מסע אל הרגעים והדמויות שעיצבו את פני ההיסטוריה.
מגיש: ערן ניצן, מחבר הספר מלחמת 100 השנים הבאות”, איש תוכן וכלכלן.
לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו לניוזלטר.
php/*
מסע אל הרגעים והדמויות שעיצבו את פני ההיסטוריה.
מגיש: ערן ניצן, מחבר הספר מלחמת 100 השנים הבאות”, איש תוכן וכלכלן.
לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו לניוזלטר.
לגנטיקה, בניגוד לארכיאולוגיה, יש את היכולת לגלות לנו פרטים אודות עברנו האישי: מוצא משפחתי, השתייכות שבטית ועוד. לגילויים כאלה יש פוטנציאל לענות על שאלות בנות אלפי שנים: למשל, האם משפחת הכוהנים היא אכן נצר לאהרון הכהן שחי בתקופת התנ"ך, וגם להיכן נפוצו עשרת השבטים האבודים? אבל מצד שני, הגילויים האלה עלולים גם לזרוע פילוג, שנאה ופירוד - אם לא מעניקים להם את הפרשנות הנכונה.
האזנה נעימה,
רן
שהציע לינוס פאולינג לחוקר הצעיר אמיל צוקרקנדל להתמקד בחקר ההמוגלובין - אמיל התבאס. למה לחקור חלבון שכבר נחקר לעומק במשך עשרות שנים? אבל כשראש המעבדה שלך, שהוא במקרה גם זוכה פרס נובל מפורסם, מציע לך משהו כזה - אתה לא ממש יכול לסרב...
למזלו של אמיל, עצתו של פאולינג התבררה כחכמה מאין כמותה: היא אפשר למדען האוסטרי לחשוף מנגנון בשם 'השעון המולקולרי', שחולל מהפכה בחקר שושלות גנטיות. בפרט, הוא אפשר לתת, סוף סוף, תשובה לשאלה שסיקרנה את החוקרים במשך שנים רבות: מאין הגיע ההומו סאפינס, ומה קרה למיני האדם האחרים שחיו לצידו?
האזנה נעימה,
רן
ההצלחה האדירה והסוחפת של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל שינתה את האופן שבו הביטו יהודי התפוצות על בנימין זאב תיאודור הרצל. אם בתחילה נתפס העיתונאי הוינאי המגונדר, שהקשר האישי שלו ליהדות היה רופף ביותר, כפנטזיונר חולמני ותו לא - כעת היו מאחוריו אלפי יהודים שראו בו משיח חדש: משה של העת המודרנית.
אבל כעת נכנסה התנועה הציונית לשלב הבא והקריטי בחייה: השלב שבו הצהרות וכוונות כבר אינן מספיקות, וצריך להתחיל להביא תוצאות בשטח. להרצל לא היו אשליות: הוא ידע שבכל צעד ושעל שיקח מעכשיו הוא יתקל בהתנגדות מצד גורם כלשהו בזירה היהודית או הבינלאומית, ושכדי להצליח יהיה עליו לנהל משחק מתיש של איזונים בין הדרישות השונות והיריבויות הרבות בתנועה הציונית ומחוצה לה.
בסוף הפרק - חלקה השני של השיחה עם אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, על הפרויקטים המרתקים של הארגון במרוצת השנים. הפעם נדבר על הצפתן מחדש של ביצות החולה, ועל יער קדושים - יער מיוחד במינו להנצחת נספי השואה.
תודה לרודיה קוזלובסקי, שגילם את דמותו של הרצל בפרק.
האזנה נעימה,
רן
כשפרסם הרצל את ספרו 'מדינת היהודים', חלק מחבריו חשבו שמדובר בבדיחה - ואחרים חשבו שאולי איבד את שפיותו. הרי הרצל היה יהודי מתבולל, שאך שנים ספורות קודם לכן טען שעל כל היהודים להתנצר בהמוניהם...מאין הגיע הרעיון ההזוי של 'מדינה ליהודים'?
ובכל זאת, בתוך שבע שנים בלבד עשה בנימין זאב הרצל את הבלתי יאמן: הוא איגד את העם היהודי לכדי לאום אחד, וייסד תנועה ציונית בינלאומית. מה פשר ההצלחה המפתיעה הזו, ומה היה סוד קסמו של הרצל?
עוד בפרק: פינה בשיתוף קק"ל ובה אארח את אפרת סיני, מנהלת הארכיון של קק"ל, לשיחה מרתקת על כמה מהפרוייקטים הגדולים של הארגון הותיק כדוגמת הקופסא הכחולה, ייבוש ביצות החולה ועוד.
