כחלון, על המחוז הדרומי ועל פינוי עזה. פרשת פריניאן, היחסים עם שרון ואולמרט, ועדת זיילר והקרע עם דיכטר, המוקשים ביחסי הצמד שר-מפכ״ל, המשטרה תחת בן גביר ושבתאי, עיסוקיו הכלכליים ופיתויי הפוליטיקה - בחלק השני.

שלמה בן עמי על ישראל בין דמוקרטיה לדיקטטורה Apr 20, 2023

שלמה בן עמי רווה נחת ממסלולו האקדמי, כפרופסור להיסטוריה, אך עוד יותר מכך ממעורבותו בדיפלומטיה, בפוליטיקה ובמדינאות, מסוף שנות ה-80׳ ועד לתחילת המאה הנוכחית. יליד טנג׳יר, נער במעברה, בקריית שמונה, באפיקים; רובאי ומפקד כיתה ומחלקה - ״זה היה צבא שהזדמן לו להתאמן יותר מאשר להילחם״ - בגולני. שגריר בספרד, חבר-כנסת, מועמד לראשות מפלגת העבודה, שר בטחון הפנים ובהמשך גם שר החוץ בממשלת אהוד ברק.
בשיחה עם אמיר אורן מספר בן עמי על חוויותיו ועמדותיו, על פרס ורבין, שמיר ונתניהו, מדריד ואוסלו, הממשלות והמשטרה. הוא דבק בדעתו שנחוצה היפרדות ישראלית מהפלסטינים, אך המסגרת המועדפת בעיניו למדינה שממזרח לישראל היא ירדנית-פלסטינית. הוא אינו מתפעל מראשי מפלגות האופוזיציה; ההנהגה הבאה של המרכז-שמאל, הוא מקווה, תצמח מתוך המחאה שבלמה את מהלכי נתניהו.

ד"ר גתית גור־גרשגורן: עצירת פעילות בנקאית - נשק אפקטיבי במלחמה בטרור Apr 13, 2023

ד"ר גתית גור־גרשגורן היא מנכ"לית החברה לשירותי קורספונדנציה, המעניקה שירותים פיננסיים בשטחי הרשות הפלסטינית.
בשיחה עם אמיר אורן, היא מספרת על ההשפעה הביטחונית של הכלכלה ביחסים בין ישראל לרשות, וגם על התקווה שהמגעים האלה מייצרים.

גיורא רום בין סירנת יום הכיפורים לאזעקת מלחמת המפרץ - חלק ב׳ Apr 07, 2023

בחלק השני חוזר אמיר אורן עם אלוף בדימוס גיורא רום למינויו למפקד על טייסת ׳רן פקר מאוד התעקש על זה, רן ואני היינו יחסית מאוד קרובים, הוא שכנע את בני פלד שאני אתמנה׳.
הסירנה שנשמעה ובישרה את מלחמת יום הכיפורים ״כל הסיפור של לפני המלחמה עוד צריך ללמוד אותו״ וסוגיית האחריות״ תמיד של הדרג הבכיר ביותר״. על מלחמת ההתשה ״גם בה חיל האוויר לא אמר לעצמו את האמת״ והמינוי שעליו וויתר לראש לשכת הרמטכ״ל ״בני פלד אמר לי תוותר על זה״.

על מבצע ׳רגל עץ׳ לתקיפת מפקדות אש״ף בטוניסיה ופרוץ מלחמת המפרץ ״פתאום משוגרים סקאדים על ישראל בפעם הראשונה המודיעין אומר לי ׳שוגר סקאד׳ ואני אומר למי שצריך לומר ׳תפעיל את האזעקה הלאומית׳ והפחד שהזעיק אזעקת שווא.

ופרשת פולארד ״יום אחד באתי לארץ וקראו לי למשרד ראש הממשלה ואמר לי פלוני ׳עושים עוד מאמץ לשחרר את פולארד. אנחנו רוצים שתפגוש את ראש המודיעין של הNAVY, זה האיש הכי גרוע שאפשר לפגוש. הלכתי אליו הביתה, הוא לקחבלוק צהוב ואמר לי ׳אני מקשיב׳. אחרי זה הוא לקח בלוק צהוב ואמר לי ׳תרשום מה שאני אומר לך ובמשך שעה הוא שפך עליי את סיפור פולארד מנקודת מבטו׳.

וגם: עמדתו לגביי מאבק הטייסים המתנגדים לרפורמה.

כוכב אחד מעז: רן כוכב מסכם כהונה כדובר צה״ל Apr 05, 2023

קציני צה״ל בדרגת תת-אלוף, המכהנים לעתים בשלושה תפקידי תא״ל לפני החלטה על קידומם או פרישתם, אינם נוהגים לגוון: מפקד אוגדת מילואים, מפקד אוגדה סדירה, ראש חטיבה במטכ״ל או רמ״ט בפיקוד או בזרוע.
תא״ל רן כוכב, רנכו, חרג מהמתכונת. כל-בו: שלוש פעמים עמד בראש מערכים שונים זה מזה בתכלית. קצין משטרה צבאית ראשי, מפקד ההגנה האווירית, דובר צה״ל; את תפקיד דו״צ סיים רק לפני שבוע, וניכר בו התמהיל של ״אבן נגולה״ עם ״הבה נגילה״.
באירוע החלפתו בדובר החדש, תא״ל דני הגרי מחיל-הים, התבדח מפקדו, ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק, ואמר שאין הבדל מהותי בין ההגנה האווירית לדוברות צה״ל - בשתיהן מיירטים, שם מטוסים וטילים וכאן שאילתות עיתונאיות. דו״צ, כמובן, הוא תפקיד יותר מורכב בהשפעותיו ופחות צבאי במקצועיותו, בין הסדן של הרמטכ״ל והחיילים לפטיש של התקשורת והציבור.
בשיחה עם אמיר אורן מספר הדובר שזה-עתה-יצא על שירותו ביחידות נ.מ. שהיו לגדודים ולכנף בהגנה האווירית, על ״וולקן״ ו״חץ״ וכיפת ברזל, על לוחמות בסוללות ומה אמר בהקשר זה לרבנים, על הצנזורה ועל מקומה של האמת ביחסי צה״ל עם העיתונות.

גיורא רום בין הסולו במטוס המיראז׳ לכיסא המפלט שתחתיו מצרים - חלק א׳ Apr 03, 2023

אלוף במילואים גיורא רום הוא בן המחזור המיוחד של הפנימייה הצבאית שהצמיח גם את אמנון ליפקין המנוח ומתן וילנאי שיבדל לחיים ארוכים. על התקופה הזאת הוא אומר ״הייתה הילה של תחרות, בקילומטר האחרון אתה מחיש את צעדיך לפני אמנון״.
על קורס הטייס והשתלבותו כטייס במערך מטוסי המיראז’ ״כשעשיתי את הסולו על מיראז׳ הייתי בן 20 וקצת, זה היה משהו מופלא״, על הפעם שבה אמר לרן פקר “הנה אני פה אני יכול לטוס, הוא שלח אותי לרופא להביא פתק״ ועל נקודת המפנה בנובמבר 1964 המכונה ״תקרית תל דן״, שהייתה לדבריו של רום ׳אבן דרך בהתפתחות המקצועית של חיל האוויר׳ ופרוץ מלחמת ששת הימים ״לא ידענו מה זה מלחמה״ ועל היריב שמולו בקרב האוויר ״שמחתי שהוא נטש, הוא הלך לתיכון כמוני, היה בקורס טייס כמוני״.
ב11 בספטמבר 1969 גיורא הופל ״עשיתי שם טעות טיסתית, זה לא הופיע בתוכנית החיים שלי, מצאתי את עצמי נוטש את המטוס שלי 60-70 ק״מ מערבית לתעלה״ והשבי ״לילה אחד נכנס סעיד, קצין המודיעין שליווה אותי, זה היה אחרי שהיכה אותי איזה סוהר אחד. התפתחה שיחה ביני ובין סעיד והוא שאל אותי ׳קפטן האם אתה חושב שתטוס עוד פעם? אמרתי לו, וודאי׳ וקבלת הפנים עם שובו ״הכי קבלת פנים שיכול להיות״.
לתגובות והערות -
Afarkeset@hotmail.com
דבר המפרסם 👇
מאזינים לאלקטרה נדל״ן-הפודקסט, ארז טל משוחח עם יו״ר אלקטרה נדל״ן גיל רושינק. שיחה על השקעות אלטרנטיבות וקבלת החלטות https://bit.ly/3ZpmsEp

פרופ׳ יצחק אדיג׳ס בראיון מיוחד: נתניהו גימד את סביבתו בממשלה והתגמד בביתו שלו Mar 30, 2023

פרופסור יצחק קלדרון אדיג׳ס הוא מומחה בעל שם עולמי לניהול, יועץ למנהיגי מדינות ולמנהלי תאגידים ברחבי תבל. בן 86, ״גר בקליפורניה וחי בארץ״, חריף בביקורתו על נתניהו, סגנונו ואובדן הדרך במאמץ להימנע מאובדן השלטון, שבלעדיו חייו לא יהיו חיים - הוא מסוג הקברניטים שתמות נפשם עם פלישתים, גם כאשר הם הפלישתים.
בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ ממקם אדיג׳ס את נתניהו של שלושת החודשים הראשונים של 2023 במשבצת השליטים ששיכנעו עצמם שהם כל-יודעים וכל-יכולים, גימדו את סביבתם בממשלה או בחברה אך התגמדו בביתם; ונתניהו אף נתון לחסדם של שותפיו סמוטריץ׳ ובן גביר. למרות מרכזיותו של נתניהו באחריות למשבר, בעיני אדיג׳ס הבעייה עמוקה יותר מכל הרכב אישי בפוליטיקה - היא נובעת ממלחמת הכל בכל, בין ציבורים שונים, בשאלת הגדרתה ומהותה של מדינת ישראל.
מאזינים לאלקטרה נדל״ן-הפודקסט, ארז טל משוחח עם יו״ר אלקטרה נדל״ן גיל רושינק. שיחה על השקעות אלטרנטיבות וקבלת החלטות https://bit.ly/3ZpmsEp

אביגדור פלדמן: מי זה פורום קהלת? אנשים שלקחו את המשפט והפכו אותו לנשק שמפרק את המדינה Mar 29, 2023

בפרק היום אביגדור פלדמן, מיקירי מערכת ״אפרכסת״ פותח לנו חלון, בשלישית, אל מאחורי הקלעים של בתי המשפט.
על הקולגות ״אני הייתי לוקח את שפטל, משום שהוא מאמין בצדקת הלקוח שלו״, על העבודה כסניגור פלילי ״אתה יכול ללמוד הכל מכתמי הדם״. ההבדל בין ערכאה צבאית לאזרחית ״בבית משפט צבאי יש יותר זיכויים״, הרמה הכללית של השוטרים ״יותר טובה ממה שהתחלתי״, עורכי דין שהופכים לשופטים ״לא כל עורך דין טוב, הוא שופט טוב״ והכיבוש ״שאלו אותי למה אני עותר כל הזמן, אמרתי כי אני רוצה שהם (השופטים) יכתבו, שתהיה ספריית הכיבוש״.
וגם: ״בית המשפט העליון הוא לא הצבא האדום, הוא לא חייב לשיר במקהלה אחת״.

פרופ׳ שאול קמחי על הפרופיל האישיותי של נתניהו: נצלן, קורבן, רדוף. הכל מתחזק בימים אלה Mar 26, 2023

לפני 24 שנים פרופ׳ שאול קמחי כתב את הפרופיל של בנימין נתניהו. בשדה האקדמי נחשבת הסוגה הזאת כנחותה, משום שהיא קשה להוכחה. במקרה של נתניהו, טוען פרופ׳ קמחי, הדיוקן האישיותי ששירטט לנתניהו מוכח בימים אלה כנכון.
הדפוסים שאפיינו אותו הם חשדנות, קורבנות, יחסים אינסטרומנטליים והיעדר אמפתיה. בדידותו של נתניהו, הכוח והניתוק שמביאה איתה שררה ארוכת שנים, משתלבים עם אימת המשפט והשפעתה ההולכת וגוברת של המשפחה. כל אלו הם תערובת אישיותית מסבירים את השינויים שחלו בהתנהגותו של נתניהו בשנים האחרונות.

נחום אדמוני, 93, ממעקב אחר אצ״ל ולח״י לראשות המוסד תחת בגין ושמיר Mar 22, 2023

נחום אדמוני היה לא רק הרמס״ד הששי, אלא גם הראשון שצמח מתוך המוסד, ומה עוד מתחום קשרי-החוץ החשאיים (״תבל״) ולא מהפעלת הסוכנים (״צומת״) או המבצעים (״קיסריה״). הוא התמנה לתפקידו ערב הטבח בסברה ושתילה, בספטמבר 1982, וכיהן בו שש שנים וחצי.
מסלולו המודיעיני של אדמוני נפתח בשנות ה-40׳, כנער ירושלמי שפעל בשירות הידיעות של ההגנה, ש״י, במחלקת המעקב אחר אנשי אצ״ל ולח״י - הכנה ייחודית לכפיפותו, לאחר ארבעה עשורים, לראשי המחתרות בגין ושמיר. לאחר מלחמת 1948, במצור הקשה על ירושלים, ולימודים בקליפורניה, גוייס למוסד ויצא מטעמו לשליחות במזרח אפריקה. בין השאר, הזדמן לו להגיע לאתיופיה ולמרוקו במוצאי נסיונות הפיכה בהן נגד הקיסר והמלך.
בפעילותו ב״תבל״ התוודע לכמאל אדהאם, ראש המודיעין הסעודי ושותפו של המרגל המצרי אשרף מרוואן, ולאיש ה-CIA ג׳ים אנגלטון, שאותו ליווה לביקור אצל בן גוריון. הוא היה מראשוני המופקדים על המגעים עם הנוצרים בצפון לבנון, אך התלונן על התרועעות-יתר של עמיתו דייב קמחי עם בכירי הפלנגות. במחלוקת על תקיפת הכור ליד בגדד תמך בהפצצה, כאשר מוצתה יכולת המוסד לחבל ברכיבים הגרעיניים בעיראק או מחוצה לה.
בהתמודדות על ראשות המוסד, לאחר האלוף יצחק (חקה) חופי העדיף בגין את האלוף יקותיאל (קותי) אדם. אדמוני התכוון לפרוש עם כניסת אדם לתפקידו. כשאדם נהרג בלבנון חודשה מועמדות אדמוני, שהפעם זכה.
אף שטבח סברה ושתילה העיב על תחילת כהונתו הצליח אדמוני להימנע מהסתבכות ברוב הפרשיות שפקדו זרועות אחרות של מערכת הבטחון באמצע שנות ה-80׳: קו 300, פולארד, איראן-קונטרס, ואנונו (אז נשלח המוסד לתקן מה שמשרד הבטחון והוועדה לאנרגיה אטומית הזניחו). יוזמתו לחידוש המגע המודיעיני עם ירדן הביאה לפגישה מפתיעה עם חוסיין.
בשיחה עם אמיר אורן שופע אדמוני בן ה-93 זכרונות מרתקים. מאחורי חזותו המאופקת והדיפלומטית, ששיקפה הצלחה ברקימת קשרים עם שירותים זרים, נצברה גם מיומנות בפוליטיקה אירגונית, שבלעדיה מן הנמנע להגיע לראשות גוף כוחני כמו המוסד.
אדמוני נשאל פעם מדוע הסתכן המוסד בגיוס ויקטור אוסטרובסקי, שלצד תיחכומו וליטושו נודע גם בהתנהגות בעייתית, ממזרית, של חתול רחוב. ״המגוייסים, ברובם, היו באותה תקופה צעירים ללא רבב, סרנים בצה״ל או ילדים טובים ירושלים,״ אמר, בכוונו למאפיין מסויים של מרובעות. ״לפעמים מועיל לצרף אליהם חתולי רחוב.״ אוסטרובסקי, הסתבר, לא היה החתול הנכון, אבל גם אדמוני, בטיפוסו לראשותו הנכספת של המוסד, לא היה זר לכישורי הניתור, השריטה והנחיתה על הרגליים.

אהוד נצר: הנזק החברתי, ולא רק הביטחוני, משול לפיצוץ אטומי Mar 13, 2023

״לאורך השנים,״ כתבו החודש עשרות יוצאי הוועדה לאנרגיה אטומית והמרכזים הגרעיניים בדימונה ובנחל שורק, ״התבצע שירותנו בחרדת קודש ונשען על האמונה בצדקת הדרך, האמון במנהיגי העם והמדינה הנוהגים באחריות על פי מגילת העצמאות ומבינים את עוצמתנו הקיומית כמדינה דמוקרטית חופשית״.
ותיקי האטום הצטרפו למחאת מאות אלפי האזרחים, ביניהם רבבות אנשי בטחון וצבא, נגד ״בליץ החקיקה המטורף (המעורר) חרדה מסכנה אמיתית ומוחשית למפעל הציוני שהוקם כאן״.
אחד מבכירי החותמים על ״המגילה שלנו״, מהדורת הגרעין למגילת העצמאות, היה ד״ר אהוד נצר, לשעבר מנהל הקרייה למחקר גרעיני נגב - קמ״ג. נצר, לפנים בחיל הים, ברפאל ובמטה הוועדה לאנרגיה אטומית, מזהיר מפני פגיעה בטחונית ומדעית חמורה, בסגל הכור הגרעיני (וגם ברפאל ובאקדמיה), אם לא תיעצר חקיקת נתניהו-לוין-רוטמן.
אף שהוא מקפיד שלא לגלות ולו זנב טפח מסודות הגרעין הישראלי, עולה מדברי ד״ר נצר, בשיחה עם אמיר אורן, שהסוד החשוב ביותר של העוצמה הישראלית הוא אמונם של אנשי הבטחון והמדע במשטר הדמוקרטי ובתום-הלב של נבחרי הציבור. אם לא תיבלם הפגיעה בהם, קובע נצר גם בהסתמך על שיחותיו עם רבים מעמיתיו, הנזק יהיה לא רק חמור, אלא גם בלתי-הפיך.

ניצן אלון: לא הגנרלים השתנו, החברה הישראלית השתנתה Mar 12, 2023

ניצן אלון היה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש אגף המבצעים בצה"ל ומפקד פיקוד המרכז.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מתאר את תקופתו כמח״ט בשטחים ״לימדה אותי שהאתגר הוא לייצר מרחב אינטרסים משותף״, היחסים עם הפלשתינים ״יהיה יותר רע לפני שתהיה איזושהי יוזמה״.
על הסמכויות של המנהל האזרחי בידי סמוטריץ׳ ״קטסטרופאלי״, המאבק מול איראן ״האיום מכיוון איראן הוא לא רק גרעיני וזה איום מוחשי מאוד, אבל איראן אינה דוהרת לגרעין וכדאי לנסות להידבר״, מעמד הגנרלים וכניסתם לפוליטיקה ״יותר משהשתנו הרמטכ״לים השתנתה החברה הישראלית״.

אורי שגיא: נתניהו היה מוכן להחזיר את הגולן לא פחות מרבין, שלא יבלבל את המוח Mar 10, 2023

אורי שגיא, במקור אייזנברג, הוא כיום מזקני שבט גולני, החטיבה שעל לוחמיה פקד בכל דרג, כולל הסיירת וגדוד 13 במלחמת ההתשה ועד למח״ט לאחר מלחמת יום הכיפורים, בין השאר בראש נבחרת של אנשיה במבצע אנטבה. בשתי מלחמות, ב-1973 וב-1982, היה בתפקידי מפתח ב״בור״ המבצעים. שגיא היה מפקד אוגדה 36 בגולן, פיקוד הדרום וחילות השדה.
בתפקידו הבכיר ביותר של שגיא בצה״ל עמד בראשות אגף המודיעין, בתקופת שמיר-ארנס (שלהי כהונת דן שומרון כרמטכ״ל ותחילת כהונת אהוד ברק) ובעיקר בתקופת ראש הממשלה ושר הבטחון רבין, עם ברק כרמטכ״ל. אלה שנות התירגול הקטלני להתנקשות בסדאם חוסיין (צאלים ב׳) ותהליך אוסלו. ראש אמ״ן, שסיירת מטכ״ל כפופה לו ושאוזניו כרויות ליריבים המדברים לעתים גם עם ישראלים, נמצא בעמדת מפתח בפרשיות אלה.
בשיחה עם אמיר אורן מגלה האלוף במילואים שגיא שלאמ״ן נודע שבכירי אש״ף מדברים עם ״יאיר״ ועם ״רון״. לפי ההקשר, ניחשו שיאיר הוא השר יאיר צבן. רבין הרגיע את שגיא: העניין, שבחשיבותו המעיט, ידוע לו; יאיר הוא ד״ר הירשפלד, שיחד עם רון פונדק פעל מטעמו של ביילין, בברכת פרס ובהסכמת רבין.
צומת פעילותו של ראש אמ״ן הוא בין הקב״ר והקברניט - בין קצין הבינה הרשתית של יחידה 8200 לבין ראש הממשלה, שמיר ורבין, פרס ונתניהו. הוא מספר גם על המשא-ומתן עם סוריה, מרבין עד ברק, בדגש על נכונות נתניהו לסגת מכל רמת הגולן.
לשגיא הובטח שיתמנה לסגנו השני של רב-אלוף ברק, כדי שיוכל להתמודד עם אמנון-ליפקין שחק על כהונת הרמטכ״ל ה-15. ההבטחה הופרה, אך שגיא מפתיע: ביחסיו עם שחק היו גם פרקי חיבה והערכה.
משפחת אייזנברג-פיין תקעה סיכות בולטות במפת ישראל: יסוד המעלה, מטולה, דגניה, כפר ביאליק. לאחרונה נדרש שגיא להתייחס לקרוב לא כל כך רחוק המתבלט במפה אחרת, הפוליטית: בצלאל סמוטריץ׳. אין צורך ברקע של מעריך לאומי כדי להסיק מדברי שגיא על סמוטריץ׳ שמיותר להזמין אותם למיפגש משפחתי.

יואב סגלוביץ׳ חלק ב׳: יש כאן מתקפה ברוטאלית על רשויות המדינה, אנחנו נתגבר Mar 08, 2023

בחלק השני של השיחה משוחחים אמיר אורן ויואב סגלוביץ׳ על חשיבות תהליכי העבודה במלחמה בפשיעה ותפקידו כראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, על תפקידו של החוקר ״יש חשיבות לייצר בועה אל מול מה שקורה בחוץ״. על פרשת הרפז ״חשבתי שאין עבירה פלילית״ ותיק ליברמן ״הייתה החלטה שיוגש כתב אישום, אחרי זה היו תהליכים שאני לא הייתי מודע להם, היועץ שינה את דעתו״. על פרשת ״פגסוס״: ״זאת הייתה חובה ערכית לא לקפוץ למסקנות בלי לבדוק״.
וגם: המיזם שהוביל ״מסלול בטוח״ והפירגון לליברמן.

יואב סגלוביץ׳ על: קצב, ליברמן, התפנית של אלשיך ו״פגסוס״-חלק א׳ Mar 03, 2023

יואב סגלוביץ אינו השוטר הראשון שהגיע לאחר פרישתו לכנסת, אך הוא בודאי הבולט שבכולם. לפוליטיקה הגיע אחרי שלושה עשורים כקצין משטרה, כתובע ומפקד תחנה, מקים יחידות חקירה ארציות (הכלכלית, להב 433) ומפקדן והשיא - ראש אגף החקירות והמודיעין. יאיר לפיד, מארגן פוליטי מעולה אך כשלון מימשלי מתמשך, המעדיף נאמנים ותיקים ואישיים, לא הציב אותו במקום ראוי ברשימת ״יש עתיד״ ולא הציע אותו, כמתבקש מכישוריו, המוחלטים והיחסיים, לתפקיד שר בממשלתו עם בנט, מוטב השר לבטחון פנים. כסגן השר במשרד הבט״פ, נקודת אור בממשלה אפורה באיכות אנשיה ונרתעת מיוזמות, הוביל סגלוביץ מאמץ בין-משרדי לצימצום הפשיעה בחברה הערבית.
בכנסת הנוכחית הוא בולט במתקפה רהוטה, מנומקת ועיקשת על החקיקה האנטי-דמוקרטית של נתניהו ושותפיו. ממושבו בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מדוכן הנואמים במליאה וכמרואיין מבוקש בתקשורת הוא מציג את הטיעון העיקבי והמשכנע ביותר נגד נתניהו, לוין ורוטמן.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מספר על מסלולו במשטרה, על קשריו עם יוחנן דנינו ומשה מזרחי, על חוויותיו בנתניה, כפר סבא ואילת, על מעורבותו בחקירות צחי הנגבי - השר שקידם אותו - ומשה קצב, על אכזבתו מסגירת תיק ליברמן, על התפנית בגישת רוני אלשיך לחקירות המשטרה, על הפיאסקו של כלכליסט (״פגסוס״) ועל אסכולת הבועה ביחסי חוקר-נחקר.

