עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

Latest Episodes:

[עושים היסטוריה] 266: למה אנחנו מקללים? Feb 17, 2019

Show notes

קללות הן חלק בלתי נפרד מהווייה האנושית, בכל שפה ובכל תרבות. מדוע אנחנו מקללים, והיכן נמצאות הקללות במוח? מה קורה כשמנסים לצנזר קללות, ומהי 'שפת המאט'?...
האזנה נעימה,
רן
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4 / 5. מספר מדרגים 5 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
למה אנחנו מקללים?
כתב: רן לוי
פעם, לא חקרו קללות. זה לא שאנשים לא קיללו: קללות, ככל הידוע לנו, הן חלק מרפרטואר הדיבור האנושי מאז ומעולם - ולזה עוד נגיע בהמשך. אבל מכיוון שקללות הן - מעצם הגדרתן - מילים אסורות, מילים שהן טאבו - הממסד האקדמי הישן התייחס אליהן באותו האופן שבו התייחסו למיניות וסמים פסיכודליים, למשל: נושאים 'נמוכים' ווולגאריים שאינם ראויים למחקר מדעי רציני. המעטים שכן ראו בקללות נושא ראוי למחקר ניצבו בפני אתגר נוסף, והוא העובדה שקללות נושקות למגוון רחב של דיסיפלינות מדעיות - פסיכולוגיה, סוציולוגיה, נוירולוגיה, בריאות הנפש, וזו רק רשימה חלקית. כשמשהו שייך לכולם, הוא לא שייך לאף אחד - ומכאן שגם חקר הקללות נחשב למעין 'בן חורג' בנוף המדעי.
אבל המחצית השניה של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת הביאו עימן רוחות חדשות באקדמיה. מיניות וסמים - נושאים שבעבר נחשבו מוקצים מבחינת הממסד המדעי - הפכו להיות נושאי מחקר לגיטימיים - וגם הקללות עברו שינוי דומה. בהיפוך מוחלט של הלך הרוח מלפני שמונים שנה, הפסיכולוגים בימינו רואים בקללות חלון שמאפשר הצצה נדירה למנגנונים נוירולוגיים ותת-הכרתיים שלא קיבלו תשומת לב רבה לאורך השנים. הפסיכולוג האמריקני פרופ' טימותי ג'יי (Jay), שכתב מספר ספרים על הפסיכולוגיה של הקללות, אמר כי -
"אם אתה לא חוקר [קללות], אתה מפספס חלק גדול ממה שהופך אותנו לבני אדם."
לפני שנפתח את תיבת הפנדורה הזו שנקראת 'קללות', אולי כדאי קודם כל לשאול - מהי בכלל 'קללה'? על פניו, שאלה פשוטה: קללה היא מילה אסורה, מילה שהיא 'טאבו'. כולנו יודעים לזהות קללה כשאנחנו שומעים אותה - אפילו אם אנחנו, באופן אישי, לא נוטים לקלל הרבה. אבל דווקא המילה הזו, 'כולנו', היא החלק המאתגר בהגדרה - כי אין דבר כזה באמת 'כולנו'. ההגדרה של מילה אסורה היא במידה רבה תלויית תרבות - מה שאומר ש'כולנו' בישראל של 2019 זה לא אותו הדבר כמו 'כולנו' של ישראל מלפני מאה שנה, למשל. לדוגמה, באחד הפרקים הקודמים של עושים היסטוריה סיפרתי לכם על ההתנגדות בקרב מחדשי השפה העברית למילה 'עגבניה', כיוון שהיא לקוחה מהמילה 'לעגוב' - במובן של 'פרי התשוקה'. לפני מאה שנים 'לעגוב' הייתה מילה גסה - אבל היום היא נחשבת ללשון גבוהה, מילה 'נקייה' שיותר סביר להניח שנשמע אותה מיונית לוי בחדשות של שמונה בערב מאשר במוסך.
זאת ועוד, 'קללה' היא יותר מאשר התוכן המילולי של מילה - אלא גם הצליל שלה, המרקם, הטון והקצב. כשפולי מהגשש החיוור מתלונן ששייקה וגברי 'הכניסו לו את כל האלמנט' במערכון 'המוסך'...

