בין הקטבים

Latest Episodes:

הפשיטה היבשתית – תפקידיה באסטרטגיה ובבניין הכוח למלחמה – #ביןהדרכים 112 - תא”ל (במיל’) ד”ר מאיר פינקל ורס”ן אריאל הירש Jan 11, 2022

Show notes

בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים שיש לפשיטה קרקעית, החיוניים בהיבט האסטרטגי ולצרכי בניין הכוח. בשקלול רחב, רואים כי יתרונותיה של הפשיטה הקרקעית כדפוס פעולה רבים לאין שיעור על חסרונותיה. לכן, למרות החששות המובנים, על צה"ל לחזור לנקוט בה.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים" גיליון יבשה 70 שנה לצה"ל, מס' 16-17, יולי 2018.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

פרק 25 - אסטרטגיה רבתי לישראל נגד האיום האיראני Jan 10, 2022

Show notes

בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה.

הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף

קרדיטים

Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod
https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUAN1100426

צבא היבשה בעידן הרשתי: ”מהחמצה להדבקה” – #ביןהדרכים 111 – אל”ם אילן לוי Jan 09, 2022

Show notes

רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על ארגוני טרור הבנויים כרשת ניתן להשיג רק על ידי בנייה של עצמנו כרשת, לכן המניע לאימוץ הצעדים הקשים והמסובכים האלה נובע מהיתרונות המשמעותיים, אפילו הכרחיים, שמבטיח עידן הרשתיות.

המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון רשתיות, מס׳ 5, נובמבר 2015

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד

אסטרטגיה בעידן הבינה המלאכותית תהליך תכנון אסטרטגי למגמות טכנולוגיות משבשות - #ביןהדרכים 110 - רס”ן דוד שורש Jan 06, 2022

Show notes

כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לבינה המלאכותית כמקרה בוחן, מתוך הבנה שלמהירות הלמידה משמעות מכרעת למאזן הכוחות. המאמר שואף לייצר כיווני בניין כוח ומדיניות ברמה המערכתית, ולפתח את הידע בתחומי הטכנולוגיה, האסטרטגיה ובניין הכוח. המאמר דן בתוחלת ביצועי הטכנולוגיה, בתועלות שבאפשרותה לקדם, בהקשרי יישומה, בסיכונים הנובעים מהפעלתה ובחסמים העומדים בפני הטמעתה.

המאמר פורסם ב״בין הקטבים״, בגליון דיגיטל 2.0 צבא וטכנולוגיה בעידן המידע, מס׳ 18, דצמבר 2018

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

”במקום בו אין אנשים” - על האתגרים הצפויים לצה”ל כתוצאה מהשימוש הגובר בכלי נשק בלתי מאוישים - #ביןהדרכים 109 - אל”ם סמואל בומנדיל Jan 04, 2022

Show notes

העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים ואסטרטגיים אלה הכרחית להבנת העתיד שאליו אנו מתקרבים. עיוורון להשלכות לא ימנע את עידן הכב"ם, אבל עדכון של התפיסות, של התורות ואפילו של ההערכים של צה"ל בציפייה לתמורות העתידיות יכול לסייע למצות את מלוא הפוטנציאל הטמון בחובו.

המאמר פורסם ב׳בין הקטבים׳ גליון בניין הכוח - חלק ג׳, מספר 9, דצמבר 2016

לקריאת המאמר

קריין : רועי וינברג

פריצה לצורך השפעה - חוסן ככלי התמודדות עם לוחמת הסייבר של איראן - #ביןהדרכים 108 - סא”ל ח’, רס”ן אושרי בר גיל ורס”ן (מיל’) ת’ Jan 02, 2022

Show notes

רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחיתו את הישגי היריב, במערכה בעלת יעדים משולבים של פגיעה בתפקוד והשפעה על התודעה. במאמרם, הכותבים סוקרים את התפתחות המערכה בסייבר מצד איראן ושלוחותיה, מציגים תפיסות ומאמצים להתמודדות עם האיום ואף מספקים המלצות מערכתיות לקובעי המדיניות בתחום.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון מעג"ש.

לקריאת המאמר

קריין: גור מורד.

פקודות הוראות ונהלים לתורת לחימה – הבט”ש כמקרה בוחן - #ביןהדרכים 107 - מר אריה שרביט Dec 30, 2021

Show notes

כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במאמר שלפניכם אעמוד על הבעייתיות הנוצרת ממצב זה, על הסיבות האפשריות להיווצרותו ועל דרכים אחדות לשיפורו.

המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בטחון שוטף והמערכה שבין המלחמות חלק ב', מס' 19. פברואר 2019.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן

יחידות מיוחדות ללמידה מערכתית בצה”ל ”שקד”, ”רימון” ו”אגוז” כמקרי מבחן ל”יחידות למידה” - #ביןהדרכים 106 - אל”ם יואב טילן וסא”ל (במיל’) אלי מיכלסון Dec 29, 2021

Show notes

כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות הרגילות של צה"ל, הן הצליחו לפרוץ את המסגרת התפיסתית הקיימת, לפתח את הידע ואת התרבות הרלוונטיים ולהתגבר על השמרנות המוסדית של צה"ל. לאחרונה, דעכה המגמה להקמת יחידות מסוג זה, אך הדרכים החדשות לפיתוח ידע ותפיסות חדשות לא מפיקות למידה והשתנות של כלל המערכת באותה מידה.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בניין הכוח - חלק א', מס' 6, ינואר 2016.

לקריאת המאמר

קריין: גיא ישראלי

”מלחמת הטילים האחרונה?! – השפעתה של ”כיפת ברזל” על תפיסות ההפעלה של חמאס, חזבאללה וצה”ל - #ביןהדרכים 105 - דנה פרייזלר-סווירי Dec 28, 2021

Show notes

כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה, לצד עמודי התווך המסורתיים: הרתעה, התרעה והכרעה. ברם, החשיבות של הטכנולוגיה אינה רק להגנת העורף באופן טקטי, אלא היא טומנת בעצמה גם את הפוטנציאל לשמש זרז לתהליכי ייצוב אזוריים, לספק חופש פעולה לצה"ל, להרתיע אויבים, ולהוות בסיס לשיתוף פעולה בין־לאומי.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון הגנה ועורף, מס' 4, יולי 2015.

לקריאת המאמר

קריין: ישורון תורג'מן.

עולים להתקפה - מסגרת תאורטית לתוכנית ’תנופה’ - #ביןהדרכים 104 - תא”ל ערן אורטל Dec 26, 2021

Show notes

המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה גישה הכרעתית למול אויב משמעותי ומספקת מתווה עקרוני ומעשי לעלייה להתקפה.

המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון עליונות ותר"ש תנופה, מס' 28-30, אוק' 2020.

לקריאת המאמר

קריין: רועי וינברג.