ירון לונדון: אני עומד במצבו של יהודי בורשה ב-1937 והוא אומר לעצמו ׳זה יעבור׳, לגיטימי להרהר בכך Feb 27, 2023

על פי הגדרתו, ירון לונדון הוא כלבויניק. הילד הקורא שהיה, וחלם להיות מאייר, הפך להיות מהיוצרים הפוריים שהיו לתרבות הישראלית. מראשוני הקריינים בקול ישראל, ראש וראשון המראיינים בטלויזיה. האיש שעשה כמעט הכל ונותר סקרן וחד כתער.
בשיחה מיוחדת עם אמיר אורן הוא חוזר לימי ילדותו בתל אביב, מספר באופן נדיר את נסיבות מותה של אמו זיכרונה לברכה, נזכר בפעם שבה ראיין את הדלאי לאמה, בטלפון שקיבל ממשה שרת, בחטיבה 401 בפיקודו של דן שומרון שאליה הצטרף בימי מלחמת יום הכיפורים ובאוגדה של האלוף מנדלר שנהרג במהלך המלחמה.

שקמה שוורצמן-ברסלר: לא מנהלים משא ומתן עם אקדח לרקה Feb 19, 2023

ד"ר שקמה שוורצמן-ברסלר היא פיזיקאית וחוקרת בכירה במכון ויצמן. היא גם מובילת המחאה נגד המהפכה המשפטית. בשיחה עם אמיר אורן, משתפת שוורצמן-ברסלר כיצד סרטון שצילמה במארס 2020, בו קראה לציבור לקחת דגל שחור ולעלות לכנסת, הפך אותה לפעילה פוליטית; על הקצב והנפח המפתיע שתפסה המחאה הנוכחית ("הפחד ממה שקורה מניע לפעילות"); על האם לוין ורוטמן הם בני שכנוע ("אין מה לשבת איתם, זאת אידיאולוגיה שהם מקדמים שנים"); על מקומן של נשים במחאה ("נשים הולכות להיפגע, היציאה שלנו כנשים צריכה להיות משמעותית וחוצת מגזרים"); מה דעתה על הטענה להטייה עדתית של המחאה ("משתמשים בטיעון הזה כדי לייצר שנאה וכוח פוליטי, במקום לקדם פתרון") ומדוע ההצעות להצטרף לפוליטיקה לא מעניינות אותה.

ערן דולב חלק ב׳: אין ׳אילו׳ בהיסטוריה, גורודיש היה וזה מה שהיה Feb 15, 2023

בחלק השני של השיחה חוזר פרופ' ערן דולב עם אמיר אורן לעבודה המשותפת עם אריק שרון המנוח בפיקוד הדרום "לשבת במטה של אריק זה היה יופי, אריק אהב לבוא למפקדה שלי כי היה לי טבח של ממולאים״.
הוא נזכר בפעם שבה ניסה גורודיש המנוח להכשיל אותו ״הסגנון שלו היה בלתי נסבל״ וברגעים הקשים ביותר במלחמת יום הכיפורים שבהם היה בודק את רשימות הנפגעים ״בר לב התקשר אליי ושאל אותי מה עם עומר, כשהכנסתי את האף מתחת לטנק שרוף, זה הרגעים הקשים״.
וגם: החשיבות בטיפול המוקדם בשדה הקרב והשמועות הזדוניות אודות נטיותיו המיניות של דן שומרון ז״ל בימי מינויו לרמטכ״ל.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

פרופ' ערן דולב חלק א': מלחמות זה כמו מגיפה, אבל זה ניתן למניעה Feb 09, 2023

פרופ' ערן דולב התגייס ב-9 בפברואר 1965, השבוע לפני 57 שנים. הוא כבר היה אחרי הסטאז' של לימודי הרפואה והחליט להרים את ידו ולהתנדב לחטיבת הצנחנים. בתפקידו האחרון בשירות קבע הוא היה קצין רפואה ראשי והשתחרר בדרגת תת אלוף.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לימיו הראשונים בחטיבה, האהבה לרפול "הייתי בטוח שאם יקרה לי משהו, הוא בחיים לא ישאיר אותי בשטח", הרתיעה ממפקדים שלא מפחדים והסירוב לצנוח בצניחה לציון 50 שנה למתלה: "בגילי אני לא צונח בשביל להשוויץ".
הוא מתאר את תפקידו במבצע 'תשורה' שבו פשטו כוחות סיירת מטכ"ל והצנחנים על שדה התעופה הבינלאומי בביירות. נזכר בימיו בסיירת מטכ"ל "זה ארבע שנים שאני לא ישנתי" וגם משמיע ביקורת על חוסר הדאגה לרופאים הצעירים במערכת הבריאות.
הוא נזכר בפעם שבה חלה האלוף אריאל שרון ביקש "רופא פנימי עם כובע אדום" והתעקש שלא ללכת לבית חולים "הפעם האחרונה הייתה עם הבן שלי שנהרג שם" ומספר מה קרה כשאריק ביקש למנות אותו לרופא האוגדתי שלו.
וגם: איך הגיב חבר ילדותו אריק איינשטיין המנוח לשיחת הטלפון האחרונה שקיימו?
דבר המפרסם 👇
ממליצים לכם להאזין לפודקסט ׳הסכת ושמע׳ של מכון שלום הרטמן בהגשת תהלה פרידמן https://spoti.fi/3Y0biG4
—
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

פרופ׳ דניאל כהנמן בראיון מיוחד: יהיה יותר רע לפני שיהיה טוב Feb 05, 2023

פרופ׳ דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, הוא ישראלי המתגורר בניו יורק ועודנו קשור, בשנתו ה-89, באוניברסיטת פרינסטון. הוא ממייסדי יישום הפסיכולוגיה בצה״ל וחוקר פורץ דרך, יחד עם עמיתו עמוס טברסקי, של השפעת מאפייני ההתנהגות האנושית על הכלכלה. טברסקי, קצין צנחנים שזכה בציון-לשבח על אומץ-לב בפעולה להצלת אחד מחייליו, נפטר שש שנים לפני ההחלטה על הפרס (המוענק רק לחיים) אך אוזכר בו.
ההשערה המקורית שהוכחה במחקריהם: החשש מהפסד משפיע על החלטות יותר מהציפיה לרווח. זה נתון כלכלי המקרין גם על העדפות מדיניות ובטחוניות. האדם הפרטי דני כהנמן אינו מתיימר לפעול אחרת ממושאי מחקריו: הוא מתאר עצמו כפסימי.
בשיחה עם אמיר אורן, ימים מעטים לאחר שובו מישראל והתבטאויותיו החריפות נגד תוכנית נתניהו-לוין נגד מערכת המשפט, מתמצת פרופ׳ כהנמן את רעיונותיו, מבהיר מדוע הוא חרד לעתיד המדינה, מדבר על הגירת ישראלים מבריקים לאקדמיה האמריקאית ומעריך באיזה גיל (לא) כדאי למדען לקבל פרס נובל.
דבר המפרסם 👇
היום, גינדי מציעה לכם פרויקט חדש, ממש ליד רמת אפעל. קרוב לכל מקום ובמחירים של פעם 👇
https://podcasts.getallin.media/gindi
—
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

מיכה חריש: אבא שלי אמר ׳הבן שלי יהיה חייל של בן גוריון״ Jan 28, 2023

בשיחה עם אמיר אורן חוזר השר וחבר הכנסת לשעבר מיכה חריש לתחנות מרכזיות בחייו. שר התעשייה והמסחר בממשלת רבין השנייה.
על ילדותו ברומניה ומעצרו של אביו על ידי המשטר הקומוניסטי, העלייה לארץ ׳דאגו שתהיה לי מורה לכינור, גם כשלא היה מה לאכול״, הכניסה לפוליטיקה דרך תא הסטודנטים באוניברסיטה, העבודה הדיפלומטית שביצע כמזכיר הבינלאומי של מפלגת העבודה, פעילותה של ועדת החקירה בראשותו של אבא אבן בעניין הפעלתו של ג׳ונתן פולארד, ממשלת רבין השנייה על סכסוכיה הפנימיים והישגיה הלאומיים.
וגם: תפקידו כמתווך בין שמעון פרס למקבילו הספרדי פליפה גונזאלס. משימה שתרמה לכינונם של יחסים דיפלומטיים בין ישראל לספרד בינואר 1986.
ממליצים לכם להאזין לפודקסט ׳הסכת ושמע׳ של מכון שלום הרטמן בהגשת תהלה פרידמן https://spoti.fi/3Y0biG4
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

מני נפתלי: אם הייתי שותק, הייתי ראש המל״ל Jan 26, 2023

האדם החזק ביותר בישראל הוא ראש הממשלה. מכאן שהאדם החלש ביותר בישראל הוא מי שיוצא נגד ראש הממשלה והמנגנון האדיר - פקידים, שוטרים, פרקליטים ואף שופטים שואפי קידום התלוי בפוליטיקאים - העומד לרשותו.
מני נפתלי היה בן פחות מ-35 כשיצא לשבור את המשוואה, ובעיקשותו כי רבה הצליח. זאת היתה התוצאה, לא הכוונה. הוא רק דרש את זכויותיו, את שהובטח לו. כשהמערכת ניסתה למחוץ אותה, סירב להיכנע. הוא אילץ את מבקר המדינה ואת להב 433 להתייחס ברצינות לתלונותיו. ללא חשק, לאחר עיכובים ומיסמוסים, נפתחו בדיקות, חקירות, תיקים. הודות לשופטת בית-הדין לעבודה דיתה פרוז׳ינין ובאות כוחו, עורכות-הדין נאוה פינצ׳וק-אלכסנדר ונעמי לנדאו, ולמרות התגייסותה החנפנית של פרקליטות מחוז ירושלים, נוצחה משפחת נתניהו. כך נפרץ הסכר.
נפתלי אינו רך-מזג. הוא הראשון להודות שיש בו, או לפחות היה בו, תו-אופי של פרא-אדם. בלעדיו, בלי אותה תרכובת של נחישות ופיקחות, היה נכנע או נקנה.
שנותיו כמאבטח אישים במשרד - ובמשפחת - ראש הממשלה וכאב-הבית בבלפור ציידו אותו בלקחים לחיים. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ הוא מתרגם את המוטו שלו, ״זהירות: לא פראייר״, למונחים מעשיים: יש לו עדיין במחסני-החירום תחמושת הגנתית, לשימוש אם יותקף. מסמכים, הקלטות? הוא מחייך ומשתתק.
—
ממליצים לכם להאזין לפודקסט ׳הסכת ושמע׳ של מכון שלום הרטמן בהגשת תהלה פרידמן https://spoti.fi/3Y0biG4

נחמיה דגן: כשעשיתי הסבה לשיריון עזר ויצמן אמר לי ׳מה אתה הולך לחי״רי בירי׳? Jan 24, 2023

נחמיה דגן הוא ממקימי מערך המסוקים של חיל האוויר. תא״ל במיל׳. בתפקידו האחרון היה קצין חינוך ראשי.
על הילדות בכפר חיטים והגירוש מהמושב, ימי מלחמת ההתשה ופרוץ מלחמת יום הכיפורים ׳אני אמרתי שאם ההליקופטרים יעשו מה שעשו במלחמת יום הכיפורים אין הצדקה לקיומם׳. ההסבה לשיריון ״עזר (ויצמן) אמר לי ׳מה אתה הולך לחי״רי בירי׳״. תפקידו של מסוק במלחמה ״הקשר הבינאישי עם הכוח שהוא מסייע לו״, מערכת היחסים עם רן פקר המנוח ותפקידיו של חיל החינוך בצה״ל של היום לעומת העבר.
וגם: מה אמר לו חברו-מפקדו דן שומרון?

עוזי עילם על הסכם הגרעין חלק ב׳: הייתי בעד ההסכם, אבל אמרתי לאמריקאים ׳מיד מרגע שחותמים, לעבוד על ההסכם הבא׳ Jan 17, 2023

בחלק השני של השיחה עם עוזי עילם הוא חוזר עם אמיר אורן לאווירה במטה הכללי במלחמת יום הכיפורים ולפיתוח מטוס ללא טייס חרף התנגדות אמ״ן וחיל האוויר.
הוא נזכר ברגע שרבין קרא לו וביקש ממנו להתמנות למנכ״ל הוועדה לאנרגיה אטומית ״ביקשתי זמן ללמוד״ ולהתנגדותו להפצצת הכור בעיראק ״אוסיראק״: ״בגין ידע שאני מתנגד לעיתוי (ערב בחירות) והוא אמר לי: ״הם, זה מפלגת העבודה, לא יעזו לפגוע בכור״.
על הסכם הגרעין עם איראן ״חשבתי שנתניהו שוגה שגיאה מסיבית גדולה, חשבתי שאובמה צדק בתמיכה שלו, חשבתי שרוב האנשים שטוענים שהם יודעים משהו לא טרחו לקרוא את ההסכם״.
וגם: מדוע תמך במינויו של אהוד ברק לרמטכ״ל על חשבון דן שומרון?

עוזי עילם על מאיר הר ציון חלק א׳: אי אפשר היה שלא להעריץ את מאיר Jan 17, 2023

גם אחרי שלל תפקידים עוזי עילם (במקור טרכטנברג) עדיין זוכר איך לילי שרון הייתה הוגה את שמו במבטא הונגרי כבד. תת אלוף בדימוס. מנכ״ל הוועדה לאנרגיה אטומית. השתתף בפעולת התגמול ״חץ שחור״ ברצועת עזה. עליה קיבל את צל״ש הרמטכ״ל שהומר לעיטור העוז. ממקימי סיירת הצנחנים בפיקודו של מאיר הר-ציון. מג״ד 71 בחטיבת הצנחנים בששת הימים. לאחרונה פרסם את ספרו העשירי ״מוסקבה מאיימת״.
בחלק הראשון של השיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לימי פעולות התגמול וההערצה למאיר הר ציון אותו הכיר מילדות ״היה מגיע אחרון לכיתה, משום שהיה עושה טיולים ליליים לגלבוע״. נזכר בסגפנותו הקיצונית של רפול שהתעקש לישון בשק שינה ומתייחס לויכוח ההיסטורי אודות כיבוש העיר העתיקה בידי כוח צנחנים בפיקודו של מוטה גור ״הסיפור הזה של חוסר הערכה מנגן לו ברקע תמיד״.

דן טולקובסקי חוגג 102: האמנו כבר בשנות ה-50 שאפשר להשמיד את חיל האוויר המצרי Jan 11, 2023

האלוף בדימוס דן טולקובסקי, מפקדו החמישי של חיל האוויר ומהחשובים במניחי היסודות להצלחתו כזרוע האסטרטגית המרכזית, נולד ב-17 בינואר 1921. סיפור חייו גדוש אירועים שהוא מתאר ככתובים ב״יד המקרה״, מתל אביב ללונדון, מקורס טיס ב-RAF בדרום אפריקה למשימות קרביות בספיטפייר באירופה, מהקמת חיל האוויר לראשות המטה שלו ולפיקוד עליו, מהמעבר לעידן הסילון להשתתפות מטוסי הקרב והתובלה במבצע ״קדש״.
בראיון נדיר, ערב יום הולדתו ה-102, סיפר טולקובסקי לאמיר אורן על הוריו (המאמצים), על לימודי ההנדסה בבירה הבריטית המופצצת, על ״שירות האוויר״ שהיה לחיל; על משה דיין ויגאל ידין, על היריבות מנוער בין הרמטכ״ל השלישי מרדכי מקלף לחמישי חיים לסקוב; על בן גוריון ושמעון פרס והדרך לכור הגרעיני בדימונה (אך על סודותיו הוא שומר בעיקשות); על עזר ויצמן ומוטי הוד, שכל אחד מהם בתורו ״מת להיות מפקד חיל האוויר״; על המיסטר של שנות ה-50׳ והאפ-35 של היום; על הסכנה המרחפת על הדמוקרטיה הישראלית; ועל אורחותיו בתום 101 שנות חיים.
דן טולקובסקי, מבית הלורדים של ישראל ל״אפרכסת״.

אהוד ברק חלק א׳: אמרתי לעצמי אני לא אהיה פתטי Jan 04, 2023

בשיחה עם אמיר אורן - בכנות ובפרטנות השמורות איתו בדרך כלל רק למשפחתו ולחוגו הקרוב - מספר מפקד סיירת מטכ״ל, ראש אמ״ן והרמטכ״ל לשעבר (וגם שר הבטחון וראש הממשלה, אבל הפעם ללא מילה אחת על פוליטיקה) על צמיחתו מילד מופנם ותאב קריאה ללוחם קומנדו קר רוח המיומן בניווט ובתחבולות ולמפקד קרבי שהעז להתעמת עם בכירים ומנותקים ממנו בצמרת הצבאית.
על קיבוצו משמר השרון הוא אומר ״להוריי לא היה כלום, לא הייתה אסלה, לא מקלחת״. למרות האגדות שנקשרו בשמו על השיאים הספורטיביים אליהם הגיע בתקופת הכשרתו כלוחם, ברק מעיד על עצמו כי התחיל להתגלח רק בקורס קצינים אותו התחיל כחצי שנה לפני שחרורו ״אמרתי ממה שאני מבין מלחמה, אני רוצה לתת פקודות ולא לקבל פקודות״.
וגם: מה למד מאירוע הפרידה מהרמטכ״ל חיים לסקוב המנוח? ותשובה לשאלה האם גם הוא-כמו רפול איתן, החייל האמיץ והקשוח שהסתבר שנאבק בביעותי ליל-נושא איתו צלקות של הלם קרב.
שעתיים ראשונות לשיחה. המשך יבוא.

מיכאל בן יאיר חלק ב׳: גל החקיקה המתקרב מביא לשינוי המשטר מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה סמכותנית Dec 28, 2022

בחלק ב׳ של השיחה עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן-יאיר חוזרים לסוגיות שהונחו על שולחנו בזמן כהונתו בתפקיד: תיק העבירות הציבוריות של אריה דרעי, ההחלטה להגיש כתב אישום נגד שמחה דיניץ, המתיחות עם בנימין נתניהו בימי ממשלתו הראשונה סביב תיק יעקב נאמן ז״ל וההחלטה לפתוח את מנהרות הכותל ״יש מצבים שבהם אתה לא רוצה להיות קשור למעללי הממשלה״.
וגם: החשש מגל החקיקה המתוכנן של הממשלה הנכנסת.

מיכאל בן יאיר חלק א׳: מלחמה וצדק הם הפכים Dec 26, 2022

מיכאל בן יאיר כיהן על כס השיפוט תחילה בבית משפט השלום בעכו ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בחיפה ובתל אביב. לתקופה מסוימת ולבקשת שר המשפטים דאז דן מרידור ונשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר ז״ל כיהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון. כיהן כיועץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת רבין השנייה והתפטר זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד של בנימין נתניהו ב1997.
על ימי החלטת החלוקה בכ״ט בנובמבר ״המפקדה של חיים צדוק הייתה אצלנו בבית, הצטוונו לעזוב למערב העיר, היינו פליטים לחודש-חודשיים. היו לנו 3 דירות ו2 חנויות. אבי קיבל מהסוכנות היהודית 2 דירות וחנות אחת מהרכוש הנטוש של ערבים שהתגוררו במערב העיר. וכמו שאנחנו ברחנו הם ברחו מזרחה. את הרכוש הנטוש שלהם אנחנו קיבלנו. הסבתא שלי קיבלה את החנות. מלחמה וצדק הם הפכים״.
ימי הפנימייה הצבאית ״הפטריוטיות שטפה אותנו, הדבר היחידי שיש לי משם זה חברות טובה עם חברים״.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

צור קרן: בכל פעם שבונים שרשרת פיקוד מעוותת שהשיקולים לבנייתה לא עניינים התוצאה היא בכי Dec 23, 2022

צור קרן הוא יועץ לניהול בכיר, לשעבר בתפקידים מרכזיים במערך מדעי ההתנהגות בצה״ל, ויועץ למפקדי זרועות ופיקודים, אבי התאומות נחישות ורגישות.
בוגר תואר ראשון ושני מאוניברסיטת ת״א נסיון של 30 שנה בליווי תהליכי פיתוח ושינוי אסטרטגי בארגונים. תפקיד אחרון בצה״ל ראש מערך הפסיכולוגיה הצבאית בזרוע היבשה, בדרגת סא״ל.
בן 58, נשוי ואב לשלושה.
בשיחה עם אמיר אורן הם צוללים לעומקו של מערך מדעי ההתנהגות בצה״ל ואיתור המיועדים לתפקידי פיקוד. על ההתנתקות ״דני חלוץ התקשר אליי ואמר לי אני מתנצל אני יודע שאתה המצאת את ״בנחישות וברגישות״.
וגם: הליך הפקת הלקחים (תחילה בצוות בראשות אז תא״ל אבי אשכנזי ולאחר מכן וועדת אלמוג בראשותו של אלוף במיל׳ דורון אלמוג) בעקבות חטיפת החיילים באוגדה 91 שהביאה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
לפודקסט של אברום בורג 👇
https://open.spotify.com/show/7IUfmKrRc5W0G349S4U4wl?si=AT2dkhTvThGC4NpdjMYTrA
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

איתי ברון: מודיעין זה כמו מחרוזת פנינים שלא יוצאת מהכספת, היא צריכה לצאת Dec 19, 2022

איתי ברון הוא תת אלוף במילואים, לשעבר ר׳ חטיבת המחקר באמ״ן.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מתאר את צמיחתו במעלה תפקידי המודיעין של חיל האוויר. הוא מתאר את בניית תמונת המודיעין, תהליך שחלו בו שינויים מימי וועדת אגרנט ועד היום. לדוגמה, תפיסה אחת גורסת כי ״היכרות עם מושא המחקר יכולים לנבא פעילות עתידית״. התפיסה שמנגד (איציק בן ישראל הוא מייצגה המובהק וברון שותף לה) גורסת כי יש לעסוק במגוון חלופות ולהפריך חלופה אחר חלופה תוך שימוש ביצירתיות של קצין המודיעין.
וגם: התרומה החשובה של אביב כוכבי בהטמעת השימוש במודיעין בקרב הדרגים הנמוכים ביותר בצבא.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

יגאל קיפניס: בתחילת 1973 היו שתי חלופות, גולדה ודיין בחרו במלחמה Dec 14, 2022

ד״ר יגאל קיפניס הוא חקלאי והיסטוריון. טייס מסוקים בעברו. תושב מעלה גמלא שברמת הגולן. לאחרונה פירסם מהדורה חדשה של ספרו ׳1973, הדרך למלחמה׳.
בשיחה עם אמיר אורן קיפניס שופך אור על סוגיות משמעותיות ביחסי ישראל-ארה״ב והמלחמה הקרה, בימים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים. בין היתר הוא נוגע בחתימה על הסכם הפסקת האש באוגוסט-ספטמבר 1970. הסכם שהביא לסיומה של מלחמת ההתשה משום שהטכנולוגיה המערבית פיגרה אחרי זו הסובייטית. הוא מרחיב על הערוצים המקבילים שנוהלו בידי רבין וגולדה והתובנה העמוקה של הנשיא סאדאת שלא יוכל להחזיר את סיני במלחמה ושמוטב לעתידה של מצרים שיחבור לצד האמריקאי ולא לחלופה הסובייטית.
וגם: מבצע ׳קונסוליה׳ של סיירת מטכ״ל והפלת המטוס הלובי.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