[עושים היסטוריה] 265: מי באמת כבש את פסגת האוורסט? על המיסתורין של מלאורי וארווין Feb 03, 2019

Show notes

ביוני 1924 נעלמו שני מטפסי הרים - ג'ורג' מאלורי ואנדרו 'סנדי' ארוויין - על המדרון הצפוני של הר האוורסט, מאתיים וחמישים מטרים לפני הפסגה. מאז ועד היום מנקרת במוחם של מטפסי ההרים שאלה מסקרנת: האם הצליחו מאלורי וארוויין לכבוש את פסגת האוורסט, שלושים שנים לפני אדמונד הילארי וטנזניג נורגאי?...
קישור לסרט התעודי אודות משלחת החיפוש של 1999.
תודה לדורון אראל שהתארח בפרק (ותודה לבנו, סלע אראל, שחיבר בינינו!). פרטים נוספים על בקתות היער הקסומות של דורון תמצאו
כאן.
קישור לפרטים נוספים על הטיול ליפן באוקטובר 2019, בהדרכתי.
קישור לפרטים נוספים על הרצאות 'חודש הסמים', אפריל 2019.
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 4.3 / 5. מספר מדרגים 7 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת
תמלול הפרק: מי באמת כבש את פסגת האוורסט? על המיסתורין של מלאורי וארווין
כתב: רן לוי
ביום שישי, העשרים ותשעה במאי, 1953, בשעה 11:30 לפני הצהריים, עמדו - סוף סוף - אדמונד הילארי וטנזינג נורגאי, האחד ניו-זילנדי והשני נפאלי, על פסגת הר האוורסט. העולם עצר את נשימתו: היה זה הישג כביר, אולי אחד ההישגים הגדולים בתולדות האנושות עד אותו הרגע. פסגת האוורסט הייתה סמל, המקום האחרון על היבשה שנותר מחוץ להישג ידה של האנושות. הילארי ונורגאי זכו, כמובן, לכבוד רב ולתהילת עולם: הראשונים שכבשו את פסגתו של ההר הגבוה ביותר בעולם.
אבל...אולי הם לא היו הראשונים.
כן, אני יודע. אם תפתחו את ויקיפדיה תראו שם, שחור על גבי לבן, שהילארי ונורגאי הם הראשונים שכבשו את האוורסט. אבל אם תקראו קצת יותר לעומק, תמצאו שם סוג של...'כוכבית'. כמעט שלושים שנים קודם לכן, בשמונָה ביוני, 1924, טיפסו שני מטפסי הרים אחרים - ג'ורג' מאלורי (Mallory) ואנדרו 'סנדי' ארווין (Irvine) - על הצלע הצפונית של האוורסט, בדרכם אל הפסגה. חבר נוסף במשלחת שלהם צפה בהם ממחנה אוהלים נמוך יותר. השעה הייתה 1215 בצהריים, ומאלורי וארווין היו במרחק של כמאתיים וחמישים מטרים בלבד מפסגת האוורסט. ואז עטפו העננים את ההר והסתירו את דמויותיהם של מאלורי וארווין...לנצח. מאז ועד היום טורדת את מנוחתם של מטפסי ההרים חידה בת יותר מ...

[עושים היסטוריה] 264: האם למבקר המדינה יש שיניים? פרק של 'בעין הביקורת', הפודקאסט של מבקר המדינה Jan 29, 2019

Show notes

האם למבקר המדינה יש את הכוח להכריח את הגופים שהוא מבקר לשפר תהליכים ולתקן ליקויים - או, כפי שלפעמים נדמה לנו מתוך קריאה בעיתונים, הכלבים נובחים אבל השיירה עוברת? שלמה רז, בעבר עיתונאי ותיק ומוערך בחדשות ערוץ 2 וכיום דובר משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מארח את פרופ' יורם רבין, היועץ המשפטי למבקר המדינה.
הפרק הינו טעימה מתוך 'בעין הביקורת', פודקאסט חדש שהפקנו עבור משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. מוזמנים להאזין לפרקים נוספים של 'בעין הביקורת' באתר המבקר ובכל אפליקציות הפודקאסטים השונות.
תודה ליוסי מץ שהפיק וערך את התוכנית!
האזנה נעימה,
רן.
אהבתם את הפרק? לחצו על הכוכבים כדי לדרג את הפרק. שלח דירוג דירוג ממוצע 3 / 5. מספר מדרגים 1 אין הצבעות עד כה. הייה הראשון לדרג את הפרק.
דף הבית של הפודקאסט
הרשמה לפודקאסט:
דואר אלקטרוני | WhatsApp | אנדרואיד | אייפון - עושים היסטוריה | אייפון - כל תכני הרשת | RSS עושים היסטוריה | RSS כל תכני הרשת

[עושים היסטוריה] 263: Gene Drive – לוחמה גנטית נגד המלריה, חלק ב' Jan 20, 2019

Show notes

בפרק זה נציג את הניסוי המרתק שהוכיח את האפשרות להעזר ב Gene Drive כדי להשמיד את יתושי האנופלס, ונדון בשאלה - האם השמדתו של מין שלם של יתושים, בבת אחת, לא עלולה להוביל לאסון אקולוגי? התשובה, סביר להניח, תפתיע אתכם. תודה לד"ר אלון זילברבוש מאונ' חיפה ולד"ר עמיר ספיר מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה באורנים שמשתתפים בפרקים, ולנתן פוזניאק שראיין אותם.

