בין הקטבים

Latest Episodes:

עיבוד קדמי בפלטפורמות צבאיות - #ביןהדרכים 147 - תא”ל פאגלין, סא”ל (מיל’) שמאי ורס”ן ניסים Mar 29, 2022

Show notes

עניינו של מאמר זה הוא באבחנה בין יכולת העיבוד בפלטפורמות הצבאיות בקצה לבין העיבוד בענן, על רקע ההתפתחות של יכולות אלה בעולם האזרחי והצורך בשילוב יכולות אלה בעולם הצבאי למול השתנות אופי הלחימה. כמו־כן, מוצע שימוש אפקטיבי וחדש לפלטפורמות היבשתיות, כנושאות חיישנים מתקדמים ומרכזי עיבוד קדמיים במרחב הטקטי, וכמאפשרות קישוריות טקטית במרחב הלחימה וקישוריות בין הענן ללוחם. שימוש זה "ממציא מחדש" את תפקיד הפלטפורמה ומאגבר את האפקטיביות של הלחימה ביבשה, אך דורש השתנות ביתר אבני בניין הכוח, לרבות ארגון הסד"כ, ההכשרות והאימונים.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון יבשה ב', מאי 2021

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

צה”ל צריך לתמרן בחכמ”ה – #ביןהדרכים 146 - סא”ל צח משה Mar 27, 2022

Show notes

תפיסת בחכמ"ה (ביסוס, חשיפה, כינוס, מהלומה, הסתערות) הינה תפיסת בניין הכוח העדכנית של זרוע היבשה לניצחון "צבאות הטרור" במלחמה. על אף שהתפיסה גובשה בתהליך פיתוח ידע בהובלת זרוע היבשה, היא אינה יבשתית, אלא רב-זרועית ונועדה בעיקר להעצים את היכולות המבצעיות העומדות לרשות הכוחות הלוחמים בכל הדרגים. המאמר מתאר את התהליך שהוביל לפיתוח התפיסה, לרבות האתגרים שעמדו בפני משתתפי התהליך ומציג המלצות לכיווני פעולה הנחוצים לצורך מימושה. מבין ההמלצות, מדגיש המאמר את הצורך להפוך את ההידודיות לנורמה המרכזית בבניין הכוח של צה"ל – החל מתקנים אחידים, דרך ארגונים חוצי-זרועות וסטנדרטיזציה של תורת הלחימה ועד למעבריות רבה יותר של מפקדים לוחמים בין הזרועות.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

איש המשא”ן כשותף אסטרטגי הכרחי - אמ”ן כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 145 - רס”ן (מיל’) אורלי זהרון, סא”ל שרית שפירא ואל”ם גילי בן־מנחם Mar 24, 2022

Show notes

המאמר מפרט מדוע וכיצד צריכים אנשי משאבי האנוש ביחידות לגלות יוזמה ומעורבות בגיבוש אסטרטגיית כוח האדם ביחידה בה הם משרתים – ולא להסתפק רק בביצוע המשימות המסורתיות וניהול המעטפת המאפשרת של השלישות. כמקרה מבחן משתמשות המחברות בסיפור המשא"ן באגף המודיעין כדי להדגים את הערך שיש לארגון בהתקדמות לתפיסות ניהול כ"א מתקדמות.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג

להתיש את החתול אסטרטגיה תחרותית למלחמת ההתשה הישראלית-איראנית - #ביןהדרכים 144 - תא”ל ערן אורטל Mar 22, 2022

Show notes

צה"ל נבנה כצבא טריטוריאלי העונה ליתרון הכמותי הערבי ביתרון איכותי ולחימה בקווים פנימיים. עליית איראן ותורכיה כאיומים אזוריים שינו כל זאת. ישראל המשגשגת נתפסת כמעצמה אזורית וקיימת ציפייה שתגבש גוש נגדי לאיראן. עם זאת, ישראל נותרה בנחיתות גאו-אסטרטגית מובנית גם בסיטואציה החדשה. מלחמת ההתשה בין איראן לישראל תוכל להיות מוטה לטובתנו באמצעות שני מאמצים עיקריים. הראשון – הבסת חיזבאללה וחמאס וסיום תפקידן כזרועות מרתיעות ומתישות כלפי ישראל; השני – בלימה אזורית של איראן תוך מיצוי התפשטות היתר שלה ושותפויות אזוריות, על-מנת להתישה. בתמצית - אסטרטגיה תחרותית המבוססת על הכלה אגרסיבית צבאית ומדינית של איראן ודחיקתה להכרה בכך שהאסטרטגיה שלה כשלה.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריינית: יעל יקל.

תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי - #ביןהדרכים 143 ב’ - מר ניסים חניה Mar 20, 2022

Show notes

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'

המערכת שמיועדת לספק לצה"ל את צרכיו הטכנולוגיים, ולא רק באמל"ח, מורכבת מהתעשיות הביטחוניות, מפא"ת והמטה הכללי. בסקירה היסטורית ביקורתית, מראה המאמר שבניין הכוח הטכנולוגי של צה"ל נחלש והפך תוצאתי למערכת השיקולים של התעשיות ושל משהב"ט, שאינם ביטחוניים גרידא, ומרכז הכובד שלהם הוא עסקי, משקי ולעיתים פוליטי. לכן נוצר פער בין ההצלחה של התעשיות בשוק העולמי לבין ההישגים החלקיים של צה"ל בשדה הקרב. היום עוד יותר נראה שהשתנות האיומים והצורך בטכנולוגיות חדשניות מבוססות תוכנה מגבירים את חוסר ההלימה והאיזון בין הצרכים הצבאיים לעשייה האמל"חית-שמרנית של התעשיות, אשר מכוונת לייצוא פלטפורמות, המפתחת תוצרים מונוליטיים ולא תמיד חדשניים, שמתאימים יותר לשוק הבין־לאומי מאשר לצורך הצה"לי.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