מתן וילנאי: אנחנו בנסיגה טוטאלית, אנחנו בידיים של משיחיים Dec 11, 2022

מתן וילנאי החל את הקריירה בפנימייה הצבאית ומכאן נסק עד לתפקידי פיקוד בכירים בצה״ל. בין היתר היה מפקד חטיבת הצנחנים, מפקד בה״ד 1, השתתף בפעולות כראמה ואנטבה, כיהן כאלוף בשלושה תפקידים (אג״ם, אכ״א, פיקוד הדרום) ופשט את מדיו בדרגת אלוף כסגן הרמטכ״ל. בהמשך הצטרף לפוליטיקה וכיהן בין היתר כשר התרבות, הספורט המדע והטכנולוגיה, סגן שר הביטחון ומאוחר יותר כשגריר ישראל בסין.
בשיחה עם אמיר אורן הוא נזכר בפעם שבה רחבעם זאבי גנדי איים עליו; חוזר לפעולת כראמה האיקונית; ימי המרדפים בבקעה; מלחמת יום הכיפורים; מבצע אנטבה; מאבקי הגנרלים ״רבין אמר לי: יכול להיות שדן שומרון הומו? אמרתי לו נו וגם אם כן״.
וגם: ״אשתי אמרה לי אין מצב שאיציק מרדכי שם עליך דרגות אלוף״ וניסיון המרד של אביגדור קהלני בהחלטת שר הביטחון להעדיף את שאול מופז כרמטכ״ל ה16.
———
רוצים לדעת לאן הולך עולם הנדלן? מה צריך לעשות כדי שתהיה לכם דירה ואיפה נמצאת ההזדמנות הטובה ביותרעבורכם? מקשיבים עכשיו לפודקסט ׳משקיעים חכם׳ עם עורכת הדין דפנה שחר. בפרק הראשון משה בן זקן, מנכל הקרןלפיתוח ועידוד ענף הבנייה ואבי אבגיל יור התאחדות יועצי המשכנתאות כבר שם ויש להם לא מעט תובנות לחלוק איתכם. אפשר להאזין כאן 👈 https://spoti.fi/3UUvMPc
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

אילן פז על הפקדת הסמכויות בשטחים בידי סמוטריץ׳: צופה בעיות בבית הדין הבינלאומי, סכנה בטחונית, קטסטרופה ארגונית Dec 06, 2022

תא״ל במיל אילן פז התחיל את דרכו כלוחם בשייטת 13, התקדם בשרשרת הפיקוד והיה למח״ט מנשה ומאוחר יותר בנימין עד לתפקיד ראש המנהל האזרחי.
בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים לשירות בשייטת 13, מערכת היחסים המורכבת עם מפקדו יואב גלנט, המפגש עם החיל הירוק בתפקידיו בצבא היבשה ״ההתנשאות אין לה על מה להתבסס״, תפקידו כמח״ט מנשה בימי תהליך אוסלו והרגע שבו בני גנץ אסף את פקודיו לאחר מפגש בגבעת התחמושת עם הרמטכ״ל שאול מופז שהתבטא באופן בעייתי: ״בני אסף את החיילים שהיו שם ואמר שהוראות יורדות רק בשרשרת הפיקוד״.
וגם: הקטסטרופה כפי שהוא רואה אותה מהעברת הסמכויות בשטחים לידי בצלאל סמוטריץ׳.
לפודקסט של אברום בורג 👇
https://open.spotify.com/show/7IUfmKrRc5W0G349S4U4wl?si=AT2dkhTvThGC4NpdjMYTrA
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

דורון אביטל: איפוק זה להיות בטוח במציאות ולהחליט בזמן הנכון Dec 04, 2022

דורון אביטל הוא ד״ר ללוגיקה, לשעבר מפקד סיירת מטכ״ל וחבר הכנסת ה-18 מטעם סיעת קדימה.
בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים לדיסקית שהתגלגלה לידיו של יאסר ערפאת ושימשה את האחרון כדי לטעון למעורבות צה״ל בטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה. שלב התכנון המבצעי ״מפקדים דוגמטיים בשלב התכנון זה מאוד מסוכן״, אסון ההתייבשות בסיירת והלקחים הבטיחותיים והפיקודיים בעקבותיו ואסון צאלים ב׳ אליו התנגד: סיטואציה מוגזמת היא אסון צאלים.
וגם: למי אמר ״אני לא יודע איזה מארב ההיסטוריה מכינה לך?״

אביגדור פלדמן חלק ג׳: אילו לאולמרט היה את היומן של הגרוש של שרה נתניהו הוא היה זוכה במשפט Nov 29, 2022

בחלק השלישי של השיחה של אביגדור פלדמן עם אמיר אורן הם נוגעים בכמה תיקים מפורסמים וביניהם תיק מרדכי ואנונו ״פרנואיד עם זיכרון מצוין. היה לו משפט: כולם עובדים בשירות הביטחון הכללי, אבל יש כאלו שלא יודעים את זה״, מרקוס קלינברג ״אדם מאוד ממסדי ומאוד צייתן״ והלקוח דורון נויברגר, הגרוש של שרה נתניהו, שאותו ייצג אביגדור במשפט שהתנהל בין שניהם.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

דן חמיצר: 45 שנה לאחר נפילת אבי בקרב ניצנים ראיתי את תמונת גופתו. השאלה היא איך זה הוסתר מהמשפחות? Nov 27, 2022

דן חמיצר הוא החידונאי של המדינה. בן לעמנואל ז״ל שנפל בקרב על ניצנים במלחמת העצמאות. קרב שהפך לויכוח היסטורי. בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים למאבק שהתנהל במשך שנים. האם נכנעו אנשי הקיבוץ או עמדו בגבורה נגד הכוח המצרי שכבש את הקיבוץ.
הם מרחיבים אודות הסיבות בגינן התגייס לקורס טיס, ימיו בחברת ״ארקיע״ כנציג הועד ועבודתו כחידונאי ומפתח תוכניות חינוך עבור מערכת החינוך הישראלית בשלושים השנים האחרונות.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

אביגדור פלדמן חלק ב׳: כתבתי מכתב ליועמ״ש שקורא לבטל את הסדר הטיעון עם דרעי משום שהושג במרמה Nov 22, 2022

בחלק ב׳ של השיחה חוזר אמיר אורן עם עו״ד פלדמן לימים המתוחים של משפט קצב ״אתה מציג לו את החיים״, תומך בביטול הסדרי טיעון ״מושך את המשפט, מביא לעיוות״ ומספר לראשונה שהכין מכתב ליועצת המשפטית שבו הוא קורא לה לבטל את הסדר הטיעון עם השר לשעבר אריה דרעי. הוא אינו עוקב באדיקות אחרי משפט נתניהו אבל טוען: ״היה צריך להצטמצם לתיק אחד, את מי זה מעניין כל בקבוקי השמפניה?״ ומעיד על עצמו: ״אילולא הייתי משפטן, הייתי הומלס״.
וגם: סולימאן אל-עביד ״אין לי ספק שהוא חף מפשע״.
————
רוצים לדעת לאן הולך עולם הנדלן? מה צריך לעשות כדי שתהיה לכם דירה ואיפה נמצאת ההזדמנות הטובה ביותרעבורכם? מקשיבים עכשיו לפודקסט ׳משקיעים חכם׳ עם עורכת הדין דפנה שחר. בפרק הראשון משה בן זקן, מנכל הקרןלפיתוח ועידוד ענף הבנייה ואבי אבגיל יור התאחדות יועצי המשכנתאות כבר שם ויש להם לא מעט תובנות לחלוק איתכם. אפשר להאזין כאן 👈 https://spoti.fi/3UUvMPc

אביגדור פלדמן על המהפכה החוקתית חלק א׳: לא מהפכה ולא בטיח, ברק אהב את הסיסמאות האלה Nov 20, 2022

אביגדור פלדמן הוא נצר לרבי מקוצק. על אף הייחוס המכובד והרקע הדתי, הוא נעשה עורך דין. מאז שהתמחה במשרדו של עו״ד אמנון זכרוני המנוח הספיק לטפל בכמה תיקים שהרעידו את אמות הסיפים. הזכורים שביניהם הם תיק קצב, סלימאן אל-עביד שנשפט על רצח חנית קיקוס ז״ל, מרקוס קלינברג, רוצחי הנער דני כץ ז״ל בסכנין ועוד.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מביע את דעותיו על מערכת המשפט ונזכר בפעם שהציע לערוך הגרלה כחלופה למתן פסק דין. מודאג מהממשלה הצפויה ״דרעי וסמוטריץ׳ אנשים ששק חטאים על גבם״. מספר על ההצעה שקיבל מפרופ׳ דני פרידמן להתמנות לעליון. מסתייג ממינוי שופטים שצמחו בפרקליטות ״שופט שצמח בפרקליטות, אי אפשר לצפות שיהפוך את עורו״ ומתאר את הטוטאליות המוחלטת שלו לתיק: ״לפעמים אני שוכח שיש לקוח, יש נאשם, יש תיק. איתו אני עובד״.
וגם: המפגש עם עו״ד דייוויד וינר שבוע לפני שהתאבד ודעתו על רות דוד, אז פרקליטת מחוז תל אביב.

צבי סגל חלק ב׳: אני לא בטוח שמשפט נתניהו יישאר עד הסוף Nov 18, 2022

בחלק השני של השיחה עם השופט בדימוס צבי סגל הוא חוזר עם אמיר אורן לתיקים הגדולים שטיפל בהם וביניהם רצח חנית קיקוס ז״ל ״רצח ואונס בלי גופה זה לא היה״, תיק רצח השופט עדי אזר ז״ל, תיק אלאור אזריה ״חשבתי שאם יש סיכוי להסכמה בין הצדדים, המתח יירד״, פרשת אתי כרייף ואפי נווה ״להרכין ראש״ והאופי המיוחד של בית המשפט המחוזי בירושלים.
ספר זכרונותיו של השופט סגל ״מעיינות ומדבריות חיי״ פורסם לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים.
לעדכונים על הפודקסט ולפודקסטים נוספים של All•in הבית של הפודקסטים 👈 https://bit.ly/3EDmMbn

יאיר גולן: אי אפשר להסתכל אל העתיד עם דמויות מהעבר | זאת הייתה ממשלת שיהוי Nov 15, 2022

יאיר גולן ומרצ נשארו מחוץ לכנסת. בשיחה עם אמיר אורן הוא מנתח את הסיבות שבגינן לא עברה מרצ את אחוז החסימה ״איבדנו 4000 קולות בהתיישבות העובדת״, שיתוף הפעולה הערבי יהודי ״היו לי הרבה שיחות עם עיסאווי וראידה״, העבודה במשרד הכלכלה עם השרה אורנה ברביבאי ״שיתוף פעולה מצוין״ והעתיד הפוליטי שלו.

צבי סגל חלק א׳: ואנונו ביקש ממני לפסול את עצמי ואמר ״אתה נשלחת על ידי המרגל מספר 1 שמעון פרס לשפוט אותי״ Nov 13, 2022

צבי סגל בן 74 כיהן כ33 שנה במערכת המשפט הישראלית, בסופן כסגן נשיא בית המחוזי בירושלים ובראש הרכב פשעים חמורים וערעורים פליליים.
תחת ידיו עברו לאורך השנים פרשיות שהסעירו את המדינה כגון רצח השופט עדי אזר ז״ל, ערעור תיק אלאור אזריה, רצח חנית קיקוס ז״ל, רוצחי השר זאבי ז״ל ופרשת דניאל מעוז.
בגיל 36 הפך לשופט הצעיר ביותר במדינת ישראל, ובגיל 44 היה לשופט המחוזי הצעיר ביותר. לפני 5 שנים פרש לגמלאות ומאז מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן.
בשיחה עם אמיר אורן חוזר סגל, בנו של קצין משטרה, מפקח קרינה בכור הגרעיני (ומה אמר על כך לימים מרדכי ואנונו), שופט במילואים בערכאת העירעור בתיק אלאור אזריה - מה דעתו על מערכת המשפט, על האתגרים שמציבים לה הפוליטיקאים, על ״תפירת תיקים״, על משפט נתניהו ועוד ועוד על מה שהוא מכנה, בכותרת זכרונותיו, ״מעיינות ומדבריות״ חייו.

חזי לדר חלק ב׳ על תיחקור רצח רבין: תרבות השקר והכסת״ח Nov 06, 2022

בחלק ב׳ של השיחה חוזרים עם חזי חדר לימי המלחמה בארגוני פשיעה שהונהגו בידי אוליגרכים יוצאי חבר העמים.
וברוח הימים לרצח רבין. כך התגלגלה הידיעה המודיעינית המקוטעת של שלומי הלוי, מש״ק מודיעין במילואים, והפכה לסערה בימי וועדת שמגר והפקות הלקחים מרצח רבין.

אלוף ערן ניב: אגף התקשוב הוא מפקדה להפעלת כוח Nov 01, 2022

ערן ניב הוא האלוף המכהן הראשון שמתארח בפודקסט. היום הוא ראש אגף התקשוב. לפני כן כיהן בין היתר כמפקד בה״ד 1, מח״ט אפרים ורח״ט כ״א במפקדת זרוע היבשה.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לימי השירות ברצועת הביטחון בלבנון ״הצד הטקטי צריך לשאול את עצמו שאלות אבל לא להגזים עם העניין הזה״, תפקידו כמפקד בה״ד 1 ״תפקיד חיים״, מפקד אוגדת איו״ש ״כשהייתי צריך לאשר מעצרים הייתי יורד לדקויות״ והמעבר לאגף התקשוב ״נורא רציתי טכנולוגיה, השיח הרב-מימדי הוא באמת אחר״ ושירות הנשים בצה״ל: ״חטיבת לוטם, שהולכת לפקד עליה אישה, זה עולם שלם של בניין כוח״.
וגם: על פורום המטה הכללי ״האווירה היא שהשלם גדול מסך חלקיו״.

ניסים בן שטרית: נתניהו רצה שאכיר בישיבות הסדר כלימודים אקדמיים בהליך הקבלה לקורס צוערים Oct 30, 2022

משרד החוץ הוא שילוב מיוחד, לעתים מדכא, של איגרא רמא (יוקרת השירות בחו״ל, ששיאו בראשות נציגויות) עם בירא עמיקתא (תנאים ירודים לעבודה ולקיום במטה בירושלים, הצמדה למשרדים ממשלתיים אחרים ולא לקהילת המודיעין). להערכתם העצמית של הדיפלומטים אין שותפים רבים בקרב עמיתיהם בשירות המדינה.
נסים בן שטרית היה חריג בנוף המשרד. היחיד שהגיע לתפקיד המקצועי הבכיר ביותר, מנכ״ל, מהמסלול המינהלי ולא מהמדיני; ומה עוד מתחתית הסולם, נער-חניך שיצא לפרנס את משפחתו שהגיעה ממרוקו, חזר למשרד בתום שירותו בצה״ל והתגלה בחו״ל ובמטה ככוח ביצועי מעולה.
בן שטרית, שכיהן גם כשגריר ביפאן בעת הצונאמי שפגע במתקן הגרעיני בפוקושימה, מספר בין השאר איך התבקש להוציא ממורד חניון השגרירות בוושינגטון פולש מפתיע, הלא הוא ג׳ונתן פולארד, ועל התרשמותו לאורך שנים ותפקידים מהציר, סגן השר וראש הממשלה נתניהו.

רליק שפיר: הפסקתי לטוס לפני 20 שנה ולא מתגעגע, אבל כשראיתי את טום קרוז ב״טופגאן מייבריק״ Oct 28, 2022

ישראל רליק שפיר הוא תת אלוף במיל׳. טייס קרב, אלוף הפלות. מהטייסים שהשתתפו במבצע ״אופרה״ המוכר כתקיפת הכור בעיראק ׳אוסיראק׳. בתפקידו האחרון היה מפקד בח״א ׳תל נוף׳.
על הילדות בטבעון ״הייתי שחיין, בטבעון כולם היו שחיינים״, שיח הלוחמים אודות תפקודו של בני פלד המנוח בימי מלחמת יום הכיפורים ״הערכה זהירה ושמרנית״ ומורשת האחרון בחיל האוויר ״ראה את החיל 25 שנה קדימה״, על חברו (ושותפו למבנה בתקיפת הכור) אילן רמון ז״ל והליך גיוסו למשימת החלל: ״אמרתי להם יש אחד שיאהבו אותו גם אחרי שבוע ואחרי שבועיים״, תפקיד הנווט ״נעשה יותר ויותר חשוב״, תקיפת הכור ״הלכנו בתחושה היסטורית״, הפלת המיגים הסורים במלחמת שלום הגליל ״אתה מרגיש הקלה שהוא נוטש, הוא קולגה״, על תופעת דור ההמשך בחיל האוויר ״ראיתי במטבח חיילת חכמה שאמרה לי אני מדימונה, אבא שלי לא טייס. במפגש הראשון שלה עם החברה הישראלית היא פוגשת אפלייה. זה מסוג הדברים שצריך לפרק. אף אחת מהבנות שלי לא שירתה בחיל האוויר״.
וגם: מה הוא חושב על פקודו לשעבר ח״כ דהיום מתן כהנא?

חזי לדר על מודיעין ומשטרה חלק א׳: המחשבה דומה לצבא אבל כולם אזרחי ישראל Oct 25, 2022

חזי לדר הוא תת ניצב בדימוס. לשעבר ראש מחלקת מודיעין במשטרת ישראל.
בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים לתחנות בחייו. תפקידו כקצין בינה רשתית ״אתה קודם כל אחראי למוצר״ והמעבר למשטרה ״ראיתי מודעה בעיתון״ והמעבר לעבודת המודיעין בתוך המשטרה ״המחשבה דומה אבל כולם אזרחי ישראל״.
על רשימת ה-11 של הפשע המאורגן ״בדיעבד היו שמות שטעינו״ וכנופיית הכרם.

עוזי בן יצחק: הטנק הוא אמנם מפלצת ברזל אבל בסוף הוא פגיע Oct 19, 2022

עוזי בן יצחק הוא תת אלוף בדימוס. היה מראשוני הלוחמים בסיירת מטכ״ל בימי הקמתה. פיקד על צוות לוחמים בין היתר בפעולת סמוע המפורסמת ב1966. על אחד המבצעים בתקופה זאת קיבל את עיטור המופת. לחם בקרבות התעלה במלחמת יום הכיפורים, פיקד על הגדוד המופגז שבו נפצע קשה אמנון אברמוביץ׳ ונלחם בחווה הסינית. כיהן גם כמפקד באלי״ש (היום מל״י) וכמפקד אוגדת יהודה.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לימי הקמת סיירת מטכ״ל ׳גייסנו מן הגורן ומן היקב״, מתייחס לתפקידן של פלוגות הסיור וההנדסה בחטיבות השונות, לדמותו של אברהם ארנן ״דמות מופת״, חברו לנשק אמנון אברמוביץ׳ ״היה אוד צלוי״ והתחזית השגויה של תא״ל אריה שלו שהעריך ״3% שתפרוץ מלחמה״.

דני חלוץ חלק ב׳: נתניהו השחית את כל המערכות במדינת ישראל Oct 11, 2022

בחלק ב׳ של השיחה עם אמיר אורן חוזר הרמטכ״ל לשעבר לצמתים המרכזיים בתפקידיו הציבוריים.
על מלחמת לבנון השנייה ״הפרספקטיבה בולטת לעין, אמרתי להם יהרגו אנשים, צבא צריך בין היתר להילחם כולל במחיר חיי חיילים״, ההחלטה על הצבתו של סגנו משה קפלינסקי בפיקוד הצפון ״בדיעבד שילם מחיר״, פרשת המניות ״הדבר המקומם זה שלא היו דברים מעולם״, אמירתו המפורסמת ״מכה קלה בכנף״: ׳עומד על המשפט הזה׳, בוגי יעלון ״חשב שאני חלק מחונטה, לא מיניה ולא מקצתיה״ והיחסים המתוחים עם חלק ממפקדי צבא היבשה ״ראו במפקד חיל האוויר שהוצנח אליהם את המעשה הנפשע ביותר בתולדות הציונות״ והעבודה עם אהוד אולמרט ״כושר לימוד מדהים וכושר החלטה״.
וגם: מערכת היחסים המיוחדת עם אריק שרון.

דני חלוץ חלק א׳: תיאורטית, באתי לצבא של שלום Oct 09, 2022

רב אלוף בדימוס דני חלוץ הוא הרמטכ״ל ה18 של צה״ל ומפקד חיל האוויר ה-14.
בחלק הראשון של השיחה עם אמיר אורן הוא מדבר בין היתר על שרשרת הפיקוד העתידית של חיל האוויר ״לא רואה את זה לא סביר שממערך ההגנה האווירית יהיה מפקד חיל אוויר, בעתיד זה יהיה כלי טיס בלתי מאוישים״, הליך בחירת מפקדי החיל ומפקדי הבסיסים, תפקידו כראש מנהלת תוכנית ״הלביא״ ׳טעיתי בהתנגדותי ללביא׳, תפקידו של סגן הרמטכ״ל כאחראי לבניין הכוח והפערים בין צבא היבשה לחיל האוויר ״יש פער ציפיות עצום, זה שופר בצורה משמעותית, מ2006 והלאה חלה תפנית״.

תמיר הימן חלק ב׳: צריך תמהיל נכון יותר של השירות | מדינה דמוקרטית מערבית צריכה שבניין הכוח יהיה נשלט על ידי דרג מדיני אזרחי Oct 06, 2022

בחלק ב׳ של הראיון חוזר אלוף בדימוס תמיר הימן אל האתגרים המרכזיים שאיתם התמודד בתפקידיו השונים.
האתגר הסורי לאור מצב המדינה והסיכוי למגעים ״כל עוד אסד בשלטון, לא״, תפקידו בחטיבת תורה והדרכה ״רמטכ״ל בצה״ל הוא אחד המשפיעים אין לזה מקבילה בעולם, מאוד קשה לפעול בישראל ללא המלצה של הרמטכ״ל, בתחום בניין הכוח יש אולי עניין שדורש רוויזיה״, גודל הצבא ״צריך להיות מוגבל בסופו של דבר, צריך להגיד אוקיי זה מה שנדרש והשאר צריך לעשות משהו אחר״, תפיסת הביטחון ״תולדה של מדיניות ביטחון לאומי ותפיסה רחבה יותר וראוי שהיא תהיה על ידי דרג אזרחי״.
וגם: תפקיד המכללה לביטחון לאומי והאתגר לשמר אנשים בשירות אל מול משכורות ופיתויי ההייטק.

תמיר הימן חלק א׳: אמ״ן הוא אחד מגופי המודיעין הטובים בעולם, אולי הטוב מכולם״ Oct 03, 2022

תמיר הימן אלוף במילואים כיהן כראש אמ״ן, מפקד הגיס הצפוני ומפקד המכללות. כיום, הוא מנכ״ל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מתאר את ילדותו בבת-ים ׳לא כל חבריי מילדות עשו צבא, הערכים המרכזיים שקיבלתי זה לימודים ועבודה״, שירותו בחיל השיריון ׳הרגשנו ביחס למקבילינו בעולם, לא פגשנו אותם, כאנשים שזכו, הטנק הישראלי נבנה סביב האדם, זה נשאר עד היום׳, האיכות של אגף המודיעין בצה״ל ׳אף פעם לא הייתי האדם החכם ביותר בחדר׳, טראומת יום הכיפורים והשפעתה על אגף המודיעין עד היום וגם מערכת היחסים עם מפקדו-חברו גדי איזנקוט (שהיה מפקד האוגדה שלו כשהיה מח״ט שריון ומאוחר יותר כמח״ט אפרים) ״תחושה אדירה של חופש פעולה, הרבה מהנורמות הפיקודיות שלי לקחתי ממנו״.

שי תמרי חוזר ליום הכיפורים: ׳גורודיש אמר לי ״תראה איך אני אנהל מלחמה״. ראיתי׳ Sep 30, 2022

שי תמרי הוא תת אלוף בדימוס. נפצע כקצין אג״ם של חטיבת הצנחנים בששת הימים והיה בין השאר מג״ד 890 בהתשה, קצין אג״ם פיקוד הדרום ב-1973, ממתכנני מבצע אנטבה ומפקד אוגדה במלחמת לבנון.
בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים לימי מלחמת יום הכיפורים ״אם אריק היה נשאר אלוף הכל היה נראה אחרת״, אשרף מרוואן ״אני לא ידעתי״, המעוזים ״אריק היה מפנה מיד״, וועדת אגרנט ״דדו התקשר אליי, הוא רצה לדעת משהו״, גורודיש ״לא העריך מה זאת מערכה פיקודית״, מבצע אנטבה ״בהתחלה מוטה קצת היסס, יש אדם שנושא באחריות, בסוף הוא מכריע״.
וגם: האחים דב תמרי ונחמיה ז״ל.

