Show notes
ישראל, מצרים והמלחמה בעזה: המתיחות בציר פילדלפי והתיווך לשחרור החטופים
חוקרי המכון הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר אופיר וינטר מנתחים את המעורבות המצרית - המדינית והביטחונית - במלחמה בעזה ודנים במכלול הסוגיות הקשורות בה: אזור הגבול הרגיש, ובפרט הטיפול בבעיות מנהרות ההברחה לאורך ציר פילדלפי הסמוך לגבול עזה-מצרים, סוגיית השליטה בעזה אחרי המלחמה והתיווך המצרי בין ישראל לחמאס לשחרור החטופים.
מהן נקודות ההסכמה ומהן המחלוקות בין ישראל למצרים בקשר למלחמה, ומה מעורר את המתיחות? כיצד הפך ציר פילדלפי למוקד של בעיות ביטחוניות, מהו המענה של ישראל לבעיות אלה וכיצד אפשר להשיג איזון בין האינטרסים של שתי המדינות? ובנוגע לתפקידה של מצרים כמתווכת בעסקה לשחרור החטופים בין ישראל לחמאס - מדוע ובאילו נסיבות הפך ערוץ התיווך המצרי לערוץ המועדף בעיני ישראל, מהם מנופי הלחץ שיכולה מצרים להפעיל על חמאס וכיצד שילובה של מצרים בתכנון המעטפת המדינית של המלחמה ובסוגיית ״היום שאחרי״ יכול לסייע לישראל להשיג את מטרותיה?
מעבר לרשת: בין אופוריה לדפרסיה - האבולוציה של השיח בעזה במאה ימי המלחמה הראשונים
החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה באבולוציה של השיח הפלסטיני בעזה במהלך 100 הימים הראשונים של מלחמת ״חרבות ברזל״.
תחילה, נדון בחלק הראשון של השיח, שהתאפיין במעבר מתחושת אופוריה גדולה לתחושת דפרסיה גדולה, עת התבקשו העזתים החיים בצפון הרצועה לעקור מבתיהם ולנוע למחנות הפליטים בדרום הרצועה. נבין כיצד תחושות של ניצחון התחלפו לתחושות של השפלה וביזיון.
השלב השני של השיח, בחודש השני והשלישי ללחימה, התאפיין בעיקרו בצורך לתעד את ״הנכבה״, לדברי העזתים, להנציח את הסיפורים האישיים ולייצר זיכרון של "אסון קולקטיבי".
בחלק השלישי, בתקופת ״ההפוגה ההומניטרית״, התמקד השיח בגילוי ממדי האסון בצפון הרצועה, עת שבו העקורים לקבור את מתיהם ולאתר את מה שנותר מבתיהם. החלק הרביעי בשיח העזתי החל בחודש האחרון, כאשר הדיון נחלק לשניים: בצפון הרצועה החלו להגיע עדויות על הרעב הכבד ואילו בדרום הרצועה התמקד השיח ברצונם האותנטי של העקורים לעזוב את עזה. לצד זאת, החל שיח מרתק בנוגע לחמאס: מצד אחד אהדה גדולה לזרוע הצבאית, אך מנגד, בפעם הראשונה ניתן לשמוע ביקורת חריפה על הזרוע המדינית.
פייקלנד - פרק 14 | אינטרנט, פייק ניוז - והמדינה שביניהם
מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור בהשוואה למדינות מערביות אחרות בכל מה שנוגע למלחמה בפייק ודיסאינפורמציה, והמחוקק הישראלי פשוט הפקיר את האזרח הישראלי למבצעי השפעה זרים ופנימיים. איגוד האינטרנט הישראלי מנסה להלחם בתופעות, אולם ללא התגייסות של המדינה - הקרב אבוד. בינתיים, כולנו משלמים את המחיר, והאמון במוסדות המדינה הוא הראשון להפגע. התוצאה: פחות דמוקרטיה, פחות אמת, פחות עובדות והרבה יותר הסתה, שנאה ורעל.
בפרק החדש של פייקלנד מארח אטילה שומפלבי את ירם כהן, מנכ"ל איגוד האינטרנט, עידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד, ודודי סימן טוב מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כדי לדון באינטרנט, פייק ניוז, והמדינה שביניהם.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
האטה כלכלית בסין? הכלכלה הסינית - בין ארה"ב לעזה
מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.
Our TOPPODCAST Picks 
Stay Connected