[עושים היסטוריה] 262: Gene Drive – לוחמה גנטית נגד המלריה, חלק א' Jan 06, 2019

Show notes

'דחיפת גנים', Gene Drive, היא טכנולוגיה מהפכנית המאפשרת לנו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, להשפיע על מינים שלמים של בעלי חיים - כמעט בבת אחת ובכל העולם. כיצד הוביל גילויה של CRISPER, טכנולוגיית ההנדסה הגנטית החדשה, לפיתוח ה Gene Drive - ומדוע הפכו יתושי האנופלס למטרתם הראשונה של החוקרים?

[עושים היסטוריה] 261: הסיפור האמיתי – קטעי ראיונות שלא ראו אור Dec 24, 2018

Show notes

קרב שנוי במחלוקת במלחמת יום הכיפורים, הסיבה האמיתית למצור של הרומאים על מצדה במאה הראשונה לספירה, אישה בורחת מבשורה אודות בנה ששירת על הצוללת שירֶה ומטמון זהב דרוזי בקיסריה: קטעי ראיונות מרתקים ומפתיעים שלא מצאו את דרכם לפרקי עושים היסטוריה, אבל כל אחד מהם הוא יהלום חבוי.

[עושים היסטוריה] 260: סמל"א – סייבר מודיעין ולוחמה אלקטרונית, ברפאל Dec 23, 2018

Show notes

אם תחפשו את השם 'סמל"א' בגוגל, לא תמצאו הרבה - ולא במקרה. רפאל היא חברה בטחונית שלא משחררת יותר מדי מידע על הנעשה בתוכה, וסמל"א היא אולי אחת היחידות המסווגות ביותר בתוך רפאל. מהי לוחמה אלקטרונית, וכיצד פיצחו חוקריה של סמל"א את סודותיו של טיל ה- SA6 הסובייטי במלחמת יום הכיפורים? יצרה, הפיקה וערכה את הפרק - אור לוי.

[עושים היסטוריה] 259: על ההיסטוריה של שמות, חלק ב' Dec 09, 2018

Show notes

שמות משפחה מסתירים מאחוריהם הרבה אנקדוטות פיקנטיות - אבל דווקא השמות הפרטיים, הקצרים, העתיקים והמשעממים, הם אלה שמלמדים אותנו הכי הרבה על ההיסטוריה שלנו. בפרק זה נכיר את ההיסטוריה הישראלית דרך השמות הפרטיים שהיו נפוצים ביותר בשנים עברו ונגלה מה אומרים עלינו השמות שאנחנו נושאים. אורח בפרק: הבלשן והסופר ד"ר רוביק רוזנטל.
תודה לנתן פוזניאק שראיין את רוביק, ולליפז יהב שסייעה בתחקיר לפרק.

[עושים היסטוריה] 258: אל תקרא לי מועך-פשפשים! על ההיסטוריה של שמות, חלק א' Nov 25, 2018

Show notes

שמות משפחה הם תופעה תרבותית חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית: אלף שנים בסך הכל. בפרק זה ננסה להבין החלו בני האדם להשתמש בשמות משפחה, ודרכם נקבל הצצה מנקודת מבט בלתי שגרתית אל ההיסטוריה שלנו כבני אדם, כיהודים וכישראלים. אורח בפרק: הבלשן והסופר רוביק רוזנטל.

[עושים היסטוריה] 257: עמק המוזרוּת – או, מדוע אנחנו מפחדים מאנדרואידים Nov 11, 2018

Show notes

"קריפי", "מטריד" - אלו הן המילים בהן אנחנו משתמשים, בדרך כלל, כדי לתאר רובוטים דמוי-אדם ודמויות אנימציה אנושיות ריאליסטיות. מדוע אנחנו נגעלים כל כך מדמויות כמעט-אנושיות? 'עמק המוזרוּת' הוא השם שניתן לתופעה על ידי מסאהירו מורי (Mori) היפני כבר לפני חמישים שנה, אבל רק בעשרים השנים האחרונות נתקלו בה האנימטורים ומעצבי הרובוטים במלוא עוזה.

Our TOPPODCAST Picks

Follow Us

Stay Connected

עושים היסטוריה עם ערן ניצן Osim Historia

Related Podcasts

Links

Stay Connected