יוםטוב תמיר: ׳רפול אמר לי אנחנו נבוא לרמטכ״ל עייף ואז נקבל מה שאנחנו רוצים׳ Sep 19, 2022

יוםטוב תמיר הוא תא״ל במיל׳. היה מפקד עוצבת ׳סיני׳ ונספח צבאי בבריטניה. בעל עיטור המופת על גבורתו במלחמת יום הכיפורים.
בשיחה עם אמיר אורן הם חוזרים למחזור 1962 של הפנימייה הצבאית ׳היה לנו בית דין חברים׳, קרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה, הפציעה בששת הימים ׳שמו לי את האינפוזיה של רפול׳ ועתיד השיריון.
וגם: יצחק בריק ׳בדרך הזו זה לא מתקדם לשום דבר׳ ואהוד ברק ׳התחכך בממשלה מדרגת סגן׳.

ראובן מרחב: הכלל הוא לנטוע יחד את העץ ולאכול יחד מהפירות Sep 13, 2022

ראובן מרחב היה בכיר בשב״כ ובמוסד. קונסול ישראל בהונג קונג, מנכ״ל משרד החוץ ומנכ״ל משרד הקליטה בימי קליטת העלייה מאתיופיה.
על תחילת הדרך והגיוס לסיירת צנחנים ׳ האווירה של הסטנדרטים נקבעה ע״י מאיר הר-ציון, קצ׳ה ואריק שרון׳, ימי הקמת שירות הביטחון, מערכת היחסים עם ויקטור גרייבסקי שחשף בפני המערב את הנאום הסודי של חרושצ׳וב בוועידה ה-20 שבו חשף את פשעי משטרו של סטאלין, הסיוע למדינות אפריקה ׳היו סימנים מעידים לנפילת היילה סלאסי׳. העבודה באיראן, התשתיות שישראל הקימה בשירות השאה והתגלגלו לידי המשטר החומיינסטי שלאחר ההפיכה, העבודה באגף ׳תבל׳ בימי צה״ל בלבנון ׳בשיר ג׳ומייל בא לרבין ורבין אמר לו: אנחנו לא נעבוד בשבילכם׳, הטבח בסברה ושתילה ׳היה קורה גם בלעדינו׳, נקודת התורפה של המנהיגים ׳דרך הקשר הרפואי אתה יכול להגיע למנהיג בנקודה רגישה׳, מערכת היחסים עם סגן שר החוץ נתניהו בימים שכיהן כמנכ״ל ׳הוא בנה את עצמו כבר אז׳ ושר החוץ דוד לוי ׳הוא לא היה איש עבודה׳.

עמנואל סקל על שכול וכישלון: הרמטכ״ל דדו אחראי לכך שהכוחות בקו לא נכנסו לעמדות בזמן Sep 10, 2022

עמנואל סקל הוא אלוף בדימוס. מפקד מפקדת חילות השדה. בעל עיטור העוז במלחמת יום הכיפורים. גיאולוג במקצועו.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לבנו הבכור יואב ז״ל שנפל, הגיוס לגולני וההסבה לשיריון, המעוזים במלחמת ההתשה, השירות בסיני ״יותר מכל קצין אחר בצה״ל״, היחסים עם אלוף יעקב ג׳קי אבן, החזרה למכון הגיאולוגי והחזרה ממנו לצה״ל ׳הרגשתי שזה לא זה׳, משחק המלחמה ׳אייל ברזל׳ שדימה מלחמה בגזרת סיני והביקורת הקשה על הפיקוד הבכיר במלחמת יום הכיפורים ״אני מפקד הגזרה הדרומית, תודיעו לי״ והביקור הסוריאליסטי בוועדת אגרנט ׳הם ישנו צהריים, לסקוב שאל אותי אם היו להם כידונים״.

דוד צור: בפרשת פגסוס התקשורת צריכה לעשות חשבון נפש | יש משטרה טובה יותר מהתדמית שלה Sep 06, 2022

דוד צור היה מפקד הימ״מ, מפקד משמר הגבול ומפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל. חבר הכנסת ה-19 מטעם ׳התנועה׳ בראשות ציפי לבני.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לפרשת נחשון וקסמן ז״ל ולמתח המובנה בין היחידות המיוחדות שרוצות לבצע את המשימה ״היו צריכים להיכנס מהחלון״, על תקופת החל״ת שלקח כדי לייעץ לאבטחת אולימפיאדת אטלנטה 1996 והתפקיד שאליו חזר כמפקד מרחב השפלה ״לא ראיתי את עצמי יורד, אבל אשתי אמרה לי שהיא לא עלתה מגרמניה כדי לגור בארה״ב״.
מפרגן לעומר בר לב ויואב סגלוביץ׳, מתגעגע לציפי לבני ״היא חסרה מאוד בפוליטיקה הישראלית״ ומתייחס לעלייה במספר השוטרים הפורשים שמצטרפים לחיים הפוליטיים ״רואים מבחוץ כמה הארגון לא מוערך מספיק, הבנו שאנחנו חייבים להיות במקומות שבהם אפשר להשפיע״.
וגם: הקשר המיוחד עם אריק שרון ״הוא שאל ומה עם צורי׳ וההצעות שקיבל בפוליטיקה, בין היתר מאביגדור ליברמן.

שאול אריאלי: היה פרטנר, ערפאת בא לסגור עסקה Sep 01, 2022

שאול אריאלי היה מפקד החטיבה המרחבית הצפונית בעזה. עמד בראש המנהלת להסדר הביניים והסדר הקבע עם הפלסטינים.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר למלחמת לבנון הראשונה והמשימה לנחות באוואלי ׳הרבה יותר מ40 ק״מ׳, תקופתו כמפקד החטיבה הצפונית בעזה בימי ׳אוסלו׳: ״אף אחד לא בא לתדרך אותנו, לקחתי את ההסכם, תרגמתי את הדברים החשובים והעברתי את זה בתוך האוגדה כדי להבין בכלל במה מדובר״.
הקמת מנהלת ״קשת צבעים״ ליישום הסכם הביניים עם הפלסטינים וגישתו של הרמטכ״ל ליפקין שחק המנוח שבלם תהליכים משמעותיים: ״הוא הבין שנתניהו לא מוכן ללכת באמת לפתרון״ וחוזר לשיחה שהייתה לו עם רביב דרוקר בטיסה לקמפ דיוויד כשזה שאל אותו האם הם בדרך למסיבת העצמאות הפלסטינית: ׳אמרתי לו לא, למלחמת העצמאות׳.
וגם: אהוד אולמרט ׳היחידי שעבר את קפיצת האמונה׳ וערפאת ׳בא לסגור עסקה׳.

רון פרושאור מתחיל כהונה בברלין: בקורס צוערים אמרתי שאני אהיה שגריר ישראל בגרמניה Aug 29, 2022

רון פרושאור כבר עשה הכל בשירות החוץ, אבל למחוז כיסופים אחד לא הגיע. נכדו של ברתולד פרוסקאוור, שהיה קצין מעוטר בצבא הפרוסי ועלה לישראל עם עלייית היטלר לשלטון בגרמניה, מייצג את ישראל בברלין. אילולא היטלר, אומר היום פרושאור, ״יכול להיות שהייתי מייצג את הרפובליקה הפדרלית הגרמנית״.
בשיחה עם אמיר אורן הוא מתייחס בין היתר לסוגיית המינויים הפוליטיים ״צריך שיהיה מינוי ראוי״, חוזר למאבק הדיפלומטי שניהל כשגריר בלונדון נגד צווי המעצר שהוצאו כנגד בכירים ישראלים, מנתח את נקודת המפנה ביחסם של האמריקאים לשרון בעקבות לכידת הספינה ‘קארין איי׳ והמנופים הדיפלומטיים של החלטת כ״ט בנובמבר.
וגם: מעמד הדיפלומט ומצבו של משרד החוץ.

יצחק בן ישראל חלק ג׳: אנחנו מצפים ממכונה אינטליגנטית שיהיה בה גם רגש Aug 26, 2022

בחלק השלישי של השיחה עם אמיר אורן חוזר אלוף במיל׳ פרופ׳ יצחק בן ישראל לתחומי העיסוק שלו. כולם בליבת העשייה הביטחונית והטכנולוגית של מדינת ישראל.
בין היתר על: ראשית ימי הסייבר בשנות ה-80, המכתב שכתב לאהוד ברק ולימים הראה לו נתניהו כשהיה ראש ממשלה אודות חשיבות הסייבר לביטחון הלאומי של מדינה ממוחשבת כישראל, המיזם הקיברנטי הלאומי, הרווח וההפסד שבטכנולוגיה, הטלפון שקיבל מאהוד ברק ערב מינויו לרמטכ״ל שהפך לתוכנית ׳זיק׳, פיתוח מל״טים תוקפים, מקיוואלי ואלמנט המזל, הפנייה משרון ׳אני אקים מפלגה, אתה תעז להגיד לי לא?׳ ומה שאמרה לו אמו על הפוליטיקה.

דובי ויסגלס בסודו של אריאל שרון חלק ב׳: ׳בן גוריון אמר לרבין: צריך לעזור לאריק׳ Aug 22, 2022

בחלק השני של השיחה עם אמיר אורן חוזר עו״ד ויסגלס לצמתים בחייו של אריק שרון ז״ל.
הכבוד העמוק לממלכה, ימי מלחמת לבנון הראשונה והשאלה החבוטה: האם בגין הולך שולל? הקשר של שרון ובן גוריון, הפחדנות האזרחית של משה דיין, היחסים החמים עם שמעון פרס ׳היחידי שהסכים שיהיה ממלא מקומו, זה היה האינקובטור של בן גוריון בשנות החמישים׳, הויכוח על פרויקט הלביא, הקשיחות של יצחק שמיר, ההערכה לאהוד ברק ודני חלוץ ׳חשב שבין גבי אשכנזי לדני חלוץ, דני מתאים יותר, לא שולל שדני יורשו׳.

יאיר גולן: מרצ צריכה להתחדש. באתי לפוליטיקה כדי להיפרד מהפלסטינים Aug 17, 2022

יאיר גולן הוא אלוף במילואים שכיהן בין היתר כסגן רמטכ״ל, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד העורף. כיום, הוא ח״כ, סגן שר הכלכלה ומתמודד לראשות מרצ.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר ל׳נאום התהליכים׳ המפורסם שנשא בערב יום השואה ׳אילולא הנאום הייתי מתמנה לרמטכ״ל׳, לגדוד 890 שבו היה סגנו של המג״ד בני גנץ ׳מעולם לא היה מנהיג מרשים׳, העבודה מול נתניהו ׳לא מצאתי אצל נתניהו נחישות לתקוף באיראן׳ והפריימריז הקרובים במרצ: ׳מנגנון המפלגה עובד נגדי…אני מאמין בדרך ולא נרתע מקשיים׳.
וגם: מה הוא חושב על גדי איזנקוט?
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

יצחק בן ישראל חלק ב׳: ״הכור היה בלב בגדד, היה ברור שיש סוף לשעון״ Aug 11, 2022

שיקום חיל האוויר אחרי מלחמת יום הכיפורים וההתמודדות עם אתגר טילי הקרקע-אוויר ״הלקח המרכזי שלי היה שיש לנו בעיה עם הניידות של הסוללות החדשות״, פיתוח המזל״טים, מהפכת המחשוב ״כשאני התגייסתי, המחשב הכי חזק שהיה, זה של חיל האוויר, היה פי מיליון פחות מהסמארטפון שלי״, מחשוב תא השליטה בבור של חיל האוויר, ההכנה והתיאום עם האמריקאים בימים שלפני מלחמת המפרץ, המחלוקת עם עמוס גלעד בעניין תגובת סדאם למתקפה האמריקאית, ההכנה לתקיפת הכור בעיראק ״ליבה של 15 מטר מתחת לקרקע, הכור הזה ישב בתוך בגדד ולכן זה היה ברור שיש סוף לשעון״.

יצחק בן ישראל חלק א׳: ״צורת החשיבה שלי תמיד ניסתה לחפש מה לא מסתדר״ Aug 07, 2022

יצחק בן ישראל הוא אלוף במיל׳. בתפקידו האחרון כיהן כר׳ מפא״ת. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה. היה חבר כנסת מטעם ׳קדימה׳.
בשיחה עם אמיר אורן הוא חוזר לימי ילדותו בבסיס חיל האוויר בתל נוף שם היה אביו מפקד טייסת תחזוקה, תחילת השירות הצבאי בענף חקר ביצועים והאתגרים שהונחו לפתחו: סוללות טילי קרקע-אוויר והגעת מטוסי הפנטום (טייסת 201, טייסת הפנטום הראשונה הוקמה בדיוק באוגוסט 1969), הפתרון שהציע לאל״מ עמוס לפידות שהפך לפרס ביטחון ישראל הראשון שלו (שינוי מחשב הפצצה, כך שיוכל לקלוט נתונים שישפרו את ביצועיו), גיחת הצילום שגרמה לו להטיל ספק בממצאים של המודיעין האמריקאי אודות סוללות הטילים הסובייטיות SA-6 וחיל האוויר במלחמת יום הכיפורים.
וגם: מה אמר לו אלוף במיל׳ רן גורן, רון חולדאי והסקייהוק ״חולדאי אמר לי לא רק שזה יעבוד בסדר, אלא שאני בעצמי הולך לטוס בזה״.

מאיר פינקל: המטכ״ל בנוי כמענה לטראומת יום כיפור Aug 01, 2022

מאיר פינקל הוא תת אלוף במיל׳, בתפקידו האחרון במדים שימש כמפקד ׳מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית׳. בעל שלושה דוקטורטים בנושאים שונים (ביולוגיה, מדע המדינה וארכיאולוגיה). בין היתר, הוא חוקר את התפתחות המטה הכללי וראשיו.
לקראת החלטת שר הבטחון גנץ על מועמדו לרמטכ״ל ה-23, מתאר פינקל את מבנה המטה הכללי-חיל האוויר, אמ״ן וכוחות היבשה ואת הליך בחירת הרמטכ״ל. הוא מרחיב על מעמד הרמטכ״ל פנימה בצבא והחוצה לדרג האזרחי ועל תמהיל הנסיון והתפקידים שהביא לגמר את האלופים הרצי הלוי ואייל זמיר.
וגם: למה קיבל מרכז דדו את שמו? הלימודים באקדמיה הצבאית פורט-נוקס וההשפעה האמריקאית.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

שייקה גביש חוזר לפגישה עם בן גוריון ערב מלחמת ששת הימים: הוא אמר לי מי שמך לסכן את את עם ישראל? Jul 22, 2022

שייקה גביש הוא אלוף במילואים. מותיקי הפלמ״ח. אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים.
בשיחה הוא חוזר להודעה שקיבל בדרך לחאן יונס שבישרה לו על פירוק הפלמ״ח, לתקופתו כראש ענף מבצעים תחת יצחק רבין כר׳4 האגף (4 שנים אחרי מלחמת העצמאות) ׳המאמץ העיקרי התחלק לשניים: תוכניות אופרטיביות והחלק השני הוא מתן תשובות לאירועים, זה היה ניסוי התחלתי לא פשוט״; מבצע קדש ״היינו 6-7 שותפי סוד״; פירוק מטה הפלמ״ח ״העריך את הפלמ״ח, אך ראה בו פלג פוליטי״; בניית הכור; לוי אשכול ותקופת ההמתנה; הדרך שבה מונה לאלוף ואיך זה קשור לרב גורן? אריק שרון ״מי שהפר את הפקודות במבצע קדש היה אריק; הוא אמר לי בחיי לא דיברו אליי ככה״; הביקורת על הקצינים הבכירים בששת הימים; היחסים המתוחים עם דיין; גנדי ״לא הייתה תמונה שהוא לא הופיע״ ומורשת הפלמ״ח.

משה מזרחי חוזר לפרשיות נמרודי: לא הייתי צריך לראות את הפרשות של רונאל פישר, כדי לראות שחקירות נמכרו בחצי גרוש Jul 19, 2022

משה מזרחי הוא ניצב בדימוס במשטרת ישראל. מפקד יאחב״ל. לשעבר ח״כ מטעם מפלגת העבודה.
בשיחה עם אמיר אורן דובר בין היתר על: הפציעה והנכות שבאה בעקבותיה, הגיוס למשטרה כתובע והבחירה במקצוע המשפטים, פרשת נמרודי ״לחצים חסרי תקדים״, פרשת יוסי גינוסר ״אליקים רובינשטיין היה צריך להיחקר״, יוחנן דנינו ״רצה לסלול את דרכו בנתיב הרך״, חקירות ליברמן, אריק שרון ״הקסים את החוקרים״, המפכ״ל שלמה אהרונישקי ״שלמה בן עמי כפה עליו את המינוי שלי בשם המסר״ והפוליטיקה.
וגם: המסר שהעביר לאריה דרעי בפינת הקפה בכנסת כשזה ביקש להיפגש איתו.

יעקב מנדי אור חלק ב׳: המעורבות של עיתונאים בפרשת ׳מסמך הרפז׳ הדאיגה אותי Jul 14, 2022

יעקב מנדי אור הוא אלוף בדימוס, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים. כיהן גם כמבקר מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.
בשיחה הוא חוזר לימי האינתיפאדה הראשונה ׳מחיר הטעות היה קטסטרופה׳, הקמת ׳שמשון׳, עתיד רצועת עזה, תפקידו כמתאם הפעולות בשטחים, עבודה עם פוליטיקאים מתחלפים ׳הקו הרציף הוא חוסר רצון להחליט׳, ההחלטה של יצחק שמיר להגביר את הפיקוח על המוסד והשב״כ, מסמך הרפז והליך בחירת הרמטכ״ל, המעבר מהצבא לתפקיד מבקר מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.
וגם: החריגה מנהלי הצניחה והבעיה הרפואית איתה התמודד בעקבות כך.

יעקב מנדי אור חלק א׳: שבוע לפני מלחמת יוה״כ רח״ט מחקר אמר לנו בהרצאה ״התרגיל הסורי הסתיים, תחזרו ביום ראשון״, מאז אני מטיל ספק Jul 11, 2022

יעקב מנדי אור הוא אלוף בדימוס, לשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים. כיהן גם כמבקר מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה.
על תחילת השירות בגולני ״היו דברים שגבלו בהפקרות״, על יוני נתניהו ״רציתי ללמוד הסתתרות כמפקד סיירת גולני, התקשרתי ליוני שהכרתי מקורס קצינים, נפגשנו בפתח תקווה, הוא אמר לי אני אכניס אותך אבל שאף אחד לא יידע כי אסור״, הקורס בפו״ם שפוזר בעקבות פרוץ מלחמת יום הכיפורים ״הגיע להרצאה רח״ט מחקר שלו (אריה שלו רח״ט מחקר ב1973) ביום חמישי ואמר לנו: ׳התרגיל הסתיים, תחזרו בראשון׳, התקופה ששירת כנציג צה״ל בסינגפור ״הועלנו הרבה״, על חברו אמיר דרורי ז״ל ״למדתי נחישות״ והקמת דובדבן ״אף אחד לא רצה להגיע לשטחים״.
וגם: הילדות כנער בסיכון, ההערכה לאמנון ליפקין שחק ואיציק מרדכי, תרבות הפקת הלקחים בצבא והקמת מחלקת תורה והדרכה בצה״ל, תקופתו כמח״ט איו״ש ״יושבים מובטלים, זה הר געש״, אוגמ״ר 80 (הערבה) והביקור עם רבין כשר ביטחון ברצועת עזה.

אמל אסעד: הממשלה בגדה בעדה הדרוזית | שרה נתניהו קראה את התוכנית שלי ליציאה מלבנון ואמרה: מעניין, אבל זה לא זמן טוב Jul 05, 2022

אמל אסעד הוא תת אלוף במילואים. מראשוני הקצינים הבכירים מקרב העדה הדרוזית. בין היתר היה מח״ט מנשה, סגן מפקד יחידת הקישור ללבנון ומפקד מנהלת התיאום והקישור.
על הדרוזים בצה״ל:
״לא הרגשתי שונה. פעם אחת הלכתי לעשות איזה קורס מחשבים בסיסי. הגעתי לקורס וביום השני הקצין אמר לי אתה לא יכול להיכנס. אין לך אישור. לקחתי את המפתחות נסעתי לדן שומרון, לא הסכמתי לחזור. התנצלו. אתה רואה את זה בשדה התעופה שאתה מגיע. זה צריך לבוא למטה. אנחנו צריכים לשלב ולהשתלב. יחד עם זאת, אל תשכח שאנחנו חיים במדינה גזענית. הרבה אנשים לא מבדילים בין דרוזי לבין ערבי, לא שצריך להיות הבדל, אבל יש פחד מפני האחר״.
על התוכנית ליציאה מלבנון שהציג לבנימין ושרה נתניהו ונשללה:
״הכנתי לו (לנתניהו) תוכנית. באתי אליו למשרד. הוא קרא את התוכנית, הנהן בראש, שזה מאוד מעניין. אמר לי אכפת לך שאני אתייעץ עם שרה אשתי? אמרתי לו: מה אני מבין בזה. היא ירדה, לקחה את התוכנית, קראה אותה בעיון ואמרה מאוד מעניין, אבל לא. לא נצא מלבנון. זה משהו שהוא אסטרטגי, זה משהו של מדינה. אני יצאתי משם והייתי בהלם. לא סיפרתי את זה. מסתבר שזה היה אחר כך נוהל״.
חוק הלאום:
הבעיה היא לא אני אישית. הממשלה בגדה בי. לא רק בי, בעדה הדרוזית. באבות המייסדים של המדינה. פגעו בערך היהודי. בנביאי ישראל. זאת פגיעה בעיני. אם אז חשבתי שהדבר הכי נורא זה אזרח שבוגד במדינתו, באה הממשלה הזאת והוכיחה לי שאפשר אחרת״.
על אווירת השיסוי בציבוריות הישראלית:
״אני חבר של קבוצה, אנחנו 14 חברים, כבר 40 ומשהו שנה, מהצנחנים. אנחנו חבורה. נפגשים אחת לכמה חודשים. עד שנכנסה הפוליטיקה באמצע ופירקה אותנו בשנתיים האחרונות. אף אחד לא מאמין. אם בארזים נפלה שלהבת זה מה שיקרה במדינה״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD
**כל הזכויות שמורות לאול אין הבית של הפודקסטים ואמיר אורן**

מהדורת ארכיון: רבין, גור ושומרון חוזרים למבצע אנטבה Jul 01, 2022

יצחק רבין היה ראש הממשלה, מוטה גור הרמטכ״ל ודן שומרון שהיה מפקד המבצע בראיון שבו הם חוזרים לרגעים המכריעים שהפכו למיתוס ישראלי.
שודר לראשונה בתוכנית ״ספרא וסייפא״ בגל״צ.

דני יתום: הייתי בוחר בברק שוב לראש ממשלה | נתניהו הדליף: ביבי מחפש לדני מחליף, הוא לא נתן לי גיבוי Jun 30, 2022

דני יתום היה ראש המוסד, אלוף במילואים שכיהן בין היתר כמזכיר הצבאי לראש הממשלה וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.
על אהוד ברק: ״התקשתי להבליט את השלילי בין לבין אהוד ברק. לא נכנסתי בו. אני חושב שהוא מאוד מתאים. הוא גם מאוד התבגר. הוא הרבה יותר שקול ומבין הרבה יותר טוב את החיים הפוליטיים. לדעתי, הוא האיש הכי מתאים מבין אלה שאני מכיר. הוא המוכשר ביותר והטוב ביותר עד היום״.
על פרשת משעל: ״הייתה וועדה וכל אחד מאיתנו העיד, כאשר הודיעו לי שאני עלול להיפגע ממסקנות הועדה, נתנו לי לקרוא את כל החומר את העדויות של כולם ללא יוצא מן הכלל. נתניהו לא ברח מכך שהוא נתן אישור, אבל הוא לא נתן גיבוי״.
וגם: סיירת מטכ״ל, בנימין נתניהו, דוביק תמרי, מלחמת יום הכיפורים, פרשת משעל והיעדר הגיבוי מבנימין נתניהו, פרשת קו 300 ואחיו אהוד יתום, יצחק רבין והסכם אוסלו, רצח רבין, הארכיון האיראני ומערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש המוסד.

גיא צור: שרה ראיינה אותי לתפקיד המזכ״צ | איזנקוט הרמטכ״ל הכי טוב שהיה | לגל הירש נגרם עוול ב2006 Jun 26, 2022

גיא צור היה מפקד זרוע היבשה.
על תחילת הדרך בצבא ׳רציתי להיות קצין, להוביל אנשים, פחות עניין אותי טנקים׳, על ההתנתקות ׳הדבר שהכי פחדנו ממנו זה מלחמת אחים׳, על הראיון שעשתה לו שרה נתניהו לתפקיד המזכיר הצבאי ׳היא לא הבינה איך השתתפתי בהתנתקות׳, על מלחמת לבנון השנייה ׳היה צריך לעשות מהלך קרקעי מיידי, היינו צריכים להגיע עד הים׳.
וגם: בנימין נתניהו, בוגי יעלון, אודי אדם והמהלך לחציית הסלוקי במלחמת לבנון השנייה.

