מסע אל הרגעים והדמויות שעיצבו את פני ההיסטוריה.
מגיש: ערן ניצן, מחבר הספר מלחמת 100 השנים הבאות”, איש תוכן וכלכלן.
לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו לניוזלטר.
php/*
מסע אל הרגעים והדמויות שעיצבו את פני ההיסטוריה.
מגיש: ערן ניצן, מחבר הספר מלחמת 100 השנים הבאות”, איש תוכן וכלכלן.
לעוד פודקאסטים, הרצאות ואירועי לייב בקרו ב״רשת עושים היסטוריה״ והרשמו לניוזלטר.
בפרק הזה בחרתי עבורכם את חמישה פרקים מתוך הספר שאני אוהב במיוחד, וכמו 'האוני' הקטנה' כולו - גם הם מגוונים מאד. נתחיל בכמה איברים מיותרים שהאבולוציה השאירה אצלנו בני האדם, ממש בלי להתכוון. נמשיך אל המלחמה האכזרית שמתנהלת בתוך גופנו בין החיידקים והוירוסים ובין מערכת החיסון שלנו, והטריקים שכל צד מפעיל כדי לנצח בה. לאחר מכן כמה דברים מפתיעים שלא ידעתם על המים, אחד החומרים המפתיעים והמוזרים ביותר שאנחנו מכירים - ולבסוף, חמש התפרצויות קטלניות של הרי געש לאורך ההיסטוריה.
"עושים פוליטיקה" הצטרפה אלינו לרשת "עושים היסטוריה" לפני כחמישה חודשים בערך. דפנה ליאל המוכשרת מצליחה בכל פעם מחדש להביא לכם המאזינים את מה שקורה מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הישראלית בזווית שונה, מפורטת יותר ובדרכה המיוחדת.
נושא הסיפוח יהודה ושומרון מורכב מאוד וכך גם ההשפעה שלו על העתיד של כולנו. אחת לכמה זמן עולה הצעת חוק לסדר היום - ואיתה גם הדעות שבעד ונגד. אבל האם אנחנו באמת מבינים את ההשלכות של סיפוח? אז הנה לפניכם הפרק המיוחד של הסיפוח ב"עושים היסטוריה".
בחלקו השני של ניתוח המעקפים הדחוף בחולה שעבר התקף לב. השלב הבא בניתוח הוא כנראה האקסטרים של האקסטרים, קרדיופלגיה. שיתוק הלב. איך עוצרים את הלב?
בניתוח שכזה, עבודת ה"אינסטלציה" (כפי שהגדירו אותה בחדר הניתוח), היא עבודה על עורקים שהקוטר הממוצע שלהם הוא כקוטרו של קש שתיה, אולי אפילו פחות.
כל הלחץ הנפשי הזה מתנקז, ברגע האמת, אל אדם אחד - זה עם הסכין ביד. מה שמאפשר למנתחים להתמודד עם הלחץ הזה הוא, כנראה, רגעי ההצלחה.
תודה לפרופ' גיל בולוטין ולצוות מחלקת כירורגית לב על האירוח הנפלא. תודה גם לנירית כהן עציוני שחיברה אותי אל המחלקה.
ובסוף הפרק, הפינה החדשה: 'המדע שמאחורי הסדרה משחקי הכס' - עם ד"ר ארז גרטי וד"ר יונת אשחר ממכון דוידסון לחינוך מדעי.
האזנה נעימה!
רן
בפרק זה הצטרפתי לצוות מחלקת כירורגית לב של בית החולים רמב"ם בחיפה, לניתוח מעקפים דחוף בחולה שעבר התקף לב. מהו אוטם שריר הלב, מהי הטעות שעשתה האבולוציה בלב האנושי, והאם אתעלף כשהמנתח יפתח את בית החזה?...קדימה, היכנסו איתי לחדר הניתוחים: הניתוח עומד להתחיל.
בחלקו הקודם של הפרק הכרנו את הויצק (WEIZAC), המחשב העברי הראשון - ואת האיש שיזם אותו: הפרופ' חיים פקריס, מתמטיקאי שהיה מבין הראשונים להבין את הפוטנציאל הטמון במכונות אלקטרוניות בתחומי המדע וההנדסה. בפרק זה נשמע על התכנון המורכב של מערכת הזכרון, אירוע ההשקה שהסתיים באש ותמרות עשן - ועל פיני (פיליפ) רבינוביץ' שהשיק במו ידיו את תעשיית התוכנה הישראלית.
בחלק זה, אנחנו ממשיכים לחפור בגנום שלנו עם שלושה אורחים מרתקים. הראשון הוא פרופ' דורון לנצט, חבר בפרוייקט הגנום שיספר על המתרחש בעולם הזה כיום, השניה היא ד"ר ליאת יקיר שעימה שוחחתי על הקשר בין אהבה, זוגיות ונאמנות -לגנטיקה שלנו, שיחה מדהימה, והשלישית - ד"ר נורית בובליל מהמכון המשפטי באבו כביר, על דנ"א בשירות הפורנזיקה - וספציפית, זיהוי גופות אלמונים.
האזנה נעימה!
רן.
ב-1998 היה פרויקט הגנום האנושי רחוק עוד שבע שנים לפחות ממטרתו השאפתנית: ריצוף מלא, בפעם הראשונה בהיסטוריה, של גנום אנושי. אך במסיבת עיתונאים הטיל חוקר שאפתן בשם קרייג ונטר פצצה: החברה שהקים, Celera, עומדת להשלים את המשימה בתוך שלוש שנים בלבד. הכרזה זו השליכה את שני הארגונים לתוך מירוץ מטורף שישנה את פני מדע הגנטיקה.
איך הגענו מהוירוסים התמימים של שנות השמונים והתשעים - אתם זוכרים, פינג פונג וחבריו - לכופרות, ransomware, שמטילות אימה על בתי חולים וארגונים בכל העולם ולארגוני פשיעת סייבר בעלי זרועות תמנון בכל פינה בעולם? הפרק שתשמעו מיד מספר את סיפורו של אחד מכותבי הוירוסים האכזריים והמוכשרים בהיסטוריה - הנוקם האפל - וסיפורו של חוקר אבטחת מידע שנלחם בו.
המחשב הראשון שפותח בישראל, ואחד המחשבים הראשונים בעולם בכלל, היה בנוי כולו מאוסף של נגדים, קבלים וסלילים שמחוברים זה לזה בהלחמות ובאינספור חוטים זעירים.
פרופ' אביעזרי בן 88 נזכר ביום הגורלי ב-1953 שבו נתקל במודעה בלתי שגרתית בעיתון והוביל אותו לפרויקט ה-WEIZAC, המחשב הישראלי הראשון, פרוייקט שנראה היה בזמנו כרעיון הזוי וחסר היגיון אך בדיעבד, היה המהלך שהתניע את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשגשגת של ימינו.
הטעות בליטוש המראה הראשית גרמה לנאס"א מבוכה רבה - אבל ברגע של הארה הצליח ג'ים קרוקר, מהנדס חשמל במכון הטלקסופ, למצוא פתרון שעשוי להציל את הפרוייקט היקר מאבדון. כדי ליישם את הפתרון של קרוקר, על האסטרונאוטים של מעבורת החלל 'דיסקברי' היה לבצע את משימת התיקון המורכבת ביותר שנוסתה בחלל אי פעם, ובקור יוצא דופן של 170 מעלות מתחת לאפס...