Show notes
בסוף מרץ השנה, חודשיים וחצי לפני תקיפת חיל האוויר באיראן ומטח-התגובה של הטילים האיראניים, סיים תת-אלוף במילואים יורם לרדו יותר מארבע שנות כהונה כראש רשות החירום הלאומית (רח״ל). מונה לו רק ממלא-מקום; צפוי שבתפקיד יזכה נאמן/תומך פוליטי כלשהו.
לרדו הוא כיום מהמומחים הבקיאים והמעודכנים ביותר בהגנת האוכלוסיה והעורף. לפני ראשות רח״ל מילא שלושה תפקידים בכירים בפיקוד העורף - מפקד מחוז, המפקד-המקים של חטיבת החילוץ וההצלה ולבסוף ראש מטה הפיקוד, סגנו וממלא-מקומו של האלוף.
ניתן לחלוק על התבונה שבקיום גופים כה רבים הדורכים זה על רגלי זה - רח״ל, פקע״ר, משק לשעת חירום (מל״ח), המטה לבטחון לאומי (מל״ל), המרכז לניהול משברים (מנ״ל), ערב-רב של ראשי-תיבות, בנוסף לפיקודים ולאוגדות בצה״ל ולמחוזות ולמרחבים במשטרה ולרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה; ואולם כל עוד זה המצב המוסמך, ראש רח״ל הוא למעשה ראש מטהו של שר הבטחון לעניין הגנת העורף והכנתו לחירום.
למרבה התדהמה, ולחילופין כצפוי, שר הבטחון ישראל כ״ץ היה עסוק מאז שידרוגו בנובמבר אשתקד, עם סילוק יואב גלנט וסיכול גדעון סער, בכל עניין למעט העורף. לרדו, שעמד לפרוש אך התבקש להישאר, לא הצליח לפרוץ את החומה שסביב כ״ץ. באיום הייחוס האיראני, 1000 טילים שמתוכם יפגעו 150 ויגרמ להרס והרג המוניים, לא היה די לדירבון כ״ץ לקיים ולו דיון אחד במשמעויות העורפיות של המערכה נגד איראן.
לרדו אינו מנדב מידע זה, בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״. כקצין שהתאזרח ב-2020 אך נשאר עד לאחרונה בתפקידו הבכיר במערכת הבטחון הוא עוטף את ביקורתו ברהיטות אדיבה; המבין יבין - ויתפלץ.
בדימונה, עיר הולדתו ונעוריו, לרדו הוא מותג. דודו, ערמון לרדו, יליד מרוקו - שמיגנט אליו משם את המשפחה - וכיום בן 95, היה איש-ציבור מקומי בולט, ראש המועצה ובהמשך העירייה. יורם נד ליורשי בן-גוריון במפלגות תנועת העבודה, שלא השכילו לטפח בעקבותיו את המנהיגות הצעירה בקרב עולי ארצות המזרח (המערב, בעצם).
יורם התגייס לחטיבת הנחל והתקדם כמפקד בחיל הרגלים בה - עד לסגנו של המח״ט יאיר גולן - ובבית הספר לקצינים, אך הגדוד שהוצע לו טרם הוקם. היה זה גדוד 90, ״נחשון״, אחד מגדודי החטיבה החדשה, כפיר.
לרדו סבור שבניגוד לכוונתם המקורית של מקימי פיקוד העורף, לאחר מלחמת עיראק ב-1991, מוצדקת השארתו בצה״ל גם משעמד על רגליו. שום גוף אחר במדינה, הוא אומר, לא היה מצליח לתפעל אותו בחירום - ולגייס מילואים כה רבים, תשעה מכל עשרה המשרתים בו.
לא כך המשרד קצר הימים להגנת העורף, שקירטע בעשור שעבר ובוטל כי משרדים אחרים לא האצילו לו מאחריותם ומסמכויותיהם. מעל - או מתחת לכל - תמה לרדו על מחדלי הממשלה הנוכחית, שמאז 7 באוקטובר לא כוננה ״קבינט אזרחי״ לטיפול בנושאים שאינם צבאיים. רק החברה האזרחית, ביחידים ובאירגונים, התעשתה וקמה למלא את החסר, בעוד הפוליטיקאים מפריחים מליצות תקומה.
מציאות מוחשית לכל, הנתמכת בעדות - חמורה במהות, אדיבה בעטיפה - מבפנים.
אולפן: אמנון האס
Our TOPPODCAST Picks 
Stay Connected