יעקב יאשה קדמי: מי שחושב שלנאט״ו איו כוונות התקפיות מספר סיפורים #26 Jun 21, 2022

יעקב יאשה קדמי היה פעיל עלייה בבריה״מ וראש לשכת הקשר נתיב.
״אמרתי גם לדיסידנטים אחרים, מה שקורה בבריה״מ לא מעניין אותי. אני לא בעד רוסיה, ולא נגד רוסיה. אני מכיר את אוקראינה כמו כף היד שלי, היא הפכה את עצמה לבסיס קדמי נגד רוסיה. קרים הייתה יכולה להיות היום בסיס של נאט״ו. אנחנו יכולים להשלים עם נוכחות איראנית בסוריה?
וגם: נתן שרנסקי, בנימין נתניהו וסיפור העלייה שלו מברית המועצות.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

עמי אילון: אמרתי ל-3 ראשי ממשלה ׳עד כאן׳ #25 Jun 16, 2022

אלוף במיל׳ עמי אילון היה מפקד חיל הים, מפקד שייטת 13 ור׳ השב״כ ה-10. ח״כ ושר לשעבר מטעם ׳מפלגת העבודה׳. בעל עיטור הגבורה על פעולת ׳האי גרין׳.
על יוחאי בן-נון ז״ל (המפקד הראשון של שייטת 13)
״הוא חשב אחרת, המנהיגות שלו הייתה אחרת, תפיסת הלחימה שלו הייתה אחרת. היכולות לצלול בקור קפוא מול אוניות בריטיות, לבוא ולהגיד אנחנו ניקח את טכנולוגיית הטילים שכבר מתפתחת במדינת ישראל ונשלב אותה עם ספינות קטנות וניצור תפיסת לחימה אחרת. לתקוף במקום שלא מצפים לך. הוא חשב אחרת. הוא מבחינתי מודל לבנאדם. מודל למנהיגות״.
על השייטת
״אני חיפשתי לעשות דברים שלוקחים אותי לקצה, אבל שנתפסים בעיני חשובים ומעניינים ולעשות את זה עם אנשים שכיף לי לעשות את זה איתם. מצאתי את זה בשייטת. באותה תקופה היו לנו 3 חבר׳ה שסיימו לא כקיבוצניקים, השאר היו בני ההתיישבות העובדת. באותה תקופה הקיבוץ השקיע בחינוך יותר מבכל דבר אחר. אני זכיתי לחינוך ברמה הגבוהה ביותר״.
מבצע האי גרין ועיטור הגבורה
ֿ״התמזל מזלי ויש על ידי תמיד מישהי שמזכירה לי שאני לא מתנשא לגובה של יותר מגובה של 167, כשהייתי צעיר. אני הייתי שחצן בגלל הרבה דברים, לא בגלל אות הגבורה. אני לא יודע לזהות קנאה אצל אחרים, לא הרגשתי שמישהו קינא בי. מבצע ״האי גרין״ הוא לא היה מבצע של גיבור או שניים או חמישה״.
על השב״כ
אמרתי אני לא בנוי למציאות אפורה. לרגל אחרי בני עמי. לא יכולתי לסרב. בתקופתי אני חושב שהשירות עבר שינוי מאוד משמעותי, חיובי. אני במידה רבה מאוד חושב שהשירות שמחייב אותך כל פעם לעבור ולשרת בדיסציפלינה אחרת, זה מאוד מכשיר אותך להתמודד עם מציאות חדשה שתמיד יש בה היבטים של תפיסות עולם אחרות. בחיל הים יש תרבות של למידה. אין בית ספר מקוצר. אין דברים כאלה בחיל הים.
וגם: בנימין נתניהו, חוק שב״כ, יעקב פרי ותקופתו בפוליטיקה.

מוחמד מג׳אדלה: עשינו סקר, 93% העידו שהם רוצים שהחברה הישראלית תמשיך להתקיים, יותר מ-80% מתוכם הגדירו את עצמם פלשתינים Jun 13, 2022

מוחמד מג׳אדלה הוא ר׳ מחלקת החדשות ומגיש בכיר ברדיו א-נאס, הוא משמש גם כפרשן בחדשות 12 ובעל טור בעיתון ׳גלובס׳.
״הבנו שאין תקשורת נושכת בחברה הערבית. אתה יכול להיות כוכב גדול ב-I24 News, אבל אתה חוזר הביתה למציאות שלך. אני שמח שהקמנו את התחנה הזאת. הצלחנו להביא קולות מקצועיים לתוך התקשורת המקומית. הקהל שלנו הוא דו-לשוני, הוא מבין את השפה העברית, הוא כן זקוק לפעמים לתיווך בסאבטקסט. שנים האשמנו את היהודים שהם לא רוצים להקשיב לערבים, אבל גם אנחנו לא כ״כ מקשיבים ליהודים או כשאנחנו מקשיבים להם, אנחנו לא מבינים אותם עד הסוף״.
״מנסור עבאס לא רוצה לאבד את האמינות שלו בפוליטיקה הישראלית. ביום אחד, ח״כ לשעבר מטעם הליכוד מתאם פגישה בין מנסור עבאס לרב דרוקמן. בדרך לשם מתקשר אותו גורם למנסור עבאס, ואז יש שם שיחת וועידה. נתניהו מתדרך את מנסור עבאס מה להגיד אחד לאחד לדרוקמן״.
״אני חושב שדווקא עם החמאס אפשר להגיע לדברים יותר אמיתיים ויותר מכריעים. כשאתה רוצה לעשות שלום עם הפלשתינים, אני כמובן חושב שאבו מאזן הוא הכתובת, אבל אם אתה רוצה שלום שיחזיק, שתהיה לו אחיזה. זה צריך להיות מול חמאס או מול אש״ף החדשה שכל הפלגים כבר בפנים. איימן עודה אומר ׳החשיבות של החשמל בחברה הערבית, זה לא פחות משמירה על המרחב הדמוקרטי׳. סדרי העדיפויות של מנסור עבאס הם שונים מאוד מאיימן עודה ואחמד טיבי. במשותפת אומרים: ׳הטעות הכי גדולה של עבאס, היא שהלך עם בנט, אם היה עושה את התהליך הזה עם נתניהו, הוא היה מוחק אותנו׳.
״שינוי המגמה בפוליטיקה, תפסה את התקשורת הישראלית לא מוכנה. הפרשנים הקלאסיים לא הצליחו להסביר את רע״מ. לא היה צורך. היו מזמינים את טיבי, ואז טיבי היה מגיע ונותן הופעה מעולה, אבל זה לא באמת נתן לך את הסיפור מה הולך שם. הייתה ישיבת קמפיין של הרשימה המשותפת, התפתח עימות חריף בפנים והלכו מכות. אמיתי. הלכו מכות. אני מקבל את הידיעה הזאת ומפרסם אותה. פעם ראשונה בתולדות התקשורת הערבית מפרסמים דבר כזה. פרסמתי את זה בעברית. בתקשורת העברית הבינו רגע יש שם גם התרחשויות מעניינות״.
וגם: תהליך השלום, חדשות 12 והתקשורת הישראלית, ראלב מג׳אדלה, אבו מאזן, הימין הישראלי ונצרת עלית שהפכה לנוף הגליל.

יוסי לנגוצקי על יוני נתניהו חלק ב׳: דיווחתי לר׳ אמ״ן על ההתנהלות של יוני, שלמה גזית הודיע למוטה שהחליט להדיח אותו ואז קרה מה שקרה #23 Jun 07, 2022

על הקרבות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים:
אני הייתי בועד המנהל של ׳גבעת התחמושת׳ הרבה שנים. אמרו לי: יוסי אנחנו רוצים להקים מיזם אור-קולי, שחזור של הקרב לשחרור ירושלים. בחיים צריך לעשות דברים ברצינות. ישבתי בארכיונים, נכנסתי למסמכים, אורו עיניי. קיבלתי תמונה שונה. ראיתי שמשהו השתבש. נוצרו סאגה, נוצרו קיפוחים וצריך לעשות סדר. יש פתגם לטיני שאומר: המילים פורחות. מה שכותבים נשאר. מי שעסק בתיאור המלחמה בירושלים, היה מוטה גור. הוא כתב, הוא הרצה, הוא היה מאוד כריזמטי, אני מאוד אהבתי אותו אפשר לומר. כשהתחלתי לעשות את המודל, דיברתי עם החברים שלי מהצנחנים. אמרתי להם: אולי תפסיקו עם הסיפור הזה ותוסיפו את האות מ׳, ממשחררי ירושלים, את ירושלים שיחררו 3 חטיבות. מחצית מההרוגים לא מהצנחנים. חלפו עברו השנים, אני גם כתבתי כמה דברים, לא פירסמתי אותם, עד שלפני ארבע שנים, יחד עם חבר מחטיבת הצנחנים, נחמיה זרחוביץ׳, הקדשתי שלוש שנים מחיי וכתבתי ספר שקוראים לו ״בעקבות סיפורי קרבות מלחמת ששת הימים בירושלים״ שזכה לפני שנה גם בפרס יצחק שדה. אני למדתי שזכרונות של אנשים במיוחד אחרי עשרות שנים, זה נחמד בשביל לשבת ולצ׳זבט ולספר סיפורים, זאת לא היסטוריה. היסטוריה כותבים בראש ובראשונה על סמך מסמכים כתובים, בודקים דבר דבר, מצליבים, מתקבלת תמונה הכי מדויקת שאפשר לקבל. במרווח הזמן בין 48-67, היום אני מבין שצה״ל לא הכין כראוי את האופציה של כיבוש ירושלים ויהודה ושומרון. הנושא שהתעסקו בו 19 שנה זה לחבור להר הצופים. כשהמלחמה פרצה, אנחנו מדברים על 5 ביוני, אני מפקד הסיירת של החטיבה הירושלמית, אני יושב בסטף ביחד עם 18 טנקים. חטיבת הצנחנים של מוטה גור הייתה בכלל מיועדת לאל-עריש. מה שקרה בגדול, בצהריים במטכ״ל נבהלו שהירדנים הולכים לכבוש את הר הצופים. בצדק. דיין בשיחה עם עוזי נרקיס, נותן הנחייה: להציל את הר הצופים, לא איך שזה התפתח אחר כך״.
״מוטה מיהר מאוד להגיע לעיר העתיקה, לא להציל את הר הצופים. בין המסמכים שנתקלתי בהם בארכיון צה״ל, של מה שמוטה אמר בתחקיר, שבועיים אחרי המלחמה בפיקוד מרכז. בתחקיר הזה הוא מהלל את הטנקיסטים, את הטנקים הירושלמיים. מוטה שמה עושה להם מי שבירך, שאתה לא מעלה את דעתך. שהם הצילו את המצב. יפה כל הכבוד, איך אחרי המלחמה שכחת שהם נלחמו איתך כתף לכתף ברחובות. זה נורא״.
על יוני נתניהו:
״כשאני הייתי ראש מחלקת איסוף, עמירם לוין היה מתחתיי ר׳ ענף מבצעים מיוחדים. בפגישות בנושאים מבצעיים שיוני ישב אצלי, הופתעתי שבשעה שהתנהלו דיונים בנושאים מבצעיים מאוד מאוד רציניים, הוא לא היה קשוב. ראיתי שהוא כותב ללא כל קשר לישיבה. חשבתי אולי אני שוגה. הייתה פעם אחת, פעם שנייה אמרתי ליוני ׳תישאר, אני רוצה לדבר איתך׳. היה איזשהו תאקל מבצעי אני לא רוצה לדבר עליו, התקשרו אליי קצינים מהיחידה אמרו לי: ׳יוסי, זה לא יכול להימשך׳. הייתי באריזות של הבית לקראת נסיעה לארה״ב להיות נספח. עשינו ארוחת בוקר גדולה, אנשים באו ופרקו את אשר על ליבם. שמעתי דברים מאוד קשים. למחרת היום נפגשתי עם שלמה גזית ר׳ אמ״ן לשיחת פרידה. על ההתנהלות של יוני דיווחתי לר׳ אמ״ן עוד קודם. אמרתי לו ׳תשמע, לאחר כל מה שקרה ומה שאני ראיתי, ולאחר כל מה שהפיקוד של היחידה אמר, אמרתי לו אני חושב שאין ברירה וזהו זה. אני נסעתי לאמריקה. אותי החליף חיים בנימיני. גם יוני וגם עמירם היו אנשים ראויים. שמעתי מאוחר יותר, שנסעתי יום-יומיים לאחר שנסעתי לארה״ב, היה איזשהו תרגיל, לתרגיל הגיע מוטה, ביחד עם שלמה גזית, שאמר לו: ׳זה עצוב נורא, אבל צריך להדיח אותו׳. מוטה אמר לו אני סומך על שיקול הדעת שלך. אם אמרו ליוני, או הספיקו להגיד לו אני לא יודע, ואז קרה מה שקרה״.
וגם: ביירות במלחמת לבנון ׳כשהגיעו לביירות אמיר דרורי הרים אליי טלפון, הגעתי לביירות והסתבר שהייתה איזושהי תוכנית כאילו, תוכנית מודיעינית שיש בית מרקחת ברחוב זה וזה, הבעיה הייתה איך לקחת את המים, הדלק, הביוב, ולשלוט בו מבחוץ אם אפשר ולעשות להם את המוות, לאמיר היה פתגם: מים שווים יותר מדם׳; על הגז ׳אני לא נגד לייצא, צריך ימ״ח של 40-50 שנה, מעבר לזה תייצאו׳.

יוסי לנגוצקי על איום המנהרות חלק א׳: מפא״ת עובדים כמו פקידים בהסתדרות, ושיסלחו לי הפקידים #22 Jun 06, 2022

יוסי לנגוצקי הוא גיאולוג, יזם בתחום קידוחי הגז בים התיכון (שדות ׳תמר׳ ו׳דלית׳). אלוף משנה במילואים. פיקד על היחידה הטכנלוגית של חיל המודיעין והיחידה למבצעים מיוחדים. בתקופתו של בוגי יעלון כרמטכ״ל, הוא מונה ״יועץ הרמטכ״ל לנושא המלחמה באיום המנהרות״.
״אבי היה היהודי הראשון שהגיע לים המלח. הוא היה לבד. אמי הייתה שם באותן שנים בשנות העשרים. ביליתי הרבה בים-המלח אצל אבא שלי. ים המלח הייתה תופעה מאוד ייחודית. אבא שלי היה מנהל מחלקת הים. בתור ילד יצא לי לשוט, לטייל, לסדום ולנחלים שבצד המזרחי של האגם. היו 24 כלי שייט. היה גם מרחב גדול מאוד, כל מיני פעילויות, בריכות אידוי, הירדן, זה היה מאוד אקזוטי. מאוד לא דומה לכל מה שהיה בארץ״.
״מאיר הר-ציון היה בחור מאוד מופנם, בחור שמאוד התעניין בחי ובצומח שמסביב. וודאי שהוא היה נווט בחסד עליון, זה היה ברור. בניווטים שהיינו הולכים היו לו צעדים שבקושי הלכתי בקצב שלו. הוא הערים עליי בזה שהוא במסגרת ההשתלמות הפרטית הזאת צבר אוכל ועוד כל מיני דברים ובחופשת פסח חצה את מדבר יהודה דרך השטח הירדני. לי הוא לא סיפר שהוא הולך לעשות את זה. הוא חצה גבול. חצה חצה״.
״הייתי בקורס קציני חי״ר. קורס שנמשך 8 חודשים. כשהייתי בקורס, 101 הייתה בתקופה הזאת. הקימו את היחידה, השיטה הייתה ׳חבר מביא חבר׳. מאיר העביר לי הודעה שאני אבוא. אמרתי לו ׳שמע, אבל אני בקורס׳, עד שסיימתי כבר לא הייתה היחידה. כשסיימתי את הקורס באו ממנהל הסגל לשאול כל אחד לאן הוא רוצה. אמרו לי ׳מה אתה השתגעת?׳״.
״בשלהי שנת 2004 נהרגו 15 חבר׳ה על ציר פילדלפי. הייתי אז גיאולוג. אני מקבל טלפונים מאנשים שונים מהתקופה החסויה שלי. כל אחד מהם אומר לי ׳יוסי, מה אתה אומר?׳. אני הקמתי את יחידת המבצעים המיוחדים של אמ״ן. במסגרת הגוף הזה עשיתי כל מיני דברים לא קונבנציונליים. באתי לבוגי. חברים אמרו לי ׳יוסי, אל תתבלבל, מביאים אותך בתור עציץ׳. אמרתי לו: ׳זאת בעיה מערכתית, לא טכנולוגית מדעית׳. כך זה התחיל. זה התנהל בצורה נוראה. מכיוון שמדובר פה בתת הקרקע וזה המקצוע שלי, באתי למכון הגיאו-פיזי, שזה גוף ממשלתי ללא מטרות רווח, והם הראו לי כל מיני דברים שהצבא נפנף אותם. אחד מהדברים הראשונים שהם פיתחו זאת מערכת שיכולה לגלות בולענים, זה היה אותו דבר כמו לגלות במנהרה. במפא״ת לא התייחסו לזה. מפא״ת דפקו את הניסוי, פשוט הכשילו אותו. לא יכול להיות שבא בחור חדש שמראה שמה שאנחנו עושים 15 שנה לא שווה כלום״.
וגם: הפקודה של דן חלוץ והשיחה שלאחר הגילוח עם גדי אייזנקוט.

עו״ד שחר בן מאיר: ביחס לעבירת הפרת האמונים, אני לא רואה איך נתניהו יוצא מזה #21 Jun 01, 2022

שחר בן מאיר הוא עורך דין ופעיל ציבורי.
״התפקיד של המערכת המשפטית הוא לגשר על הפער בין החוק לכללים של מוסר וצדק. אני רואה את עצמי אנרכיסט, אבל למערכת המשפטית יש לה מקום לעשות את התפקיד הזה. המילה אנרכיסט יותר מדי גדולה, אבל נזרום איתה, אני לא שייך לשום הארגון״.
״חלק מהעתירות שהגשתי בתקופה שנתניהו היה ראש ממשלה, היו עם יובל יועז. עצרנו מירושלים לאכול חומוס. הוא שאל אותי מה התיק החשוב שלי? אמרתי לו לדעתי התיק של תנובה של הקוטג׳. עד אז אף אחד בישראל לא הצליח בתביעה ייצוגית על מחיר מופרז. ב-2016 התביעה הזאת אושרה וזאת הייתה הפעם הראשונה בישראל. אחריה, היו עוד לא מעט תביעות, חלק אושרו, חלק לא אושרו, העילה הזאת מומשה בישראל דרך הקוטג׳ ותביעות אחרות. המערכת המשפטית זה לא מדע של מתמטיקה. מערכת משפטית זה מערכת שחיה בתוך חברה נתונה״.
״צריך להבין בין המושג פוליטי למפלגתי. אני לא חבר בשום מפלגה. הרעיון להיות במפלגה הוא מנוגד לאופי שלי. אני שייך יותר לצד השמאלי. היהדות של לרוץ עם דגלים בירושלים, זה לא יהדות בעיניים שלי. העובדה שאתה יהודי והמדינה יהודית, היא מטילה עליך חובות. האירוע המכונן של העם היהודי זה מעמד הר סיני, מה קרה באירוע המכונן הזה? הם קיבלו אדמות בשטחים הכבושים? הם לקחו על עצמם חובות״.
״התפקיד של העיתונות זה לבקר את השלטון. צריך חופש ארגוני בעיתונות. למשל ׳ישראל היום׳, זה פוגע בחופש העיתונות, גם בחופש הבחירות שלנו. נתניהו קיבל עיתון תעמולה שלם, שמחולק בחינם, והוא עדיין לא היה מרוצה. אני הגשתי עתירה ליו״ר וועדת הבחירות שיכריז על כל העיתון כתעמולה. המשיבים טענו שליו״ר וועדת הבחירות אין בכלל סמכות להכריז על עיתון שלם כתעמולה. הוא לא קיבל את הטענה שלהם, הוא קיבל את הטענה שלי״.
״אני לא יודע איך יקבל תיק 4000, לפרקליטות יש מכשולים לא קטנים להוכיח את עבירת השוחד, אבל יש עוד הרבה עדים וצריך להמתין. ביחס עבירת הפרת האמונים, המצב של הנאשם הרבה יותר קשה. הפרת אמונים זה קיים. אני לא רואה איך הוא יוצא מזה״.

בייגה שוחט: כשברק ביקש ממני למנות את יעקב נאמן לנגיד, שמתי את המפתחות #20 May 30, 2022

אברהם בייגה שוחט היה שר האוצר תחת 3 ראשי ממשלה ויו״ר וועדת הכספים במשך 6 שנים. ממקימי ׳ערד׳. עמד בראשה במשך למעלה משני עשורים. נשוי לתמה, בתו של ראש הממשלה המנוח לוי אשכול.
״אני פרשתי בהגיעי לגיל 70 בלב שלם. אחרי 22 שנה בערד. הייתי בשלטון המקומי. אחרי זה בכנסת מתוך 18 שנים הייתי יו״ר וועדת הכספים ושר אוצר תחת 3 ראשי ממשלה. בגיל 70 גם חשבתי שזה מספיק, וגם זה כבר לא היה אותו דבר. הדברים השתנו. גם היום יש אנשים טובים ופחות טובים, אבל כשאני מסתכל איך מתנהלים הדברים גם בצד של המימד האישי והתקשורת הבלתי פוסקת והחובה כל רגע להיכנס לרשת ולהגיד משהו. זה לא היה כבר בשבילי. וועדת הכספים בזמני עבדה 4 ימים בשבוע באופן רגיל, ובחודשיים של דיוני תקציב היא עבדה 5 ימים בשבוע. היום עובדים 3 ימים והכל חפיף, הכל מהיר, לא דנים חודשיים בתקציב ושנתיים אין תקציב, אתה חי בעולם אחר שככל הנראה הוא כבר לא התאים לי״.
״אני זוכר את הלילה ההוא, בבלפור אצל אהוד ברק, מתישהו בין אוגוסט לאוקטובר 2000, היינו חמישה אנשים בחדר, היה אהוד, חיים רמון ויוסי ביילין, פואד ואני. היינו צריכים להחזיר לאריק תשובה אם אהוד הולך איתו או לא. בחצות אהוד אמר כל אחד יגיד את דעתו. פואד ואני אמרנו תלך עם אריק, חיים ויוסי אמרו אל תלך. היו בחירות, אריק ניצח, אהוד פרש. כעבור שנה, נפגשתי עם אהוד לאיזה שיחה, שאלתי את אהוד: למה לא הלכת איתו? הוא אמר לי תשמע: ׳הרגשתי מחויבות עצומה גם לכל השמאל הישראלי שהלך איתו והיו שוחטים אותי ודבר שני היה לי גם מחויבות לראש ממשלת בריטניה וגרמניה, שרצו שיהיה התקדמות והיה ברור שאם אריק נכנס, התהליך המדיני נפסק וזה יהיה עידן חדש. לפני חודש הוא התראיין ל׳ידיעות אחרונות׳ והוא אמר שהוא טעה בהחלטה הזאת״.
״בשנת 60-61 היה פיחות ענק. הלוואות שלקחו אז למשכנתאות היו בחלקן הגדול דולריות. הייתה לנו דירה בחיפה. אני הייתי אז סטודנט בטכניון. היינו שלושה במטבח, אשכול תמה ואני. אשכול אמר לנו: ׳תשמעו אני צריך ללכת לרדיו, ותקשיבו לרדיו׳. לא אומר מילה. אנחנו היינו בין הנדפקים הגדולים. יום שישי הבנקים כבר סגורים, זה סוד, אנחנו יושבים במטבח. אשכול לא אומר מילה. כשהייתי בערד בצוות ההקמה, אשכול היה שר האוצר. אני הייתי מהנדס צעיר, לובה ניהל את זה. מפעם לפעם, שנבחרתי, הוא היה ראש ממשלה. יום בהיר אחד בא אליי עודד מסר שהיה מנכ״ל ערד תעשיות כימיות, והוא אמר לי: שמע בייגה, יש לחץ גדול של אנשים להקים את מפעל החומצה ליד אשדוד. למה? כי בטח לא יהיו מהנדסים שירצו לבוא לערד. הוא אמר לי: בייגה, אתה חייב ללכת לדבר עם אשכול. נסעתי לירושלים ואמרתי לו: שמע זה לא יכול להיות. אני חושב שהוא הלך ודיבר עם גבתי שהיה שר הפיתוח וזה ירד ולא התקיים״.
״ממשלת ברק קמה ב-99, גרתי כבר בתל אביב. אני מקבל טלפון שאהוד רוצה לראות אותי. נפגשנו בשדה תעופה. הוא אומר לי תשמע בייגה, דיבר איתי יעקב פרנקל הנגיד, הוא רוצה לפרוש. זה גם על דעתו וגם על דעתי, ראוי שהוא יהיה נגיד בנק ישראל. אני אומר לאהוד: ׳עזוב, אתה סע לגרמניה, אני אחשוב״. הוא חוזר, אני מקבל טלפון, אני בא אליו ללשכה. אמרתי לו אין שום בעיה, אבל יהיו שתי מסיבות עיתונאים. אתה תעשה אחת ואני אודיע שאני מתפטר. אמרתי לו זה לא ראוי שבנאדם שהיה שר האוצר מטעם הליכוד יהיה נגיד בנק ישראל. בעמקי ליבי, כאשר אני פירקתי את שפירא, ׳שטיחי כרמל׳, יעקב נאמן בא אליי ואמר לי שאני עושה שטויות. זה היה לי בראש״.
וגם: היעדר הגיבוי הפוליטי ללוי אשכול בימי מלחמת ששת הימים, יצחק רבין, אהוד ברק, הפריחה הכלכלית בראשית שנות ה-2000, רועי רוטברג, מחנה רבין מול מחנה פרס והיחסים עם שמעון פרס, ממשלת רבין ב-1992, המינוי שלו לשר האוצר ותפיסתו הכלכלית. הסכם אוסלו, רצח רבין וההפסד לנתניהו בבחירות 96.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