תמורות במערכת הפיתוח והייצור הביטחונית הישראלית ומידת התאמתה לעידן הנוכחי - #ביןהדרכים 143 א’ - מר ניסים חניה Mar 20, 2022

Show notes

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

השתנות אסטרטגית בין מגזרים בראי תרבות לאומית - #ביןהדרכים 142 ב’ - אבישג הררי, אלדד טל-שיר וליאור ריינר Mar 15, 2022

Show notes

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב'

מהו מקומה של תרבות לאומית בתהליכי שינוי אסטרטגי? מאמר זה שופך אור על תהליכי השתנות אסטרטגית במגזר הצבאי ובמגזר העיסקי בסינגפור, בבריטניה ובדרום קוריאה באמצעות מקרי בוחן שנבחרו בזכות קווי הדמיון שלהם לישראל. המאמר מזהה מאפיינים שונים ודומים בין המגזרים העיסקי והצבאי באותן מדינות, מהם אנו לומדים על הקשר הקיים בין תרבות להשתנות. מממצאי המאמר עולה ששלב העיצוב הוא חלק מרכזי בתהליך ההשתנות, שראשיתו באבחון נכון של הבעיה והצורך. בנוסף לכך מציין המאמר כי עיקרה של טרנספורמציה אסטרטגית נעוץ בשינוי תפיסת ההפעלה ותיאוריית הניצחון. המאמר וממצאיו מאפשרים לקורא לפתח חשיבה ביקורתית על תהליכי שינוי פנימיים גם במדינת ישראל, ובמיוחד בצה"ל.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג.

השתנות אסטרטגית בין מגזרים בראי תרבות לאומית - #ביןהדרכים 142 א’ - אבישג הררי, אלדד טל-שיר וליאור ריינר Mar 15, 2022

Show notes

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א'

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, מס' 21-20, יולי 2019.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג.

איראן בכל מקום - ”מלחמה ללא חזית” - התמודדות ישראל עם איום התמ”ס מאיראן ושלוחיה - #ביןהדרכים 141 - תא״ל רן כוכב Mar 13, 2022

Show notes

בעשורים האחרונים התפתח האיום הבליסטי באופן ששמט את הקרקע מתחת למסגרת תפיסת הביטחון הישראלית. בתגובה התפתחה רגל ההגנה ובמרכזה – ההגנה מפני טילים. מאז האביב הערבי הגבירה והאיצה איראן את מקומה השלילי כמאיימת על יציבות האזור. האיום האיראני מתבטא בפריסה אזורית הולכת ומתרחבת של בסיסי-אש המכוונים לישראל ובשכלול טכנולוגי מואץ של הטילים, שהפכו לארוכי-טווח ומדויקים, ואליהם הצטרפו טילי-שיוט וכלי-טיס בלתי מאוישים (טמ"ר - טילים, מעופפים ורקטות). האיום האיראני מחייב את צה"ל לקדם תפיסת הגנה ארצית חדשה. תפיסה זו צריכה להיות אינטגרטיבית יותר, קבועה וניידת בו זמנית, רב שכבתית וארצית, שתכלול רכיבי מענה חדשים וטכנלוגיה חדשה כמו לייזר ויכולות בלימת האש בשטח האויב.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד.

מנעיצת רומח לדקירת פיגיון - התמוססות החדירה לעומק בתפיסת ההפעלה של צהל והדרך לשקם אותה - #ביןהדרכים 140 - ד”ר אהוד עילם Mar 10, 2022

Show notes

כוח יבשתי צה"לי גדול החודר במהירות לעומק שטח האויב, היה ונותר כלי מרכזי ביכולתה של ישראל לנצח מלחמות. לאחר דיון קצר בהיסטוריה של התמרון לעומק בצה"ל ("נעיצת רומח"), מציג הכותב מקרה מבחן של המלחמה בלבנון בין צה"ל לחזבאללה, לצורך המחשת המועילות המבצעית של התמרון העמוק. המאמר מציג את האתגרים ואת הסיכונים הכרוכים בכך, אך גם את היתרונות המגולמים בכך בעבור צה"ל – החל מהעצמת הפגיעה בארגון, דרך קיצור משך המלחמה ועד לשיפור ההגנה על כוחותינו. נוסף על כך, המאמר דן במאפייני החדירה לעומק, לרבות שרטוט של התפיסה שצריכה להנחות את פעילות הכוחות והתייחסות למרכיביה השונים (למשל, מוכנותם המוקדמת של הכוחות והסיוע הלוגיסטי הנדרש להם). טענה מרכזית של המאמר הינה, כי גם אם צה"ל זנח בעשורים האחרונים את התמרון העמוק כחלק מ"סל הכלים" המבצעי שלו, עליו לחתור לשיקום היכולת והנכונות להפעילו בתרחישי עימות עתידיים.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון יבשה ב', מס' 31-32.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן.

Our TOPPODCAST Picks

Follow Us

Stay Connected

Related Podcasts

Links

Stay Connected