האזנה נעימה,
רן
אולי תופתעו לשמוע, אבל מכוניות אוטונומיות קיימות בצורה כזו או אחרת כבר למעלה משלושים שנה - ואם כך הדבר, מדוע אנחנו לא נוסעים ברכבים אוטונומיים כבר היום?
אחת הסיבות לכך היא שאלה של אמון. אבל אם אתם מניחים שהבעיה עליה אני מדבר היא חוסר-אמון - דהיינו, שהציבור עדיין לא סומך על רכבים אוטונומיים מכיוון שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה או בטיחותית מספיק - תרשו לי להפתיע אתכם. הבעיה שבה נתמקד בפרק הנוכחי היא לא בעיה של חוסר-אמון, אלא דווקא בעיה של עודף אמון.
בסוף הפרק: פינה מיוחדת שבה יצאתי לאתר ניסויים סודי של אלביט מערכות כדי לראות כלי רכב רובוטי אוטונומי שמפתחת החברה, כמו גם להקות של רחפים אוטונומיים - שיחד יחוללו מהפכה בשדה הקרב העתידי.
האזנה נעימה!
רן
למרות האליבי החזק, החוקרים מתבייתים על החשוד החדש-ישן. החשד הזה מוביל אותנו לאמסטרדם, לוס אנג'לס, ופריז, במרדף אחר עשרות שעונים שטרם הושבו. מה תטען נילי שומרת? איך נשבר האליבי? והאם יש עוד פריצות שנעמן עומד מאחוריהן?
חלק חמישי ואחרון של הסדרה, ובנוסף - ראיון מיוחד עם יוצרי הסדרה, גיא בן נון ובן אור הברי, על מאחורי הקלעים של ההפקה.
תודה מיוחדת לפנינה גרי ואלון נוימן על הקלטות הציטוטים של ארנה לידור וסמי נחמיאס בפודקאסט.
השם שהחוקרים מוצאים ב"מחסני תפוז" ברמלה מוביל אותם לאדם עם אליבי מושלם. כדי ליישב את הסתירה בין האליבי החזק לבין הראייה המשמעותית, אנחנו חוזרים להתחלה - ומנסים להבין איך התגלגלו חייו של האיש שכל הסימנים מעידים שהוא עומד מאחורי השוד.
תודה מיוחדת לפנינה גרי על הקלטת הציטוט של ארנה לידור
סמי נחמיאס, החוקר הפרטי, מבין שבשביל לבצע פריצה כמו זו שאירעה במוזיאון לאמנות האיסלאם צריך פורץ מחונן - וצוות. ההבנה הזאת, לצד טיפ שהוא מקבל מאסיר משוחרר, מובילים אותנו לחשוד באחד הפורצים הגדולים בתולדות ישראל. כינויו: המוח. כשברזומה של "המוח" כבר שתי פריצות נועזות במיוחד, זה רק מתבקש שהזרקור יופנה אל הפורץ הירושלמי שכל המדינה כבר שמעה עליו. אבל האם התפנית בעלילה, שמגיעה 24 שנים אחרי השוד, תחזק את החשד נגדו - או שמא תזכה אותו?
את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״
החשוד המרכזי הראשון הוא השען הארמני, שעובד במוזיאון ומתחזק את האוסף היקר. לחוקרים יש את כל הסיבות לחשוד בו: יש לו גישה למוזיאון, הוא מכיר את המבנה ואת האוסף היטב, ובקיא ברזי המסחר בתחום. אבל האם יצליחו למצוא הוכחה חותכת למעורבות שלו? ומה מגלה החוקר הפרטי שמחליט להיכנס לחקירה ללא הזמנה?
את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״
באפריל 1983 הגיעו עובדי המוזיאון לאמנות האיסלאם לעוד יום עבודה, ונדהמו לגלות שמאה ושישה פריטים מאוסף השענות השלישי בשוויו בעולם - נגנבו. שלל בשווי רבע מיליאד דולר נעלם מהמוזיאון הקטן בירושלים, והמשטרה נכנסה מיד לחקירה. מי היו החשודים המידיים? איך נראתה זירת הפשע הלא-אופיינית-בעליל? וכיצד הגיע מלכתחילה אוסף יקר כל-כך למוזיאון לא מוכר בירושלים?
את הסדרה הפיקו גיא בן נון ובן אור הברי. מגישה: שפרה קורנפלד.
רוצים לשמוע את פרקי ההמשך? הם כבר באוויר! חפשו באפליקציית הפודקאסטים שלכם ״שוד השעונים הגדול״