דבורה חסיד: גבי אשכנזי אמר לי אני לא מוכן שיגידו שאין נשים בגלל שאין תשתיות לכך #19 May 25, 2022

דבורה חסיד היא תת אלוף במילואים. לשעבר יועצת הרמטכ״ל לענייני נשים.
״הייתי מוציאה כל מיני חלומות של חיילים ובודקת אם אני יכולה לממש את החלום שלו. הייתי באיזשהו אירוע רב משתתפים, ידידיה מאיר (בעלה של סיון) כתב מכתב וסיפר שהוא מיועד להיות מפקד כשרות. הוא סיפר במכתב שלא מפנים אותם לגלי צה״ל. אמרתי תפנו אותו. הוא ביקש להודות לי. שם הוא פגש את אשתו. מי שאין לו פרוטקציה צריך את המנגנונים החזקים של הצבא כדי להגיע למקום שהוא רוצה״.
״אני זוכרת מגמה שהייתה ׳צבא קטן וחכם׳ זה כן עשה משהו להזדמנויות שיש לצעירים להתגייס. צמצמו את הפן החברתי, השירות החברתי שהצבא נתן. אמרו מה שלא יורה לא קיים. יקוצץ. זה פגע בתחום כוח האדם. זה השפיע על היקף הגיוסים וסוג המתגייסים. מבחני המיון של צה״ל לא שיקפו. הטייה תרבותית. מדינת ישראל הפסידה אותם. ראיתי את זה ב׳עתידים׳. חוק גיוס חובה הוא רלוונטי אבל צריך להיות נתיבים״.
״צריך לקרוא לכולם לדגל. אלה שלצבא אין מה לעשות איתם, צריכים לעשות משהו אחר. אין לי שום בעיה שיש קבוצה שלומדת בישיבות. לא יודעת כמה. חלק מהחרדים משתלבים נהדר בצבא. אני חושבת שאם אתה רוצה להיות אזרח שווה זכויות, אתה צריך לעשות משהו שהוא דומה לצעירים בגילך. אני מכירה די הרבה ערבים שנותנים כתף בשירות לאומי ב׳מכבי׳ (דבורה מנכ״לית ׳מכבי טבעי׳). זה לא פחות ערך. בעיני זה מצוין. אני גם רואה מה זה עושה להם״.
״בעבר היו תגובות מאוד קשות של לוחמים כשהכניסו נשים. המערך היה נחשב פחות. גם קרקל, עם מערך התותחנים. הצבא עבר כברת דרך. הרוב פתוח. המודעות הרבה יותר גבוהה אצל מפקדים בצה״ל. לא מושלמת. תמיד יש מה לעשות. הדיון הזה ממשיך והתבונה היא המפקדים בשטח. להפעיל שיקול דעת, כי כל דבר יכול להגיע לידי פיצוץ״.
״אני נכנסתי לתפקיד. סגן הרמטכ״ל היה גבי אשכנזי. הוא קרא לי. הייתי מפקדת בקו״ם. זה גג העולם. כל השנים עסקתי בכוח אדם. גבי הכיר אותי היטב ואמר לי יש תר״ש נשים, קחי את זה תגידי לי מה הפערים וזה יהיה התר״ש. מה הכנסנו פנימה? עשינו תוכנית שלקח בפרספקטיבה של 15 שנה על הזדמנויות שיש לחיילים. הוא אמר אני לא מוכן שיגידו שאין נשים בגלל שאין תשתית מתאימה שתומכים בצרכים שלהן. בשנת 2000 עשינו מהפך בתר״ש הזה״.
״אני הייתי ר׳ ענף שיבוץ בבקו״ם. קיבלתי טלפון האלוף טל רוצה לדבר איתך. אמרתי לו הוא לא עומד בקריטריונים. הוא צעק. אני לא צריך קריטריונים בשביל קצינים, אני לא צריך אותך בשביל זה. בראש רץ לי סיפור של אבא שלי שהיה גיבור בחטיבת ׳הנגב׳ וראה בטל גיבור. הוא ביקש שאני אבוא אליו למשרד. הוא כ״כ התנצל. היה תיקון״.

יעקב שרת: הדמות של משה שרת כאיש ׳ברית שלום׳ היא מעוותת May 19, 2022

יעקב שרת ז״ל היה מתרגם ומוציא לאור, איש שב״כ ודיפלומט. בנו של ראש הממשלה השני, משה שרת ז״ל ומייסד העמותה להנצחתו.
״היו ארבעה גיסים לא שווים לגמרי, אבל ארבעה גיסים. הקשר ביניהם היה מאוד אמיץ ומאוד מעשי. אבי עמד מול בן גוריון, כשהיריבות שלהם הלכה וגברה, לא היה מי שיעמוד לימינו, אילו אליהו (גולומב) ודב (הוז) היו אין לי ספק שלא היו עומדים מהצד״.
״קודם כל התגייסתי לפלמ״ח. כל השכבה שלנו התגייסה לפלמ״ח. הוצבנו בבית הערבה. הוקמה הבריגדה. אבי היה פעיל מאוד בהשגת ההישג הזה של הבריגדה. הייתה בעיה, הייתה החלטה ממשלתית של צ’רצ’יל, ברגע שהחליטו היה צריך להקים את הבריגדה. לא היו די חיילים יהודים לאייש את הבריגדה. הייתה ׳סכנה׳ שהבריגדה לא תהיה יהודית לגמרי. הוסכם שמחלקה מסוימת בפלמ״ח שנעשתה מיותרת לרגל התפתחות המלחמה, ׳המחלקה הגרמנית׳, את המחלקה הזו החליטו להעביר לבריגדה״.
״אני לא חזרתי לבית הערבה, המחלקה שלי עברה לאפיקים. באפיקים היא התאחדה עם עוד כמה קבוצות, קבוצה אחת של יוצאי סוריה וחלק מילדי טהרן. כעבור ימים ספורים, המחלקה שוחררה מהפלמ״ח, וקיבלה על עצמה לאייש את אחת מ-11 הנקודות שהוקמו במוצאי יום כיפור 1946 בנגב. קיבלנו את חצרים. כעבור 4 שנים נפרדתי לשלום מהם״.
״הש.ב באותם הימים היה לו אגף שטיפל במפלגות חוץ ממפא״י ועקבו אחרי הנעשה במפלגות האלה. גם מפלגות דתיות, אבל גם מפלגות שמאל. גם המפלגה הקומוניסטית גם מפ״ם. דבר שלא לגמרי נעלם משיטות הפעולה של היום. הייתי מפא״יניק אדוק, לימים עמדתי על דעתי״.
״אחרי שסיימתי את שירותי בש.ב נסעתי ללמוד בניו יורק. למדתי שם קרוב לשלוש שנים. התמחתי בשפה הרוסית. נהייתי ׳סובייטולוג׳. יום בהיר אחד קיבלתי ממנו (מאביו, משה שרת) מכתב בניו יורק. החלטתי לכתוב יומן. מפעם לפעם תקבל בדואר הדיפלומטי קובץ, ואחר כך תתן לרעייתך, לאחותך ובעלה״.
״ההחלטה על מלחמת סיני התקבלה כשמנועי הטנקים שלנו כבר דלקו. בן גוריון לא יכול היה להעיז להביא את ההחלטה הזאת, אילו שרת היה בממשלה. הוא הודח מהממשלה. הוא היה בודד לגמרי. הוא העריך מאוד את גולדה. כשהוא היה מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות, הוא הושם בכלא בשבת השחורה, גולדה מילאה את מקומו. כתב לה מכתב הוא נמצא על ידי, שהוא מברך אותה״.
״בתור בוגר ויודע רוסית ואדם שאפשר לתת בו אמון אני חושב, פנה אליי איש אחד שעמד בראש ארגון שקוראים לו ׳נתיב׳ שעסק ביהודי ברית המועצות. האיש הזה קראו לו שאול אביגור. הוא אמר לי אני מציע לך להצטרף. נשלחתי למוסקבה. היה שם יהודי ושמו לובה אליאב״.
וגם: בן גוריון, שמעון פרס, גולדה מאיר, המעצר על ידי הק.ג.ב, הקריירה הקצרה במשרד החוץ ומאבק שרת בן-גוריון.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

דובי ויסגלס חלק א׳: מבצע ׳חומת מגן׳ היווה פגיעה, אבל את השקט הביא התהליך המדיני #17 May 18, 2022

עו״ד דובי ויסגלס הוא מבכירי עורכי הדין בישראל. לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה אריאל שרון ז״ל. הוא חוזר לימי האינתיפאדה השנייה והתהליך המדיני שהחל שרון, הפייסנות שנחתה עליו כשהתיישב על כסא ראש הממשלה, ימי ׳סברה ושתילה׳ שבהם נפגשו לראשונה וההערכה הקורקטית שהפכה לעוינות לבנימין נתניהו.
-
״אריאל שרון קיבל לידיו את האינתיפאדה השנייה. שום דבר לא ניתן להשוואה לאותה תקופה נוראה, שבפרק זמן של 4 שנים מצאו את מותם כ-1200 ישראלים. עיקר נוראותה של אותה תקופה היא בעובדה שהאימפריה הישראלית, עם כל היכולות, גילתה שהיא חסרת אונים לחלוטין מול מטורף פלשתיני שקם בבוקר והופך את עצמו לפצצה. מבצע ׳חומת מגן׳ היווה פגיעה, אבל לא הוא כשלעצמו הביא את השקט. את השקט הביא קודם כל תהליך מדיני״.
״ב-1 באוקטובר 1982 הוקמה וועדת החקירה לאירועי ׳סברה ושתילה׳, צורפתי לצוות שהיה אמור להכין את שרון לעדותו. שרון לא בחן אותי ולא מיין אותי, הוא קיבל את הצוות כמו שהוא. אני מוכרח לספר סיפור קטן מהשעה הראשונה שאותו צוות ישב במחיצתו. עד אז הכרתי את שרון כמו כלל הציבור, אלה לא היו ימיו היפים. השקיעה בבוץ הלבנוני הייתה בעיצומה. הארץ כוסתה בשלטים ׳בגין רוצח׳, ׳שרון רוצח׳. עם כל ההיכרות הזו הגעתי, ירדנו ללשכתו, היינו קבוצה גדולה אני מעריך כ-20 איש. בשלב מסויים נכנסה לחדר מחלקת התה של משהב״ט, קראו לה יונהל׳ה. ישב לידי אחד מיועציו הפוליטיים של שרון, הוא לקח כוס תה, ובלגימה הראשונה הדף את הכוס לכיוון אמצע השולחן ואמר לה: ׳יונהל׳ה, כבר אי אפשר להכין תה חם׳. המשכנו עוד כחצי שעה לדון ברצינות הנוראית של אירועי ׳סברה ושתילה׳. לפתע באחת שרון חוזר לנסיבות הפציעה הקשה שלו בקרב לטרון, הוא אחד ועוד אחד מאנשי מחלקתו. שרון פצוע קשה מאוד בביטנו, עד כדי כך שהוא עם חולצתו קושר ודוחק פנימה את המעי המבצבץ, הוא פוקד על המחלקה לסגת. לאף אחד אין מושג מה הוא רוצה, מה הקשר?, אבל זה דרך העולם כששר מדבר כולם שותקים. הוא מספר איך הם זוחלים, השמש קופחת והצמא, וחברו זוחל על צידו.בשארית הכוחות זחלנו לגומחה שהיה בה מי גשם שחורים מטינופת, כשטיפה התרוממתי, ראיתי אגן מלא במים שחורים מטינופת, אבל במרכזה צפה לה גוויתו המדממת של ליגיונר ירדני. אז הוא פנה לאותו אחד שישב לידי ובמבט לא משועשע ואמר לו: ׳רק מי ששתה מים מטונפים מדמו של ליגיונר ירדני יודע להעריך את התה של יונהל׳ה. למחרת אמרתי לרעייתי, אם האיש הזה הצעקן, אולי אפילו הברוטלי, בשעת לילה מאוד מאוחרת, בדיון שקבע את גורלו, במהומה הזאת, יודע להבחין עם העין האחת שהייתה לו, בתנועה מעליבה, כלפיי מחלקת תה, זה משהו אחר ממה שאנחנו חושבים״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

גרשון הכהן: לצד של המגורשים יש בעיה איתי, אני עשיתי הכל באמונה שלמה #16 May 09, 2022

גרשון הכהן הוא אלוף במילואים. לשעבר מפקד הגיס המטכ״לי, מפקד המכללות הצבאיות ומפקד אוגדה 36.
״בעיני האנשים שנוטרים לי טינה לי ולאריק שרון הייתה קומבינה, הוא מינה אותי כדי לפרק את ההתנגדות של המתיישבים. עד כדי כך הם אומרים, ולא רק הם אומרים, שהיה לי דיל שאני אהיה אלוף אם אני אעשה את זה. האמת הפשוטה היא בנאלית. במקרה אני הייתי מפקד אוגדה 36, טל רוסו היה ב-162, ר׳ אגף המבצעים ישראל זיו עשה עבודת הכנה ולא הייתה לו ברירה אלא להעביר את האוגדה הזאת. בוגי ישב איתי מאחורה בגיפ׳ ואמר לי אנחנו שולחים אותך לגוש קטיף, אתה תסרב? אמרתי לא, אני לא אסרב״.
״לכל בנאדם יש מקור סמכות. תקרא לו רב, תקרא לו עמוס עוז. מקור סמכות אמיתי לא אומר לך א׳ או ב׳, אם הוא בנאדם אחראי, הוא מבין שאתה מבין יותר ממנו מה צריך לעשות. אני בנאדם שקוף. ידעו שאני נגד זה. בוודאי אלוף הפיקוד שלי בני גנץ ידע מה אני חושב. זה שאני הסכמתי זה היה במודעות מלאה. לכן יש לחבורה המגורשת עוד קושי איתי, הם רוצים שאני אגיד הייתי אידיוט משוטה. אם אני אגיד את זה, זה שקר. כל הסיפור שלי הוא אחר, ציטטתי משיקולים מודעים ביותר ועשיתי את זה מאמונה שלמה״.
וגם: אלי גבע ויפתח רון טל, מאמר שכתב והרגיז את רפול, מלחמת לבנון הראשונה ומישל פוקו, הרצי הלוי וסוקרטס, יאנוש בן גל, גורודיש, שאול מופז, דן חלוץ והציפייה שיש לו מרמטכ״ל.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

אביגדור קהלני חלק ב׳: כמות הקנאה שקיבלתי הייתה לא סבירה בעליל #15 May 06, 2022

בחלק ב׳ שוחחו בין היתר על:
״בסכר הרואיפה נעצרו המים של נחל אל עריש והם נקוו והפכו למעין אגם כזה. האווירה שמדינת ישראל גדלה פי כמה וכמה, זאת התמונה שמביאה אותנו ליום כיפור. האווירה שאנחנו כל יכולים. האימון ברואיפה בא להראות שיש עוד אופציה. זה קרב התקפי שבו אנחנו הולכים לעשות פעולה מעבר, לכן אנחנו מתאמנים. כשעשינו את האימון הזה, אני הייתי המג״ד״.
״חטיבה 7 ישבה במחנה נתן חוץ מגדוד 1, עוז 77. מי שקיבל את ההחלטות להקפיץ אותי 10 ימים לפני המלחמה לרמת הגולן, הוא קיבל החלטה שהוא שם טלאי על המקום שיש קרע. אף אחד לא חשב במושגים שתוך 10 ימים אנחנו במלחמה כוללת ונצטרך אפילו לצלוח את התעלה״.
על ההצלחה של הספר ׳עוז 77׳: ״לא הסתחררתי. הייתי פלדה. הבנתי את המצב טוב מאוד. כמות הקנאה שאני קיבלתי הייתה לא סבירה בעליל. אמרו, מה גם אני הייתי מג״ד. שאלתי את מוטה, תגיד איך כותבים ספר. מוטה אמר לי: תביא נראה. לקחתי את הפקידה שלי הדפיסה את זה, היום היו מכניסים אותי לבית סוהר כי היא הדפיסה את זה. שאלתי את מוטה: איך נתת לי אישור? אמר לי ראיתי תעודה, בלי אנטגוניזם, כל כך התחברתי לתעודה הזאת. ההיצמדות לאמת הייתה חלק מהכוח״.
וגם: על הסיבה שלא קיבל דרגת אלוף, הסטריאוטיפים בצה״ל, המעבר לפוליטיקה, הפוליטיקה המקומית בתל אביב יפו, הפרישה ממפלגת העבודה, יצחק רבין, דן שומרון, הכהונה כשר לביטחון פנים ועוד.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

אביגדור קהלני חלק א׳: אין לוחם שש אלי קרב #14 May 04, 2022

תא״ל במיל׳ אביגדור קהלני הוא גיבור ישראל. מפקד גדוד 77 במלחמת יום הכיפורים. שר ביטחון פנים לשעבר ויו״ר האגודה למען החייל.
״היום כשאני כבר לא אויב של אף אחד, אני פנסיונר שחי את חייו, הביטוי גיבור ישראל הפך להיות שם המשפחה השני שלי. הייתי שר, חבר כנסת, אני זה נהפך להיות אביגדור קהלני גיבור ישראל, אני מקבל את זה. היחס של הציבור כלפיי אינו נובע מהתואר הזה אלה ממה שאני מקרין כלפיו״.
״חתמתי שנתיים, הייתי חייב. המשכורת שלנו הייתה קטנה. התחתנתי בשנת 66 (שנת מיתון קשה). אשתי דליה אמרה לי אין לנו מה לאכול, אין לנו כסף. המיתון פחות דיבר אליי מבחינת תשומת הלב שלי, מה שעניין אותי הוא האתגר המקצועי. עבדנו קשה מאוד. חטיבה 7 הייתה בעצם השריון הסדיר, וכל מה שטליק היה מכניס לתוך השריון הסדיר, זה היה מגיע לתוך חטיבה 7״.
״אנחנו לא אהבנו את אלה שקמו באמצע ואמרו אנחנו הולכים ללמוד, אני עושה לביתי. אנחנו חשבנו שקצין, האתגר שלו לפקד על חיילים, גדול יותר מכל אתגר של התקופה. אנחנו לא הרגשנו שאנחנו ליגה ב׳ כיוון שאנחנו נשארים. ברמות של מ״פ, אתה מסתכל סביבך. לא עניין אותנו מה קורה בחיל אוויר. ניסיתי להיות בחיל אוויר ולא הלך לי. על סגני-משנה זה לא משפיע״.
״גורודיש היה מסוג המנהיגים שהצל שלו היה כל הזמן סביבך. הייתי מאוד קפדן. יותר מגורודיש. הייתי מאוד מקצוען. האווירה הזו של המתח הזה שהוא הכניס לאוויר. אם לא היית מחבר את החגורה שהזכר משמאל והנקבה מימין, אלף ואחד דברים קטנים. אני דווקא לא חששתי ממנו. הוא עשה לי בוחן פלוגה. כל הזמן הוא עשה לי עם האגודל ׳איזה יופי, איזה יופי׳״.
״הסגן שיושב בחזית עם 14 טנקים ועומד להיכנס כל יום לרצועת עזה. אומר לי חייל: המ״פ מה יהיה אם יפעילו עלינו גזים? אתה מסתכל על הדבר הזה, נכון שזה היה מרגש, אתה לא יודע מי יחזור מהמלחמה, אתה גם מאמין שמישהו יעצור ויהיה איזה פתרון. היינו צועקים ׳עלה קרב׳. אין לוחם שש אלי קרב. היה את האיום על קיומנו, זה היה צל כבד מונח על כתפינו. אשכול אמר לי ׳תגיד לי אינגלע, כל הבייצים בפנים? מה אתה אומר אינגלע אם תהיה מלחמה?׳ אמרתי לו אדוני ראש הממשלה אנחנו כמו קפיץ מתוח, מוכנים לכל משימה״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

רוני בר און: גוש קטיף היה פיילוט לקראת הסרט האמיתי Apr 29, 2022

רוני בר און היה שר האוצר, שר הפנים ויו״ר וועדת החוץ והביטחון.
על פרשת ‘נתניהו-דרעי-חברון׳:
״הייתה חקירה מאוד מאוד מורכבת ומסובכת, לא נמשכה כמו החקירות של היום. המשטרה, כמו הפרקליטות, כמו היועמ״ש, סיימו את החקירה בשליש האחרון של ינואר ובערב פסח. היועמ״ש שמונה תחתיי, שהוא חבר טוב ואיש הכי ראוי בעיני, החליט שלא להעמיד לדין גם את נתניהו, ליברמן והנגבי, ולשקול העמדה של אריה דרעי. בא יהודי, עורך דין, שנת 1997, אני אז בן 49, כמעט 25 שנה עורך דין, די מצליח, משרד גדול. פונים אליי עם הצעה מהסוג הזה. אמרתי בסדר, צריך לעבור דרך כל הדיספצלינות. לימים שניתחתי את זה לעצמי, וגם כתבתי את זה בספר שהחלטתי לא לפרסם כי יש אנשים שעדיין חיים, אני חומל על משפחתם כפי שהם לא חמלו על משפחתי. התפטרתי כי לא קיבלתי תמיכה. הבנתי עם מי אני הולך לעבוד. למה להכניס את חיי לגיהנום? לימים, מישהו שלח לי את הספר של דינה זילבר, שהייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, היא כותבת: ׳אם היינו יודעים על היכולת שלו לעבוד עם הדרגים המקצועיים, היינו רואים שהפסדנו יועץ משפטי טוב מאוד לממשלה״.
על תקופתו ב׳ליכוד׳:
״אני הצגתי את נתניהו לראשונה בסניף ׳הליכוד׳ בירושלים. בהתמודדות הראשונה שלו, כי החברים הנסיכים החליטו שצריך לעזור לבני בגין. הייתי עם מחנה שמיר-ארנס הקלאסי. מרידור, אולמרט, מילוא. צריך שתי תכונות מצטברות, גם להיות נסיך וגם להיות במקום הקדוש (ירושלים). לא הזכרתי את רובי ריבלין, כי הוא לא היה אז כזה שחקן כנסת. הוא היה לו חלום להיות ראש עיריית ירושלים, אבל חלומות טבעם שהם מתנפצים לסלעים. הפוליטיקה היא יצר. אני לא זוכר בחירות לועד הכיתה שלא נטלתי חלק״.
״אני מקבל את הטלפון שראש הממשלה שרון רוצה לראות אותי. הוא אומר לי תשמע: מה אתה רוצה?, אמרתי אני לא רוצה להיות סגן שר. אמרתי אני אתמודד על ועדת ׳חוקה חוק ומשפט׳. הוא אמר לי יש לי ארבעה מועמדים ליו״ר הכנסת, אני מוכרח לעשות סדר. אני יכול להציע לך את ועדת ׳הכנסת׳. אמרתי לו ׳אדוני ראש הממשלה, אני אתמודד על ועדת חוקה, סיכמתי עם גדעון סער שנתמודד בינינו על ראשות ועדת חוקה׳. הוא אמר לי תראה מה בר און, אתה מנוסה, אבל התמודדות ראשונה בכנסת נגד מועמד של ראש הממשלה, הייתי רוצה שמישהו יגיד לי לא לעשות את זה״.
וגם: על אהוד אולמרט, הקמת ׳קדימה׳, אהוד ברק, ציפי לבני, השיחה בארבע עיניים עם הרב עובדיה יוסף, על בנימין נתניהו ׳איש ברוך כשרונות, אין לי מושג מה קרה לו, בכל נפשי אני מאחל לו שלא ייצא אשם׳, המשבר הכלכלי של 2008 ותוכנית ׳ההתכנסות׳.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

עמוס ירון חלק ב׳: החיזבאללה התחזק כתוצאה מהשהות שלנו בלבנון #12 Apr 25, 2022

״היינו צריכים למצוא דרך איך להעיף את ערפאת עם המחבלים מלבנון. זאת הייתה המחשבה. אתה יכול לחשוב מחשבה כזאת, אבל אם התשלום הוא מי יודע כמה, אז אולי לא נכון. אני חשבתי בשלב מסויים שחייבים לתכנן את המבצע בצורה שאפשר להשיג את היעד הזה. האם נעשה את זה או לא, סיפור אחר. נעשה את זה בשלבים. בהסתמכות לא משמעותית (על הנוצרים), לא חשבנו שהם אלה שילחמו עבורנו, עוד גוף שיכול לסייע לך בצורה כזאת או אחרת להגיע למטרה הזאת. ככה אני ראיתי אותם״.
״לא לקחנו בחשבון את העניין האיראני. אני חושב שאני צודק במאה אחוז. אם צבא הגנה לישראל, ברגע שהחייל מארינס הראשון שנחת בביירות, היינו חוזרים לקו הבינלאומי, אני לא בטוח שהיה לנו חיזבאללה כפי שהוא היום. החיזבאללה התעצם והתחזק כתוצאה מהשהות שלנו בלבנון לאורך כל התקופה״.
על סברה ושתילה:
״אמרתי שהיינו במצב של קהות חושים. האמירה הזאת הייתה מהתרגשות שהייתי נתון בה. התחילו מלמטה כל מיני קצינים לבוא בביקורת סביב העניין הזה, כל מיני יפי נפש כאלה ואחרים. זה הרתיח אותי ואמרתי את המשפט הזה. אני לא חושב שהוא רחוק מהמציאות, אבל אולי לא הייתי צריך לומר את זה. עמוס גלעד הוא חבר טוב שלי ואני מאוד מכבד אותו, אבל הוא לא היה שם. הוא התריע לממונים עליו. ידענו שיש התנהגויות לא הכי נכונות, אבל לא מה שהיה. הם (הנוצרים) לא היו מדקדקים כפי שאנחנו. אני אמרתי ללוחמים: אם אתם רואים בית שיש בו כביסה לייבוש עם בגדים של ילדים, אתם לא תירו לשם בשום דרך. שלא יספרו לי מה זה הומניות. הנורמות שלי הן לא הנורמות של הנוצרים, אבל לא תיארתי שהמצב ידרדר לכיוון כזה״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

עמוס ירון חלק א׳: אמרתי לעצמי תזכור אתה מחולון, תעצור את הזרמים שעולים לך לראש #11 Apr 21, 2022

״הדבר האחרון שחשבתי עליו בצעירותי שהעתיד הוא שלי בצבא הגנה לישראל. אני למדתי ב׳כדורי׳, לפני זה באתי מחולון שהיא למעשה ׳קרית עבודה׳ ועוד שכונה אחת של ׳הציונים הכלליים׳. היה פשוט מדהים. הייתי מועסק 24 שעות ביממה מילדותי. אני זוכר את עצמי כילד בן 10 אני חושב, הולך להצגה יומית בקולנוע בחולון. הסרט שמוצג שם קוראים לו: ׳איה בני?׳, זה סרט אמריקאי שמציג את סיפור השואה. ישבתי בסרט הזה ובכיתי בכי תמרורים. אני זוכר את פסי הרכבת, זה מלווה אותי עד היום הזה. לימים, כשהייתי מנכ״ל משרד הביטחון, באתי ביקור עבודה לברלין לשיחות עם המקביל שלי. אמרתי למארחים שלי, הישראלים, קחו אותי לתחנת הרכבת בברלין למקום מפורסם שנקרא ׳רציף 17׳, זה נתן לי מכה בראש. ככה התחלתי את המשא ומתן על הצוללות. היה רקע לא רע לתחילת המשא ומתן על החמש צוללות״.
על פרשת מטוס הפאלקון:
״לנו היה הבנות מאוד מדויקות מול האמריקאים בקשר למכירת אמל״ח לסין. הכל היה ידוע לאמריקאים. אף פעם לא קיבלתי מכתב מהמקבילים שלי. השיטה הייתה שאני מעדכן אותם ואם יש להם התנגדות שיגידו. לא היה דבר אחד, לא פריט שלם ולא חלק חילוף, שאנחנו הסתרנו בכוונת מכוון מהאמריקאים ולכן עד היום זה מפריע לי. בסופו של דבר, כשאני כבר מנכ״ל כבר שלוש שנים, עם מערכת יחסים בלתי רגילה עם המקבילים לי באמריקה, אני מקבל טלפון מהנספח הצבאי שאומר לי ׳תשמע, האמריקאים הודיעו שהם מנתקים כל קשר איתך, בגלל שהדיווחים על סין היו לא נכונים׳. הכל נפל עליי, על הראש שלי. בדקתי את עצמי, שלחתי את כל האנשים שלי, בראש את יחיאל חורב ממלמ״ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), עד היום הזה הם לא נקבו באיזשהו פריט. את מי לא הפעלנו להסביר להם שלא היו דברים מעולם. הם הפשיטו אותנו, וזה היה מעליב וזה היה פוגע. עד הרגע הזה שאנחנו מדברים אני אומר לך, לא היה כלום. לא היה בורג אחד שמכרנו לסינים, או אינפורמציה מסוימת שהעברנו להם, שהאמריקאים לא היו בתמונה״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

יצחק זמיר חלק ב׳: יועץ משפטי לממשלה צריך קודם כל שלא יהיו לו שלדים בארון #10 Apr 17, 2022

החוק נותן את הסמכות ליועץ המשפטי לממשלה. כל אלה שמסביבו הם מסייעים. האחריות היא שלו בלבד. מה שעושה את התפקיד הזה לכל כך מעניין וכל כך קשה.
על פרשת שמואל פלאטו שרון:
״במקרה של פלאטו שרון לא היה שום תקדים. רוב המשתתפים חשבו שאין בסיס. אני התחלתי ללמוד את התיק הזה והחלטתי להעמיק את החקירה, לגבות עוד עדויות. התיק היה מאוד בעייתי, אבל הייתי צריך להחליט. היו המון עדויות שהוא נתן הבטחות בכל האסיפות וזאת הייתה שאלה עקרונית: האם באמת אסור לעשות את זה? האם זה שוחד בחירות? לא היה שום תקדים ולא היה דרך לצפות מה בית המשפט יחליט. כאן פלוני אלמוני חושב שהוא יקבל דירה או עבודה מפלאטו שרון שזה כמו כסף. אני כבר לא זוכר את הראיות, אבל העובדות האלה היו ברורות. הייתה שאלה משפטית קשה ללא תקדים. אני חשבתי שאם זה עובר בשקט, כשהעובדות ידועות וכל הפוליטיקאים מודעים לזה, חשבתי שזה מדרון חלקלק. אמרתי אני חייב לקחת את הסיכון כדי לעצור את הדבר הזה. הפוליטיקאים אמרו לי: זאת הפרקטיקה. אני אמרתי שזאת פרקטיקה שגובלת בשחיתות, אז אני חייב להגיש אישום כדי להפסיק אותה. אני ידעתי שאם הייתי נכשל בדבר הזה, אם בית המשפט היה מזכה אותו, זה היה צובע את כל הקריירה שלי. זה היה סיכון מאוד גדול, אבל לקחתי את הסיכון הזה. שמחתי שהוא הורשע״.
בג״צ אלון מורה:
מבחינת היועמ״ש זה היה לכאורה, בהתחלה, תיק מאוד פשוט. הממשלה עם הצבא, החליטו להקים את ׳אלון מורה׳, זאת הייתה הפעם השנייה שהייתה עתירה לבג״צ בנושא הקמת התנחלות (המקרה הראשון ׳בית אל׳). ביהמ״ש אישר את הקמת ההתנחלות, אמר זה משרת צורך ביטחוני. הייתה חוות דעת של הרמטכ״ל או אלוף הפיקוד. ׳אלון מורה׳ היה נראה לי מקרה פשוט. הבעיה נוצרה תוך כדי הדיון. קרו שני דברים לא צפויים. התיק הקודם של ׳בית אל׳ היה בנוי על המשפט הבינלאומי. המשפט הבינלאומי אמר שמותר לריבון בשטח, צה״ל, לתפוס רכוש פרטי כדי לשרת צורך ביטחוני לתקופה מוגבלת. תקופת הכיבוש. הדבר הראשון הלא צפוי היה שהרמטכ״ל אמר זה לא משרת שום צורך צבאי. זה אולי מטיל עומס על הצבא. הצורך הוא לאומי. זה לא ביטחון. הדבר השני היה שבאו אנשי ההתנחלות ואמרו אנחנו לא מקימים יישוב זמני מצורך ביטחוני, אנחנו כאן לתמיד. כלומר מנוגד למשפט הבינלאומי. השופט לנדאו היה איש ימין והוא ציווה על פינוי ׳אלון מורה׳. זה סתר את פס״ד שניתן שנה קודם לכן.
על הכור בעיראק:
לא שותפתי בהתייעצויות. לא ידעתי, אבל כשבועיים קודם לאירוע, בגין הודיע את זה לממשלה. אז הייתי שותף ידיעה. באותן שנים, הכל דלף מהממשלה, מה שמאוד הכעיס את בגין. הוא נקט צעד מאוד לא שגרתי והוא הכריז על ישיבות הממשלה כולן כוועדת שרים לענייני ביטחון. לפי החוק הן ישיבות סודיות. זה לא עזר. הכל דלף החוצה. כאן שבועיים לפני האירוע, ידעו על זה 20 ומשהו שרים, וזה לא דלף. קודם לכן הדברים דלפו משום שכמה שרים חשבו שאין הצדקה לסודיות. הם חשבו ששום אינטרס של הציבור לא ייפגע. כשהיו עניינים סודיים באמת, כולם גילו אחריות.
על מלחמת לבנון הראשונה:
במוצאי שבת ישיבה בבית ראש הממשלה ברחוב בלפור. אני משתתף כיוון שאני משתתף בכל ישיבות הממשלה. מציגים תוכנית של לא מלחמה, מבצע צבאי מוגבל ל40 ק״מ ל-48 שעות. כמה שאני זוכר לא היה דיון, לא הייתה הסתייגות. פה אחד אישרו את המבצע הזה שהתפתח אחר כך למלחמת לבנון.
על אריק שרון ז״ל:
יחסים קצת מורכבים, הוא לכאורה התייחס אליי בכבוד. בישיבות הממשלה הוא היה אומר ׳מורי ורבי הפרופסור זמיר׳, משום שבאופן פורמלי הייתי מורה שלו ב׳בית הספר למשפט וכלכלה׳. פרונטלית הייתי מורה שלו. היה מישהו מקורב אליו שהקים בית על אדמה חקלאית. מא׳ עד ת׳ לא חוקי. הגיעה לשולחני הידיעה הזאת. אני אמרתי זה בלתי חוקי, צריך להרוס אותו. אריק שרון אמנם היה תלמיד משפטים, אבל הכבוד שלו למשפט היה בעירבון מוגבל, והוא נלחם בשבילו. חשבתי שאין לי ברירה וחייבים להרוס את הבית, והיו לי כמה עימותים קשים איתו. באותה תקופה כבר היה ברור ומוסכם שבהחלטות האלה היועמ״ש עצמאי, זה נקבע כבר שנים קודם לכן. זה היה מאוד מורכב, משום שהיה צריך ממש מבצע צבאי.
וגם: פרשת קו 300, ראש הממשלה יצחק שמיר, המינוי לבית המשפט העליון.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

השופט יצחק זמיר חוגג 91 חלק א׳: בחרתי מקצוע שמערב אותי ככל שניתן בענייני הציבור #9 Apr 12, 2022

פרופ׳ יצחק זמיר, לשעבר שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה.
״אני השתייכתי לדור שבנה את מודיעין חיל האוויר. המקור העיקרי שלנו היה עיתונות. פרט כזה ופרט כזה. זה היה מאוד פרימיטיבי ומאוד בסיסי. מטה חיל האוויר היה אז קטן. אנחנו התחככנו איש ברעהו. לא היה לי מושג מה זה מטוס ומה זה מודיעין, אבל תוך כדי עבודה התחלתי לקרוא קצת מטוסים וקצת על טייסים. כיוון שקיבלתי עיתונות מחוץ לארץ, ואז צץ לי רעיון לפתוח בביטאון חיל אוויר חידון מטוסים. העורך הציע לי לכתוב כתבות לעיתון, וזה היה מקור ההכנסה שלי בתור סטודנט״.
״לא באתי להרצאות בכלל, הייתי סטודנט רע מאוד. הייתי לוקח חודש לפני הבחינה וקורא את ההרצאות. זה הוכיח את עצמו יפה מאוד. כשאני נעשיתי מורה בפקולטה, היה לי ברור שאני הולך לשנות את ההוראה. אני לימדתי בשיטה לגמרי אחרת. כשהתחלתי ללמוד משפטים, ראיתי את עצמי נכנס לשרת את הציבור. הייתי ב׳שורת המתנדבים׳. בסיום לימודיי האוניברסיטה שיוועה לסגל הוראה, הם התחילו לבחור תלמידים מצטיינים, הציעו להם לעשות דוקטורט במשפטים בחוץ לארץ ובתמורה יחזרו ללמד בפקולטה לשנתיים. גם אז היה ברור לי שאני בוחר מקצוע שמערב אותי ככל שניתן בענייני ציבור״.
״מלכתחילה כאשר המדינה הייתה כ״כ פוליטית ׳חרות׳ כמפלגה חדשה הייתה צלולה בעיקרה. אני בחרתי ללמד נושאים חברתיים. אחד מהם זה המשפט המנהלי והשני, דיני עבודה. ב1969 הקימו לראשונה את בית הדין לעבודה זה היה בעקבות שביתות פראיות. ההסתדרות התנגדה להצבת השם שלי כנציג הציבור בבית הדין לענייני עבודה. הם ידעו עליי שאני לא חבר הסתדרות וזה היה דבר נדיר אז. לא הייתי חבר הסתדרות ומשום שלימדתי דיני עבודה וחשבתי שאני צריך לשמור על ניטרליות״.
על ׳הפרשה׳: ״מונתה וועדה בראשותו של פנחס רוזן, מאחוריה אשכול, הם היו צריכים להחליט מי נתן את ההוראה ב-1954? הייתה אז מחלוקת גדולה. ניקו את שר הביטחון לבון. בן גוריון לא השלים עם ההחלטה הזאת. בן גוריון תקף אותם בכל החזיתות. הוא אמר שהוועדה הוקמה בחטא, זאת הייתה וועדת שרים והוא אמר שצריך להקים וועדת חקירה ממלכתית. הוא הקדיש את עצמו למאבק הזה שהוא ראה אותו מאבק על הצדק. בין היתר הועלתה וועדה ובעיקר נגד שר המשפטים, פנחס רוזן, שהוא פעל באופן בלתי חוקי שלא שמע את פלוני ואלמוני. פנחס רוזן מאוד נפגע. הוא ביקש חוות דעת משפטית. הוא פנה אליי וביקש שאני אבדוק את הנושא הזה. עשיתי על זה מחקר מאוד יסודי. זה היה די תקדימי אז. כתבתי למה דעתי, מבחינה משפטית, הם לא היו צריכים לשמוע את פלוני ואלמוני. זה היה הצעד הראשון שלי בציבוריות״.
על תפקיד היועמ״ש: ״אהרון ברק הוא חברי מהפקולטה למשפטים, הוא צעיר ממני בכמה שנים, התקדמנו ביחד. בשלב מסויים הוא היה אסיסטנט שלי. אמרתי לו זה מצחיק אנחנו חברים. הוא נתמנה להיות יועץ משפטי לממשלה צעיר ביותר. הוא נחשב כעילוי מגיל צעיר. אני נבחרתי במקומו לעמוד בראש הפקולטה למשפטים. יום אחד אני מקבל טלפון מלשכת שר המשפטים שהשר רוצה לבקר בפקולטה. בא שמואל תמיר, נפגשנו פעם ראשונה בחיים, שבועות אחדים לאחר מכן קיבלתי שוב טלפון מתמיר שהוא מבקש להיפגש איתי. לא היה לי מושג על מה. נפגשתי איתו. הוא סיפר לי שהוא מחפש מחליף לאהרון ברק והוא ביקש לדעת אם אני מוכן להיות מועמד. זה בא לי בהפתעה. לא ציפיתי לזה. ביקשתי יום יומיים לחשוב על זה. אמרתי שאני צריך להתייעץ מפני שכך ראוי לומר, אלא משום שאני ראיתי את המשפחה של ברק. ראיתי אותו חוזר הביתה בערב, הולך לישון. המשפחה לא הייתה קיימת פיזית בשבילו. מי שמשלם את המחיר זה המשפחה. הם אמרו לי ׳אם אתה רוצה, קדימה׳.
״התברר לי לאחר מכן שתמיר שאל את ברק על מי הוא ממליץ. ברק נתן לו שני שמות, את חשין ואותי. תמיר חשב שלחשין אין מזג של יועץ משפטי לממשלה. את כל זה לא ידעתי. אחרי יומיים טלפנתי ואמרתי ׳אני מוכן׳. בדיעבד התברר לי שהוא בא עם השם שלי לבגין. לבגין הייתה בעיה משום שמי שהציע אותי היה תמיר, שהיה ה-יריב של מנחם בגין. תמיר היה היחיד שהעז להתמודד כנגד בגין על ראשות המפלגה. בגין זכר את זה. תמיר היה חשוד ומועמד שמקובל על תמיר חשוד. דבר נוסף, הוא לא שמע את שמי מעולם. הוא לא ידע לאן אני שייך ולכן הוא התנגד״.
וגם: על ההחלטה בתיק שמואל פלאטו שרון.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

רוני אלשיך חלק ב׳: אמרתי לראש הממשלה שכל מה שניסו לפתות אותי איתו, הכל מבוטל Apr 05, 2022

״במקרה של וקסמן היה מודיעין סופר מדויק. בגלל נוהל קרב מאוד חפוז הפעולה המבצעית הייתה פחות טובה. היא לא הייתה מספיק מתוחכמת כדי להביא את התוצאה. לדעתי הימ״מ היום יודע לעשות את מה שאז הוא לא ידע לעשות. שם הייתה דילמה של מקבלי החלטות ואני די מבין אותם. בסוף, אתה מסתכל בלבן של העיניים, מי שמאשר את התוכניות הוא לא איש מקצוע. הימ״מ הבין כבר אז מה חסר לו״.
״עסקת שליט הייתה קשה לי. אני עסקתי בלהביא את המודיעין והעניין הזה נפסק. הצירים, כל גאנט, עובד באופן עצמאי לכן התסכול שלי פחות רלוונטי. הקשית שלי הייתה מאוד מתסכלת. בעיקר כשגלעד שליט תוחקר והבנו כמה זה היה אפשרי. אין ספק שהמחיר לא היה פשוט. אנחנו יודעים שהחמאס לא יוצא לפנסיה״.
״האידיאולוגיה של האחים המוסלמים היא אידיאולוגיה מאוד קיצונית אבל היא פרגמטית ביסודה. מה כדאי, לא כדאי, אם צריך סבלנות של 400 שנה, אז תהיה סבלנות של 400. צריך להבשיל כל מה שצריך להבשיל. בסוף, לדבר תמיד צריך. צריך לשקול אם לדבר בציר פוליטי או ציר מודיעיני. המשחק הזה של לשחק עם הלדבר, הקו הפתוח, הוא אחד הכלים לנהל את הבעיה״.
״הוא רוצח ואתה לא מזלזל ביכולות שלו, אם תתייחס אליו בזלזול אתה לא תנצח אותו. ברגע שאתה לומד את התרבות, אתה לומד מה המשמעות של הכבוד. איך לשמור על כבודו של מישהו ולהביא תוצאה הרבה יותר טובה מאשר אם אתה בוחר להשפיל אותו״.
״אני חושב שמוכרחים להגדיר או לייצר קווים מבחינים מה אתה מוכן לעשות תמורת מה. יש הבדל בין לוחמים ששלחת לקרב, לאנשים שהלכו לגור ליד עזה. אני לא בטוח שאנחנו עושים את כל מה שאפשר כדי להביא את הבנים ארצה. יש לא מעט דברים שאפשר לעשות מבלי להיכנס לשאלה אם אני משחרר רוצחים או לא. גם הם מבינים מה שווה איזה נכס. יש פה משחק של מוחות, רק חשוב לשחק אותו. המחויבות שלנו לא פגה. צריך שמישהו ישאל את עצמו: מה אנחנו עושים כל בוקר כדי להביא אותם לקבר ישראל?״.
על תפקיד המפכ״ל:
״בהתחלה זה כל מיני שליחים. חלקם מטעמו של ארדן פורמלית. נדמה לי שזה התחיל מהאוצר. הכירו אותי. הציעו את השם שלי ואז זה התחיל להתגלגל. אין אחד שאמר לי שכדאי לי. זה התגלגל במשך חודשים ארוכים. אחרי זה ממש שיחות. זה הגיע לראש הממשלה, יחד עם ארדן, אחרי ההצעה לגל הירש. אשתי אמרה לי נגמר לך הקרדיט המוסרי לסרב. אחרי המון לחצים, ואחרי פגישות עם ראש הממשלה, אמרתי שאני לא רוצה להיות כי אני רוצה להיות ראש שירות. זה נורא ברור לי שזה הייעוד שלי. אף אחד לא מבטיח לי את זה, אבל זה מה שאני רוצה. נתניהו שאל אותי: ואם אני אגיד לך שאחרי זה תהיה ראש השירות? אמרתי לו: אתה לא יכול, זה לא מסתדר עם חוק השב״כ. הוא חזר אליי עם חוות דעת משפטית. ביקשתי לישון על זה. בסוף ביקשו תשובה עד מוצאי שבת. החלטתי שאני מתייעץ עם ישראל חסון. הוא מבין את העסק, אבל הוא לא נוגע בדבר. הוא מספיק רחוק בשביל לתת לי עצה יותר מאוזנת. הבנתי שהוא בחו״ל. שלחתי לו הודעה. הוא אמר לי: זה הכי חשוב עכשיו. המשטרה צריך להביא אותה מלמטה למעלה. זה המשימה שלך. זה הקל עליי כי הייתה לי תחושה שזה כנראה נכון, במקביל הייתה שיחה ממתינה והבנתי שזה כנראה ראש הממשלה״.
״קראתי בלילה את פקודת משטרה, שאלתי את עצמי האם אני מבין שאני חייב להיות עצמאי. החלטתי שאני מחכה לבוקר. התקשרתי לארדן והתרתי נדרים. אמרתי לו אני אעדכן את ראש הממשלה. ראש הממשלה חזר אליי אמרתי לו כל מה שבתהליך ניסו לפתות אותי, הכל מבוטל״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

רוני אלשיך חלק א׳: נחשפתי למסמך הרפז וברגע הראשון ידעתי שהוא מזויף #6 Apr 04, 2022

רוני אלשיך היה מפכ״ל המשטרה. לפני כן, עשה קריירה ארוכה בשב״כ עד לסגן ראש הארגון.
על מבצע מיידון (מאי 1988): זה מבצע שהלכנו לא מעט קילומטרים ברגל כדי לסגור את הכפר שהיו שם עשרות מחבלים. מודיעין מאוד יפה ומדויק. זה אז חיזבאללה. כבר בשנים האלה ידענו שאנחנו מתמודדים עם החטיבה השיעית של ׳אמל׳. התכוננו למבצע בלוח זמנים יחסית קצר. סגרנו את הכפר עם צלפים, מוכנים עם הפעלת מסוקי תקיפה, אבל הייתה היתקלות כבר בסגירה של הכפר, בחפ״ק המח״ט. מדובר באנשים קיצוניים חדורי אמונה. גדוד 202 הוא טיהר את הרחוב הראשי, עברנו אותו ועלינו ליעד המבוצר למעלה. יותר נכון השכבנו את היעד המבוצר. השמדנו בונקר אחרי בונקר. פעלנו בשיטה שהיא קצת יותר מתוחכמת ופחות מסכנת את הלוחמים. סה״כ מבצע מוצלח.
על תחילת הדרך בשב״כ: ״הלכתי לאולפן, למדתי ערבית. התארחנו בכפרים. חוויה מאוד מיוחדת. המארח בכפר יודע. יש לך איזה סיפור כיסוי, כזה או אחר. בכל משפחה אתה שוהה שבוע. לא כולל שבת. לא עושה שבת בכפר ערבי, אבל יצא לי חגים שם. חוויה בהחלט. אתה מהבוקר עד הלילה בתרבות הזאת. אתה מתחיל מאפס. כמו כל אחד. אין פה הנחות. אין בוא תקח דרגה. אין חיה כזאת. כשאתה מתחיל אתה לא יודע לאן תלך״.
״יותר היו מגיעים מהרקע הדתי לאזור הדסקאים. הארגון מאוד ממלכתי. אף אחד לא מדבר על דעות פוליטיות. השיח על הממלכתיות הוא מאוד מאוד יצוק בתוך השירות. למדתי מעמי איילון בתחום הזה לא מעט. אני מגיע אחרי קו 300, זה היה סמוך ונראה. שאלו אותי בועדה מה אתה בא? יש לך קריירה מובטחת בצה״ל. אתה מתגייס קודם כל למגזר הערבי. עם הזמן אתה מתפתח לתוך ארגון מאוד ממלכתי וזה ברור שמכל אחד אפשר לצפות לממלכתיות מלאה״.
“העזתי להזיז בין אזורי החיוג ולא לצמוח במקום אחד. להעיז לעבור מהחוקרים לדסק, זה לא היה אז. היכולת האנליסטית היא חשובה יותר בדרגים הבכירים. אני העזתי לעשות את זה וכולם אמרו לי אתה משוגע, אתה תהיה ראש מחלקה הרבה יותר מהר. אתה יכול להתרסק כשאתה מעיז לעבור למקצוע אחר, כי אתה פחות עם הרגליים על הקרקע. עשיתי תפקיד במטה ואחרי זה הלכתי להיות ראש תת מרחב, זה היה בשומרון. כשאתה בחוקרים אתה נוגע בעיקר בדרגים של המח״טים, כשאתה מגיע לדרגים האלה זה מול מפקד האוגדה. פגשתי שם את אייזנקוט, שהיה חברי עוד מבה״ד 1. מצאתי אותו מן מנטור שלי והתחברתי אליו. הוא היה מ״פ בבה״ד 1 ואני מיד אחרי סיום הקורס הייתי מדריך ונהניתי מהקשר איתו״.
על מסמך הרפז: ״זה מוצג לי כ׳מסמך גלנט׳, אמרתי לו זה לא מסמך גלנט. גלנט פה גלגל רזרבי. לדעתי זה מסמך מזוייף, צריך לתת את זה ליועץ המשפטי לממשלה, גם אם הוא מזויף וגם אם לא, יש פה משהו חמור שצריך לפצח אותו. אחרי כמה חודשים זה מתפוצץ בתקשורת. אני בדרום, הפרטנר שלי זה יואב גלנט. אני מעודד את רוחו ולא אומר לו שום מילה. אחרי זה שמופיע הדו״ח, שמי הופיע שם, ראיתי את גלנט באיזה אירוע ואמרתי לו: זה חייב איזה הסבר״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

אלי אבידר על נתניהו: ״אנשים יעזבו את הכת״ #5 Mar 30, 2022

אלי אבידר הוא דיפלומט ופוליטיקאי. היה יועצו המדיני של אריאל שרון בתקופתו כשר החוץ, וקונסול כללי של ישראל בהונג קונג. לאחר מכן, פנה לעסקים והיה מנכ״ל בורסת היהלומים הישראלית. מאז 2019 הוא חבר כנסת מטעם ׳ישראל ביתנו׳. לאחרונה התפטר מתפקידו כשר ללא תיק.
על משפחתו: ״ממהפכת הקצינים במצרים, אבי פשוט גורש מעבודתו. החוויה הזאת הייתה טראומתית עבורו. הוא הבין שדרכו לארץ. החברים במוסד אמרו לו חכה קצת, עוד שנה, עוד שנתיים, עוד שלוש. לאחרונה ערכתי כמה שיחות עם אחיי הגדולים, הם מספרים על שנים רבות שבהם היו פושטים על הבית שלנו ב-2 לפנות בוקר, לא מוצאים שום דבר, כי הוא היה זהיר, נותנים לו ללון לילה בתחנת המשטרה ומשחררים אותו בבוקר. החברים במוסד אמרו לו חכה עוד שנה ועוד שנה וזה תבע ממנו מחיר בריאותי״.
על שירותו ביחידה 504: ״אני החלטתי להשתחרר כשהבנתי שזה מתחיל לגרום לי דברים פחות טובים. זה גורם לי דברים פחות טובים, אתה מתחיל להשתמש ביכולות שלך, שאתה אמור להשתמש בהן רק ליכולות מודיעיניות, אתה מתחיל לחשוב שאולי אפשר לעשות שם משהו, או שם משהו, ואני מחליט שאני צריך להשתחרר. אחד הדברים שאני למדתי שאין דבר כזה אי אפשר, איו דבר כזה ללא תקווה״.
״יש תדר של תקשורת, שאתה צריך להבין אותו, ואם אתה לא מבין אותו, זה לא משנה כמה ערבית טובה אתה תדבר. התדר הזה, אני לוקח את התדר הזה מהשירות ביחידה. הוא (המקור) מדבר משהו ואתה מבין אותו. יש לנו חוסר הבנה של אותה תרבות שאנחנו חיים בתוכה. בהרבה מאוד מקרים שאני ראיתי, ההבנה של התדר של מי שיושב מולך, לא תמיד אתה יכול ללמוד את זה, וגם כשאתה בטוח שאתה יודע, אתה תראה שאתה לפעמים טועה. זה לדעת להבין עברית״.
על שירותו בהונג קונג: ״הסינים מסתכלים לטווח ארוך, הם יושבים ומתכננים חמש שנים קדימה כפעילות מיידית. יש להם פעולות גם ל-50 שנה. אצלנו אף אחד לא מבין על מה אני מדבר. קח דוגמה את סין, אתה מסתכל על המאבק שיש באוקראינה, ואתה רואה שמי שמגבה את הכלכלה הרוסית, זה סין. זה משגע אותי כמה שהאמריקאים לא מבינים את התדר הסיני. הסינים לא נותנים חינם, רק היהודים נותנים חינם״.
על הפוליטיקה: ״התפיסה שלי היא ז׳בוטינסקאית, ליברלית, ניתן להגיע להסכם שלום. צריך לקיים דיאלוג וצריך לעשות את זה בצורה שונה. מתפקדי הליכוד היו אומרים לי אתה בנאדם מרשים, אבל אנחנו לא נבחר בך…ליברמן הציע לי. אני חושב שיש יותר מדי חוקים, אני לא רוצה את השם שלי בכל חוק שני. אין לי חלום בלילה הנה חוק אבידר להוספת שקל, אני יותר אבידר שמפקח על הממשלה. הרגשתי שאני עושה את עבודתי נאמנה. זה היה מצוין״.
״ב-5/5/20 נתתי בכנסת נאום שנקרא ׳בשם הדמוקרטיה׳. אני ידעתי שאני אשלם מחיר. כאשר שנה וחצי אני עושה משהו שבעצם מנוגד לדנ״א של המפלגה שלי. מה אתה הולך להפגין איתם? הם בחיים לא יצביעו למפלגה שלנו. כאשר המשימה חשובה, אז הדברים הרבה פחות חשובים. כשהייתי בשיא הפופולריות שלי, אמרו לי חברים לך תסגור עכשיו, אחרי זה לא תקבל כלום. האמנתי והייתה לי תקווה״.
״ממשלת בנט מתפקדת, אני חושב שהיא לא מגיעה למיצוי אפילו חלקי של הפוטנציאל ההיסטורי שהיא אמורה לעשות. במשך חודשים ישבתי די בשקט בממשלה ושילמתי על זה מחיר. לא ישבתי מול שולחן הממשלה בכנסת אפילו לא פעם אחת. יש קבוצה מאוד גדולה בציבור הישראלי סוג של משיח, ועל ציר הזמן כשהם ייראו את זה אנשים פשוט יעזבו את הכת הזאת ויתעוררו מהמציאות המדומה הזאת, עם האצבע אני אוציא את העין של מי שיעבור צד״.
על הצוללות: ״לא ייתכן שאנחנו ניגרר לעשות רק את מה שהצד השמרני בממשלה הזאת עושה. התחילה מחאה רצינית, גם ברחובות, גם אנשי ציבור הצטרפו, אלופים, אנשי ביטחון. הגיע מצב שבני גנץ ולפיד שמו אולטימטום שביום ראשון זה יעלה לממשלה. בנט נותן להם פליק ואומר שזה לא עולה כי זה מאוחר מדי. ביום רביעי הוצאתי הודעה ׳לבנט אין שום כוונה להעביר את הרוטציה׳, ביום ראשון קיבלתי טלפון ממזכיר הממשלה ׳תפסיק כבר, זה יעלה ביום ראשון׳״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

טל רוסו חלק ב׳: ״אני מוטרד מצפון קוריאה יותר מאיראן״ #4 Mar 26, 2022

על איראן: ״הפתרון של איראן, זה האיראנים יעשו את העבודה. מה שהכי חשוב זה לא להפוך את זה לבעיה אישית שלנו. אני מוטרד מאיראן, אבל מוטרד מצפון קוריאה יותר מאיראן. מבחינת קבלת ההחלטות בצפון קוריאה. אנחנו צריכים להפוך את הבעיות לרב לאומיות ולא בעיה אישית שלנו״.
על אוגדה 98 וחומת מגן: ״תראה אני אמרתי כל מקום שיש חיכוך, הראשונה להתייצב, בגלל הזריזות והגמישות, תהיה אוגדה 98. בגלל זה קודם כל הכנסתי אותה לחומת מגן. אני שמחתי שיש לי תוכניות אופרטיביות. קיבלתי את קלקיליה וטול כרם, ואמרתי זה קצת קטן לי. הצפתי את השטח בכוחות מיוחדים, זה היה פשוט מיצוי מדהים של אוגדה 98. עשיתי פסח עם גדוד 202, יש את הפיצוץ במלון פארק, אני לוקח מיד את כל האוגדה ונכנס פנימה, בניתי מפקדה שמתאימה למלחמה הזאת. היה לי כוח אחד שהתכונן לאם המערכה תתפתח לצפון״.
על שרון וההתנתקות: ״ברגע ששרון ועומרי נכנסו לפוליטיקה, אני התנתקתי מהחווה. שרון כמצביא, זה באמת איש משכמו ומעלה. יזם, דוחף, מוביל ולפעמים קצת מעקם את הפקודות, אבל הייתה לו מנהיגות ואנושיות לסביבה. הוא עשה דברים גם לא פופולריים, כמו ההתנתקות, שהוא בעיני הציל אותנו, אף אחד לא זוכר את התקופה של לפני, היינו בברוך רציני״.
על מלחמת לבנון השנייה: ״אני הייתי באמ״צ ועבדתי על תוכניות רב-שנתיות בין תפקידים. הדבר הכי נורא למפקד זה להיות בלי כוח למלחמה. חיפשתי איפה אני יכול לתרום את חלקי. אספתי את כל הכוחות המיוחדים. אחרי 10 ימים ראיתי שלא מצליחים להוציא מבצעים כמו שצריך. היה צריך גוף שיסדר את זה, כולם רוצים להשתתף. המבצעים שינו את המערכה. בעומק יותר קל לעבוד מאשר בחזית, הבעיה היא נטילת הסיכונים, לקיחת האחריות ומי מסדר את גבולות הגזרה בין כל אלה שרוצים לעבוד בעומק. כשבנינו את זה הבאתי קבוצה של אנשים. הגיעו 100 אנשים, התחלנו לסדר את הכוחות, הגזרות, סוג המבצע, כל אחד על פי יתרונותיו, התחושה הייתה שאפשר לעשות מה שאנחנו רוצים. לא תחושה, עשינו מה שאנחנו רוצים״.
על השמדת הכור הסורי: ״הייתי ראש אגף המבצעים, היה צריך לסנכרן את הכוחות שעבדו, במקומות מסויימים לא להפריע. במקומות מסויימים לעשות את החיבורים. היו כמה אפשרויות איך להשמיד את הכור. זה היה עבודה מושלמת. זה קונצרט. מבחינת העבודה בין הגופים. זה היה יוצא מן הכלל. התהליך היה לעילא ולעילא״.
על הפוליטיקה: ״אתה גדל במערכת שאתה צריך לעשות את המקסימום למען המדינה. להשפיע ברמה הלאומית אתה יכול רק דרך הפוליטיקה. לא לקחתי את הגלולות הנכונות. גיליתי שאין הרבה הבדל. שהמיקרופון לא דולק, המצלמה לא דולקת, הפערים יותר קטנים״.
וגם: על עזה, חמאס, מוחמד דף, אלוף במיל׳ יצחק בריק, מפלגת העבודה, אבי גבאי ונפתלי בנט.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

טל רוסו: ״מישהו היה צריך לתת לי סטירה. יותר מוקדם פשוט״ #3 Mar 24, 2022

טל רוסו הוא אלוף במילואים. מגדולי אנשי הקומנדו של צה״ל. לשעבר מפקד פיקוד הדרום, ראש אגף מבצעים ומפקד מפקדת העומק. תקופה קצרה היה ח״כ מטעם מפלגת העבודה.
״חשבתי שמי שחוצה גבול צריך להיות עם סטנדרט מאוד מאוד גבוה. העוצמה האורגנית היא כמובן עוצמה רצינית. עשיתי פרויקט של צוות שהמפקד שלו נתפס בירדן שניסה להגיע לפטרה. עשיתי עוד פרויקט כזה והשתחררתי. חזרתי לקיבוץ ואז באו אליי עם מבצע שהיה צריך להיות של שלדג ומטכ״ל, אמרתי חבר׳ה אני הולך למילואים בתנאי קבע״.
״שלדג התחילה הרבה בגלל האירועים של יום כיפור וועדת אגרנט, שראו שהכוחות המיוחדים הם לא יוזמים, הם רק מגיבים, הבינו שצריך להביא את העוצמה אלינו. אם אתה מסתכל על מלחמות ישראל, לא היה באמת מבצעים מיוחדים, הבינו שצריך להכין את זה, אי אפשר ביום פקודה לצאת לאיזה מבצע הירואי״.
״כשהגענו לביירות, היה קצת כיסים של קומנדו סורי, זה היה כבר יותר מאתגר, אבל זה היה סה״כ אויב ידידותי. אני בעיקר התעסקתי עם לייצר את הלחץ על מערב העיר, עם צלפים, היינו הורגים עשרות מחבלים. בשלב מסויים גם כבשתי את המוזיאון וההיפודרום של ביירות, ואחרי זה היה פרויקט של מאיר דגן למבצעים לתוך ביירות ושמה פעלנו לתוך העיר. כמדינה עם קצוות, משוסעת, כולם נגד כולם, אומללות. אתה רואה מצד אחד את כל השכונות בג׳וניה, את העושר, ומצד שני את ההרס והחורבן מכל הכיוונים״.
״אליק רון ביקש ממני לבוא לפרויקט של להעביר את שלדג מקצח״ר לחיל האוויר. המשכתי להיות סגן במטכ״ל, הייתי סגן של עומר בר-לב, אחר כך של בוגי. התנאי שלי היה שיש סגן אחד, אחרי התקופה עם בוגי השתחררתי עוד פעם״.
״מג״ד רותם זה היה חוויה מדהימה. אתה הולך מתפקיד מצביא שזה התפקיד הכי מדהים שיש בסיירת מטכ״ל, שכל השירותים עומדים לרשותך, אתה הולך לגדוד בגבעתי בתחילת האינתיפאדה הראשונה. אני אחרי מלחמת לבנון הראשונה, שהייתי מ״פ, הייתי עם דרגות ייצוג. נתנו לי דרגות בסוף המלחמה, נתנו לי סרן. עשיתי קורס מ״פים בשביל שיהיה איזה קורס ייעודי. תקלה״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

עוזי ארד חלק ב׳: כך גרם נתניהו לתקלה בפגישה בארה״ב #2 Mar 18, 2022

בחלק השני:
על מולכו-שמרון:
״נתניהו רוצה את מולכו. הוא רוצה, הוא היה מוכן שמולכו יבוא פול-טיים הוא מסכים שמולכו יהיה חלקית-פה חלקית-שם וכולי. ועושים הסכם ניגוד עניינים, עובדים עליו הרבה זמן, מייק בלס עושה שם כל מיני סידורים, למשל איזה, באיזה מצבים צריך להיות נוכח עוד אדם בחדר, אבל יש עוד הבנה אחרת - מסדירים את זה עם כל הקליינטים שיש, שמותר אז להיות בקשר איתם, ואומרים שעם כל קליינט חדש צריך לדווח עליו, נו. כאשר מופיע קליינט קטן בתמורת טיסנקרופ וכאשר שמרון הופך להיות עוזרו של הסוכן גנור, הוא לא מדווח. שכחו״.
על הצוללות:
״נתניהו נושא באחריות לכך, שאל"ף בקרבתו המיידית ואפילו בתוך משפחתו ישנם אנשים שקיבלו שוחד בכדי להשפיע על ולקדם אינטרסים של טיסנקרופ. האנשים האלה עברו על עבירה של תיווך לשוחד כמו שמצאה המשטרה, על עבירה של הפרת הסכם ניגוד עניינים, על עבירה של גם של הלבנת הון. עכשיו בקרבתו המיידית של נתניהו, בסמיכות מיידית, נמצאו עוד שלושה-ארבעה אנשים שכולם כבר המשטרה מצאה והם אמורים לעמוד למשפט. האיש שאתה מכיר אותו, אבריאל בר-יוסף, שהיה המשנה, כחמש שנים, פרש, ונתניהו בתחילת אלפיים שש עשרה קורא אותו לדגל וממנה אותו כראש המל"ל״.
על נתן אשל:
״נתן כבר אמרתי לביבי לפני שנה, תודה לא, אני גמלאי של המוסד, יש לי חוזה זה, תודה לא. אבל היה גם אירוע אחר. כאשר ברגע מסוים הוא ניסה לתת כנפיים לגירסה לפיה אני עברתי על חוק או הדלפתי משהו ואני ביקשתי שהדבר הזה יסולק לגמרי, לגמרי, אין לזה רגליים ואין לזה ידיים, אז ברגע מסוים הוא אומר לי, הרי הוא מאשים בזה את שירות הביטחון הכללי, הוא לעולם לא אשם בשום דבר אף-פעם, למה זה כל כך חשוב לך? אם זה יסולק ימציאו עליך משהו אחר״.
לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

עוזי ארד חלק א׳: הסי-איי-אי ניסה לגייס אותי #1 Mar 18, 2022

ד״ר עוזי ארד הוא לשעבר מבכירי המוסד, יועץ ביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המטה לביטחון לאומי.
על הילדות:
“העניין הוא שהורי יוצאים לשליחות בשנות החמישים. אני שמח להגיד את זה, אני מתלווה אליהם כילד לצרפת, אבי מנהל את המבצע של ההבאה לארצה של הנוער מצפון אפריקה; מרוקו, אלג'יר, תוניס. מתקן גדול, ארמון בדרום צרפת, ואני גדל בכפר צרפתי נידח לחלוטין, עם מורה אנטישמי שברח לשם מאימת הנקמה על כך שהוא שיתף פעולה עם הגרמנים, וסוגר חשבון איתי, וגדלתי בצרפת. אבל אז כילד, זאת טבילת האש הראשונה לתרבות האירופית, למעצמות של העולם, וצרפת היא מעצמה תרבותית, היסטורית וכולי. ואני מתרשם מזה מאוד. וכילד אני נוסע לפריז, ברכבת לבד, ושותה את הכל בשקיקה, כשאני חוזר ארצה ומצטרף לבית ספר, אני כבר לא דומה לחברים שלי. אני אחר”.
על ניסיון הגיוס ע״י CIA בתקופת שהותו בארה״ב:
כשאני מגיע למשרד יש על השולחן שלי פתק מראש המכון, "תראה עוזי יהיה לך היום אורח, be nice to him", הוא פותח את הז'קט, מוציא הארנק ועם כזה tag של ה-CIA, ואומר "I'm John O'dwyer מה-CIA ואני רוצה לדבר איתך. טוב, מדברים על המזרח-התיכון וברור שהוא מנסה, הוא מנסה לתהות על קנקני, אבל…אההה...תראה, למעשה אם תרצה, במונחים של יחסים בין מדינות, זה לא יפה מה שהם עשו. לקחו סטודנט, תלוי בפרנסתו שם, ואמרו לו 'בעצם, כדאי שתענה בחיוב, משום שאחרת, לא יודע'״.

על פרשת פולארד:
“אני מקבל הזמנה מראש השלוחה של ה-CIA בברלין, שהוא רוצה לדבר איתי, כי אני אחראי על נושאים אירופיים, אז אני נוסע לשמה עם הנציג שלנו, והוא איטלקי קטנצ'יק, מהסוג הזה אל פצ'ינו כזה, עצבני, נמרץ - והוא מזמין אותי למסעדה וכבר בדקה הראשונה הוא מתחיל לנזוף בי. כלומר הוא מוצא אותי, כנציג, לחבוט בו. והוא אומר: "זה לא בסדר מה שעשיתם", עכשיו יש הנחייה, אמרתי לו: "אתה צודק, זה לא בסדר" ואני מניח לזה. אז…אבל הוא רוצה לחמם והוא אומר: "תראה, אתם עושים דבר כזה. זה חמור ביותר." אני אומר לו: "זה לא בסדר" וככה נמשך איזה חמש דקות, שהוא כמו מתאגרף מנסה לחבוט בי ואני מנסה להתחמק מהחבטות, עכשיו מסתבר שהוא הזמין אותי בכדי לחבוט בי. ברגע מסוים הוא אומר את המשפט: "אחרי כל מה שעשינו עבורכם היהודים" וואו. אני מריץ בראש שלי את המשפט 'האם יש לי איזשהן הנחיות מהבית כלפי מה קורה שאומרים מה עשינו בשבילכם היהודים' בזה החלטתי שעכשיו אני אחבוט בו. ואז אני שואל אותו מה עשיתם בדיוק בשבילנו היהודים.
על העובדה שלא מונה לראש המוסד:
״אני כן ראיתי בסיפור של קצינים, זה שמאחר וחלק מהעבודה של המוסד זה עבודה בארצות יעד, וזה מבצעים מורכבים, אנשים שהובילו למבצעים בארצות אויב, מי שנשא בניסיון ובפיקוד על מבצעים כאלה, צריך, זה צריך להיות ראש מוסד. שהוא היה או בתפקידים הקרביים בגזרה… בגזרה אחת או בקרבי אחר, יכולות להיות כמה זירות קרביות, אבל בלי רקע קרבי שכזה, חסר לך משהו.
וגם: טעימה מהחלק הבא ״פרשת הצוללות וכלי השיט״:
״אני חושב שהוא יצא נשכר מהעסקות הללו. העובדה שדודו מליקובסקי היא לא הייתה לא ידועה לו. הוא יודע שנים הרבה שמשפחת מליקובסקי עבדה עם חברת קרופ והייתה מעורבת בענייני צוללות ונתניהו יודע את זה, הוא יודע שהוא נשכר מהכיוון הזה. לדעתי הוא יודע שהוא נשכר גם משגשגו של משרד מולכו. ככל שמשרד מולכו פורח יותר כך גם ביבי מאושר יותר״.

לעקוב אחרי אמיר אורן: https://bit.ly/3iiiBpA
לעמוד פייסבוק של Allin הבית של הפודקסטים: https://bit.ly/3inT9PD

Our TOPPODCAST Picks

Follow Us

Stay Connected

Related Podcasts

Links

Stay Connected